אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !
‏הצגת רשומות עם תוויות תרומה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תרומה. הצג את כל הרשומות

פרשת תרומה

פרשת תרומה

פרשת תרומה היא הפרשה השביעית בחומש שמות והיא הראשונה שעוסקת במשכן. הפרשה עוסקת בבנין המשכן וכליו - הארון המנורה והמזבח וכן מבנה המשכן עצמו. מאמרים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך הדף.

מאמרים ודברי תורה לפרשת תרומה

תוכניות המשכן - המאמר מציג את פרשות המשכן ועוסק בשאלה האם למשה היו תוכניות אדריכליות של המשכן?

פתח דבריך יאיר - רמזים במבנה המנורה לפסוקים הראשונים של כל אחד מחמשת חומשי תורה

הפטרת פרשת תרומה - עיון בהפטרת פרשת תרומה המתארת את בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך

דברי תורה לפרשת תרומה - על הפסוק הראשון "ויקחו לי תרומה"

חידות לפרשת תרומה 

תפזורת לפרשת תרומה

פרשת תרומה לילדים - דבר תורה קצר לפרשת תרומה המתאים במיוחד (אבל לא רק) לילדים.

משכן ומקדש - המאמר דן בשני השמות השונים, בסדר ביניהם ובדגשים המיוחדים של כל שם.

סטטיסטיקה לפרשת תרומה - נתונים סטטיסטיים על פרשת תרומה

תקציר פרשת תרומה

פרשת תרומה היא הראשונה מבין ארבע פרשת המשכן (תרומה תצווה ויקהל ופקודי) ובה מתחילים לעסוק בעניני המשכן. פרשת תרומה עוסקת בכלים ובמבנה לאחר הקדמה על 15 החומרים הדרושים למלאכת המשכן (שמות כ"ה ג-ז):
"וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: אַבְנֵי-שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחשֶׁן"
בהקדמה זו לא מצוינים כלי המשכן אלא אך ורק שניים מכליו של הכוהן הגדול, האפוד והחושן. לאחר מכן הפרשה מתארת את הכלים עצמם לפי הסדר הבא:
  • ארון, כולל תיאור הכרובים והכפורת ובתוך הארון תהיה העדות (לוחות הברית)
  • שולחן הזהב כלל הזכרת מצוות לחם הפנים
  • מנורת הזהב
  • המשכן (מחולק למשכן אוהל ומכסה)
  • הקרשים למשכן
  • הפרוכת המפרידה בין הקודש לבין קודש הקודשים בתוך המשכן
  • המזבח (החיצוני)
  • חצר המשכן (הקרשים המהווים את חצר המשכן)

סדר הכלים הוא מבפנים החוצה (למעט הפרוכת המוזכרת אחר המשכן מאחר והיא חסרת משמעות כעומדת בפני עצמה), אולם חסר כלי אחד והוא מזבח הזהב המוצב בתוך הקודש ועליו מקטירים את הקטורת. כלי זה מוזכר רק בפרשת תצווה. גם הכלים המוזכרים ברשימת החומרים, שהם מבגדי הכהן הגדול מוזכרים רק בפרשת תצווה.

ענייני פרשת המשכן נמצאים בתחום שמיעוטו בנגלה ורובו בנסתר, עיונים במפרשים השונים ובספרים הרבים שנכתבו על פרשות אלו מנסים למצוא מטרה וייעוד לכל כלי וכלי. אנחנו נישאר עם הייעוד המפורט בפשט ובנגלה. במנורה לאור ולמצוות נר תמיד, השולחן ללחם הפנים, מזבח הזהב עבור הקטרת הקטורת, המזבח החיצוני עבור הקורבנות והארון, בקודש הקודשים, המכיל בתוכו את העדות - לוחות הברית.
המשכן מתוך תנך הולמן Holman 1890

הטקסט המלא של פרשת תרומה מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת משפטים
הפרשות הבאות
פרשת תצווה
פרשת כי תשא
פרשת ויקהל

דבר תורה לפרשת תרומה

דברי תורה קצרים לפרשת תרומה


תשע"ח - על תרומה, לקיחה ונדבה

בפרשת תרומה אלוקים אומר למשה איך לבנות את המשכן.
ולפני שהוא אומר לו איך לעשות זאת, הוא אומר לו כך: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי".

נראה בתחילה שהפסוק סותר את עצמו, מצד אחד "ויקחו לי תרומה" לקיחה זה העביר לרשותו, נטל.
כלומר לקיחה זה בדרך כלל ללא רצון של מי שהחפץ היה שלו כי אם כן זה היה הביא או השאיל, אז אנחנו רואים שאלוקים מצווה להביא לו תרומה.

ומצד שני כתוב: "כל אשר ידבנו לבו" כלומר מי שרוצה שייתן וכמה שבא לו. אם כן נראה שיש סתירה מצד אחד אלוקים אומר לקחת מכולם ללא פשרות , ומצד שני רק ממי שידבנו לבו. עוד בעיה שיש לנו עם המקרה הזה זה שאלוקים בעצם לא נותן מקום כל כך להתלבטויות אצל עם ישראל.


אלוקים לא מחייב אבל אלוקים ביקש שנביא לו תרומה, אז נכון שאנחנו לא חייבים, אבל הוא זה שהוציא אותנו ממצרים הוא זה שקרע לנו את הים, אנחנו חייבים לו טובה, וגם יכול להיות שהוא ימשיך לעזור לנו אם ניתן לו תרומה אבל אם לא אלוקים אולי יכעס עלינו.

זה בדיוק מה שאלוקים אומר לנו לא לעשות. בהתחלה, אלוקים אומר "ויקחו לי תרומה", הוא יודע שהתרומה לא תבוא רק ממקום של נדיבות של אהבה אלא גם ממקום של אני עזרתי לך אז אני מצפה שגם אתה תעזור לי ולכן אחרי זה אלוקים מוסיף "מאת כל איש אשר ידבנו לבו".

אלוקים מדגיש שמה שצריך להיות המניע הוא הלב, האהבה לאלוקים.

וזה המסר לנו כשאנחנו נותנים צדקה או עושים כל דבר אחר שהוא בין אדם לזולתו, תמיד עדיף שהמניע יבוא מהלב , שהמניע יהיה שאכפת לך, ולא משהו אחר.

 לדף הראשי של פרשת תרומה






תשע"ז - ויקחו לי תרומה - דבר תורה של יואב

שני הפסוקים הראשונים בפרשה הם: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"

רשום "ויקחו לי תרומה" למה רשום ויקחו למה לא רשום ויתנו לי תרומה?

הספורנו עונה שה' אומר למשה שהוא רוצה שיהיו גבאים והם יגבו את התרומה וכשה' אומר "ויקחו לי" זה מדבר על הגבאים שיגבו מעם ישראל.

אני רוצה להביא עוד שני פירושים שחשבתי בעצמי:

  • הפירוש הראשון מאוד פשוט.  רשום "ויקחו לי" לפי דעתי ה' מתכוון שעם ישראל לא יתן רק את מה שהם לא משתמשים בו כגון גוש זהב שלא משמש לכלום אלא יקחו ממה שהם משתמשים בו כגון שרשרת ויתנו. 
  • הפירוש השני אומר : שכאשר בני ישראל נותנים תרומה הם מרוויחים מזה. הם מרוויחים התקרבות לקדוש ברוך הוא הם מרוויחים כפרה על החטאים. הם מקבלים משהו מהתרומה הזאת. ולכן ה' אומר "ויקחו לי תרומה " בסוף הם יקחו ושלא יחשבו שהם מפסידים מזה אלא הם מרוויחים.  


ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה מילה בפרשת משפטים היא מילה יחידאית בתנ"ך? והתשובה היא "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" - המילה מכשפה היא מילה יחידאית בתנ"ך.

והחידה השבועית של השבוע היא: מילה שבפרשה היא קישוט ובמקומות אחרים בתנ"ך שם של מקום?

 לדף הראשי של פרשת תרומה





הפטרת פרשת תרומה

הפטרת פרשת תרומה עוסקת בבניית בית המקדש על ידי שלמה המלך כפי המתואר במלכים א' פרק ה' (פסוק כו ואילך אולם מומלץ לקרוא מראשית הפרק). ארבע פרשות עוסקות בהקמת המשכן וכך גם ארבע ההפטרות של פרשות תרומה, תצווה ויקהל ופקודי.

נזמין אתכם גם לעיין בספרי החדש  "הפטרה לענייןהמכיל פירושים לכל ההפטרות ומתאים מאד גם כמתנה.

רקע להפטרה

תחילת הפרק מתארת את עוצמתו של שלמה וממלכתו. שטחה של הממלכה היה גדול ולא היו לו אויבים. גם עושרו היה רב ותיאור הוצאות בית המלוכה מראה שהן היו גבוהות מאד (וישמשו רקע לפילוג הממלכה בדור הבא) וגם תיאור חוכמתו הרבה תוך השוואה לחכמי העולם שלצערנו אינם מוכרים לנו: הימן, איתן, כלכול ודרדע.
במצב זה ולאחר כריתת הברית עם חירם מלך צור פנוי שלמה להקמת מפעל חייו בית המקדש.

כו וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם: כז וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל-יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ:

 לא היה צורך בצבא, כי לא היו מלחמות בתקופת שלמה והיו בריתות עם מלכי האיזור (חלקן בריתות על ידי נישואים כדוגמת הברית עם מצרים), ולכן חובת הגיוס הייתה לצורך מפעלי הבנייה של שלמה.

כח
וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ וַאֲדֹנִירָם עַל-הַמָּס: 

סך הכל נשמע תנאי שירות לא רעים (חודש בצבא חודשיים בבית). אולם למרות זאת כנראה שהנטל היה גדול מדי, אזכורו של אדונירם שימלא תפקיד גם בפילוג הממלכה בימי רחבעם - בנו של שלמה - מרמז על כך.

כט וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר:

פועלים אלו הם בנוסף לשלושים אלף המוזכרים קודם

ל לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל-הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:

וכאן עוד אנשים, בתפקידי ניהול כאלו ואחרים - סך הכל כמעט מאתיים אלף איש עסקו בבניין בית המקדש.

לא
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וַיַּסִּעוּ- אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת לְיַסֵּד הַבָּיִת אַבְנֵי גָזִית: לב וַיִּפְסְלוּ בֹּנֵי שְׁלֹמֹה וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים וַיָּכִינוּ הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים לִבְנוֹת הַבָּיִת:

אין חדש תחת השמש, וגם בימי קדם לצורך עבודות בנייה היה צריך לייבא פועלים זרים המומחים בתחומם.

פרק ו'

א וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם- בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'.

לפסוק זה חשיבות רבה מאחר ופרט אליו אין עוד פסוקים המקשרים בין ימי המלוכה לתקופת יציאת מצרים. אמנם אפשר למנות את תקופת יהושע ואת כל התקופות המופיעות בספר שופטים ולהגיע למספרים מקורבים, אולם כאן יש ערך מדויק. בפסוק זה מופיע גם שמו העברי של חודש אייר - חודש זיו (החודש השני לאחר ניסן). שלמה החל בבניית הבית בשנה הרביעית למלכותו.

 הפסוקים הבאים מתארים את מבנה הבית. לצערנו לא נשתמרו תרשימים ושרטוטים אדריכליים ומיטב המוחות בעולם היהודי וגם מחוצה לו (אולי הבולט בהם היה אייזיק ניוטון שהקדיש עשרות שנים מחייו לחקירת נושאים אלו ונושאים לא מדעיים בעליל כדוגמת אלכימיה).

ב
וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ:

 מידות הבית גדולות באופן ניכר מהמשכן

ג
וְהָאוּלָם עַל-פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל-פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל-פְּנֵי הַבָּיִת: ד וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים:

חלונות שהם גם שקופים וגם אטומים. בימינו יש טכנולוגית של יצירת זכוכית שמשנה את רמת השקיפות שלה בתנאים שונים ויכולה להיות גם שקופה וגם אטומה אולם בימי שלמה דבר מעין זה היה פלא. גם בפסוק זה התקשו המפרשים והציעו הצעות שונות ובגמרא פירשו שקופים מבחוץ (אפשר לראות פנימה) ואטומים מבפנים) האור לא חודר פנימה והבית מואר באור השכינה עצמה.

ה
וַיִּבֶן- עַל-קִיר הַבַּיִת (יָצִועַ) [יָצִיעַ] סָבִיב אֶת-קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב:ו (הַיָּצִועַ) [הַיָּצִיעַ] הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת- נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת:

 מטרת היציע לאפשר עלייה לגג הבית אבל בלי צורך לאחוז ולטפס על הבית עצמו

ז
וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ:

 פסוק זה מתייחס למצווה מפרשת יתרו האוסרות להשתמש בכלי ברזל בבנין המזבח (שמות כ' כב): "כב וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ:". האיסור הורחב והבית כולו לא נבנה באמצעות כלי מתכת.

ח
פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל-כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִים יַעֲלוּ עַל-הַתִּיכֹנָה וּמִן-הַתִּיכֹנָה אֶל-הַשְּׁלִשִׁים: ט וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים: י וַיִּבֶן אֶת-(הַיָּצִועַ) [הַיָּצִיעַ] עַל-כָּל-הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים:

 בהמשך הפרק נראה שגם נעשה שימוש בברושים (שבוודאי אינם הברושים של ימינו אלא אולי מין אחר של ארז). שימוש בעצים אלו מרמז על הפסוק: "קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים (רָחִיטֵנוּ) [רָהִיטֵנוּ] בְּרוֹתִים" בשיר השירים (א' יז) 

יא וַיְהִי דְּבַר-ה' אֶל-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: יב הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ: יג וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל:

דברי ה' לשלמה הם בעיצומו של מפעל הבנייה ואולי היו עידוד לשלמה על כך שמעשיו רצויים וטובים. אולם הבית אינו העיקר וגם בבית מפואר חשוב להזכיר שהעיקר הוא ההליכה בדרך ה' ושמירת המצוות. ההפטרה מסתיימת אולם הפרק ממשיך ומתאר את השלמת בניין הבית, משימה שלקחה יותר משבע שנים!

לסיום הנה הצעה לתוכניות בית המקדש הראשון כפי שעובדו והועלו לויקיפדיה על ידי Deror Avi
תוכניות בית המקדש הראשון.
תוכניות בית המקדש הראשון. באדיבות דרור אבי ויקיפדיה

תוכניות בית המקדש הראשון.
תוכניות בית המקדש הראשון. באדיבות דרור אבי ויקיפדיה

לדף הראשי של פרשת תרומה

פתח דבריך יאיר - רמזים במבנה המנורה

רבי שמשון מאוסטרופולי או רבי שמשון משפיטבוקא (ואפילו מצאתי מקור המייחס את המדרש לגר"א) מביא קשר מרומז בין המנורה לבין חומשי התורה. ר' שמשון דורש את הפסוק בתהילים "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים" (קי"ט קל) ומוצא בו רמזים למעשה המנורה . המנורה שזורה בפסוק הראשון, כלומר בפתח, של כל אחד מן החומשים, שזו הכוונה למילה דבריך, יאיר – רמוז במילה מנורה - שמאירה. מבנה המנורה על חלקיה השונים רומז לפסוקים הראשונים של כל חומש. נראה כיצד:

הפסוק הראשון בחומש בראשית הוא:  "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" - מכיל שבע מילים ועל זה רומזים שבעת הקנים של המנורה.
הפסוק הראשון בחומש שמות: "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ". בפסוק זה אחת עשרה מילים והוא רמוז במנורה שלה יש אחד עשר כפתורים. איך מגיעים בדיוק לאחד עשר כפתורים, נסביר מיד.
הפסוק הראשון בחומש ויקרא הוא "וַיִּקְרָא אֶל-משֶׁה וַיְדַבֵּר ה'  אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר". בפסוק תשע מילים וזה רמוז בתשעה פרחים שיש במנורה.
הפסוק הראשון בחומש במדבר הוא: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר". בפסוק שבע עשרה מילים וזה מתאים לדעה שאומרת שגובה המנורה היה שבעה עשר טפחים. קיימת דעה נוספת שלפיה גובה המנורה היה שמונה עשר טפחים, אבל אנחנו נישאר אם המספר שמתאים לנו לרמז (ויש לדעת שממילא רמזים מאופן טבעם אינם מחויבים לרמת דיוק מוחלטת).
הפסוק הראשון בספר דברים הוא: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב:" בפסוק ארוך זה עשרים ושתים מילים. המספר 22 הוא מספר הגביעים שיש במנורה.
ועכשיו נפרש את המספרים ואת המקור שלהם בתורה, בפרשתינו –פרשת תרומה בפסוקים של המנורה בפרק כ"ה מפסוק ל"א. "וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ: לב וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי: "
למעשה למרות שאנו קוראים בשם מנורה לכל המנורה, המשמעות האמיתית של המילה היא העמוד האמצעי (הקנה האמצעי) ממנו יוצאים עוד שישה קנים ולכן בסך הכל יש שבעה קנים. מספר זה מתאים לשבע המילים של הפסוק הראשון בחומש בראשית. ממשיכה התורה: "שְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה" - בכל קנה יש שלושה גביעים, כפתור אחד ופרח אחד ולכן עד כאן יש לנו 18 גביעים 6 כפתורים ו 6 פרחים. ממשיכים...
"וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ" - במנורה –  הקנה האמצעי - יש עוד ארבעה גביעים ולכן בסך הכל 22 גביעים (כמספר המילים בפסוק הראשון של ספר דברים). בנוסף במנורה יש שני כפתורים ושני פרחים , כי המילים מופיעות בלשון רבים ומיעוט רבים שניים. ולכן בסך הכל יש בינתיים 8 כפתורים ו8 פרחים... נמשיך לפסוק הבא. - "וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה" - מתחת לנקודת המפגש של כל שני קנים על המנורה יש עוד כפתור וסך הכל 3 כפתורים נוספים ולכן אנחנו כבר ב-11 כפתורים (וזה הכל, הגענו לכמות הכפתורים הדרושה – למספר המילים בפסוק הראשון של ספר שמות)
אבל עדיין נשארנו רק עם 8 פרחים (זוכרים שספרנו בפסוק הראשון בויקרא 9 מילים).... הפרח הנוסף מגיע מפרשה אחרת, פרשת בהעלותך בה מופיע הפסוק (פרק ח' פסוק ד): "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד-יְרֵכָהּ עַד-פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִיא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה'  אֶת-משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת-הַמְּנֹרָה". ירך המנורה הינו בסיס המנורה, ובפסוק מופיע שגם שם היה פרח, כלומר בסך הכל תשעה פרחים שמתאימים לפסוק הראשון של ספר ויקרא.
ועתה מובן פשר הפסוק פתח דבריך יאיר, שפתח דברי החומשים, רמוז במעשה המנורה.
להשלמת המאמר נביא את איורו של הרמב"ם למנורה בכתב ידו
איור המנורה בכתב יד הרמב"ם
איור המנורה בכתב יד הרמב"ם
לגבי מקור הפלפול, ייתכן ונאמר על ידי אחד מהגדוליםשהפסוק רומז על המנורה (יאיר=מנורה) אולם ההסברים המדויק ניתנו על ידי גאון אחר ומי מהקוראים שבקיא ויכול למצוא מקורות מדויקים, אשמח אם יאיר עיני...

הדף הראשי לפרשת תרומה

פרשת תרומה לילדים

תקציר פרשת תרומה


כזכור בסוף פרשת משפטים משה עולה להר סיני ושם הוא מקבל מה' את הציווי לבנות את המשכן, שבסופו של דבר יהווה את הבסיס הראשוני למקדש הקבע בארץ ישראל.
בשלב הראשון מצווה ה' את בני ישראל להביא תרומות - חומרים הדרושים לבניית המשכן. החומרים הם: זהב, כסף ונחושת, עורות בעלי חיים, עצים, שמנים ואבני חן. כל אלה דרושים להקמת המשכן, לבניית כלי המשכן, לאריגת לבגדי הכהונה ולשמן המשחה וקטורת הסמים.

בקודש הקודשים, במקום המקודש ביותר במשכן, עתיד לעמוד ארון ובו העדות אותה יקבל משה מהר סיני (ולמעשה אלו לוחות הברית). הארון עשוי כארגז פתוח בחלקו העליון. יש לעשותו מעצי שיטים. ארון זה יולבש בתוך ארון תואם מזהב ובתוכו יולבש ארון נוסף אף הוא מזהב. כך יהיה הארון מצופה זהב "מבית ומחוץ".
סביב לשפת הארון יש לעשות זר זהב, בארבע פינותיו טבעות בהן יכנסו הבדים לנשיאת הארון ומעליה תהיה כפורת זהב שתכסה ותסגור אותו. על הכפורת שתי דמויות בעלי כנפיים פרושות ולהם פני תינוק הנקראים כרובים "ופניהם איש אל אחיו". הקב"ה אומר למשה כי לאחר הקמת המשכן תהיה התגלות הנבואה מקודש הקודשים שבמשכן מבין שני הכרובים.

בחלקו השני של המשכן יעמוד שולחן אף הוא עשוי מעצי שיטים ומצופה זהב טהור. גם לשולחן מסגרת וזר מזהב וארבע טבעות לבדים בהם נושאים את השולחן. השולחן מיועד להניח עליו את "לחם הפנים" (שניים עשר לחמים הנקראים פנים על-שם שמראם שווה משני צידיהם).

לצד השולחן תעמוד גם מנורת זהב גדולה. למנורה שבעה קנים - שלושה קנים יוצאים באלכסון מכל צד מן הקנה המרכזי. המנורה מקושטת ומעוטרת בגביעים, כפתורים ופרחים, אך עשויה כולה מקשה אחת - גוש זהב אחד ממנו מפוסלת המנורה על כל קישוטיה. גם כלי השרת לעבודת המנורה - הדלקתה וניקיונה, יהיו עשויים זהב טהור.

המשכן שאורכו שלושים אמה (כ-15 מטרים) ורוחבו עשר אמות (כ-5 מטרים) יהיה עטוף מכל צדדיו ביריעות ארוגות מכמה מיני חוטים לתפארת. האריגה היא "מעשה חושב", כלומר בדמויות המעטרות את היריעה. כמכסה עליון על המשכן יש להניח יריעות העשויות מעורות בעלי חיים. את היריעות בעלות המידות הקבועות יחברו זו לזו בקרסי זהב. למעשה ישנם למשכן שלושה כיסויים, משכן, אוהל ומכסה. כל אחד מהם שונה בפרטיו.
המבנה עצמו יהיה עשוי קרשים של עצי שיטים עומדים. גובהו של כל קרש, וכך גובה המשכן, עשר אמות (כ-5 מטרים) ורוחבו אמה וחצי (כ-0.75 מטר). את הקרשים יתקעו בתוך אדני כסף ויחברו אותם זה לזה באמצעות בריחים. הקרשים והבריחים יצופו אף הם בזהב.

הפרוכת - המבדילה בין קודש הקודשים, חלקו הקדמי (מערבי) של המשכן שהוא המקודש ביותר ובין ההיכל (חלקו השני של אוהל מועד), תהיה עשויה אף היא מיריעות ארוגות "מעשה חושב כרובים", כלומר אריגה מעוטרת ומקושטת. את הפרוכת יתלו על עמודי עץ מצופים זהב.

את כלי המשכן יש לסדר כך: ארון העדות ועליו הכפורת עם הכרובים תהיה לפני הפרוכת בקודש הקודשים, ובהיכל שלפני קודש הקודשים יהיו השולחן מימין (צפונה) והמנורה משמאל (דרומה).

גם בכניסה למשכן יש לעשות מסך עשוי כמארג הפרוכת הפנימי ואף הוא תולה על עמודי עץ מצופים זהב.
מחוץ למשכן, בחצר העזרה, יש להציב מזבח עץ מצופה נחושת (בפרשה הבאה 'תצווה' נלמד על עשיית המזבח הפנימי המצופה זהב). זהו 'המזבח החיצון' עליו יוקרבו הקורבנות. אורכו ורוחבו חמש אמות (כ-2.5 מטרים) וגובהו שלשו אמות (כ-1.5 מטר). גם למזבח יש להצמיד טבעות כדי לתת בהם מוטות-בדים באמצעותם נושאים את המזבח ממקום למקום בעת המסעות. המזבח יהיה חלול, וכאשר יחנו בני ישראל ויקימו את המשכן, ימלאו את המזבח באדמה. זהו מזבח קטן בהרבה מהמזבח שהיה בבית המקדש מאחר וצריך לנייד אותו ואין אפשרות לבנות מבנה גדול.

בראש המזבח, בארבע פינותיו, ארבע קרנות העשויות יחידה אחת עם גוף המזבח. גם למזבח כלי שירות לעבודת הקודש, כולם עשויים נחושת.



דבר תורה קצר לילדים לפרשת תרומה

פרשת תרומה פותחת במילים: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי". לכאורה יש בפסוק סתירה. תרומה היא משהו שאדם נותן מרצונו, ואילו כאן הקב"ה מצווה על מתן התרומה (ובכך למעשה בני ישראל חייבים לתת תרומה).
לשאלה זו כמה תירוצים.
רש"י ומפרשים אחרים אומרים שרק מטבע הכסף, היה חובה (וזו מצוות מחצית השקל - סכום אחיד אותו צריך לשלם כל אחד מבני ישראל. ממתכת הכסף הכינו את האדנים, היסודות של קרשי המשכן, והמטרה היא שלכל אחד מבני ישראל יהיה חלק כלשהו במשכן, ולא סתם במשכן אלא ביסודות שלו) ושאר החומרים היו תרומה ממש מרצונם של בני ישראל. אפשרות נוספת היא להגיד שהציווי נועד על מנת להגדיל את השכר על המצווה.
ברצוני להציע אפשרות נוספת. לפעמים יש לנו חובות ודברים שאנחנו צריכים וחייבים לעשות. כאשר יש חובה כזו ניתן לפעמים להתייחס אליה דווקא כמו אל זכות ולעשותה ברצון ובשמחה. למשל במצוות כיבוד הורים, אנו אמנם מצווים על כיבוד הורים, אבל כאשר אמא או אבא מבקשים עזרה במשהו, במקום לעשות דבר זה בחוסר חשק, אפשר לחשוב, איזה יופי שיש לנו אפשרות לעזור לאבא ולאמא ולעשות את הדבר ברצון. דוגמה נוספת מתחום הלימודים. רבים לא ממש אוהבים ללמוד ולהכין שיעורי בית ולהיבחן, אולם בדורנו זו זכות גדולה שכל ילד זוכה לחינוך ולהשכלה (רק לפני כמאה שנים, ילדים רבים לא למדו כלל וכבר בגיל צעיר הועסקו בעבודות כפיים קשות מאד בבתי חרושת ובמכרות פחם). כך גם במתן התרומה כחומרים למשכן. אמנם יש ציווי לעשות את זה, אבל כל מי שנותן את החומרים צריך להרגיש שהוא תורם מרצונו ושיש לו את הזכות הגדולה לתרום חומרים שייעשה בהם שימוש לצורך הקמת המשכן

הדף הראשי של פרשת תרומה

תפזורת לפרשת תרומה

בתפזורת הבאה לפרשת תרומה מתחבאות 16 מילים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות בתפזורת או לענות על השאלות או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך

תפזורת לפרשת תרומה
תפזורת לפרשת תרומה



בהצלחה
לדף הראשי של פרשת תרומה

חידות לפרשת תרומה


בדף הבא מספר רב של חידות לפרשת תרומה. חלק מהחידות הן חידות ציורים המתקשרות לפרשה וחלק הן חידות מילוליות. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות לכל המשפחה. מומלץ להדפיס את הדף ולעבור עליו בבית לאחר קריאת הפרשה.
בהצלחה


מאמרים ודברי תורה לפרשת תרומה
חידות לפרשת תרומה
חידות לפרשת תרומה

חידות לפרשה באדיבות עזרא מרום, מחבר חידות תורה ממרום


  1. למה נסמכה פרשת תרומה לפרשת משפטים ?
  2. "זהב וכסף ונחושת". במה שונה תרומת הכסף מיתר התרומות?
  3. ציין 3 סוגי תרומות לפי רש"י.
  4. מנין נלמד הכלל : "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית" (ויקרא רבה ,ל"ד) 
  5. לפי משנה ד' בתרומות, תרומה בשיעור אחד מארבעים הינה בעין יפה. מה הרמז לכך?
  6. "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת".בפסוק זה רמוזים 3 סוגים של נותני צדקה. מה הם?
  7. מידותיו של הארון חצויות ואילו מידות המזבח שלמות . מה המסר בכך?
  8. לפי שקלים משנה ח' כמה כהנים נדרשו כדי לשאת את הפרוכת?  
  9. מאיזה פסוק נלמד שתלמיד חכם צריך להיות תוכו כברו?                                             
  10. מדוע נבנה המשכן דווקא  מעצי שיטים?
  11. מה משמעות הביטוי "כפתור ופרח". ?
  12. אילו כלים במשכן  נעשו מקשה אחת?
  13. על מה נאמרו הביטויים:   א. מעשה חושב. ב.מעשה רוקם ?
  14. איזה חפצים במשכן היו  עשויים מ  א.  כסף    ב. נחושת ?
  15. מה מקור הפתגם : " הרוצה להחכים ידרים, הרוצה להעשיר יצפין"?



למתקשים שניסו ולא הצליחו, יש אפשרות להציץ בדף הפתרונות

סטטיסטיקה לפרשת תרומה

פרשת תרומה היא הפרשה ה-19 בתורה וה-7 בחומש שמות. הפרשה נכתבת ב-155 שורות בספר תורה ויש בה 9 פרשיות (מיקום 30), מתוכן 3 פרשיות פתוחות ו -6 סתומות. בפרשה יש 96 פסוקים (מיקום 38),1145 מילים (מיקום 45) ו-4692 אותיות (מיקום 40). לפי ספר החינוך יש בפרשת תרומה 3 מצוות (מיקום 27), מתוכן 2 מצוות עשה (מיקום 26) ו-1 מצוות לא תעשה (מיקום 26).
הערות לפרשת תרומה :

לדף הראשי של פרשת תרומה

לפרשה הקודמת - משפטים
לפרשה הבאה -תצווה


לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת תרומה - מקדש ומשכן

פרשת תרומה פותחת את הפרשיות המכונות בשם פרשיות המשכן ובהן מתוארים ציווי הקמת המשכן וכליו, תהליך אסיפת והכנת החומרים ותהליך הבנייה בפועל, אולם עיון בפסוקים יראה לנו שהמטרה בעצם היא לבנות מקדש והמשכן הוא יעד משני בדרך למטרה זו. במאמר ננסה לעמוד על השונה והמשותף בין מקדש ולמשכן. הנושא הינו רחב ועמוק וניגע בו רק בקצרה תוך הפניות מתאימות למעונינים להעמיק.
נביא קודם כל את הפסוקים (שמות כ"ה ח-ט):
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ"
 הציווי המקורי הוא עשיית מקדש, אולם הפועל הבא מיד לאחר המקדש הוא ושכנתי (לעומת והתקדשתי בתוכם) בפסוק הבא, המבנה כבר מכונה בשם משכן. המילה מקדש מופיעה תורה עוד קודם לכם בשירת הים: "מקדש ה' כוננו ידיך". בספר בראשית מופיעים תיאורים נוספים כגון בית אלוקים. אף בנביאים מכונה בית המקדש לרוב בית ה' (ובית הוא מילה נרדפת דווקא למשכן ולא למקדש).
נתחיל דווקא את עיוננו בהגדרות המילוניות למילים אלו מתוך מילון אבן שושן:
מקדש - מקום קדוש שיוחד לעבודת אלוקים (הגדרה כללית). בית ה' הקדוש שבנה שלמה המלך בירושלים ... (הגדרה פרטית)
משכן - מקום לשכון בו, מעון, בית מגורים ארעי או קבוע (הגדרה כללית). כינוי לאוהל מועד שהקימו בני ישראל במדבר בצאתם ממצרים (הגדרה פרטית).
הפירושים יכולים להצביע על שרשרת של מהלכים: בניית בית (משכן) ארעי גורמת לה' לדור בבית, ועל ידי כך הבית נהיה קדוש (אך עדיין ארעי) ולכן שמו אוהל מועד. כאשר יבנה בניין קבע וה' יהיה בו (בית ה') הרי המקום יזכה לשם התואר הפרטי המקדש (או בית המקדש).
דומה אם כן כי ארעיותו של המשכן נתנה לו את שמותיו המיוחדים למרות שבודאי הקדושה שרתה בו. מחלוקת ידועה היא אם המשכן הינו לכתחילה, או שבא כתגובת נגד לאחר חטא העגל. אמנם נראה שהציווים באו לפני חטא העגל, אולם לפי ההבחנה שעשינו הייתכן כי הציווים היו רק על בניית מקדש של קבע לאחר הכניסה לארץ (ותזכרו שבנקודת זמן זו הכניסה לארץ היא אירוע קרוב מאד), ורק לאחר חטא העגל הומר המקדש במשכן זמני, ננסה למצוא גם לכך סימוכין מהשמות השונים. למבוכה הקשורה בנושא נוסיף כי במהלך פרשת תרומה ההגדרה משכן היא רק ליריעות עצמן (כאשר יש הבחנה ברורה בין המשכן לבין האוהל (שמעל המשכן)  לבין המכסה (שמעל האוהל) עיינו בפרק כ"ו), וגם ההגדרות קודש וקודש קודשים מופיעות. נראה שההגדרה למשכן כמבנה כולו על תכולתו מופיעה רק בפרשת פקודי. בהערה קצרה נוסיף שגם הביטוי אוהל מועד הינו בעייתי מאחר והוא בהכרח מתייחס למספר אוהלים שונים (שהרי משה מוציא את אולה מועד לאחר חטא העגל ובטרם היות המשכן, אל מחוץ למחנה). לא נוכל לענות על כל השאלות ונשאר בתחום הצר מאד של ההגדרות משכן ומקדש.
נעיין בדברי הרש"ר הירש:
"בספר ויקרא פרק כו מסתיימת "תורת כהנים", היא סידרת המצוות שתכליתן קדושת המשכן וקידוש החיים. סידרה זו באה בעקבות הקמת המשכן שתחילתה בפרק שלפנינו, ואם נתבונן בפסוקים שבאותו פרק סיום- "אם בחוקותי תלכו וגו'", "ונתתי משכני בתוככם וגו'"- הרי שיתבררו לנו שני דברים בוודאות גמורה: א) המשמעות של ושכנתי בתוכם בכתוב שלנו מפליגה הרחק מעבר להשכנת השכינה במשכן גרידא, ועניינה, אליבא דאמת, קירבת ה' בתוכנו עם קיום הברית שבינינו לבין ישראל, דבר המתגלה בהשראת שמירתו וברכתו על פריחת כל חיי הפרט והכלל. ב) עם זאת אין ה' משרה את שכינתו, שמירתו וברכתו על ידי הקמת המשכן וקיומו על פי פרטיו ודקדוקיו גרידא, אלא רק בקידוש כל חיינו הפרטיים והציבוריים והקדשתם למען קיום מצוות ה'. דבר זה לא זו בלבד שנתאמת במאורעות ההיסטוריים של חורבן משכן שילה ושל שני החורבנות של המקדש בירושלים, אלא המקרא עצמו מדבר עליו בהטעמה ובאזהרות מפורשות: כך בייחוד לגבי שלוש המצוות החמורות שבכל התורה כולה- עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים (ויקרא כ, ג; במדבר לה, לד; ויקרא טו, לא; דברים כג, י וטו), וכן מיד עם תחילת ייסודו והקמתו של מקדש שלמה (מלכים א' ו, יב ופרק ט), וכמעט בכל פרקי ספרי הנביאים, למשל ירמיה פרק ז.
מכל מקום מבשר הכתוב, כי 'ושכנתי בתוכם' יבוא בעקבות 'ועשו לי מקדש'. לפיכך 'מקדש' אינו אלא הביטוי של אותו תפקיד כולל, אשר מילויו הוא תנאי להשכנת השכינה בישראל כמובטח. בהודעה הזאת: 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' - כלולים אפוא שני מושגים, שכל בניין המשכן וכליו יהיו ביטוים הסמלי. המושגים האלה הם: 'מקדש' ו'משכן'. 'מקדש' מבטא את מכלול התפקיד שעלינו למלא כלפי ה'; 'משכן' מבטא את הייעודים המובטחים לנו מה' בעקבות מילוי תפקידנו. 'מקדש' מורה על קידוש כל חיינו הפרטיים והציבוריים והקרבתם על מזבח קיום תורת ה'; 'משכן' מורה על השכנת השכינה המיועדת לנו והמתגלה בהשראת ברכת ה' ושמירתו על שגשוג כל חיינו הפרטיים והציבוריים. אוהל-מועד הוא 'מקדש', מקום הקדושה, ו'משכן'- מקום קרבת ה', מקום שבו נזכה לקדושה ולקרבת ה'. קדושה זו וקרבה זו, הווה אומר: יחס הבריות ההדדית בין ה' וישראל, הנוצר על ידי מתן התורה וקבלת התורה- זוהי המסגרת שבתוכה עלינו לבקש ולמצוא את טעמי המשכן בכללו ולפרטיו. טעמים אלה יש בהם משום הסבר לעובדה, שפרקי הקמת המשכן באים סמוכים אל הפרקים המדברים בעיקרי משפט התורה ובכריתת הברית שנעשתה על יסוד המשפט הזה".

הרש"ר אומר (ורעיון זה מובא גם במדרשים ובמפרשים אחרים) כי למרות שהמשכן והמקדש כמבנים הם מבנים של צמצום קדשות ושכינת ה' למקום מוגדר, הרי שהמשמעות האמיתית שלהם היא הפוכה והמקומות עצמם כמקומות הם ריקים מתוכן (ולכן גם נחרבו) ברגע שהעם עצמו לא שומר על התורה ועל הקדושה. לפי גישה זו ניתן להגיד שהמשכן (ואף המקדש) באו בדיעבר ולצורך יצירת מקום עבודה גשמי לה', צורך זה היה קיים בעם עוד לפני חטא העגל (שהיווה את הביטוי הראשוני לצרוך בהגדרות גשמיות) והחטא עצמו גרם לשינויים מהותיים. עדין בית המקדש אינו עומד בפני עצמו כפי שמפורט לרוב בנביאים ונביא את דבריו החריפים במיוחד של הנביא ירמיהו שהרש"ר מתייחס אליהם (ירמיהו ז' א-יד)
"הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' לֵאמֹר: עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית ה' וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר-ה' כָּל-יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַה': כֹּה-אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה: אַל-תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל-דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵיכַל ה' הֵמָּה: כִּי אִם-הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת-דַּרְכֵיכֶם וְאֶת-מַעַלְלֵיכֶם אִם-עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ: גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל-תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם: וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן-עוֹלָם וְעַד-עוֹלָם: הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל-דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל: הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם: וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה: הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם-ה':  כִּי לְכוּ-נָא אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל:  וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת-כָּל-הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם-יְהֹוָה וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם: וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ"
לבית המקדש כינויים נוספים אולם בבירור מטרת המשכן/מקדש היא לא רק להיות מקום השכינה בעם ישראל אלא מבטיחה את שכינת עם ישראל בארצו, כאשר נעשים כל המעשים המתוארים בנביא, המהווים ניגוד מוחלט לעשרת הדברות ולמצוות בפרשת משפטים, אין משמעות להיכל ה',והקריאה כאילו הבנין הגשמי עצמו יציל את העם היא ריקה מכל תוכן (כפי שהיה בשילה וכפי שקרה למקדש עצמו כנבואה). בני ישראל מצמצמים את מהות המשכן למבנה עצמו ללא כל הסתכלות על התוכן שלו (המבוטא גם בכלי הקודש ובפרט הארון בו נמצאים לוחות הברית והנמצא בקודש הקודשים וגם בתוכן הרוחני המבוטא בצורה ובמצוות) מעתה נבין את הפסוק: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כקשור לתקופת הכניסה לארץ ישראל הנועד להבטיח את הישארות עם ישראל בארצו, ותחולתו רק בכניסה לארץ (כמו ציוויים רבים אחרים), אולם ייתכן כי עקב חטא העגל נהיה צורך גם במשכן ארעי שילווה את העם גם במדבר.

למאמרים נוספים לפרשת תרומה
המשכן בתנך הולמן
המשכן בתנ"ך הולמן 1890. אמנם המבנה שונה לחלוטין מהבנתנו את הפסוקים אולם ניתן לראות בו היטב את ההבדל בין המשכן לאוהל למכסה.

להרחבה בנושא זה מזוית שונה וביתר עניני המקדש מומלץ לעיין בסדרת השיעורים המקיפה מאד (מעל 120 שיעורים) שהועברו על ידי הרב יצחק לוי במשך חמש שנים מאתר בית המדרש הוירטואלי

תשובות לחידון תרומה

למי שעדיין לא הספיק לראות מומלץ לעיין היטב בחידות לפרשת תרומה לפני שקוראים את הפתרונות. פתרון עצמי של החידות יהיה מהנה הרבה יותר. למי שבכל זאת צריך סיוע, הפתרונות נמצאים למטה.


  • כרוב אדום וסגול מרמזים על הכרובים מעל ארון העדות.
  • פרח ובתוכו כפתור מרמז על מבנה המנורה (כ"ה לג) :"שְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה".
  • "דצמע עם/בלי מז" מתייחס לכיווני הקרשים במשכן ובחצר המשכן המתחילים מדרום צפון מערב ומזרח (רק בחצר ולא במשכן)..
  • תמונת השקדים מתייחסת למבנה המנורה.
  • הפסל של אגם בככר דיזנגוף בתל אביב רומז על המנורה שעשויה (כ"ה לט) :"כִּכַּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כָּל-הַכֵּלִים הָאֵלֶּה" וגם למזבח הנחושת (כ"ז ג): "וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל-כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחשֶׁת". (התמונה מויקיפדיה של פליקס רובינשטיין)
  • תמונת הארון רומזת על ארון הברית.
  • תמונת היעה מתייחסת גם למזבח נחושת (ראו למעלה).
  • X3X2 מתייחס לפסוק המתאר את מבנה המנורה (כ"ה לה): "וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת-שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן-הַמְּנֹרָה". X2 מופיע כי הפסוק חוזר על עצמו גם בפרשת ויקהל.
  • CuAgAu – הם השמות של היסודות זהב וכסף ונחושת. 29+47+79 הם המספרים האטומיים של יסודות אלו.
  • תמונת הגביע רומזת לגביעים במנורה.
  • בית כנסת הרמ"א נמצא בעיר קרקוב שבפולין, לה עבר יהודי מפואר. המילה קרקוב מזכירה את המילה כרכוב (כ"ז ה): "וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ".
  • המסך הוא (כ"ז טז): "וּלְשַׁעַר הֶחָצֵר מָסָךְ עֶשְׂרִים אַמָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה רֹקֵם עַמֻּדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְאַדְנֵיהֶם אַרְבָּעָה".
  • סמל התאומים רומז על הפסוק (כ"ו ג): "חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ"
  • ציור הזר: "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב".
  • הסמל של רב הבריח רומז על הבריחים העוברים בין קרשי המשכן.
  • עץ השיטה רומז על אחד החומרים לבנים הכלים, עצי שיטים.

תשובות לחידון תורה ממרום של מר עזרא מרום

  1. כדי ללמדנו שהתרומה הרצויה לפני הקב"ה היא זו שניתנה בכסף שנרכש בצדק ובמשפט ולא מגזל
  2. הכסף נתרם בסכום זהה –מחצית השקל מכל אחד לעומת הזהב והנחושת שנתרמו לפי נדבת הלב.
  3. א.תרומה לאדנים.ב.לקופות-כדי לקנות קרבנות ציבור. ג.תרומת המשכן.
  4. מהכתוב: "ויקחו  לי תרומה"   שהיה צריך לכתוב: ויתנו לי תרומה
  5. מהפסוק "ויקחו  לי  תרומה". לי בגמטריה = 40.
  6. זהב= זה הנותן בריא.  כסף = כסף סכנה פודה.  נחושת= נדבת חולה שיאמר תנו.
  7. הארון מסמל את לומדי התורה- ללמדנו שלעולם ירגיש הלומד שהוא נמצא רק במחצית הדרך. לעומת זאת המזבח מסמל את עבודת ה' שבה דרושה שלמות.
  8. 300 כהנים.
  9. מהפסוק" ועשו ארון וציפת אותו זהב מבית ומחוץ".
  10. כדי ללמדנו שבונים בית מקרשים של עצי סרק ולא מעצי פרי.
  11. ביטוי זה מציין שקיימת התאמה מלאה.
  12. הכרובים והמנורה.
  13. א.היריעות.       ב. המסך בשער החצר.
  14. א. האדנים.       ב.  יתדות החצר.
  15. המנורה מסמלת את החכמה הייתה בצד דרום , ואילו השולחן סמל העושר היה בצד צפון.

פרשת תרומה - תוכניות המשכן

פרשת תרומה הינה הראשונה מבין ארבע פרשיות המשכן אותן אנו מתחילים לקרוא. כשבאים לדון בפרשות אלו אפשר לעשות זאת הן כמקשה על כל הארבע, בבחינות ההבדלים בין הציווי לעשייה בסדר והפרטים והן באופי הפרשות לפני ואחרי חטא העגל. כשבאים לדון בכל פרשה בנפרד, אפשר להתרכז בחלק מסוים או כלי מסוים המופיע בה. ננסה ללכת בשתי דרכים אלו במקביל בשבועות הקרובים.
רצף הפרשיות מזכיר במידה מסוימת תהליך של הגשת פטנט. בהתחלה מתארים מה רוצים לעשות (פרשות תרומה ותצווה) אחר כך מתארים מה עושים (ויקהל) בסוף מתארים מה עשו (פקודי). הבעיה היא מדוע הצורך לחזור שנית על הדברים (ובין פרשיות תרומה-תצווה וויקהל יש חזרות רבות). הדבר שכמעט תמיד מופיע בהגשות פטנט ונעדר מהתורה בכלל ובפרשות אלו במיוחד הינו האיורים. התורה הינה ספר של אותיות בלבד ולתמונות (לצערנו) אין מקום. כמה הייתה עוזרת לנו תמונה של תיבת נח, של מעמד הר סיני וכמובן של כלי המשכן. אנו מקבלים תיאורים מפורטים אך לא ברור אם הם מספיקים. לפני שמחליטים אם התיאורים מספקים יש לזכור שאת חלק מהמונחים אנחנו לא מבינים (לדוגמא כרובים – הכרובים מופיעים במשכן ארבע פעמים: על הכפורת, על הפרוכת, על יריעות המשכן ועל יריעות מסך חצר המשכן) וגם חלק מהטכניקות שהשתמשו בתקופה אבדו לנצח (טכניקת בניית הפירמידות) או שוחזרו במאמצים מרובים (טכניקת מיצוי צבע התכלת) ולכן את חוסר ההבנה יש לתלות בנו.
עיון בפסוקים יראו שמשה כנראה כן קיבל תוכניות מאוירות. הנה בפרק כ"ה ט: "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂו". ה' הראה למשה תוכניות וכנראה משה העביר תוכניות אלו למבצעים בשטח. במפרשים יש מחלוקת האם משה ראה את כל תוכניות המשכן או רק את חלקן. זאת בגלל שהפועל ראה מופיע בשני כלי משכן בלבד. במנורה (כ"ה מ: "וּרְאֵה וַעֲשֵׂה  בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר") ובמזבח הנחושת (כ"ו ח: "נְבוּב לֻחֹת תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ  כַּאֲשֶׁר הֶרְאָה אֹתְךָ בָּהָר כֵּן יַעֲשׂוּ). אכן כלים אלו מסובכים יותר מהאחרים ומופיעים בהם עניינים שלא היו בכלים אחרים. המנורה צריכה להיות מקשה אחת (טכניקה קשה) ובעלת אלמנטים רבים (קנים היוצאים מגוף המנורה, כפתורים ופרחים וגביעים משוקדים). רש"י מפרש שאכן משה התקשה בהבנת תיאור המנורה והקב"ה הראה לו דגם. במזבח קשיים נובעים בגלל גודלו והכלים הרבים הנצרכים אליו אולם רש"י לא חוזר על פירושו.
ואולם בפשט הפסוק שהבאנו בתחילת פרשת תרומה מראה שמשה ראה את כל הכלים. בעל הטורים מקשר את המילים "וכן תעשו" לפרשת גדעון שמה נאמר בפירוש (שופטים ז' יז) "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה וְהָיָה כַּאֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן" ומאחר והשימוש הוא באותה לשון מובן מכך כי גם משה ראה את כל הכלים, אולם ראיה זו לא מספיקה.
בפרשת תצווה משה צריך לבחור אנשים והקריטריון הוא כפול (כ"ח ג) "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל-כָּל-חַכְמֵי-לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת-בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ-לִי" החוכמה צריכה להיות פנימית ועל אדם כזה צריך עוד לקבל את רוח ה' בנוסף, על מנת שגם הוא יראה בדיוק  איך צריכים הכלים והבגדים להיראות  ובפרשת כי-תשא ה' בוחר בבצלאל לתפקיד האחראי הראשי על מלאכת הבנייה, שכבר שמו מעיד עליו (ואין אנו יודעים אם השם הוא הסיבה או התוצאה) שהוא בצל האל ויש לו את רוח הקודש הנדרשת על מנת לדעת איך צריכים הכלים להיראות ואת החוכמה והטכניקות הנדרשות להוציא את ההוראות אל הפועל.
בתורה שבעל פה מופיעים פרטים נוספים רבים. מסכת מידות מפרטת את מבנה המקדש. המשכן היה מבנה זמני עד בניית המקדש ולא נצרך לדורות ולכן אינו מופיע במסכת עצמה, אלא כברייתא על מסכת מידות המוכנה גם "ברייתא דמלאכת המשכן"
במקומות רבים בונים דגמים של המשכן. הדבר נעשה הן על ידי אומנים והן בבתי ספר רבים בהם התלמידים בונים דגמים יפים והן דגמים המשוחזרים ממש על פי השיטות השונות. פירוט מפורט מאד כולל תוכניות אדריכליות ממשיות נמצא בספר "אשר על המשכן" מאת רפאל בר אשר חגבי ובאתר מכון המקדש ובמקומות נוספים.
נושא המשכן היווה נושא לאומנים רבים בכל הזמנים. בתמונת אלו לרוב אי אפשר לסמוך על הדיוק וחלקם נשען גם על פרשנות נוצרית/קראית בפרטים והן מובאות לשם התרשמות כללית.
עטיפת ספר שמות של תנך קוברדייל  Coverdale
למאמר באנגלית ליחצו על התמונה