אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

חידות לפרשת ויגש

דפי החידות לפרשת ויגש כוללים חידות ציורים וחידות מילוליות הקשורות כולן לנושאים שונים בפרשת ויגש . לחידות שתי גרסאות. דף חידות כללי לכל המשפחה ודף מיוחד הכולל את החידות הקלות יותר ומיועד לילדים.
מומלץ להדפיס את הדפים ולפתור במשותף סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בשבת או בבית הכנסת.
למתקשים, ניתן להיעזר גם בדף התשובות , אולם מומלץ לנסות היטב לבד.

חידות לפרשת ויגש
חידות לפרשת ויגש


בהצלחה


ילדים יהנו גם מתפזורת לפרשת ויגש

לדף הראשי של פרשת ויגש

תשובות לחידון שמות

בדף הבא מופיעות התשובות לחידון לפרשת שמות. מי שטרם ניסה לפתור את החידון כדאי שינסה לבד ורק לאחר מכן, באם יש צורך יעיין בתשובות. פתירה עצמית של החידות מהנה ומספקת הרבה יותר.
מי שבכל זאת צריך קצת סיוע, התשובות למטה....


מתחילים
  • ערימות הקש, של ואן גוך, מרמזות על התבן אותו צריכים לאסוף בני ישראל בפרק ה' (למשל בפסוק יב: "וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן"). נושא זה של ערימות הקש נפוץ מאד באומנות סוף המאה ה-19. 
  • השוטרים מרמזים על שוטרי בני ישראל (ה' ו): "וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת-שֹׁטְרָיו לֵאמֹר"
  • עדר הצאן מרמז על משה רבנו (ג' א): "וּמשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹקים חֹרֵבָה"
  • מדבר מהבטן - הכוונה לפיתום אחת משתי ערי המסכנות שבנו בני ישראל
  • הסמל הירוק הוא סימלה של חברת "דור-אלון" ומרמז לפסוק ג' טו: "וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹקים אֶל-משֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  ה' אֱלֹקי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹקי אַבְרָהָם אֱלֹקי יִצְחָק וֵאלֹקי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר"
  • הבאר מרמזת על מקום מפגש משה עם בנות יתרו ב' טו: "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-משֶׁה וַיִּבְרַח משֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר"
  • האגרוף מסמל את היד הקשה על פרעה
  • חכמים שיעיים הם מולות ומרמז לפסוק ד' כו: "וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת"
  • הילטון או פלאז'ה מרמזים לפרשייה במלון ד' כד: "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהֹוָה וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ"
  • הגומא מרמז על התיבה בה הוחבא משה ב' ג: "וְלֹא-יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר"
  • החלב והדבש מרמזים לביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" המופיע בפרשה
  • פתית השלג מרמז על אחד מהאותו למשה ד' ו: "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לוֹ עוֹד הָבֵא-נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"
  • זכוכית מגדלת מרמזת על דברי משה ג' ג: "וַיֹּאמֶר משֶׁה אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה"
  • משה סנה - ראש המפקדה הארצית של ההנגה וחבר כנסת. ידוע כיום בעיקר בגלל הפקקים הרבים ברחוב הנושא את שמו בתל אביב.

שתי חידות נוספות היו בדף:
  1. היכן התיאור קודם לעמים והיכן הפוך. הכוונה לפסוקים ח' ו-יז בפרק ג' בהם מופיעים רשימת עמי כנען וגם התיאור "ארץ זבת חלב ודבש". בפסוק ח: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן-הָאָרֶץ הַהִוא אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" התיאור קודם לעמים ובפסוק י"ז "וָאֹמַר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" ההיפך.
  2. המסטיק בפרשה מרמז למילה עלמה בה מתוארת אחות משה ב' ח: "וַתֹּאמֶר-לָהּ בַּת-פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת-אֵם הַיָּלֶד"
תשובות לחידות עזרא מרום


1.   ." שמות" ראשי תיבות של:   א. שבת מילה ותפילין שכולם נקראו בשם :אות.
       ב. ואלה שמות= ר"ת : וחייב אדם לקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום
2. כדי להראות שהתורה הינה תורת חסד כפי שבת פרעה עשתה " כי מן המים משיתיהו".
3. כולם ברחו :לוט ואשתו,  הגר מפני שרה, יעקב מעשו ולבן, ומשה מהנחש.
4. דתן ואבירם שירדו מנכסיהם ועני חשוב כמת  (רש"י).
5. רבקה ורחל.
6. המשותף לשתיהן: רעו צאן  אביהן, נישאו לבעלים שנמלטו ממולדתם,כל אחת  ילדה 2 בנים, בעליהן רעו את צאן אביהן,שתיהן נקראו בשמות בעלי חיים.
7. א. חיות    ב.רהטים     ג. צור
8. שפרה= יוכבד שמשפרת את התינוק, פועה= מרים  שפועה ומדברת לתינוק
9 . אמתה= א. שפחתה   ב. ידה
10. יוכבד:"ותרא אותו כי טוב"  ב. חוה:"ותרא האשה כי טוב העץ
11.  130 שנה !.
12 . שובבים= ר"ת של 6 פרשות השבוע : שמות ,וארא,בא, בשלח, יתרו, משפטים
     תקופה זו מסוגלת לחזרה בתשובה. ע"פ הפסוק: שובו בנים שובבים  !  (ירמיהו ג',14)    בשבועות אלו  יש  הנוהגים לצום בכל יום חמישי.  
13.  יעקב, דוד, עמוס הנביא
14. נלמדת ההלכה: "הנפרד מחברו יאמר לך לשלום ולא לך בשלום " כי         
       לך בשלום אומרים לאדם מת !  ( סוף מסכת ברכות )
15. .אצל אחי יוסף בקשר לגביע הכסף

תפזורת לפרשת ויגש

בתפזורת לפרשת ויגש הוטמנו 14 מילים מפרשת ויגש. ניתן לחפש את המילים ישר בתפזורת, ניתן לענות על השאלות ולילדים הקטנים יותר אפשר גם לתת את רשימת המילים עצמם. פתרון מוצלח!

תפזורת לפרשת ויגש
תפזורת לפרשת ויגש

חידות לפרשת ויגש

מאמרים נוספים לפרשת ויגש


יהודה ובנימין

הקשר העמוק בין שבט יהודה לשבט בנימין מתחיל בפרשת מקץ. בפרשה זו, האחרים נדרשים לקחת איתם את בנימין למצרים, על מנת שיוסף יאמין להם שהם אינם מרגלים (כך לפחות האחים חושבים, ליוסף היו תוכניות אחרות) וגם ישחרר את שמעון שבינתיים משמש כמעין בן ערובה.

יעקב אינו מעונין לשלוח את בנימין ומילותיו הן מילות צער (מ"ב לו): "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה". שני בנים כבר חסרים ויעקב לא מוכן לסכן את בנימין.

ראובן מציע (כנראה האחים רצו לשוב מיד למצרים ולגמור עם העניין): "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל-אָבִיו לֵאמֹר אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ" וכצפוי יעקב לא מקבל הצעה זו.

כמובן שראובן לא התכוון להרוג את בניו, אלא מה שרצה לומר שהוא ישמור על בנימין כאילו הוא שומר על שני הבנים שלו (ובכך להראות את החשיבות של בנימין), אולם צורת הדיבור שלו אינה ראויה והניסוח גרוע מאד.

לאחר מכן התורה מדגישה כי הרעב כבד בארץ ויעקב מבקש מבניו לרדת שוב למצרים. כאן מתחילה להתגלות מנהיגותו של יהודה, שמזכיר ליעקב (שבוודאי הדחיק את הנושא) שאין שום אפשרות לרדת ללא בנימין ובסופו של דבר מציע יהודה (מ"ג ט) את ההצעה הבאה: "אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם-לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל-הַיָּמִים" ויעקב משתכנע.

מדוע יעקב השתכנע מדבריו של יהודה? ניתן לומר שלאחר זמן כבר לא הייתה שום ברירה וכפי שיהודה אמר או שניקח את בנימין או שנמות כולנו אולם דיוק במילותיו של יהודה יראה לנו כי עצם המילים אותם בחר יהודה שיכנע את יעקב.

יהודה משתמש באותן מילים בדיוק בהן השתמש יעקב כשלושים שנה קודם לכן כשתיאר את מסירותו ואחריותו לצאן לבן בפרשת ויצא (ל"א לח-לט): "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי: טְרֵפָה לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה".

כאשר יעקב שומע את יהודה הוא נזכר בו עצמו ומבין שאחריות כמו שיהודה מוכן לקחת על בנימין היא בדרגה הגבוהה ביותר שיש, ולמעשה דרגה הזהה לחלוטין לדרגת האחריות אותה מרגיש יעקב עצמו כלפי בנימין.

שימוש במילים אלו משכנע סופית את יעקב. יהודה אכן עומד בהתחייבותו בפרש ויגש הוא לא מהסס לפתוח בנאום תקיף כלפי יוסף (למרות שיהודה בעמדת נחיתות עצומה) ובסופו של דבר מציע את עצמו כעבד במקום בנימין כמחויבות לאחריותו.

לדף הראשי לפרשת מקץ