אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

תשובות לחידון בהעלותך

אם טרם ניסיתים את כוחכם בפתרון החידות לפרשת בהעלותך, אנא גש/ו ישירות לדף החידון ונסו היטב לבד. כך הנאתם מהחידות רק תגבר.


ואם בכל זאת אתם צריכים קצת סיוע אז הנה התשובות



מתחילים
  • הענן עם החיצים למעלה ולמטה מרמז לשיטת המסע של בני ישראל. כאשר הענן עולה נוסעים וכאשר הוא יורד חונים באותו מקום.
  • פיל עטלף או לוויתן הם שלושה יונקים ורומזים לפסוק במדבר י"א יב: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה אִם-אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו"
  • הבצל, השום, האבטיח, הקישוא והדגים הם המעדנים אותם זוכרים בני ישראל משבתם במצרים (י"א ה): "זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים וְאֶת-הַשּׁוּמִים"
  • 2000KM הוא מרחק רחוק, ללא ספק מי שנמצא במרחק כזה מירושלים נחשב כנמצא בדרך רחוקה (ט' י): "דבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'"
  • המנורה מופיעה בתחילת פרשת בהעלותך
  • כנופיית בזק - מונח בויקיפדיה שמתואר גם כאספסוף, מילה מהופיעה בפרק י"א ד': "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר"
  • המראה מופיעה בפסוק (י"ב ו): "וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי אִם-יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ"
  • 1 2 5 10 20 30 היא סידרה המופיעה בפרק י"א יט-כ: "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם: עַד חֹדֶשׁ יָמִים..."
  • העיניים מרמזות על בקשתו של משה לחובב בן רעואל (י' לא): "וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"
  • טל ברודי מרמז על שכבת הטל שיורדת על המחנה (י"א ט): "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל-הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו"
  • קריסטל - מילה נרדפת לבדולח (כל קריסטל הוא בדולח, אבל יש בדולח שאינו קריסטל) י"א ז: "וְהַמָּן כִּזְרַע-גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח"
  • שלושה איברים פנימיים - רחם, חצוצרות וכבד. מילים מהופיעות בפרשה. ייתכן ויש עוד.
  • החצוצרות מופיעות בפרשתינו בפרק י' ב: "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת"
  • קיבוץ בכרמל - הכוונה לקיבוץ משמרות הרמוז בפרק ח' כ"ו: "וְשֵׁרֵת אֶת-אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם"
  • נ"ך בפרשה - הכוונה לפרשיית אלדד ומידד בפסוק "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי-אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה". והנה יש לנו גם נביאים וגם כתובים.

תשובות לחידות עזרא מרום



מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת בהעלותך

החידות קיבוץ בכרמל ונ"ך בפרשה נותרו ללא תשובה. הינכם מוזמנים להגיב עליהם בדף החידה המקורי.

חידות ליום העצמאות

החידון ליום העצמאות כולל חידות מילוליות וחידות ציורים. החידות ברמות קושי שונות ומיועדות למבוגרים ולילדים כאחד. פתרונות לחידות (לחלק מהחידות יותר מפתרון אפשרי אחד). פתרונות לחידות ניתן למצוא בקישור הבא (הפתרונות יופיעו במוצאי חג העצמאות). הדפיסו את החידון במספר עותקים וקחו אותו איתכם למפגשים המשפחתיים לטיולים וכמובן למנגל. נצלו את החידות השונות על מנת ללמוד עם הילדים על האירועים והאישים מהתקופה. חג שמח.

חידות ליום העצמאות
חידות ליום העצמאות

מבחר חידות נוספות מאת עזרא מרום המתפרסמות באישורו:
 
  1. צבעי דגל ישראל הם כחול ולבן. א. לאילו שבטים היו צבעים אילו בדגליהם? ב. מה מסמלים צבעים אילו ?
  2. על דגלנו מצוייר מגן- דוד.  היכן נזכר במקרא הביטוי " מגן שאול "  ?
  3. ראש ממשלתנו הראשון היה דוד בן גוריון.  איזו דמות תלמודית נקראה בשם בן גוריון ומה הוא עשה ?
  4. ציין  מבצעים במלחמת השחרור שנקראו ע"ש דמויות מקראיות.
  5. איזו מחתרת יהודית נקראה ע"ש פסוק מקראי ?
  6. ציין את שמות המשפחה של האישים הבאים הקשורים להסטוריה של טרום הקמת המדינה:  א. יוסף   ב. בנימין    ג. זאב    ד.  חנה
  7. מה שם הרמטכ"ל הראשון בצה"ל  ?
  8. מהו " דגל 7 הכוכבים"  ומהו הוא מסמל?
  9. מי היו הרבנים הראשיים   הראשונים  בהקמת המדינה ?
  10. מי נקרא בשם:  " אום רש רש "  ?
  11. מה השם הנרדף לדגל ?
  12. היכן הונף " דגל הדיו "  ?
  13. ציין שמות נוספים למלחמת השחרור.
  14. מה הציע בן גוריון כסמל המדינה ?
  15. אילו שמות הוצעו  לשם המדינה ?
חידות לפי סדר הא-ב ליום העצמאות
          א- יציאת אירופה      ב- תנועה ציונית     ג. זירת קרב בששת הימים
          ד- כביש שעקף את ירושלים במלחמת השחרור  ה-ההימנון שלנו
          ו- שכונת מצוקה בירושלים   ז- ארגון חרדי לטיפול בנפגעים
         ח- שיטת התישבות   ט- מעבר מים שגרם למלחמה  י-מבצע להעלאת יהודי מרוקו
        כ- אחת מהחטיבות הראשונות של צה"ל  ל- אירגון מחתרתי  מ- עליית יהודי תימן
        נ-  סיסמא לאזעקה במלחמת המפרץ  ס- מכונית מתוצרת ישראל  בעבר
        ע- הסתבכות ישראלית במצרים בשנות החמישים  פ- תנועת מחאה חברתית בשנות החמישים
        צ- עמותת רבנים בישראל   ק- אחת ממלחמות ישראל  ר- שם נערכו שיחות שביתת הנשק
        ש- מבצע עליית יהודי אתיופיה   ת- ישוב בו חי יוסף טרומפלדור
 

דף חידות נוספות באדיבות ד"ר אמיר שוורץ


תשובות

חידון פרשת אמור

החידון לפרשת אמור כולל חידות מילוליות וחידות ציורים המתקשרות כולן לנושאים שונים בפרשה. החידות ברמות קושי שונות ומיועדות למבוגרים ולילדים כאחד. פתרונות לחידות (לחלק מהחידות יותר מפתרון אפשרי אחד) מופיעים  בקישור הקבוע הבא אולם מומלץ לנסות לפתור היטב לאחר קריאה של הפרשה בבית או בבית הכנסת. רצוי להדפיס את החידות ולפתור במשותף סביב שולחן הפרשה. בהצלחה
חידות לפרשת אמור
חידות לפרשת אמור

חידות לפי אותיות הא'-ב' לפרשת אמור
חידות אותיות לפרשת אמור
חידות אותיות לפרשת אמור
 שאלות נוספות לפרשת אמור מאת עזרא מרום

שאלות לפרשת אמור
שאלות לפרשת אמור



מאמרים ודברי תורה לפרשת אמור

עיון במצוות השמן למאור

הציווי על הדלקת הנרות ולקיחת השמן לצורך כך מופיע בתורה פעמיים בהרחבה. פעם נוספת מוזכר ביצוע המצווה. בפעם הראשונה בפרשת תצווה ובפעם השנייה בפרשת אמור. עוד קודם לכן בפרשת תרומה, מופיע "שמן המאור" ברשימת החומרים הנדרשים לבניין המשכן (שמות כ"ה ו). ננסה למצוא את הסיבות לחזרה הכפולה על עניין זה ותחילה נביא את המקורות (ההבדלים בין המקורות מודגשים לנוחיותכם).
המקור הראשון - פרשת תצווה - שמות כ"ז כ-כא:
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
המקור השני - פרשת אמור כ"ד א-ד:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי ה' תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם: עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת-הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד"
ביצוע המצווה על ידי אהרון מוזכר בתחילת פשרת בהעלותך, במדבר ח א-ה:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר:  דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת-הַנֵּרֹת אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:  וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל-מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה:  וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת-הַמְּנֹרָה"

נתרכז כאן אך ורק בשני הציווים. ההבדל הבולט ביותר הינו לשון הדיבור: "תצווה" מול "צו", והחידוש הגדול הוא בפסוק האחרון בפרשת אמור המזכיר את המנורה עצמה, שלא הוזכרה כלל במקור בפרשת תצווה.
 הבדל לשון זה ותוספת ענין המנורה מסבירים את ביאורו של רש"י לפסוק: "זו פרשת מצוות הנרות. ופרשת ואתה תצווה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה. וכן משמע, ואתה סופך לצוות את בני ישראל על כך". הענין העיקרי מוזכר פה, וענין הדלקת הנרות נזכר במלאכת המשכן כדי שנדע לצורך מה נדרשת המנורה. ואולם ענין המנורה אינו מקדים מייד את המקור הראשון. בין תיאור המנורה בפרשת תרומה לפרשת תצווה עוד ענינים רבים ואכן הרמב"ן חולק על רש"י:
"ואיננו נכון בעיני, שאין הפרשה ההיא סמוכה לפרשת המנורה, וכבר נאמר (שם מ כה): ויעל הנרות לפני ה' כאשר ציווה ה' את משה, והנה המצווה והמעשה נזכרים ונעשים כבר. אבל צורך הפרשה הזאת לשני דברים, ששם ציווה ויקחו אליך שמן זית זך מאת בני ישראל, כלומר מאת כל איש אשר נמצא אתו שמן זית זך למאור עם שאר תרומת המשכן, וכן עשו כמו שנאמר (שם לה כז כח): והנשיאים הביאו וגו' את הבושם ואת השמן למאור. ואע"פ שאמר שם "חוקת עולם לדורותם", הוא על ההדלקה, ועכשיו כלה השמן ההוא שהביאו הנשיאים נדבה, וציוה שיקחו בני ישראל משל צבור לדורותם שמן זית זך כתית כשמן הראשון, כטעם ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט ב), שיבקשו אותה ויביאוה הצבור. ושם עוד לא אמר אלא יערוך אותו אהרן ובניו וגו', והיה במשמע על המנורה או בלא מנורה אם תשבר או תאבד כאשר היה בשובם מן הגולה, ועכשיו אמר בפירוש (פסוק ד): על המנורה הטהורה, שלא ידליקו אלא על מנורה הטהורה"
לפי הרמב"ן הפסוקים הנוספים כאן מחדשים לנו. המילה תמיד (המופיעה שלוש פעמים ופעמיים בנפרד מהמונח "נר תמיד" - המופע היחידי בשמות) מדגישים כי המצווה הינה חובת הציבור לדורות, ואינה תלויה בתרומות, ובנוסף המצווה תלויה במנורה ובקיומה ומתקיימת רק בה.
הבדל דק נוסף הוא בנמען לציווי. בפרשת תצווה הציווי הוא ל-"אהרון ובניו" ואילו בפרשת אמור רק אהרון מופיע. ייתכן ואין בשינוי לשון זה כלום וייתכן שיש כאן אמירה ברורה שהכהן הראשי (הגדול) הוא אהרון (למרות שגם אלעזר ואיתמר היו כהנים משוחים ובמדרגת כהנים גדולים), וזאת על מנת למנוע אסונות נוספים כאסון אשר קרה לנדב ואביהוא, בניו הגדולים של אהרון. דווקא תחילת הפרשה יכולה לסייע לטענה זו. בתחילת הפרשה הניסוח הוא (ויקרא כ"א א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". הציווי אינו לאהרון כלל. הציווי לאהרון מופיע רק בפסוק י: "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ לִלְבּשׁ אֶת-הַבְּגָדִים אֶת-רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם". בכל מקרה קיים קושי בפסוקים אלו. בני אהרון, הינם כוהנים משוחים ואסור להם להיטמא לאף מת (ואכן משה אוסר עליהם להיטמא אלחיהם המתים בפרשת שמיני). אבל גם הניסוח השני אינו מתאים, לאהרון אין אחים כהנים (למרות שמשה שימש בכהונה תקופה קצרה של שבוע). אפרש לפרש את כל הציווי לדורות ואפשר גם לפרשת את פסוק י' כמדבר על אלעזר. אכן כאשר אלעזר מתמנה במקום אהרון אביו אין אנו מוצאים שהוא נמשח (משיחה זו תהיה מיותרת, הוא כבר נמשח בחנוכת המשכן), אבל מעבר התפקיד התבצע באמצעות העברת הבגדים המיוחדים (במדבר כ' כ"ו): "וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם". מכאן ואילך העברת תפקיד הכהונה בוצעה הן במשיחה והן בהעברת הבגדים.

מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת אמור
מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת תצווה
אהרון והמנורה - מרק שגאל 1957 - מוזיאון הגארטי, מילווקי
אהרון והמנורה - מרק שגאל 1957 - מוזיאון הגארטי, מילווקי