אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

תפזורת לפרשת דברים

בתפזורת הבאה לפרשת דברים, מופיעות 15 מילים מהפרשה. יש מספר אפשרויות לפתרון. ניתן לחפש בתפזורת מילים מהפרשה, ניתן לענות על השאלות (ואם צריך להיעזר במקורות המופיעים - מתאים לילדים היודעים לקרוא), ולילדים קטנים, אפשר גם להשתמש ברשימת המילים (המופיעה במהופך). בהצלחה!


עוד חידות לפרשת דברים
מאמרים ודברי תורה לפרשת דברים

תפזורת לפרשת דברים
תפזורת לפרשת דברים

חידון לפרשת דברים

לדף הראשי של פרשת דברים

החידון לפרשת דברים מכיל דף ציורים עם חידות מילוליות וחידות ציורים הקשורות לנושאים שונים בפרשת דברים. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף בכמה עותקים ולפתור ביחד סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות  אולם מומלץ לנסות היטב לבד.


חידות לפרשת דברים
חידות לפרשת דברים

חידות נוספות על סדר אותיות הא'-ב'
חידון אותיות לפרשת דברים
חידון אותיות לפרשת דברים
בהצלחה

מהי התורה?

לדף הראשי של פרשת דברים

בפתיחת ספר דברים מופיע הפסוק: "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר". מכאן עולה השאלה מה פירוש המילה תורה ומה היא כוללת? למרות שאחד מעקרי היהדות הוא "תורה מן השמים" והוא מתייחס לכלל התורה מבראשית ועד וזאת הברכה, ועיקר זה טוען שכל התורה כולה ניתנה מה' כמות שהיא, הרי שגם התורה עצמה, בפתיחתה לספר דברים נוקטת לשון ברורה, בכך שהדברים הם דברי משה (ואכן דברי ה' מופיעים רק לקראת סוף החומש בפרשיות ניצבים וילך ובשיאם בשירת האזינו). יתרה מכך, משה מתייחס בדבריו לתורה וזוהי מעין התייחסות עצמית (המובילה בהכרח לבעיות לוגיות), שעלינו לנסות ולפתור.
המילה תורה מופיעה פעמים רבות בחמשת החומשים (נקטתי מילה זו בכוונה, על מנת שלא להשתמש במילה תורה).
הופעתה הראשונה היא בברכת ה' ליצחק, בפרשת תולדות (בראשית כ"ו ה): "עֵקֶב אֲשֶׁר-שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" המילה תורה מופיעה ברבים ואכן הפרשנים הסיקו מכך שאברהם שמר גם את התורה שבכתב וגם את התורה שבעל פה. השימוש בלשון רבים, מופיע בעוד מספר מקומות בספר שמות למשל ט"ז כח: "וַיֹּאמֶרה' אֶל-משֶׁה עַד-אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי" וניתן לפרש באותה צורה גם שם.
אולם בספר ויקרא אנו רואים את המילה תורה כמקדימה מונח אחר. כך למשל נמצא: תורת המצורע, תורת המנחה, תורת העולה, תורת החטאת וכו'. נראה שהופעת המילה תורה כבר נהייתה כקובץ של חוקים הקשורים לנושא מסוים (קודקס), כאשר אכן קיימים קודקסים רבים המתייחסים לנושאים שונים ואכן סיום ספר ויקרא (כ"ו מו) נראה שמאשר הנחה זו: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד-משֶׁה". שימוש זה מופיע גם בספר במדבר לרוב בעניני המצוות שלפי תוכנם אכן שייכים לספר ויקרא.
מקרה חריג מופיע בספר שמות, מיד ביציאת מצאים (י"ג ט): "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם". כאן אנו כבר רואים שלמעשה יש תורה אחת המכונה גם תורת ה' (ואולי ניתן לראותה כתורת התורות, כלומר כאוסף השלם של כל הקודקסים). נושא זה מקבל חיזוק בספר דברים, בו המילה תורה כבר לא מופיעה יותר ברבים כלל אלא רק ביחיד ומופיעה רק בה' היידוע: "התורה" (למעט פעם אחת). שימוש זה הופך את המילה למעשה לשם עצם חדש "התורה". אדגים מתחום האסטרונומיה, כמו שיש הרבה ירחים, "הירח" הוא רק אחד, וכמו שיש הרבה שמשות, לכולם ברור למי מהן מתכוונים כשאומרים "השמש". כך גם התורה, כמושג היא מושג חדש הכולל את כל התורות. בתחילת ספר דברים מופיעה המילה "התורה" מספר פעמים (מופיעים רוב המקורות וכאלו שהם מחדשים לעיוננו):
  1. א, ה: "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר"
  2. ד' ח: " וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם"
  3. ד' מד: "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר-שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
  4. י"ז יא: "עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל"
  5. י"ז יח-יט: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל-סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם:
     וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת-יְהוָֹה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם"
  6.  מספר מקומות נוספים בפרק כ"ז בהם מופיע הביטוי "דברי התורה"
  7. כ"ח סא: "גַּם כָּל-חֳלִי וְכָל-מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת יַעְלֵםה' עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ"
  8. כ"ט כ: "וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה"
  9. ל י': "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל-ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ"
  10. ל"א כד,כו: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת משֶׁה לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת עַל-סֵפֶר עַד תֻּמָּם: ...לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-ה' אֱלֹקיכֶם וְהָיָה-שָׁם בְּךָ לְעֵד"
לא פורטו כל המקורות (מאחר ולא היו בהם חידושים), אולם רואים שבעוד שבתחילת חומש דברים המילה תורה היא מעורפלת ומתייחסת אכן לתורה שבעל פעם, לקראת אמצע הספר התורה היא כבר כתובה (ואלו בדיני מלך שנאמרים לעתיד) ולקראת סוף הספר התורה אכן נכתבת, על ידי משה, בשלמותה ובכללותה ונהיית ספר.
זהו שינוי דרמטי. התורה שעד לאותו שלב הייתה מושג רעיוני ערטילאי שפרטיו עוברים מדור לדור (תורה שבעל פה) ומיוצגת בעיקר על ידי לחות הברית הכוללים רק מעט מזער מהתורה, הופכת להיות ספר (ולמעשה מגילה שכן ספרים לא היו קיימים אז), שיש לו כמה העתקים! שניתן ואף חובה לעיין בו וללמוד אותו (וזהו אחד הציוויים הראשונים של ה' ליהושע (א' ח): "לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר- הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל-הַכָּתוּב בּוֹ כִּי-אָז תַּצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל"). התורה נכתבה והופכת בכך להיות מושגת ומבוארת בידי משה עצמו, שהיה, לפחות לפי הבנה זו של הכתוב, הפרשן הראשון של התורה.
אכן המילה התורה המופיעה בתורה מתייחסת התייחסות עצמית לתורה. כל עוד התורה לא נכתבה, הרי שהיה אפשר להוסיף עליה, כאשר נכתבה, ודבר זה היה גם לפי המדרשים אולם ניתן להבין כך גם בפשט הכתוב, בפרשות ניצבים וילך שאירעו ביומו האחרון של משה רבנו, התורה כבר הושלמה ומשה יכול אף לרשום את סיפור מותו (ולדעות אחרות המופיעות בתלמוד, יהושע השלים שורות אלו). גם ההופעה האחרונה של המילה "תורה" בתורה מופיעה בפרק האחרון, בברכת  משה בפרשת וזאת הברכה, בפתיחה החגיגית של הברכה (ל"ג ד):
"תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". התורה נהייתה אחת, תורת ה' שניתנה על ידי משה.

עד ימינו נכתב ספר התורה כמגילת קלף בשיטה המסורתית. אנשים הכותבים או תורמים ספרים מזכים אנשים אחרים במצוות כתיבת אותיות בספר התורה. סופר הסתם משייר בסוף התורה מספר אותיות שאנשים יוכלו לכתוב. מאחר ורוב הנאשים אינם בקיאים בכתיבת סת"ם, הסופר כותב אותיות חלולות והאנשים ממלאים אותם בדיו, וכך יכולים כולם לכתוב חלק אותו או שתיים בספר ולקחת חלק במצוות כתיבת ספר תורה.

בתמונה למטה, ניתן לראות את המחבר כותב במעמד סיום כתיבת ספר תורה. ספר זה נכתב לזכרו של החייל אריאל צבי בורג והוקדש לבית הכנסת לכו נרננה (קרליבך) בגבעת שמואל על ידי הוריו אליעזר ורוזיטה. לאחרונה, נפטר בטרם עת, אליעזר, אביו של אריאל. יהי זכרם ברוך.

כתיבת אותיות בספר תורה
המחבר כותב אותיות בספר התורה


מאמרים נוספים לפרשת דברים

תשובות לחידון ראה

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם את דף החידות לפרשת ראה, גשו בבקשה לדף החידות ונסו לפתור לבד. הנאתכם מפתרון עצמי של החידות רק תגדל. אם בכל זאת אתם צריכים חילוץ התשובות יופיעו עוד מעט למטה.

מתחילים.

  • שק הכסף מיועד למי שאינו יכול להביא את היבול לירושלים ועליו למוכרו ולפדות את הכסף בירושלים.
  • האיש השופך מים מקיים את מצוות שפיכת הדם (י"ב טז: "רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ עַל-הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם") השמש מרזמת ל"דרך מבוא השמש" (י"א ל)
  • לא לבדיקת אלכוהול מרמז לינשוף האסור באכילה
  • גם בת היענה אסורה באכילה אולם התאו דווקא מותר 
  • 8698 הינו כנראה השכר הממוצע במשק (לפחות לשנת 2011, הנתונים באתרים שונים) ומרמז לביטוי "שכר שכיר" המופיע בענין עבד עברי בפרק ט"ו יח.
  • להבדיל אם העבד אינו רוצה להשתחרר אוזנו נרצעת במרצע (דוקרן המשמש לעשיית חורים) פסוק יז: "וְלָקַחְתָּ אֶת-הַמַּרְצֵעַ וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה-כֵּן"
  • כוס הבירה מרמזת על השכר (י"ד כו)
  • השלט האוסר לקפוץ מרמז על החובה לתת צדקה בנדיבות (ט"ו ז): "...לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן"
  • שני ההרים אחד עם ברכת שנה טובה והשנייה עם קללה עסיסית מצונזרת מרמזים על מעמד הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל המופיע בתחילת הפרשה (י"א כט)
  • ממזרח עד מערב מקביל לביטוי בי"ג ח (ובמקומות אחרים): "מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ"
  • מדיח הכלים בא לרמז על דיני המדיח לעבודה זרה
  • ועיטור המופת מרמז לפסוק ב: "כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת"
תשובות לחידות עזרא מרום

1. מהפסוק : "וסרתם מן הדרך…ללכת אחרי אלוקים  אחרים "  (י"א, 28 )
2. אלוני ממרא  (עיין רש"י י"א, 30)
3. מזבח בנוי מהרבה אבנים  ואילו מצבה עשויה מאבן אחת בלבד !
4.  ביכורים
5. מנוחה= שילה     נחלה= ירושלים.
6. בגמרא פסחים ט"ז יש 2 דעות: לפי רבי יהודה בגלל שהיו שטופים בתאווה לאכול דם נזקקו לחיזוק.
     לפי בן עזאי כדי ללמוד קל וחומר ממצוה קלה זו ולהתחזק בכל המצוות.
7. הטוב= בעיני שמים   , הישר= בעיני אדם
8. אות = נס שמתרחש בגרמי שמים     מופת= מתרחש בארץ
9. נאמר על העיר הנידחת  (י"ג,17)
10. א. גמל לא מפריס פרסה        ב. חזיר לא מעלה גרה.
11. עתיד לחזור ולהיות כשר לאכילה  !
12. א. שלך        ב. דוכיפת 
13. למעט 3 סוגים: חיה, עוף, ובהמה טמאה
14.  א. שבועות            ב. סוכות
15. לפי המדרש: "אמר הקב"ה 4 שלי כנגד 4 שלך: בנך, בתך, עבדך ואמתך.