אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

סוכות

מאמרים לחג הסוכות

מדוע חוגגים את חג הסוכות בסוכות - בניגוד לפסח ושבועות, בחג הסוכות לא אירע מאורע מיוחד. המאמר עוסק בקביעת תאריכו של חג הסוכות.

קריאת התורה בסוכות - על קריאת התורה בחג הסוכות ובימי חול המועד, ועל ההבדלים הדקים בין הימים ומשמעותם.

אום אני חומה - הצעה שלי לפיוט המבוסס על אום אני חומה ובו כל פסוקית היא משיר השירים

הפטרת חג הסוכות - מאמר על הפטרת חג הסוכות בנביא זכריה.

הפטרת שבת חול המועד - מאמר על הפטרת שבת חול המועד, מלחמת גוג ומגוג והקשר לחג הסוכות.

חידות לסוכות - חידות ציורים על מגילת קוהלת הנקראת בסוכות

תפזורת לסוכות

על מנהג אכילת הכרפלעך בהושענא רבא

קישוטים לסוכה - מבחר רעיונות לקישוט סוכה

החכם באדם - סקירת ספר: עצותיו של קהלת למנהל ולכל אדם

באר מרים - סוכות - סקירת הספר בסדרה לחגים.

בדיקת ארבעת המינים - מה באה הבדיקה ללמדנו ולמה לא צריך לבדוק יותר מדי

ברכת כוהנים בכותל המערבי בסוכות


אודות חג הסוכות

חג הסוכות הוא החג האחרון בשלושת הרגלים והוא מכונה גם חג האסיף, משום שבתקופה זו מסיימים לאסוף את התבואה של השנה החקלאית ומתכוננים לשנה החקלאית הבאה. בימינו פלאי הטכנולוגיה מאפשרים חקלאות במשך כל השנה ואנו פחות מרגישים את ההיבטים החקלאיים של החגים, אולם חג הסוכות, החג שלפני החורף עוסק הרבה מאד בנושא המים ובקשות הגשם לחורף הקרוב.

בחג הסוכות שתי מצוות ידועות ומוכרות. המצווה הראשונה היא לצאת מהבית ולשבת בסוכה. עיקר החיוב הוא על אכילה ושתייה בסוכה ורבים מקפידים גם לישון בסוכה. בכל פעם שאנו אוכלים בסוכה אנו מקדימים לאכילה ברכה נוספת, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך הועלם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה. נהוג להזמין אורחים לסוכה, הלוא הם האושפיזין, גדולי האומה: אברהם יצחק ויעקב, יוסף, משה אהרון ודוד. אורח אחר בכל יום (יש לפי סדר אחד יוסף קודם למשה ואהרון ולפי מנהג אחר הוא בא אחריהם).

מצווה נוספת היא נטילת ארבעת המינים: אתרוג, לולב, הדס וערבה, איגודם יחד ברכה עליהם (הברכה היא ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב). הברכה מתייחסת ללולב מאחר והוא הבולט והגדול ביותר. את ארבעת המינים מחזיקים בתפילה בזמן ההלל.

בכל יום בחג הוסוכת מוסיפים לתפילה, מיד לאחר תפילת הלל, הושענאות. אלו הם קטעי בקשה ותפילה הבנויים על סדר האלף בית ומתחילים ומסתיים תמיד במילים "הושע נא". בזמן ההושענאות כל הקהל סובב את הבמה בבית הכנסת.

היום השביעי של סוכות מכונה הושענא-רבא. ביום זה אומרים פסוקי דזמרא מורחבים כמו של יום טוב, אומרים שבעה פרקי הושענאות, סובבים את הבמה שבע פעמים. לפי המסורת יום זה הוא יום חיתום הדין הסופי ועד ליום זה אפשר עדיין לתקן את המעשים ולכפר עליהם (גם לאחר יום כיפור). לאחר סיום ההקפות נוהגים במצוות חבוט ערבה, וכפעולה סמלית לוקחים חמש ערבות וחובטים אותן בקרקע חמש פעמים. בהושענא-רבא מפסיקים לומר את המזמור לדוד ה' אורי וישעי שנאמר מראש חודש אלול.

בערבי חג הסוכות מקובל לערוך את מנהג שמחת בית השואבה, זכר לשמחה ולחגיגות החד שהתקיימו בבית המקדש. נושא השמחה תופס מקום נכבד בחג הסוכות, שכן אנו בסיומה של העונה החקלאית ואפשר כבר לשמוח שהיבול הצליח (מה שאי אפשר היה בפסח או בשבועות, כאשר הקציר רק החל).



קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לסוכות מאתר מכללת קיי

פרשת האזינו

מאמרים לפרשת האזינו

פרשת האזינו - עוד צורה לגאולה - המאמר סוקר את שירת האזינו ואת הגאולה הרמוזה בה. גאולה שונה מהגאולה המתוארת בפרשת ניצבים.

הפטרת פרשת תשובה - כאשר פרשת האזינו נקראת לפני יום הכיפורים.

הפטרת פרשת האזינו - כאשר פרשת האזינו נקראת ביום יום הכיפורים לסוכות.

פרשת האזינו - סטטיסטיקה בפרשה

תקציר פרשת האזינו

פרשת השבוע, פרשת האזינו, כתובה בפרק אחד בתורה (וגם בחלוקה היהודית היא פרק אחד) וכתובה בצורה של שירה (בדומה לשירת הים). שירת האזינו כתובה בצורה המכונה "אריח על גבי אריח", כל משפט מחולק לשני חלקים אחד מופיע מימן ואחד משמאל העמודה ובאמצע רווח.

שירת האזינו נקראת בנעימה קצת שונה, וגם ההפסקות בפרשה לעליות השונות חולקו בצורה היוצרת נוטריקון "הזיו לך".

תוכן השירה, לעומת זאת, קשה ואפילו קשה מאד. מטרתה של השיה כפי המובאר בפרשת וילך היא להיות עדות לצרות שיפקדו את בני ישראל בעתיד.

השירה נפתחת בצורה חגיגית אך כבר בפסוק ה' מביעים תרעומת על בני ישראל שסרו מן הדרךף עוברת לתאר את ההיסטוריה (פסוקים ז'-יד) ובפרט את הדאגה של ה' לעם ישראל.

הבעיות מתחילות בפסוק ט"ו בביטוי שנהיה מזמן למטבע לשון "וישמן ישורון ויבעט...", ברגע שנהיה טוב מדי שכחו בני ישראל אל ה' ובפסוק י"ט העונש לא מאחר לבוא.

במהלך השירה משתנה דמות המספר ממשה רבנו לה' כמה פעמים, חשוב לשים לב גם לשינויים אלו. החלק הקשה ביותר מופיע בפסוק כ"ו: "אמרתי אפאיהם, אשביתה מאנוש זכרם" אולם אפשרות זו לא מתקיימת.

בסיום השירה, מובטחת אפשרות הגאולה של "אפס עצור ועזוב" והכעס עובר להיות כלפי הגויים, שגם הם לא מבינים את דרכי ה' בעולם. השירה מסתיימת בשלטונו המוחלט של ה' בעולמו (ל"ט): "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל" וסיומה של השירה הינו טעון מאד וניתן לקוראו בצורות אופטימיות יותר או פחות "הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".

לאחר הקראת השירה, משה פונה שוב אל בני ישראל בדרישה לשמור את התורה ולאחר מכן משה מקבל את דבר ה' האחרון והוא מצטווה על מותו. נקודה זה העסיקה את המדרשים, בדומה לאהרון גם משה מצטווה על מותו ונדמה שמלאך המוות, לא היה יכול למשה, אלא משה מרצונו (ונגד רצונו להיכנס לארץ) היה צריך לקבל עליו את הדין.
משה  על פסגת הר נבו
משה  על פסגת הר נבו - גיימס טיסוט לפני 1903

סדר ברכות לראש השנה - מה אוכלים ומה מברכים

ברכות לראש השנה

ראש השנה מתאפיין בברכות מרובות היחודיות לחג זה. מיד בסיום תפילת ערבית מברכים איש את רעהו: "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום".
או בלשון נקבה: "לשנה טובה תכתבי ותחתמי לאלתר לחיים טובים ולשלום".
ברכה זו נאמרת רק בערב הראשון. בשאר ימי החג (ועד יום כיפור) מברכים "גמר חתימה טובה". הסיבה היא שהמשפט עצמו (שהרי ראש השנה הוא יום הדין) מסתיים מהר מאד, לאחר תפילת ערבית ולכן אז אפשר לברך לגבי הכתיבה (וגם מדגישים, לאלתר, מייד). לאחר מכן, מחכים רק לחתימה והכתיבה כבר בוצעה.

ברכה נוספת ידועה היא "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה", ויש הגורסים "תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וברכותיה" וזו גירסה יפה מאחר ואין אנו מתלוננים על העבר אלא מקווים למשהו חדש וטוב. מקורה של ברכה זו הוא מספר בראשית פרשת מקץ, פרק מ"א פסוקים נג-נד: "וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל-הָאֲרָצוֹת וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם" . שתי המילים גם דומות מאד ויש רק הבדל של אות אחד ביניהן. בפרשת מקץ הטוב נגמר והתחלף לרע, ואילו אנו מקווים שהרע יסתיים וייהפך לטוב, או לפי הנוסח השני שהטוב יימשך.

סדר ברכות לראש השנה - מה אוכלים ומה מברכים

באדיבות צוות ספרי משנאות (משה גרוס, גד מכטה, איורים:חננאל תורגמן) ניתן להוריד סדר ברכות לראש השנה מעוצב ומלווה בהסברים בשלוש גרסאות שונות:



סדר ראש השנה מעוצב
סדר ראש השנה מעוצב

סדר ראש השנה מעוצב
סדר ראש השנה מעוצב


נהוג בארוחת ראש השנה לערוך מעין סדר קטן ולאכול מספר דברים ולומר עליהם ברכות (אמירות יהי רצון). הברכות אינן מהתורה אלא רק מנהג שהתפתח במרוצת הדורות.
יש הנוהגים לכהין את כל הברכות על צלחת מיוחדת, צלחת ברכות לראש השנה.

כמובן שמתחילים באמירת קידוש, וברכת המוציא על הלחם - כמו בכל שבת וחג

מקובל לאכול פירות וירקות שונים. הסדר באכילת הפירות הוא קודם כל משבעת המינים (לפי סדרי קדימות בברכות): זיתים, תמרים, ענבים, תאנים, רימון ולאחר מכן פירות אחרים ולאחר מכן ירקות.
לפני אכילת הפרי הראשון מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ"
ולפני הירק הראשון מברכים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי האדמה"
 רצוי לייחד פרי או ירק חדש (שלא נאכל זמן רב) ללילה השני של ראש השנה ולכוון בברכת שהחיינו גם על הירק החדש (לחילופין אפשר לקנות בגדים או כלים חדשים ולכוון עליהם)
לאחר ברכה יש לאכול מיד מן הפרי ולאחריה לומר את ה-"יהי" רצון" המתאים.

לכל פרי יש את אמירת ה-"יהי רצון" המקובלת, אולם בחלט ניתן ואף רצוי "להמציא" ברכות יהי רצון נוספות על פירות שאינם ברשימה המסורתית או בכלל ברכות שאתם מאחלים לכם, למשחתכם ולכל עם ישראל לשנה הקרובה.

מילות הברכה מזכירות במקצת את שמו (לפעמים הלועזי!) של המאכל, ובהחלט אפשר לאלתר על כל מאכל ומשקה בסעודה, ולבקש מהילדים להמציא עוד ברכות. כמה ימים לפני ראש השנה, צרו עם הילדים, סדר ברכות אישי משלכם, העתיקו את המשפטים הוסיפו איורים והדפיסו לבני הבית לאמירה משותפת סביב השולחן.
מקובל לענות אמן לאחר כל ברכה וכל אמירת יהי רצון.

רימון
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו כרימון"
תמרים
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שייתמו אויבנו ושונאינו"
 תפוח בדבש
"יהי רצון מפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה"
דלעת (קרע בלעז)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו"
רוביא (שעועית בתרמיל)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שירבו זכויותינו"
לוף (פרסה - כרשה - כרתי)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיכרתו אויבנו"
סלק
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיסתלקו אויבנו"
 גזר
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתגזור עלינו גזרות טובות"
ראש (של דג או כבש)
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב"
דגים
"יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שנפרה ונרבה כדגים"

ניתן כמובן להדפיס את הדף הבא:


ברכות לראש השנה
ברכות לראש השנה


חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.
תפזורת לראש השנה  

לדף הראשי של ראש השנה

ראש השנה


מאמרים לראש השנה

סדר ראש השנה - סדר הברכות והסימנים בסעודת החג.

הפטרות לראש השנה - עיון בשתי ההפטרות לראש השנה. לידת שמואל וניחום רחל בספר ירמיהו

נבואה שעריך - סקירת ספר העוסק בתפילות ראש השנה והימים הנוראים.

באר מרים - ראש השנה - אסופת מאמרים בספר אלבומי מיוחד לראש השנה.

רעיונות לראש השנה - רעיונות לפעילות משפחתית מסביב לשולחן ראש השנה.

חידון לראש השנה - חידות ציורים וחידות מילוליות, קלות ומאתגרות (בנפרד) שינעימו לכם את סעודות החג.

תפזורת לראש השנה

אודות ראש השנה

ראש השנה נחגג בא' ובב' בתשרי. מקור כפילות היום היא בתקופה בה היה ספק באיזה יום יחול ראש השנה מאחר ולא ידעו אם יבואו עדים ויהיה אפשר לקדש את החודש. תקנה זו קדומה בהרבה מתקנת יום טוב שני הנוהגת עד ימינו רק בחוץ לארץ. בתורה לא מופיעים פרטים על החג, הוא גם אינו מכונה ראש השנה, אלא היום הראשון בחודש השביעי, והוא מוזכר כיום תרועה וכיום זכרון. פרטי ודיני החג התגבשו במהלך הדורות.

ראש השנה הוא יום הדין, ובו אנו מאמינים שהקב"ה יושב ושופט את כל העולם כולו על מעשיו. מבחינת זו של אימת הדין מתחילים הימים הנקראים הימים הנוראים, במשמעות של נוראי הוד (ולא של איומים).

ראש השנה, הוא חג משונה. מצד אחד, כבר לאחר תפילת ערבית אנו פונים לסעוד את ליבנו בארוחת חג חגיגית במיוחד ומיד למחרת בבוקר אנו מתפללים תפילה ארוכה  ורצינית (ולאחריה שוב אוכלים סעודה חגיגית) וכן ביום השני. שני פנים אלו של ראש השנה, בתור יום חגיגי במיוחד ובתור יום רציני במיוחד מהווים ניגוד המשתלב באווירת החג.

בסעודות החג מקובל לערוך מעין סדר ברכות (ראו מאמר מורחב). עיקר השינויים בתפילות הוא בתקיעות השופר המיוחדות לראש השנה, ובתפילת מוסף שבה נאמרות 9 ברכות ולא 7 כרגיל והן נקראת ברכת מלכויות, זכרונות ושופרות. בכל ברכה אנו מדגישים צד אחר של הקב"ה, את מלכותו על העולם, את זכירתו של כל המעשים והברואים (השגחה פרטית) ואת קול השופר, האמצעי המיוחד של היום.

בקריאת התורה אנו קוראים בפרשת וירא, את ההבטחה על הולדת יצחק, את גירוש הגר וישמעאל וביום השני של ראש השנה, מגיעים לשיא את פרשת עקידת יצחק. טעמי הקריאה בראש השנה וביום הכיפורים שונים ומיוחדים, איטיים ורציניים יותר.

בקריאת ההפטרה קוראים ביום הראשון את סיפורה של חנה אם שמואל, וביום השני מזכירים את רחל אמנו, שכן המדרש אומר ששלוש עקרות נפקדו בראש השנה, שרה רחל וחנה, וכך ביום ראש השנה, שהוא לפי המסורת גם יום בריאת ויצירת העולם (למרות שיש דעות שבניסן נברא העולם) אנו מזכירים את הנשים שהרו באותו יום.

תקיעות השופר נאמרות לפני תפילת מוסף ובמהלכה. במנהג המקורי נאמרו התקיעות בתפילת הלחש אולם כיום, כאשר אנשים מתפללים בקצבים שונים, ברוב המקומות אין תוקעים בתפילת לחש אלא רק בחזרת שליח הציבור ומשלימים תקיעות נוספות בסוף התפילה.

בצהרי יום ראש השנה, מקובל מנהג התשליך (ואם ראש השנה בשבת, אומרים את התשליך ביום השני). זהו מנהג סימלי בו אנו הולכים למקור עם מים (שכן המים מטהרים ואינם נטמאים לעולם), ולמעשה משליכים את חטאנו למים. כמובן שמנהג סימלי זה צריך להיות מלווה במעשים לאורך השנה שתבוא, אולם הוא מדגיש את מחויבתינו לשפר את מעשינו.

קישורים נוספים
מאגר חומרים וקישורים לראש השנה ממכללת קיי


פרשת ניצבים וילך

פרשת ניצבים

פרשת השבוע, פרשת ניצבים פותחת את ארבע הפרשות המסיימות את חומש דברים. הפרשות קצרות ואורכן הכולל קטן יותר מזה של פרשת נשא.
פעמים רבות קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים. תקציר פרשת וילך מופיע בהמשך

מאמרים לפרשת ניצבים

פרשת ניצבים - מה עוד נשאר - תאור התשובה בפרשת ניצבים ויומו האחרון של משה רבנו

חידון לפרשת ניצבים וילך - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת ניצבים וילך

הפטרת פרשת ניצבים - הפטרת הנחמה השביעית בספר ישעיהו הנאמרת תמיד לפני ראש השנה

פרשת ניצבים - סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת ניצבים

פרשת ניצבים לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים עם דבר תורה קצר לפרשת ניצבים

תפזורת לפרשת ניצבים

תקציר פרשת ניצבים

פרשת ניצבים פותחת במקום בו פרשת כי תבוא נפסקה, לאחר מעמד הקללות והברכות, לאחר תיאור מעמד הר עיבל והר גריזים, משה כורת שנית את הברית בין ה' ובין בני ישראל וחוזר שוב על האזהרות מפני עזיבת הברית ומתאר את הגלות העתידית אולם בניגוד לפרשת כי-תבוא המסתיימת בכך שבני ישראל אפילו לא יוכלו למכור את עצמם לעבדים, מתאר משה רבנו גם את הגאולה והחזרה מהגלות. התהליך יחל בחזרה בתשובה של בני ישראל ובעקבות כך גם ה' ישיב את שבותם ויקבץ את הנידחים חזרה לארץ ישראל.

לאחר מכן מופיע קטע קצר ומפורסם בו משה, לאחר תיאור כל התורה, מחזק את בני ישראל בהסבירו להם כי לשמור את התורה אינה פעולה בלתי אפשרית (ל' יא):
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא-רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ"
 לאחר דברי חיזוק אלו, שבים ומדגישים את עקרון הבחירה החופשית: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע", והתוצאות הבחירה באחת משתי האפשרויות מוזכרות שוב בקצרה בתוספת עצתה של התורה: "...וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶך"...

פרשת וילך

פרשת וילך היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה. שלושים פסוקים בסך הכל. פרשת וילך נאמרת ביומו האחרון של משה רבנו. את זה לומדים מאמירתו של משה מיד בתחילת הפרשה "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום".

מאמרים לפרשת וילך


הפטרת פרשת תשובה - הפטרת פרשת וילך כאשר היא נפרדת מניצבים

פרשת וילך לילדים - תקציר פרשת וילך ודבר תורה מותאמים לילדים

פרשת וילך- סטטיסטיקה בפרשה  - סטטיסטיקות ומידע כללי על פרשת וילך

תקציר פרשת וילך

משה עוד מצווה את העם שתי מצוות אחרונות, מצווה המיועדת לכלל העם והיא מצוות הקהל, פעם בשבע שנים, לאחר שנת השמיטה מצווה כל העם להתאסף בירושלים למעמד של הקראת התורה. משה מצטווה לבוא עם יהושע לפתח אוהל מועד והמנהיגות עוברת ליהושע באופן רשמי. משה מקבל את הנבואה האחרונה שלו באוהל מועד (משה יקבל נבואה נוספת ממש לפני מותו כאשר הוא בודד על הר נבו). נבואה זו אינה נבואה אופטימית. ה' מודיע למשה כי בני ישראל יעזבו את דרך התורה והמצוות ושכל הרעות המתוארות בפרשות הקודמות אכן יקרו. משה מקבל את שירת האזינו מה' ואוסף את כל בני ישראל לשמוע אותה. השירה היא עדות ותזכורת למה שיקרה בעתיד, וראו את המאמר המורחב על כך. בנוסף מופיעה המצווה האחרונה בתורה (לא כל רושמי המצוות מנו אותה כמצווה) היא המצווה לכתוב את ספר התורה לכל אחד ואחד (ובימינו, היישום המעשי של המצווה הוא בקניית ספרים מודפסים ואין צורך בכתיבת ספר תורה ממש). הפרשה מסתיימת לפני הקראת שירת האזינו, המהווה את הפרשה הבאה.