אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

חידות לפרשת לך לך

עמוד החידות לפרשת לךלך  כולל חידות מילוליות וחידות ציורים ותפזורת הקשורות לנושאים שונים בפרשת לך לך. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף  ולפתור סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות אולם הנאה מירבית תושג רק מנסיון עצמי לפתור את החידות
בהצלחה

חידות לפרשת לך לך
חידות לפרשת לך לך


חידות נוספות לפרשת לך לך באדיבות מר עזרא מרום מחבר תורה ממרום

1." ויבוא הפליט ויגד לאברם".  מיהו הפליט   ?(רש"י).
2.  מנין נלמד הכלל: "כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו". ? (רש"י).
3. לאילו נשים בתורה ניתן התואר: א. יפת מראה   ב. טובת מראה.
4.  כיצד מכנה לוט את ככר הירדן?
5.  מנין לומד רש"י את הכלל: "שם רשעים ירקב"?
6.  מה למדים מהפסוק: "ואתה לך אל אבותיך בשלום". ?
7.   מיהו אמרפל מלך שנער ? (לפי רש"י)
8. מה שמות מלכי סדום ועמורה?
9. מי אני: א. עמק השידים    ב. חצצון תמר?
10  . "לא יקרא עוד שמך אברם". לאילו אישים בתנ"ך נוספה אות לשמם ומה רמוז בכך ?
11. מי מכונה בפרשתנו: א. אב המון גויים   ב.  פרא אדם  ?
12.ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ". ציין 3 פירושים למילה" דמשק".
13. א. כמה שנים חייב אדם לחיות עם אשתו העקרה עד שישא אישה אחרת ?.
       ב. מה המקור לכך בפרשתנו.?
14. מי היתה הגר שפחת שרי? (רש"י).
15. באיזה גיל נימולו: א. אברהם       ב. ישמעאל ?



לדף הראשי של פרשת לך לך

פרנץ רוזנצווייג

פרנץ רוזנצווייג היה פילוסוף יהודי גרמני בגמרניה של ראשית המאה העשרים. רוזנצווייג עבר מסלול חיים הכרוך בעימותים עם דתו. החל מגדילה בבית מסורתי, דרך התבוללות משפחתו הקרובה, רצון להתנצר ולהמיר את דתו, ביקור בתפילות יום הכיפורים, שינוי החלטתו והתקרבות לדת. בין שאר כתביו תרגם רוזנצוויג ביחד עם מרטין בובר את התנ"ך לגרמנית.
כשעיינתי בספר החדש: "פירושי פרנץ רוזנצוויג לשירי רבי יהודה הלוי",  הרהרתי שיש מעט מאד אנשים היכולים להוקיר את הספר במלואו. זוהי קבוצה מצומצמת  של חובבי שירת ימי הביניים בכלל וריה"ל בפרט, ובנוסף מתענינים בפילוסופיה יהודית של ראשית המאה העשרים. אלו שצלחו את שני התנאים האחרונים מוטב שישלטו היטב בשפה הגרמנית.
לדאבוני, איני עונה לאף אחד משלושת התנאים בצורה מובהקת ובודאי לא לצירוף הכמעט בלתי אפשרי, אולם מחבר הספר פרופ' מיכאל שורץ, הצליח ליצור ספר רב מימדי שגם אנשים  המתענינים באחד מתחומים אלו, יוכלו למצוא בו עניין.
הספר מתחיל במבוא ומסתיים באחרית דבר של רוזנצוויג לספרו המקורי ובמבוא של בנו של רוזנצוויג לספר שהוציא. בין לבין מובאים תשעים וחמישה שירים ופיוטים של רבי יהודה הלוי.
הספר בנוי מחמישה רבדים שונים בין-תחומיים, המגשרים על מאות שנים של הבדלי שפה לשון ופילוסופיה. קריאת המבואות לבדם תספק את חובבי הפילוסופיה ותספק להם הצצה קצרה לדמותו של רוזנצווייג.
  • הרובד הראשון הוא שיריו ופיוטיו (לרוב פיוטים שנאמרו כחלק מהתפילות בשבתות ובחגים) של רבי יהודה הלוי, אין חידוש בשירים אלו והם ידועים כבר מאות בשנים.
  • הרובד השני הוא התרגום לגרמנית של שירים אלו, התרגום של רוזנצוויג מראשית המאה העשרים.
  • הרובד השלישי הוא הפירושים של רוזנצוויג אותם תירגם פרופ' שוורץ מגרמנית לעברית. פירושים אלו שלעיתים הם קצרים ולעיתים ארוכים, מעידים על נפשו של רוזנצוויג יותר מאשר על ריה"ל וקריאתם מהווה לעיתים פרשנות חדשנית על שירה ישנה, שבודאי לא הייתה נמצאת בכוונת המשורר.
  • הרובד הרביעי הן הערות קצרות של שוורץ על התרגום ועל השינויים בו מהמקור
  • הרובד החמישי, הם "זכרי הלשון" בשירי ריה"ל. במונח זה הכוונה שהמחבר הוסיף לכל שירי ריה"ל מקורות לפסוקים במקרא ובספרות היהודית. 
הרובד החמישי חשוב. בשירת ימי הביניים המשוררים ידעו כמובן את התנ"ך בעל פה ולמעשה כמעט כל מילה בפיוט מכוונת לפסוק מסוים. הערות אלו המחזירות לקורא של ימינו שאינו מכיר את התנ"ך בעל פה את הקשר המיידי בין כל משפט לפסוק בתנ"ך, מועילות מאד. עבודה זו של זכרי הלשון, מתבססת על ספריו של דב ירדן שעשה זאת לכל שירי ריה"ל והוציאם בארבעה כרכים, עם שינויים הוספות וגריעות בכל מקום שדעתו של שוורץ הייתה שונה. מבחינתי האישית רובז זה הוא המענין ביותר בספר ואשתדל לעשות בו שימוש מפעם לפעם בהבאת קטעי פיוטים קצרים.
למרות שקהל הקוראים של הספר אינו גדול, אנשים המתעניינים בתחומים אלו ישמחו להחזיקו בבית ולעיין בו מפעם לפעם. טוב לספרים אלו היוצאים, העוסקים בתחומי נישה, היוצאים מהיכל האקדמיה ומגיעים למדף הספרים.

פרנץ רוזנצווייג
פרנץ רוזנצווייג
פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי
תרגמם ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים - מיכאל שוורץ
הוצאת מאגנס
תשע"א 2011
496 עמודים

ברית בין הבתרים

ברית בין הבתרים מהווה את אחד הרגעים המכריעים בחייו של אברהם. ננסה לעיין מעט בפרשה בפרק ט"ו.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-ה' אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר:  אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד.  ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲ דֹנָי ה' מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.  ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי.  ד וְהִנֵּה דְבַר-ה' אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.  ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.  ו וְהֶאֱמִן, בַּה'; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה.  ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אֲנִי ה', אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ.  ח וַיֹּאמַר:  אֲ-דֹנָי ה', בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.  ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.  י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר.  יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם.  יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.  יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.  טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.  טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה.  יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.  יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.  כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.  כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי."
כבר בקריאה ראשונה של הפרק יש לנו קושי מסוים. מקובל להניח שתיאור ברית בין הבתרים מתחיל בפסוק ז' הנפתח באמירה חדשה של ה' לאברהם, אולם האם הפסוקים א'-ו' מהווים חטיבה נפרדת לגמרי, הקדמה לברית בין הבתרים או חלק בלתי נפרד ממנה? מבחינת הכתוב, אין למעשה כלל הפסקה בין חלקי הפרק, אולם הסמיכות של שני החלקים והבנתם כמתרחשים אחד אחרי השני מעלה מספר קשיים, מאחר והחלק הראשון מתרחש בלילה ואברהם מצווה בו לספור את הכוכבים ואילו החלק השני מתרחש ביום ונמשך כמעט עד השקיעה.
ייתכן שהאירועים קרו במשך יממה שלמה (כך מפרש החזקוני), ייתכן אפילו שההוצאה לראות את הכוכבים הייתה ממש לפנות בוקר, ייתכן אפילו ואברהם התבקש לראות את הכוכבים ביום, לא ראה אותם אבל האמין שכמו שהכוכבים נמצאים בשמים גם ביום ולא רואים אותם, כך יהיה לו זרע. לעומת זאת פרשנים אחרים מפרידים לחלוטין את האירועים למרחק של שנים בין אחד לשני.
אחד הקשיים נובע מהבנתו של פסוק ח'. ה' אומר לאברהם שהוא יירש את הארץ, ואברהם שואל שאלה "במה אדע כי אירשנה". נזכור שלאברהם עדיין אין ילדים. בהנחה שפסוקים א'-ו' אירעו מייד קודם לכן, הרי הובטח לאברהם זרע, ואברהם האמין בה' ובהבטחה ומה פתאום באה השאלה כאן? בעיה זו גרמה לחלק מהפרשנים להקדים את מעשה ברית בין הבתרים (במספר שנים) למעשה ההוצאה מהאוהל בתחילת הפרק.
אולם, הרש"ר הירש מעלה אפשרות אחרת, השאלה אינה שאלה של אמונה, אלא שאלה פרקטית הנוגעת לצעד הבא. אברהם למעשה כבר התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה (י"ג יז), כרת ברית פוליטית עם ענר אשכול וממרא ואפילו ניצח את מלכי המזרח, שחרר את מלכי אזור סדום ונפגש עם מלכיצדק, אישיות בכירה ביותר. אברהם למעשה שואל מה הצעד הבא למימוש ההבטחה, האם להמשיך ולכבוש את הארץ, האם דווקא לחכות עד שזרעו יתקיים ויכבוש את הארץ? אברהם מבקש הנחיות ואמונתו בה' תאפשר לו לפעול לאור הנחיות אלו.
תשובת ה' מפתיעה. אפילו מפתיעה מאד. אברהם מצטווה לקחת בעלי חיים, לבתר אותם, להעמידם אחד מול השני. התיאור מוזר ביותר וקשה להבינו על דרך הפשט. עיינו בפרשנים השונים וראו רמזים שונים שהם מצאו בנושא זה לענייני הקורבנות, הגלויות, מהות עם ישראל ועוד (ראו מאמר על פירוש הרש"ר הירש לנושא זה).
אברהם לא מקריב את הבתרים, אברהם כלל לא בונה מזבח. אין אלו קורבנות המנחה של קין והבל ואף לא קורבן העולה שהקריב נח. זה משהו אחר לחלוטין.

עוד פסוק מוזר (י"א) מספר לנו שהעיט ניסה לרדת על הפגרים ואברהם היה צריך לסדר אותם מחדש. לא ברורה מטרתו של פסוק זה והוא שימש כר נרחב לפרשנויות שונות. בכל אופן לאברהם ברור שהוא צריך להמתין כי הרי משמעות המעשה עדיין לא ברורה. גם הסיטואציה עצמה, עמידה בין בתרי חיות אינה נעימה כלל וכלל ולא מבשרת טובות ואכן תרדמה נופלת על אברהם והוא מוצא את עצמו באימה ובחשכה גדולה. אין לנו מושג עם אברהם ער או ישן, האם או חלום או זוכה להתגלות אבל סופסוף מגיעה התשובה לשאלה המקורית: "במה אדע כי אירשנה"
התשובה מתחלקת לשלושה חלקים. פסוק י"ג מתחיל בבשורות הרעות. זרעו של אברהם ישועבד לעם אחר במשך תקופה ארוכה של ארבע מאות שנה לפני שיצאו ברכוש גדול. לפני שאברהם מספיק לחשוב מה יקרה לו באותה תקופה (אמנם תוחלות החיים התקצרו מאד לאחר המבול, אולם אברהם הכיר אנשים שחיו שנים רבות וייתכן שחשב שגם הוא עוד יהיה בחיים), הוא מתבשר שהוא ימות וייקבר בשלום ושיבה טובה (והצרות לא יתחילו בחייו) ורק הדור הרביעי ישוב לארץ כנען. הסיבה שצריך לחכות היא "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה" בעולמו של הקב"ה יש חשבון מדויק. כאשר יגדשו האמוריים את הסאה, יגיע זמנם לעבור מן הארץ.
לאחר האמירה בא הצד המעשי של הברית. השמש שוקעת, נהייתה עלטה (אולי הכוונה בחשיכה טבעית בניגוד לאימה חשיכה גדולה שהייתה קודם), ותנור העשן ולפיד אש עובר בין הגזרים (האם שורף אותם? האם הם נעלמים? לא ידוע).
הברית נכרתת אולם אנו נשאלים עם יותר שאלות מתשובות. מילא שעוון האמורי לא שלם, אולם למה צריך עם ישראל לסבול ארבע מאות שנה? האם אברהם גם קיבל נבואה על המציאות שבני ישראל, זרעו, יחטאו לבסוף ויגלו גם הם מהארץ (וישובו אליה לאחר מכן)? ריבוי השאלות הפתוחות וההבנה שהפרטים בברית שאינם מובנים לנו הם סימבולים יצרו את הקרקע הפוריה למדרשים ולפרשנויות השונות על פרשה זו.
באופן פשוט ניתן להבין מהברית שהחיים לא יהיו פיקניק. עם ישראל נדון לשעבוד. עם ישראל דומה לאותן ציפורים שהעיט כל הזמן מנסה לרדת עליהם, עם ישראל תלוי בגורלו גם באומות העולם. הוא יהיה משועבד לעמים אחרים, והוא גם צריך לחכות שעמים אחרים ישלימו את מעשיהם הרעים (ואם יחזרו בתשובה? מה יקרה אז)? עם ישראל עוד בכלל צריך להתקיים. הבטחת הזרע מתממשת באמצעות ישמעאל אולם הוא בן שפחה ולא הבן של שרה, בן זה יוולד יותר מאוחר. גם אותו שלום שהובטח לאברהם עדיין רחוק. אברהם נאלץ לעמוד בסיטואציות קשות, של ריב עם אשתו, גירוש הגר וישמעאל, רעב, עקידת יצחק ומות שרה. אותו שלום שמדובר בו מגיע למעשה רק לאחר שאברהם מסדר את הנישואין בין רבקה ליצחק ואכן מבטיח את המשך קיומו של זרעו.

מאמרים נוספים לפרשת לך לך
ברית בין הבתרים
ברית בין הבתרים - רפאל - קריית הותיקן

תשובות לחידון ויצא

אם הגעתם לדך זה לפני שניסיתם לפתור בעצמכם את החידות לפרשת ויצא, אנא גשו לדף החידות. ההנאה מפתרון עצמי של החידות גדולה בהרבה. אם נתקעתם וצריכים חילוץ, אתם מוזמנים להמשיך.
עוד קצת למטה



ועוד קצת






מתחילים:
  • התרגיל החשבוני מרמז על תקופת הזמן שהיה יעקב צריך לעבוד אצל לבן. 7 שנים עד לחתונה עם לאה 7 ימים (ולכן בקטן) עד החתונה עם רחל ועוד 7 שנים למפרע לאחר החתונה עם רחל.
  • מצפה הכוכבים מרמז לפסוק מ"ט לא: "וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהוָֹה בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ"
  • שפה זרה מרמז לצמד המילים יגר שהדותא, שמו הארמי של המצפה, אלו המילים היחידות בתורה שאינן בעברית
  • צמד הדודאים וגם פרחי הדודאים, מרמז על הדודאים אותם מצא ראובן והביא ללאה אימו. לאה החליפה לאחר מכן את הדודאים תמורת הזכות להיות ראשונה עם יעקב (פרק ל' יד-טז)
  • אגוז הלוז מרמש על שמה של בית אל (כ"ח יט) "וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר לָרִאשֹׁנָה"
  • מאיר שלו ועגנון - סופרים ששמות יצירותיהם בפרשה. יצירתו של שלו כימים אחדים (כ"ט כ) "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" ויצירתו של עגנון תמול שלשום (ל"א ב) "וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת-פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
  • הבאר החסומה באבן מרמזת לפסוכ ב' בפרק כ"ט: "וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה-שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל-פִּי הַבְּאֵר"
  • הכינור מרמז לפסוק כ"ז בפרק ל"א: "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא-הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר"
  • משורר כשני בנים מרמז לרבי יהודה הלוי, ששמו כשני בנים של לאה ויעק
  • 496351 הוא מספרה האישי של דינה ברזילי ומרמז על דינה בת יעקב 
  • הכרית והגמל מרמזים למחבוא של התרפים אותם גנבה רחל (ל"א לד): "וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת-כָּל-הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא"
  • הר סיני וקוביות הקרח מרמזים לטענותיו של יעקב כנגד לבן (ל"א מ) "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"
  • T T - מרמז לפסוק כ"ט יט: "וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי"
  • הסולם מרמז לחלום יעקב ולסולם המופיע בו (כ"ח יב)