אסטרונומיה יהודית

המכון ללימודי קידוש החודש בישיבת ההסדר כרם ביבנה ע"ש אברהם ורות דרייזין, עורך בהצלחה מרובה ולמעלה מעשר שנים קורסים באסטרונומיה יהדות. המיוחד בקורסים הוא שנלמד בהם גם ידע אסטרונומי מדעי ממדרגה הראשונה וגם השילוב של הידע והמסורת היהודית, קידוש החודש לפי הראייה, הלוח העברי, חישובים של הזמנים בהלכה ועוד. התוכנית מקיפה מאד, ומועברת על ידי תלמידי חכמים ובקיאים בחוכמת התכונה. מחירו של הקורס נוח מאד והוא כולל גם תצפיות בטלסקופים.

קורס אסטרונומיה יהודית והלוח העברי

ומה לומדים בקורס:

1. חשבונות הלוח העברי בשלוש שעות ! -כל הידע הנדרש לחשב לוח שנה במפגש אחד בלבד.
2. מצוות קידוש החודש וחשבון תקופות ומזלות
3. קידוש החודש על הראיה והלוח של ימינו.
4. עדות החודש. הגדרים ההלכתיים בעדות החודש
5. מבוא לחלק האסטרונומי בהלכות קידוש החודש
6. הגלגלים וגרמי השמים
7. רקיע השמים וקבוצות הכוכבים בליווי מצגות ותצפיות
8. תנועת השמש - חלק א'
9.  תנועת השמש - חלק ב'
10. תקופות החמה לפי הרמב"ם, וסוגיות נספחות בש"ס.
11. תנועת הירח - חלק א'                                          
12. תנועת הירח - חלק ב'
13. תנועת הירח - חלק ג'
14.  רוחב הירח וליקויי מאורות
15. מבוא לחשבונות הראייה
16. חשבונות הראייה - חלק א'
17. חשבונות הראייה - חלק ב'
18. בדיקת העדים
19. סוגיות קו התאריך
20. אסטרונומיה יהודית, ואסטרולוגיה

במכון מרצים מגדולי הרבנים והמומחים בנושא:

הרב זלמן קורן שליט"א מחבר מאמרים חשובים בתכונה, הרב חיים בניש שליט"א בעל "הזמנים בהלכה", הרב מרדכי גנוט שליט"א בעל לוח "דבר בעתו", הרב איתן צקוני שליט"א בעל "חזון שמים", הר"ר אינג' יעקב לוינגר בעל "על השמינית", הרב שמואל כליפא בעל "דרכי חשבון הראייה" ותָכנות אסטרונומיות, ר' שי ואלטר, בעל "חיבור חכמת העיבור", ועוד.

במכון נעשה שימוש בהדמיות מחשב תלת-ממדיות, בדגמים אסטרונומיים, ומכשור תצפיתי (טלסקופים). תפילת ערבית בסוף השיעור. מחיר ההשתתפות סמלי וכולל כיבוד קל. פתוח לכל חוגי הלומדים. הצטרף למאות שכבר השתתפו.

 

הצטרף למאות שכבר השתתפו. הרשם והבטח מקומך !  טל. 8566560 08 שי ואלטר

חידות לפרשת האזינו

חידות לפרשת האזינו באדיבות מר עזרא מרום



1. "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ".  מי אמר:   "שמעו שמים והאזיני ארץ"?
2.  מה ההבדל בין האזנה לשמיעה?
3.  מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים? (עיין ברש"י)
4.  ציין 4 דברים שאליהם נמשלו דברי התורה.
5. "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אימרתי" . מה מעלת הטל על המטר?
6. "כרביבים עלי עשב".  מה משמעות המילה : "רביבים "  ומה מקורה ?
7.  "שאל אביך ויגדך זקניך  ויאמרו לך".  למי מתייחסים הביטויים  אביך וזקניך? (רש"י).
8.   "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף". מה מלמדות תכונות הנשר על יחס הקב"ה לישראל? (רש"י).
9. "ויניקהו  דבש מסלע".  על מי מסופר בתנ"ך שאכל דבש מגוויה של חיה?
10. "צור ילדך תשי" . ציין  2 פירושים למילה תשי  לפי רש"י.
11.  מה לומד רש"י מהמילים  אין עוול  בפסוק:" קל אמונה ואין עוול  צדיק וישר  הוא"?  (ל"ב 4)
12. מצא בפרשתינו 2 ביטויים המשמשים לתיאור מצב של עודף שומן.
13. מתי אכלו העם "חמאת בקר וחלב צאן"  (רש"י)  ?
14. ציין מילה נרדפת ל "מדבר"   בפרשתנו ?

לדף התשובות

לדף הראשי של פרשת האזינו

קישוטים לסוכה

אחת המלאכות המהנות ביותר הקשורה לחג סוכות היא קישוט הסוכה. אמנם ניתן לקנות מבחר של קישוטים אולם מומלץ מאד להכין קישוטים לבד בבית, בדיוק כמו שעשינו לפני שנים רבות מניירות צבעונים ושאר אביזרים. החומרים הדרושים מועטים עד מאד. ניירות צבעוניים, ניירות קרפ וכו'
את השרשראות הפשוטות והרגילות כולם יודעם לעשות ולא צריכים הסברים מיוחדים כלל

מתוך שלל הרעיונות שרצים ברשת מומלץ מאד לבקר בבלוג המקסים נייר ועוד של יעל ענבר עשרות רעיונות לדברים שאפשר לעשות עם נייר וגם קישוטים לסוכה

• קוסודאמה
• פנס סיני
• כוכב
• ועוד קישוטי סוכה

יעל העלתה גם סרטונים לרשת המראים בדיוק איך להכין את היצירת. תוכלו למצוא אותם כאן 

מאחר וחלק ניכר מקישוטי הסוכה הם שרשראות, נבא גם דוגמה לפעילות מדעית מענינת ונלמד קצת על הגוף המוזר עד מאד הנקרא טבעת מביוס. בסך הכל זו טבעת רגילה, אולם סובבנו את אחד הקצוות פעם אחת ולכן קורים מספר דברים מפתיעים. צפו בסרטון לראות את ההפתעות של טבעת מביוס. מומלץ מאד לנסות בבית.

לדף הראשי של חג סוכות

כל נדרי

תפילת כל נדרי היא התפילה הפותחת את תפילות יום הכיפורים. התפילה נאמרת עוד בערב יום הכיפורים, ממש דקות אחדות לפני כניסת החג, כאשר כל הקהל כבר מתאסף בבתי הכנסת. ביום הכיפורים ובניגוד לימים אחרים, מתעטפים בטלית גם בערב (וגם מסיבה זו מקובל להגיע עוד בשעות האור ולברך על הטלית שכן בלילה לא מברכים כאשר  מתעטפים בטלית).

תפילת כל נדרי נאמרת בכל קהילות ישראל בשינויי נוסח קלים. ארון הקודש נפתח, שני ספרי תורה מוצאים מהארון ואותם נושאים שני אנשים מחשובי הקהילה (ואם יש רב בקהילה, הרב הוא לרוב אחד מאנשים אלו). שלושת האנשים מהווים בית דין, שבכוחו להתיר את הנדרים.
תפילת כל נדרי מתחילה דווקא בתוספת מאוחרת לנוסח
"על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים"

משפט זה חוזר על עצמו שלוש פעמים. אחד ה"עונשים" בקהילות בתקופות הקדומות היה חרם על אנשים שעברו על חוקי הקהילה. אנשים שהוטל עליהם חרם היו מנועים מלבוא לבית הכנסת. ביום הכיפורים מותר לכולם לבוא והחרם מאבד מתוקפו ביום זה. נעיר, כי באמירה זל פסוק זה בימינו אין כלל כוונה לציבור הבא לבית הכנסת אך ורק ביום כיפור. המקור הוא כנראה בכך שבזמנים בהם לא היה שלטון יהודי, הסנקציה היחידה שבה יכלה הקהילה היהודית לנקוט כלפי מישהו, לרוב בגלל שעבר על תקנות הקהילה, הייתה מעין חרם שאחד מסעיפיו הוא שאותו איש לא נכלל במניין המתפללים. ביום הכיפורים תנאים אלו בטלים וגם אנשים שהוחרמו על ידי הקהילה ראשים לבוא. בימינו אלא על כל אחד ואחת לראות את עצמו נכנס כעבריין ליום הכיפורים.

על פסוק זה חוזרים שלוש פעמים. שלושת אישי הקהל, החזן ושני האנשים המחזיקים את ספרי התורה הם בבואה של בית הדין של מעלה. וההיתר הניתן בבית הדין של מטה פועל גם בבית הדין של מעלה.

לאחר מכן חוזרים שלוש פעמים על תפילת כל נדרי עצמה (הנוסח קרוב מאד בעדות השונות ומבוסס על מקור ארמי). לא נפרט את ההבדלים הדקים בין לשונות השונות של נדר, שבועה, חרם, קונם, איסור וכו', התפילה כוללת את כולם כך שלא משנה באיזה לשון הנדר נאמר, התפילה תכלול אותו

"כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקונסי וכנויי, דנדרנא ודאשתבענא ודאחרימנא ודאסרנא על נפשתנא מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה. בכלהון איחרטנא בהון. כלהון יהון שרן. שביקין, שביתין, בטלין ומבוטלין, לא שרירן ולא קימין. נדרנא לא נדרי, ואסרנא לא אסרי, ושבועתנא לא שבועות."

מקורה של התפילה קדום מאד והוא מופיע כבר בסידור רב עמרם גאון מהמאה התשיעית.

לאחר מכן נאמרים עוד מספר פסוקי סליחות. תפילת כל נדרי עצמה היא תפילה "טכנית" שאינה קשורה ישירות דווקא ליום הכיפורים (נדרים אפשר להתיר בכל יום בשנה), אולם יש לה סמליות מיוחדת והיא מבטאת כניסת האדם ליום הכיפורים כנקי ממטעני עבר קדומים וגם מכך שאם שגה בעבר הוא יכול לקבל הזדמנות נוספת ולהתחיל את תפילות החג העיקריות (הכוללות את הוידוי, אמירת אבינו מלכנו ובקשת הסליחה על החטאים) כלוח חלק, או יותר נכון, כלוח המלא בזכויות ובמעשים טובים.

אמנם המקור קדום אבל למרות זאת התפילה וגם שורת ההתרה הראשונה מתפרשים כקשורים לגזירות האנוסים בספרד ובפורטוגל, בהם יהודים שנאלצו להתנהג כנוצרים במשך כל השנה התאספו בסתר ובמחשכים לתפילה אחת בלבד מדי שנה, תפילת ערבית של יום הכיפורים, ואיך אפשר שלא להתרגש מהמחשבה על אותם אנוסים, שאולי כבר שכחו את רוב מנהגי היהדות, והיו צריכים אף להחביא את יהדותם מילדיהם הקטנים שלא יגלו אותה בטעות, קוראים שורה זאת בבכי. כך נראה שלמרות שמקור התפילה קדום הרב היותר, את חשיבותה ומיקומה היא קיבלה בעקבות גירוש ספרד.

כל נדרי

עשרות לחנים שונים נכתבו למילים אלו וכמספר החזנים מספר הוריאציות ואין חזן אחד דומה למשנהו. מבחר דוגמאות באתר פיוט למשל הביצוע של ששי קשת.

לדף הראשי של יום כיפור