דברי התורה של יואב לפרשת בראשית
בפרשת בראשית מופיע החטא הראשון של האדם,אכילה מעץ הדעת. כולנו יודעים מה גרם לאדם לאכול מהעץ, אשתו חווה. ומי גרם לחווה לחטוא?! הנחש.
אבל מה גרם לנחש להחטיא את חווה? איזה מניע היה לו? הוא סתם רצה שיהיה למישהו רע?
הנחש ידוע כחיה ערמומית מזיקה ואפילו רעה. המקור לכל אלה הוא מהסיפור שלנו, אבל אני רוצה לשאול איך זה שיש רוע בגן עדן?
היינו מצפים שכמו שמוצר חדש מגיע אלינו אין בו פגמים הוא לא שבור אלא נקי וטוב, ככה גם העולם אף אחד עוד לא קלקל אותו לא אמור להיות בו רע, אחרי שאדם גורש מגן עדן אנחנו יכולים להבין למה קין רצח את הבל.
העולם כבר לא היה מושלם, וככה גם האנשים, ולקין הייתה סיבה, סיבה לא מוצדקת אבל סיבה.
אבל בהתחלה לפני שעוד מישהו הספיק לעשות משהו, העולם אמור להיות כמו מוצר חדש, שלם ונקי, וכמו כשתינוק נולד הוא לא נולד רע, הוא לא חושב איך לחטוא כל, אלא רק אחר כך כשהוא עובר דברים בחיים שלו או נתון להשפעה מסוימת, הוא אולי מתחיל לעשות רע, אבל כשהוא נולד הוא נולד לא רע ולא טוב.
איך זה שהנחש שכנע ברוע את חווה לסטות מהדרך ולהחטיא את אדם? אז זהו שלא, העולם לא נברא טוב, הוא לא היה רק טהור, העולם לא נברא מושלם. כבר בתחילת הבריאה אנחנו רואים שיש רע בעולם.
ביום הראשון ה' בורא את האור. לאחר מכן ה' בוחן את הבריאה שלו :"וירא אלוקים את האור כי טוב "אם האור טוב ההיפך של האור, חושך, הוא רע. והחושך מופיע כבר בהתחלה "וחושך על פני תהום" וכשה' בורא את האור, את הטוב הוא לא מוחק את החושך, הוא לא משמיד אותו. אלא הוא עושה את הדבר שהכי חכם לעשות, מבדיל ביניהם.
ה' נותן מקום לחושך, לרע בעולם. ולמה? כי חושך ואור אלו מילים יחסיות כמו טוב ורע. אם אין חושך גם אין אור כי זה כבר יהיה מצב תמידי ולא יקראַ בשם מסויים, ככה גם אם אין רע אין טוב. כי לא יהיה למה להשוות את הטוב ואז זה לא יהיה כזה טוב. וזה מה שהתורה רוצה ללמד אותנו שהטוב יכול להתקיים רק עם יש רע.
אבל שימו לב אני לא אומר שאם יש רע זה בסדר וטוב, אלא אני אומר שאם כולנו נהיה הכי טובים שאנחנו יכולים אז גם מה שידמה לנו כרע בעצם הוא טוב.
והמסקנה שלי מהדבר תורה השבוע הוא: שבפעם הבאה כשרע לכם או כשאתם מרגישים ככה, תזכרו שאם עכשיו רע זה אומר שקודם היה טוב. ושרע וטוב באים וחולפים כמו היום והלילה.
דבר תורה בשנת תשע"ז - על בריאת המאורות ביום הרביעי
פרשת בראשית היא ארוכה וגדושה בנושאים ורציתי להתמקד בנושא הבריאה של המאורות: נביא את פסוק טז: "וַיַּעַשׂ אֱלֹקים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים"
איך יכול להיות שבתחילת הפסוק רשום המאורות הגדולים ולאחר מכן כתוב המאור הגדול והמאור הקטן?
נביא את שני הפירושים המוכרים ביותר:
פירוש אחד אומר שהם באמת המאורות הגדולים שיש בשמים וביניהם השמש הוא המאור הגדול והירח הוא המאור היותר קטן.
את המדרש שמביא רש"י כולם מכירים: שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה, על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד רש"י אומר שהם בהתחלה נבראו שווים הלבנה רצתה יותר ובסוף קיבלה פחות.
לכל כוכב יש שלושה קרטיריונים עיקריים.
בשני הפירושים הראשונים יצאנו מנקודת הנחה שהמשמעות היא גודל פיזי, ואז יש לנו סתירה, אבל בוא ננסה לחשוב שגדול משמעותו הגודל שהוא נראה מכדור הארץ, אולי יהיה אפשר לפרש כך את הפסוק: "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים"- השמש והירח נראים יותר גדולים מכל שאר הכוכבים, האם פעם כשהסתכלתם על השמים ראיתם בבירור שהשמש יותר גדולה?
בוודאי שלא מכיוון שהמרחק של הירח יותר קטן נדמה לנו שהם באותו הגודל למרות שבפועל השמש גדולה בהרבה מהירח.
ולמה כתוב: "את המאור הגדול ואת המאור הקטן"? אם מדובר על מה שרואים מכדור הארץ הרי שברוב החודש הירח אינו מלא ולעומת השמש בוודאי שהוא נראה יותר קטן.
ובהתחלה מדובר באופן תיאורטי על כך שמהסתכלות שלנו הירח והשמש הם אותו הגודל.
בואו נפרש את האפשרות השלישית למושג "גודל" כחשיבות.
אנחנו יודעים שהשמש והירח הם הכי חשובים לנו אם לא יהיה איזה כוכב לכת פה או כוכב מסוים שם זה לא כל כך משפיע עלינו (אלא אם כן אתם חובבי אסטרונומיה - הערה של אבא האסטרונום: לכוכב הלכת צדק חשיבות רבה בהיותו בעל כבידה חזקה ובכך מרחיק הרבה שביטים ואסטרואידים שהיו יכולים לפגוע בכדור הארץ).
מבין שניהם ברור שהשמש יותר חשובה בואו נבחן מה עוזר לנו כל אחד מהמאורות.
ירח- אור בלילה (כמובן שזה אור מהשמש שהירח מחזיר לכדור הארץ), שמירה על יציבות ציר כדור הארץ בזכות כוח המשיכה שלו, הירח גם מקטין את פגיעתם של אסטרואידים בכדור הארץ, אמנם חשוב אבל שימו לב לשמש:
שמש- אנרגיה, שומרת על חום (בלעדיה אנו קופאים בקור), נותנת אור ביום (וגם בעצם בלילה) מספקת ויטמין די, עוזרת לצמחים לצמוח, בלעדי השמש לא יהיו לנו את עונות השנה ולמעשה בכלל לא יהיו חיים.
מה יותר נורא? כמובן שבלי השמש, ולכן רשום המאור הגדול, החשוב ואילו הירח בהשוואה לשמש הוא פחות חשוב.
לדף הראשי של פרשת בראשית
- דבר התורה לשנת תשע"ח - על הטוב והרע בבריאת העולם
- דבר תורה בשנת תשע"ז - על בריאת המאורות ביום הרביעי
בפרשת בראשית מופיע החטא הראשון של האדם,אכילה מעץ הדעת. כולנו יודעים מה גרם לאדם לאכול מהעץ, אשתו חווה. ומי גרם לחווה לחטוא?! הנחש.
אבל מה גרם לנחש להחטיא את חווה? איזה מניע היה לו? הוא סתם רצה שיהיה למישהו רע?
הנחש ידוע כחיה ערמומית מזיקה ואפילו רעה. המקור לכל אלה הוא מהסיפור שלנו, אבל אני רוצה לשאול איך זה שיש רוע בגן עדן?
היינו מצפים שכמו שמוצר חדש מגיע אלינו אין בו פגמים הוא לא שבור אלא נקי וטוב, ככה גם העולם אף אחד עוד לא קלקל אותו לא אמור להיות בו רע, אחרי שאדם גורש מגן עדן אנחנו יכולים להבין למה קין רצח את הבל.
העולם כבר לא היה מושלם, וככה גם האנשים, ולקין הייתה סיבה, סיבה לא מוצדקת אבל סיבה.
אבל בהתחלה לפני שעוד מישהו הספיק לעשות משהו, העולם אמור להיות כמו מוצר חדש, שלם ונקי, וכמו כשתינוק נולד הוא לא נולד רע, הוא לא חושב איך לחטוא כל, אלא רק אחר כך כשהוא עובר דברים בחיים שלו או נתון להשפעה מסוימת, הוא אולי מתחיל לעשות רע, אבל כשהוא נולד הוא נולד לא רע ולא טוב.
איך זה שהנחש שכנע ברוע את חווה לסטות מהדרך ולהחטיא את אדם? אז זהו שלא, העולם לא נברא טוב, הוא לא היה רק טהור, העולם לא נברא מושלם. כבר בתחילת הבריאה אנחנו רואים שיש רע בעולם.
ביום הראשון ה' בורא את האור. לאחר מכן ה' בוחן את הבריאה שלו :"וירא אלוקים את האור כי טוב "אם האור טוב ההיפך של האור, חושך, הוא רע. והחושך מופיע כבר בהתחלה "וחושך על פני תהום" וכשה' בורא את האור, את הטוב הוא לא מוחק את החושך, הוא לא משמיד אותו. אלא הוא עושה את הדבר שהכי חכם לעשות, מבדיל ביניהם.
ה' נותן מקום לחושך, לרע בעולם. ולמה? כי חושך ואור אלו מילים יחסיות כמו טוב ורע. אם אין חושך גם אין אור כי זה כבר יהיה מצב תמידי ולא יקראַ בשם מסויים, ככה גם אם אין רע אין טוב. כי לא יהיה למה להשוות את הטוב ואז זה לא יהיה כזה טוב. וזה מה שהתורה רוצה ללמד אותנו שהטוב יכול להתקיים רק עם יש רע.
אבל שימו לב אני לא אומר שאם יש רע זה בסדר וטוב, אלא אני אומר שאם כולנו נהיה הכי טובים שאנחנו יכולים אז גם מה שידמה לנו כרע בעצם הוא טוב.
והמסקנה שלי מהדבר תורה השבוע הוא: שבפעם הבאה כשרע לכם או כשאתם מרגישים ככה, תזכרו שאם עכשיו רע זה אומר שקודם היה טוב. ושרע וטוב באים וחולפים כמו היום והלילה.
דבר תורה בשנת תשע"ז - על בריאת המאורות ביום הרביעי
פרשת בראשית היא ארוכה וגדושה בנושאים ורציתי להתמקד בנושא הבריאה של המאורות: נביא את פסוק טז: "וַיַּעַשׂ אֱלֹקים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים"
איך יכול להיות שבתחילת הפסוק רשום המאורות הגדולים ולאחר מכן כתוב המאור הגדול והמאור הקטן?
נביא את שני הפירושים המוכרים ביותר:
פירוש אחד אומר שהם באמת המאורות הגדולים שיש בשמים וביניהם השמש הוא המאור הגדול והירח הוא המאור היותר קטן.
את המדרש שמביא רש"י כולם מכירים: שוים נבראו, ונתמעטה הלבנה, על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד רש"י אומר שהם בהתחלה נבראו שווים הלבנה רצתה יותר ובסוף קיבלה פחות.
לכל כוכב יש שלושה קרטיריונים עיקריים.
- הגודל פיזי שלו.
- הגודל שהוא נראה מכדור הארץ.
- החשיבות שלו לכדור הארץ (אדם חשוב נקרא גם אדם גדול).
בשני הפירושים הראשונים יצאנו מנקודת הנחה שהמשמעות היא גודל פיזי, ואז יש לנו סתירה, אבל בוא ננסה לחשוב שגדול משמעותו הגודל שהוא נראה מכדור הארץ, אולי יהיה אפשר לפרש כך את הפסוק: "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים"- השמש והירח נראים יותר גדולים מכל שאר הכוכבים, האם פעם כשהסתכלתם על השמים ראיתם בבירור שהשמש יותר גדולה?
בוודאי שלא מכיוון שהמרחק של הירח יותר קטן נדמה לנו שהם באותו הגודל למרות שבפועל השמש גדולה בהרבה מהירח.
ולמה כתוב: "את המאור הגדול ואת המאור הקטן"? אם מדובר על מה שרואים מכדור הארץ הרי שברוב החודש הירח אינו מלא ולעומת השמש בוודאי שהוא נראה יותר קטן.
ובהתחלה מדובר באופן תיאורטי על כך שמהסתכלות שלנו הירח והשמש הם אותו הגודל.
בואו נפרש את האפשרות השלישית למושג "גודל" כחשיבות.
אנחנו יודעים שהשמש והירח הם הכי חשובים לנו אם לא יהיה איזה כוכב לכת פה או כוכב מסוים שם זה לא כל כך משפיע עלינו (אלא אם כן אתם חובבי אסטרונומיה - הערה של אבא האסטרונום: לכוכב הלכת צדק חשיבות רבה בהיותו בעל כבידה חזקה ובכך מרחיק הרבה שביטים ואסטרואידים שהיו יכולים לפגוע בכדור הארץ).
מבין שניהם ברור שהשמש יותר חשובה בואו נבחן מה עוזר לנו כל אחד מהמאורות.
ירח- אור בלילה (כמובן שזה אור מהשמש שהירח מחזיר לכדור הארץ), שמירה על יציבות ציר כדור הארץ בזכות כוח המשיכה שלו, הירח גם מקטין את פגיעתם של אסטרואידים בכדור הארץ, אמנם חשוב אבל שימו לב לשמש:
שמש- אנרגיה, שומרת על חום (בלעדיה אנו קופאים בקור), נותנת אור ביום (וגם בעצם בלילה) מספקת ויטמין די, עוזרת לצמחים לצמוח, בלעדי השמש לא יהיו לנו את עונות השנה ולמעשה בכלל לא יהיו חיים.
מה יותר נורא? כמובן שבלי השמש, ולכן רשום המאור הגדול, החשוב ואילו הירח בהשוואה לשמש הוא פחות חשוב.
גירסה מקוצרת בוידאו
לדף הראשי של פרשת בראשית
