תשובות לחידון לפסח

אם הגעתם לדף זה לפני שהגעתם לעמוד החידות לפסח, אנא גשו לעמוד החידות קודם, הורידו, הדפיסו או נסו לפתור בכוחות עצמכם ואם יש צורך חיזרו לעמוד זה.

התשובות מופיעות מעט למטה.

תשובות לחידת ציורים

• נפתלי או ברנע - קדש. שני מקומות המוזכרים במקרא קדש הפתי וקדש ברנע, סימן הסדר הראשון.
• 1/3-2/3 - רומז לסימן יחץ. את מצת האפיקומן חוצים בערך ביחס זה לשני חלקים לא שווים
• הכרית עם הקו עליה היא סימן כרפס.
• עיתון עברי עתיק. המגיד - אחד מהעיתונים הראשונים בעברית במזרח אירופה.
• בין 4 ל-461. בין כביש מספר 4 לכביש 461 נמצאת צומת מסובים
• 10000 - מופיע פעמיים בהגדה. בפסוק מיחזקאל: "...רבבה כצמח השדה נתתיך..." וגם בברכת השיר בסוף ההלל.
• תמונת התכשיטים רומזים גם על המילים בפסוק ביחזקאל "עדי עדיים".
• מד לחץ הדם מרמז על הלחץ, וירא את לחצנו ואת עמלנו.
• סיסמה א.א.א - ארמי אובד אבי
• חוף או סבון - מילה משותפת, רחצה, אחד מסימני הסדר.
• האבנים הטובות בצבע צהוב חום הינן אבני ענבר הנוצר משרף עצים ובהגדה נאמר לא על ידי שרף...
• לא בישיבה - שתי אפשרויות, או בהסבה או "והיא שעמדה".
• דברים שאינם לפי הסדר בליל הסדר - כמה תשובות אפשריות. סדר הבנים אינו לפי הסדר בתורה - הבן החכם מופיע אחרון בחומש דברים. הקושיות אינן לפי הסדר (הסבה יש מיד בקידוש, טיבול יש לפני אכילת המצה). וגם שלושת הדברים שחייבים להגיד - פסח מצה ומרור אינם לפי הסדר שכן במצרים היה קודם כל את המרור (העבדות) לפהי קורבן הפסח והמצות.
• תשלומי שור ושה בהגדה - לפי ההלכה, גונב שור משלם פי 5 וגונב שה פי 4 וזוהי מחלוקת חכמים אם כל מכה במצרים הייתה של ארבע מכות או חמש מכות.
• הדלת הפתוחה מרמזת על פתיחת הדלת לאליהו הנביא.
• את תמונת המצה אין צורך להסביר.
• האות N מסמלת את צפון - סימן הסדר בו אוכלים את האפיקומן.
• החרב מופיעה בהגדה מספר פעמיים למשל וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים.
• אחת פחות מאשר בבית המקדש. בבית המקדש היו 15 מעלות בין עשרת ישראל לבין העזרה של הכהנים. בפיוט דיינו יש רק 14 מעלות.
• סטנלי פישר - נגיד בנק ישראל מוזכר בפיוט ויהי בחצי הלילה באות ט' - טיסת נגיד...
• גם האריה מוזכר באותו פיוט על דניאל שניצל מגוב האריות (ובנוסף בברכת המזון מוזכרים כפירים).
• מושבים ליד בית שמש, מוזכרים בפיוט ואמרתם זבח פסח. תעוז ידך תרום ימינך. תעוז ותרום הינם שני מושבים סמוכים לבית שמש.

תשובות לחידות תורה ממרום

1. צפרדע,   פרד
2. א. דם   ב.  צפרדע      ג. חושך
3. דבר,  ברד
4. מכת בכורות שבה ד' פסח על בתי בני ישראל
5. סוגי מצות: שמורה, שרויה,עשירה, עבודת יד, עבודת מכונה.
6. מ לה בארמית שפירושה: אפיקו= הוציאו  מנא= כלים. או  אפיקו קמן= הוציאו לפנינו.
7. 4 קושיות,  4 בנים,  4 כוסות,   4 לשונות גאולה,   4 אמהות.
8. המלה אור משותפת: בפסח= לב"י  היה אור בכל מושבותם" בפורים : ליהודים היתה אורה ושמחה".      חנוכה= חג האורים. 
9. א. כנגד 3 הסוגים : כהן לוי וישראל  ב.כנגד דברי אברהם לשרה :"מהרי לושי 3   סאים קמח סולת "  .  (המפגש עם המלאכים קרה בפסח )
10. ניסן בא מהמילה ניצן ע"פ הפסוק בשיר השירים המתאר את בוא האביב:      " הניצנים נראו בארץ...."
11. א. מרור ב. מצה  ג. זמן אכילה בהסבה    ד. הזמן הדרוש  לחימוץ  לאחר מגע עם מים.
12. א. יצא ידי חובה      ב. לא יצא כי לא הרגיש טעם מר !
13. פסח , מצה, מרור.
14. כנים ,  כן
15. כנגד: א. 4 לשונות גאולה    ב. 4 כוסות של פרעה(בראשית מ)  ג. שעבוד 4 מלכויות     ד. 4 כוסות פורענות שהקב"ה ישקה את הגויים (ירמיהו כ"ה).  
16. דבר,  ברד
17. מכת בכורות שבה ד' פסח על בתי בני ישראל
18. חג ה= מצות, האביב, החירות
19. מאכל עניים כי מתעכלת לאט   ב. לחם שהכל עונים עליו   (פסחים קט"ו )
20. פה סח= פה מדבר בהגדה  ב. לשון דילוג כי ד' פסח על בתי ב"י במכת בכורות.
21. רביעית יין=86  גרם .הסימן לכך כוס בגימטריא=86 !
22. "קדש ורחץ, כרפס יחץ, מוציא מצה, הלל נרצה ".
23. חתול= שונרא.
24. כל מי שרעב יבוא ויאכל. המילה כפן פירושה רעב.
     

תשובות לחידון אותיות א עד ת - תורה ממרום

א    אליהו הנביא;  ב= ביצה ג=  גמליאל  ד=דיינו   ה= ההבטחה בין הבתרים 
ו    והיגדת לבנך;  ז=זרוע  ח=חמתך  ט= טפסריו  י= ירדן  כ= כוכביא
ל    לבן הארמי;  מ= מסובים  נ= ניסן   ס= סדרי משנה  ע= עבדים ההינו
פ    פתח לו;   צ= צפון   ק=תהילים קי"ג עד קי"ח  ר=רעב  
ש= שיר השירים   ת= תורא


תשובות לתשבצון (מופיע בדף התפזורת לפסח)

1.  קדש
2. עשר מכות
3. חג החרות
4. יציאת מצרים
5. מגיד
6. פרעה
7. ים סוף
8. אחד מי יודע
9. אליהו

 

צרעת כגורם אנטישמי

מחלת הצרעת המקראית, תורגמה בתרגום השבעים ותרגום הוולגאטה למילה הלטינית/יוונית Lepra, שהינה מחלת הצרעת המוכרת לנו כיום. בשנת 1872 גילה חוקר גרמני בשם גרהארד הנריק הנסן את החיידק הגורם למחלה ובודדו ומאז המחלה קרויה על שמו מחלת הנסן. הגילוי ופיתוח האנטיביוטיקה הניבו לראשונה בהיסטוריה אפשרויות טיפול והחלמה מהמחלה ומספר החולים בעולם המערבי ירד במידה ניכרת. אפשרויות הטיפול גם גרמו לכך שחולי צרעת שבמשך מאות שנים היו מבודדים לחלוטין מהעולם, מאושפזים במחלקות רגילות מאחר והסתבר כי אינם מדבקים. התרגום הלטיני למילה העברית צרעת גרם לזהות את הצרעת הרפואית עם הצרעת המקראית, צרעת שהתורה עצמה מכנה אותה נגע ולא מחלה. זיהוי זה שימש להתקפות אנטישמיות על היהודים.

במאמרנו זה נרחיב בדבריו של הרש"ר הירש התוקף גישות אנטישמיות אלו ומסכם את הנושא.

במקומות שצריך נרחיב את הדברים. דברי הרש"ר מופעים בסוף פירושו לפרשת תזריע.

"הלכות נגעים – יותר מכל שאר הלכות התורה, שימשו מקור לדעות המשובשות על "אופים הסניטרי של חוקי תורת משה". אכן המבט השטחי יכול למצוא סימוכין לכך. שהרי לכאורה מדובר כאן במחלות – במחלה מדבקת, הנפגעים ממנה נשלחים לבידוד. לשם איזו מטרה – אם לא כדי למנוע הדבקה? היה די בכך כדי לקבוע את אופיין של הלכות אלה: כל עצמן לא באו אלא כדי לשמור על בריאות העם כביכול והכהנים המשמשים במסגרת זו אינם אלא חכמי רפואה. אולם מכל הרשימה הפתולוגית של המחלות האנושיות הוצאה דווקא "מחלת הצרעת" רק כנגדה ננקטו אמצעים משטרתיים. נראה אפוא שהיהודים סבלו ביותר ממחלה איומה זו. והבדיה של טציטוס כאילו נתגרשו היהודים ממצרים בעטייה של צרעתם – יש לה, כנראה, על מה שתסמוך!"

בבדיה של טציטוס מתכוון הרב להיסטוריון הרומי גאיוס קורנליוס טקיטוס שחי בשנים 56-117 לספירה ובזמן האירועים הדרמטיים של חורבן בית שני. בין הדברים שהוא עסק בהם היה נסיון למצוא את מקור העם היהודי. דעותיו המשונות כללו בין היתר שמוצא היהודים מכרתים, מאתיופיה או מקבוצת מצורעים שגורשו ממצרים, טענה אנטישמית שמתבססת גם על כתביו שלכהן דת מצרי מאלכסנדריה בשם מאנטו. לסיבתו, סלידת היהודים מהחזיר היא חששם להידבק בצרעת, מחלה אליה היהודים נוטים באופן טבעי.

נמשיך בדברי הרב.

"נעיין אפוא בדיני נגעים – בכלליהם ובעיקרי פרטיהם. נראה, אם יש בהם כדי לאפשר את ההנחה על אופים הסניטרי של הלכות אלו. הצרעת העיקרית – השחין – איננה מטמאה כשלעצמה. אותו "שחין רע", "שחין מצרים" "אשר לא תוכל להירפא" (דברים כ"ח כז) איננו מניח מקום לטומאה כלל שהרי נאמר בפרק שלנו (י"ג), שאין נגע טמא יכול לבוא, אלא לאחר שנרפא השחין וחזר ונוצר בו עור בריא. אם כיסתה הצרעת את כל הגוף, חזרה טהרה. נמצאת זו התורה יוצאת מפי "הרופאים הסניטריים" אם פורצת המחלה בכח רב ומכסה את כל הגוף הרי זה סימן להחלמה גמורה. והנה דווקא בשחין מצרים – הרי שיא האימה מתואר במילים "מכף רגלך ועד קדקדך". עובדה פשוטה זו הייתה צריכה לעורר תשומת לב ולערער על התפיסה המקובלת. עוד נרשום לפנינו:  בפסוקים נאמר פעמים אחדות, ש-"מחייה" – ראות בשר בריא, היא סימן טומאה. משנעלם המחייה והנגע בא במקומה, חזרה הטהרה. בפסוק י"ב נאמר, שאין צורך בבדיקה מיקרוסקופית בקמטי הגוף, אלא בודקים לכל מראה עיני הכהן (י"ב): רק את המתגלה למבט עיניו. לקמן נאמר בפירוש: "וצווה הכן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית". והרי זו התנהגות מוזרה מטעם "משטרת התברואה". היא מסלקת בגדים, מיטות וכלים – החשודים כספוגים בחומר ההדבקה – כדי לחוס על בעליהם! עוד למדנו מכאן בתורה שבעל פה (הערה שלי – מדובר בעיקר על מסכת נגעים במשנה, המפרטת את הדינים השונים של הנגעים שאינו מוזכרים בתורה). על ההתחשבות הליברלית של אותם "רופאים מטעם משטרת התברואה", הלבושים בגדי כהונה, והן התחשבות ממעין זו היא חסרת כל מובן במחלה מסוכנת ומתועבת כצרעת. שהרי כל עצמה של הכרזת הטומאה – והבידוד שהוטל בעקבותיה – לא באו אלא "למנוע סכנת הדבקה". אולם אימתי יש צורך בפיקוח המשטרה ובהטלת בידוד – אם לא בזמן שרבים נועדים במקום אחד, והמצורעים המתהלכים בקרב ההמונים עלולים להדביק משפחות שלמות ואף את האומה כולה! והנה דווקא באותם זמנים היו הכהנים נמנעים לפקח על הצרעת! בשבעת ימי המשתה (הערה שלי: חתן וכלה שבוע לאחר החתונה לא היו נבדקים גם אם היו מנוגעים, על מנת שלא לפגום בשמחתם) ואף בשלוש הרגלים, עת האומה כולה נועדה בעיר המקדש – וכן בשבתות ובמועדים לא היו רואים נגעים כל עיקר. כבר הזכרנו לעיל את הכלל, שכל ספק נגעים בתחילה טהור. כלל זה מקל בהלכות נגעים יותר מבשאר איסורים. אולם אילו היה מדובר במחלות ובמניעתן, היה נוהג הכלל "חמירא סכנתא מאיסורא" והיה צורך להחמיר. עוד ראינו אפילו נודע בוודאות, שיש כאן נגע עם סימני טומאה, אלא שאין ידוע איזה משני הכתמים הוא הנגע הטמא הרי שאין מטמאים את הנגע ועוד ראינו לעיל כי אין מצורע משולח אלא מערים מוקפת חומה מימי יהושע בן נון, ואילו בשאר חלקי הארץ בכל ערי החצרים ובכל הערים שהוקפו חומה לאחר מכן, היה המצורע מתהלך בקרב ההמונים. שום "הסגר משטרתי" לא מגן על העם מפני סכנת ההדבקה במחלת הצרעת ורק בגדים מנוגעים היו משולחים מכל מקומות המגורים! ויש לזכור עוד, שהלכות נגעים היו נוהגות רק בתושבים יהודיים של הארץ. מי שאינו יהודי לא נטמא בנגעים. נגעו לא היה טעון ראייה ושום בידוד לא הוטל עליו. שיקולים אלה וכיוצא באלה מביאים אותנו לכלל מסקנה ברורה: אי אפשר כלל לומר, שפרק זה דן בריפוי מחלות ובמניעתן. אין להעלות על הדעת, שהכהנים ממלאים תפקיד במסגרת "שירותי התברואה" שהרי בכל הפרק הזה אין הם נוקטים בשום אמצעים כדי לרפא את המחלות שלפניהם..."

מחלת הצרעת הרפואית הפחידה רבים מהאנשים. החולים בה נידונו לחיי ייסורים ובידוד. שמחה רז בספרו על ר' אריה לוין מספר על ביקורי החולים של הרב. ביקורים שהיו חריגים מאד. אף הרב לוין, נמנמע מללחוץ את ידי החולים, אולם ביקוריו עשו עימם חסד גדול:

"נוהג היה רבי אריה לוין לסכן את עצמו ולבקר בקביעות בבית החולים למצורעים אשר בירושלים. כיצד הגיע לשם? זה סיפורו: "בערב שבת אחת ביקרתי ליד הכותל המערבי. מצאתי שם אישה ממררת בבכי. ניסיתי להרגיעה ושאלתיה מה לה שהיא בוכיה כל כך? השיבה לי כי ילדה חשוך מרפא ונתון בהסגר בבית החולים למצורעים אשר בשכונת טלביה בירושלים מיד קיבלתי על עצמי לבקרו. בהגיעי לשם מצאתי שנים עשר חולים יהודים המוקפים 300 חולים ערביים ואחיות נוצריות מטפלות בכולם. משראוני פרצו בבכי ואמר כי זה שנים שלא זכו לביקורו של אדם מן החוץ. יד לא נתתי להם, אבל הייתי מדבר איתם קצת, משוחח עימהם על דא ועל הא , מעודד אותם בדברים וקורא בפניהם חומש ורש"י. וככה עשיתי לי מינהג ללכת אצלם בכל ערב שבת. פעם אף אמרו לי: אתה ידוע, כל פעם שאתה בא אלינו זה כאילו הייתה זו הפעם האחרונה, מפני שאנו מחכים פה למלאך המוות, כי חזקה על הבית הזה שכל הבא בשעריו – חי לא יצא מכאן... באחד מביקורי ביקשוני שאשתדל לספק להם אוכל כשר. מיד הלכתי לחנות הכלים של דוד ברמן שבשוק "מחנה יהודה", שחתי בפניו כל אותו מעשה וביקשתיו לקחת חלק במצווה. להפתעתי עמד ברמן על כך שיתן הכלים כולם... אשתי, חנה, הייתה מבשלת להם בקביעות, ואני נושא להם את המזון המבושל... ובהגיע ראש השנה הצטרפו אלי שני בני שיחיו לביקור, וזיכו את החולים לשמוע קול שופר ולא חששו בני מפני הסכנה הכרוכה בכך, שהרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. והוסיף וסיפר מאדמו"ר מסוכוטצ'וב, הרב מנחם שלמה בורנשטיין: "בזמן המנדט הבריטי, ביקשני ר' אריה באחד מימי ראש חודש שאצטרף אליו בנסיעתו לבית החולים למצורעים אשר היה ממקום בבית לחם, ואסייע בידו בנשיאת סלי מזון. הופתעתי – ונעניתי בנפש חפצה. עלינו על אוטובוס ערבי, ירדנו בבית לחם וכיתתנו רגליו כברת דרך ארוכה עד לבית החולים למצורעים. משהגענו לשם, נכנס רבי אריה לכל אחד מהחדרים, בירך את החולים ברכת רפואה שלמה וחילק להם דברי מאכל. משיצאנו לפרוזדור שאלתיו: "ומה לך כי תסע מחוץ לעיר ותכתת רגליך כדי לבקר חולים מצורעים ערביים?" השיבני: ישנו יהודי אחד בודד המאושפז עם כל החולים הערביים ובזכותו הולך אני ופוקד את החולים כולם..."

מאמרים נוספים לפרשת תזריע
מאמרים נוספים לפרשת מצורע

בית החולים למצורעים בירושלים. צילום תמר הירדני מקור:ויקיפדיבה

תשובות לחידות יום העצמאות

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתים לפתור את החידות אנא חיזרו לדף חידות יום העצמאות
אם אתם צריכים חילוץ, התשובות מייד בהמשך:








התשובות

• יום העצמאות כשמיני של פסח - קריאת ההפטרה בשמיני של פסח בישיעהו "עוד היום בנוב" נקראת גם ביום העצמאות (ללא ברכות)
• שלט אדום XVI - הכוונה לרוטשילד 16, תל אביב. מקום הכרזת המדינה
• תמונת הקצין היא של יעקב דורי הרמטכ"ל הראשון
• התמונה נוספת היא של הרב יהודה לייב מימון (פישמן) מחותמי מגילת העצמאות
• המפה והדגל שייכים למדינת מיאנמר (לשעבר בורמה) זכר לדרך בורמה
• הפטיש המנגל והזיקוקים הינם חלק בלתי נפרד מיום העצמאות
• רק ביום רביעי - יום העצמאות יחול בה' באייר רק אם הוא נופל על יום רביעי. בכל מקרה אחר יום העצמאות מוקדם ליום חמישי (במקרה ונופל על יום שישי או שבת) או נדחה ליום שלישי במידה ונופל על יום שני. כתוצאה מכך יש ארבע אפשרויות לספירת העומר - 18 19 20 ו-21 יום לעומר.
• מנת לחם או בעייה במחשב - בג - מרמזת לדוד בן גוריון
• המגילה מזכירה את מגילת העצמאות
• הדיו מכוון לדגל הדיו שהונף באום רשרש במבצע עובדה, המבצע האחרון של מלחמת העצמאות.
• 25+12 חותמים - על מגילת העצמאות חתומים 37 אישים אולם רק 25 מהם נכחו וחתמו בטקס ההכרזה. שאר ה-12 חתמו במועד מאוחר יותר. 

תשובות לחידות של עזרא מרום

1. לבן=זבולון שעסק  במסחר באניות. מסמל את נקיון הכפים במסחר. כחול= יהודה שהיה גבור מלחמה. מסמל את טוהר הנשק.
2. בקינת דוד על מות שאול  " כי שם נגעל מגן-שאול"  (שמו"ב, א 21)
3. נקדימון בן גוריון היה מעשירי ירושלים . הוא קנה בורות מים עבור עולי הרגל לירושלים (תענית דף י"ט: )
4. מבצע נחשון  (לפריצת דרך לירושלים), מבצע יואב (לכבוש באר שבע), מבצע חירם (לכיבוש הגליל).
5. מחתרת ניל"י   ראשי תיבות הפסוק: "נצח ישראל לא ישקר ". (שמואל א ט"ו,29)
6. א. טרומפלדור   ב.  הרצל   ג.  זבוטיסקי    ד.  סנש 
7. יעקב דורי
8. דגל 7 הכוכבים הוצע ע"י הרצל כדגל המדינה.  7 הכוכבים מסמלים 7 שעות עבודה ביום כי הרצל הדגיש כערך עליון את העבודה.
9. הרבנים  בן ציון חי עוזיאל   ויצחק  הלוי הרצוג
10. אום רש רש= אילת
11. דגל = נס
12. באילת
13. מלחמת הקוממיות,מלחמת העצמאות,
14. 2 אריות מחזיקים בלוחות הברית
15. ציון, יהודה ועבר.

תשובות לחידות אלף-בית

         א-אקסודוס  ב- ביל"ו   ג- גבעת התחמושת  ד- דרך בורמה  ה- התקוה  ו- ואדי סאליב
        ז- זק"א  ח- חומה ומגדל   ט- מיצרי טירן   י. יכין  כ- כרמלי   ל- לח"י  מ- מרבד הקסמים
         נ- נחש צפע    ס- סוסיתא   ע- עסק ביש   פ- פנתרים   צ- צוהר   ק- קדש
         ר- רודוס   ש- שלמה    ת- תל חי

תשובות לחידון במדבר

אם טרם ניסיתים והתאמצתם אנא גשו לחידון פרשת במדבר ונסו לפתור לבד, מומלץ רק לאחר קריאת הפרשה.





תשובות לחידון:

• צמד הדודאים מרמז על שבט ראובן שהדודאים הם סימלו. בנוסף חברי הצמד הם בני אמדורסקי (שבט בנימין) וישראל גוריון (כל עם ישראל).
• מה שונה בגד - שתי אפשרויות שאני מצאתי. מנינו של שבט גד הוא היחידי שאינו כפולה של מאה אלא של חמישים. כמו כן גד הינו הבכור היחידי לאמו (זלפה) שאין לו מחנה (לראובן, דן ויוסף יש).
• המטבע של חמישה שקלים מסמל את ערך הפדיון של הבכורים (ג' מז): "וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל"
• DATADATA - תרגום הביטוי נתוים נתונים המופיע בפרק ג' ט: "וְנָתַתָּה אֶת-הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
• הרצל או בגין - הכוונה לבנימין זאב, השבט וסמלו. צמד שמות מקובל נוסף הוא יהודה אריה.
• שמונים או צאלים - מחנות צבאיים, מתאר את סדר חניית בני ישראל במדבר וגם את סמלו של שבט גד.
• הרב בן ציון מאיר חי עוזאיל - הראשון לציון, הרב הראשי לישראל משנת תרצ"ט ועד תשי"ג. השם עוזיאל מופיע בפרשה (אחד מבני קהת).
• הקצפת עם האיקס מרמזת לפסוק בפרק א' נג: "הַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת"
• עץ הזית מרמז על סימלו של שבט אשר (וכן על יצהר בן קהת)
• שער שכם מרמז על שבט שמעון (שכם העיר היא סימלו)
• המזל של החודש - מזלו של חודש אייר הינו שור, מרמז על שבטי יוסף
• שם כפול - השם אליסף מופיע בפרשה פעמיים פעם כשם נשיאו של שבט גד אליסף בן דעואל ופעם כנשיא משפחת הגרשוני אליסף בן לאל
• עושים שוק - כוונה לשוק "מנחה יהודה" (פרק ב' ג): "הַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב"
• הראם מרמז אף הוא על שבט יוסף (סמלו של מנשה)
• האיילה מרמזת על שבט נפתלי
• החושן מרמז על שבט לוי