אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת ויצא

פרשת ויצא היא הפרשה השביעית בחומש בראשית ומתארת את קורותיו של יעקב אבינו בבית לבן, נישואיו הולדת הילדים עד החלטתו לחזור לארץ ישראל.
חלום יעקב - ארנט דה גלדר - גלריית  Dulwich לונדון

מאמרים ודברי תורה לפרשת ויצא 

תתן אמת ליעקב המאמר - סוקר את מידת האמת כמאפיינת את יעקב אבינו וזאת על רקע מעשה "הרמאות" בנטילת הברכות וכן קורותיו בבית לבן ובהמשך דרכו. המאמר מציג את ההשלכות של מעשה הרמאות אשר למרות היותו נחוץ גרם ליעקב לשלם מחיר כבד.

מדע בפרשה - גנטיקה - האם יעקב אבינו היה מהראשונים שפיענח את עניין התורשה?

הפטרת פרשת ויצא - מאמר על הפטרת פרשת ויצא בספר הושע.

בית אל - על חשיבות האירועים בבית אל, חלומות יעקב בבית אל, ועל הקריאה המרובה למקום בשם.

פרשת ויצא לילדים - תקציר פרשת ויצא מעובד במיוחד לילדים ודבר תורה קצר.

אומנות בפרשת ויצא - המאמר סוקר גלריה קטנה בפרברי לונדון ובה אוסף קבוע המציג תמונות רבות מתוכן ארבע תמונות הקשורות לפרשת ויצא. המאמר מביא את התמונות ומידע על הגלריה.

משמעות השם גד - הסבר על המשמעויות השונות של השם גד.

חידות לפרשת ויצא - חידות מילוליות וחידות ציורים למבוגרים וילדים על פרשת ויצא

תפזורת לפרשת ויצא

סטטיסטיקה לפרשת ויצא - נתונים מספריים וסטטיסטיים על פרשת ויצא.

דבר תורה קצר לפרשה - מאת יואב (שני דברי תורה שונים)




תקציר הפרשה
פרשת ויצא היא פרשה ארוכה המהווה יחידה אחת בחיי יעקב אבינו, התקופה בה הוא חי מחוץ לארץ ישראל. 

בפרק כ"ח  מתוארת עזיבתו של יעקב את ארץ ישראל. יעקב מגיע למקום (והפרשנים אומרים שמקום זה הוא הר המוריה, מקום העקידה), שוכב לישון וחולם את חלום סולם יעקב הידוע. בחלומו מתגלה אליו ה' מברך אותו ומבטיח לשמור עליו. 
כאשר יעקב מתעורר הוא זוכר את חלומו, מציב אבן במקום למצבה ונודר נדר לתת מעשרות לה'. 

בפרק כ"ט יעקב מגיע לחרן לבאר המים ושואל את הרועים על לבן. כאשר רואה יעקב את רחל הוא מזיז לבדו את האבן על פי הבאר. זו עבודה קשה שלרוב צריכים בשבילה את כל הרועים. רועי חרן לא סמכו אחד על השני ולכן שמו אבן גדולה על פי הבאר, מעין מנעול, שרק כולם ביחד יוכלו לפתוח וכך לא יוכל איש בודד לגזול את המים. 

יעקב גר אצל לבן חודש ימים. לאחר חודש שואל לבן את יעקב מה משכורתו ואנו מתוודעים לכך שללבן יש שתי בנות, לאה ורחל. יעקב מבקש להתחתן עם רחל ולבן נוקב מחיר יקר מאד, שבע שנות עבודה תמורת רחל. 

כאשר עוברות שבע השנים, ויעקב מבקש את רחל, עורך לבן משתה גדול, אולם לבן רימה את יעקב ונתן לו את לאה. כאשר יעקב מתרעם, מלגלגל עליו לבן, ויש בכך מידה כנגד מידה על מעשהו של יעקב, שבמקומם לא מקובל לתת את הצעירה לפני הבכירה.

לאחר שבוע יעקב נושא גם את רחל ומתחייב לשבע שנים נוספות של עבודה (וכדאי לתקן טעות נפוצה, יעקב לא חיכה עוד שבע שנים בשביל להתחתן עם רחל). 

התורה מציינת כי יעקב אהב את רחל יותר מאשר את לאה. מיד אחר כך כתוב "וירא ה' כי שנואה לאה". יעקב בוודאי לא שנא את לאה, אולם כאשר יעקב אהב את רחל יותר, הרגישה לאה כאשה שנואה. לאה יולדת בנים אך רחל עקרה. 

בפרק ל', לאחר שלאה ילדה ארבעה בנים: ראובן, שמעון, לוי ויהודה, רחל, ביאושה, נותנת את שפחתה - בלהה - לאשה ליעקב (מזכיר במעט את סיפור שרה והגר). בלהה יולדת את דן ונפתלי. בניגוד לשרה ולהגר אנו רואים שהילדים הם כמו ילדי רחל והיא קוראת להם בשמות ורואה בהם ילדים שלה. מקרה השפחה שקמה תחת גבירתה לא קרה הפעם. 

לאה רואה שהיא עצרה מלדת ואף היא נותנת את שפחתה -  זלפה - ליעקב וגם זלפה יולדת שני בנים, גד ואשר (שוב, לאה נותנת לילדים את השמות). לאחר מכן ובעקבות עסקה מפוקפקת בה רחל קונה מלאה דודאים (אולי סגולה נגד עקרות?) תמורת הזכות שיעקב יישן באוהלה, לאה הרה שוב ויולדת עוד שני בנים, יששכר וזבולון. לאחר מכן היא יולדת בת ושמה דינה.  

סוף סוף אלוקים זוכר את רחל ושומע אליה (ומכאן שרחל התפללה אל ה' שייתן לה בנים) ורחל יולדת את יוסף. לאחר שיוסף נולד וליעקב יש בנים מכל נשותיו, רוצה יעקב לחזור לביתו. יעקב מציע ללבן עסקה בה יעקב ימשיך לרעות את צאן לבן אולם הכבשים והעזים בעלי הצבעים המוזרים שיולדו יהיו שייכים ליעקב. ליעקב נעשה נס וכל העזים אכן ילדו וולדות נקודים עקודים וטלואים. ניתן לומר שיעקב היה בין הראשונים שהבין גנטיקה מהי, ושגם הורים שאינם נראים בעלי תכונה מסוימת יכולים להוריש תכונה זו לצאצאיהם (גן שאינו דומיננטי). 

עדרו של יעקב הלך וגדל. בפרק ל"א יעקב שומע את דברי בני לבן המאשימים את יעקב בגניבת עדרם ומרגיש ביחס שונה מצד לבן.  הוא זוכה שוב להתגלות של ה' שאומר לו לחזור לארצו. 

יעקב מתייעץ עם נשותיו, מספר להן את כל הסיפור ומבקש את רשותן לחזור, מפני הנימוס. שתיהן כאחת עונות לו שאין להן חלק ונחלה בבית אביהן ושהוא מתייחס אליהן כנוכריות ועל יעקב לעשות ככל אשר הורה לו אלוקים. יעקב ומשפחתו בורחים, ורחל גונבת את התרפים - כלי עבודה זרהֿ - של לבן. 

לבן, שהדבר נודע לו לאחר שלושה ימים, רודף אחריהם עד שהוא משיג אותם. לבן משחק את עצמו כנפגע מעזיבתו של יעקב (ל"א כו-כט), אולם מהר מאד עובר לאיומים ומדגיש שאינו פוגע ביעקב ובמשפחתו (בנותיו ונכדיו של לבן!) רק בגלל התגלות של מלאך אלוקים שהייתה לו! 

בסופו של דבר מגיע לבן לעיקר ושואל את יעקב מדוע גנב את אלוקיו. יעקב שאינו יודע שרחל לקחתם אומר כי מי שגנב את התרפים לא יחיה (ואולי בכך גוזר את דינה של רחל למיתה בלידתה בפרשת וישלח) אולם לבן לא מוצא את התרפים. 

לאחר מכן בפסוקים לו-מג מוציא יעקב את כל אשר בלבו על לבן ועל היחס הרע שזכה לו במשך השנים הרבות. לבן ממשיך בהצטדקויותיו ומציע ליעקב לכרות ברית ביניהם. השנים מלקטים גל אבנים וכורתים ברית. הפרשה מסתיימת כאשר יעקב ממשיך לכיוון ארץ ישראל ופוגש במלאכי אלוקים וקורא למקום מחנים. הפרשה מתחיל בחלום על מלאכים ומסתיימת במפגש עם המלאכים.


חלום יעקב - ארנט דה גלדר - גלריית  Dulwich לונדון


הטקסט המלא של פרשת ויצא מכון ממרא

הפרשות הבאות
פרשת וישלח
פרשת וישב
פרשת מקץ

דבר תורה לפרשת וישלח

דברי תורה של יואב לפרשת וישלח
  • תשע"ח - ההפתעה של עשו
  • תשע"ז - על שינוי השם מיעקב לישראל
תשע"ח - ההפתעה של עשו

בפרשת וישלח יעקב שולח מלאכים לעשו, והוא אומר למלאכים להגיד ככה וככה לעשו.כשהמלאכים חוזרים הם מספרים ליעקב שהם היו אצל עשו, וגם שעשו הולך לקראתו עם 400 אנשים. למרות שהייתה אמורה להיות שיחה בין המלאכים לעשו לא מסופר שעשו אומר ליעקב משהו אבל יעקב מבין מספיק ממעשיו של עשו.

מיד לאחר שהמלאכים אומרים זאת ליעקב, כתוב כך: " וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ" יעקב מפחד ומצטער על כך שעשו בא לסגור איתו חשבון. אפשר לשאול מדוע יעקב שולח את המלאכים הרי הוא יודע שעשו רוצה לנקום למה הוא פותח מקום לתגרה ומסכן את עצמו? על שאלה זו נענה בהמשך דבר התורה.

באסטרטגית המלחמה של יעקב הוא מפצל את אנשיו לשתי קבוצות ואומר כך: "וַיֹּאמֶר אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" יעקב חושש שעשו יכה את אנשיו ולא ירחם על איש, יעקב חושש שנקמתו של עשו בעקבות סיפור הברכות ייפגע גם באנשיו.

כשיעקב מתפלל לה' הוא אומר כך: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי-יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי..." יעקב מפחד וממש חושש לחייו, והוא מזכיר לה' " וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם..."  כלומר יעקב אומר לה' איך אתה נותן לעשו להרוג אותי אחרי ההבטחות?!

אבל כשעשו פוגש את יעקב, עשו עושה את הבלתי צפוי, את מה שאף אחד לא היה מצפה ממנו. " וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ" לא רק שעשו מחבק ומנשק את יעקב דבר שכלל לא היינו מצפים שיעשה אלא אפילו מתואר שהוא רץ, הוא זה שיוזם את החיבוק את הנשיקה.

עשו רוצה לסיים את הסכסוך בדיוק כמו יעקב, ולכן יעקב שולח מלאכים, יעקב רוצה לשים את כל הסיפור מאחוריו, כי מתישהו צריך לעשות זאת.  ובאמת גם יעקב מתפלא על אחיו: "ויֹּאמֶר לָמָּה זֶּה אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי"

אפשר להציע כמה אפשרויות.
  • יש את האפשרות שכל ההכנות שיעקב עשה באמת הועילו.
  • או שעשו באמת הבין שיצחק בירך את יעקב כי זה מה שהיה צריך להיות ואין טעם לכעוס על יעקב.
  • או שלעשו לא אכפת מה היה לפני 20 שנה אז נכון שבאותו הרגע הוא התרגז. להרבה מאיתנו קורה שכועסים כמה שעות ואחרי יום יומיים במקסימום שבוע אנחנו נרגעים אז הגיוני שעשו נרגע אחרי כל כך הרבה זמן. ומבחינתו זהו מפגש עם אח שלו שהוא לא ראה 20 שנה.
וזה המסר מהפרשה: עשו עושה את מה שהכי לא ציפינו. ואנחנו צריכים לדעת שגם מי שנראה לנו רשע גמור ובטוח עומד לעשות משהו רע תמיד יכול להפתיע אותנו.


לדף הראשי של פרשת וישלח

תשע"ז - על שינוי השם מיעקב לישראל

בפרשת וישלח, יעקב נותר לבדו מעברו האחד של הנהר ונאבק באיש מסתורי. בסיום המאבק מתברר כי אותו איש מסתורי הוא מלאך.

המלאך מבקש מיעקב לשחררו ויעקב דורש ברכה. המלאך שואל את יעקב לשמו ויעקב עונה. המלאך מברך את יעקב: "וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹקים וְעִם-אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". אולם שינוי השם אינו מתבצע  בפועל, ויעקב ממשיך להיות מכונה יעקב ולא ישראל.

לאחר ההגעה לבית אל מתגלה אלוקים בעצמו ליעקב ומשנה שוב את שמו "ויֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹקים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל".

אולם גם כאשר שינוי השם בא מפי האל, השם אינו משתנה באופן מוחלט. בניגוד לאברהם ושרה שרק שמם החדש מופיע מאז שהם קיבלו אותו. אצל יעקב לפעמים יופיע יעקב ולפעמים ישראל.

פרשנים רבים ניסו למצוא הגיון בשימוש בכל שם אולם לא נראה שיש כלל אחד מתי נעשה שימוש בכל שם ופעמים רבות מופיעים ביחד שני השמות, למשל בברכות בלעם בפרשת בלק.

מבין כל ההצעות למציאת ההיגיון בשימוש בשמות, אפשר להציע שכאשר העניין הוא עניין פרטי ומדובר ביעקב האדם, נעשה שימוש בשם יעקב. אולם כאשר מדובר על יעקב אבי האומה נעשה שימוש בשם ישראל, כפי שאנו מכונים בני
ישראל, אולם גם לכלל זה יוצאים מן הכלל רבים. נביא שתי דעות של פרשנים לגבי השם הראשון שנותן המלאך ליעקב :
  • רש"י –"לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה וברמייה כי אם בשררה ובגלוי פנים" – שינוי השם נועד להזכיר לכולם שהברכות והבכורה אכן מגיעות ליעקב.
  • רס"ג -  "לא יקרא שמך לעולם יעקב בלבד אלא גם ישראל" – שינוי השם אינו מוחלט אלא מהווה תוספת לשם הראשון. ראב"ע מרחיב ואומר שיש מחלוקת האם שני השמות בעלי חשיבות זהה או שאחד מהם הוא השם העיקרי.
לסיכום: שמו של יעקב אינו בא כתחליף לשמו הקודם אלא כהוספה. בניגוד לאברהם ושרה ששמם בא כתחליף לשמם הקודם.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר היתה: אלו שתי מילים בפרשת ויצא אינן בעברית.
והתשובה נמצאת בפרק ל"א פסוק מ"ז בתיאור הברית של לבן ויעקב: " וַיִּקְרָא-לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד". המילים יגר שהדותא הן בארמית ומשמעותן היא גל-עד.
והחידה השבועית של השבוע היא: רשום על תושבי שכם "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים"
איפה עוד בתנ"ך מוזכר הביטוי "ויהי ביום השלישי"?

לדף הראשי של פרשת וישלח

פרשת תולדות

פרשת תולדות היא הפרשה השישית בחומש בראשית ועוסקת בקורותיו של יצחק אבינו. שיא הפרשה הוא ברכות יצחק ליעקב.
יצחק מברך את יעקב
יצחק מברך את יעקב - רפאל - 1518 - ותיקן

מאמרים ודברי תורה לפרשת תולדות 

פרשת תולדות מתארת את חייו של יצחק. התולדות הן סדרות של סיפורים וכול ספר בראשית מורכב מסיפורי תולדות. המאמר יציג את החלוקה לתולדות ואת משמעותם.

מאמר נוסף בעניין התולדות, יציג את ההבדלים בצורת הכתיבה של המילה תולדות במקומותיה השונים בתנ"ך וינסה למצוא משמעויות להבדלים אלו.

הפטרת פרשת תולדות - עיון בהפטרת פרשת תולדות בספר מלאכי .

ברכות יצחק ליעקב - עיון בפרשיית הברכות המנסה להתמודד עם מספר שאלות העולות ממנה. מדוע נהגה רבקה כפי שנהגה? מדוע נחרד יצחק? ועוד.

דבר תורה לפרשת תולדות - דברי תורה קצרים לפרשה


פרשת תולדות לילדים - תקציר הפרשה מעובד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת תולדות

מדע בפרשה: תאומים - על תאומים בתורה ועל תאומים בכלל


תפזורת לפרשת תולדות

מדע בפרשה חמשת החושים - היכן בברכת יצחק ליעקב מוצאים את חמשת החושים?

סטטיסטיקה לפרשת תולדות - פסוקים פרשיות ונתונים סטטיסטיים אחרים על הפרשה



תקציר פרשת תולדות
פרשת תולדות עוסקת בעיקר בתולדות יצחק. הפרשה מתחילה בפרק כ"ה  פסוק י"ט: התורה מוסרת לנו את גילו של יצחק בנישואיו - ארבעים שנה. מסתבר שגם רבקה הייתה עקרה, אולם יצחק התפלל בעדה וה' נעתר לו. 

רבקה הרגישה דבר מה מוזר בהריונה. לא ברור מה הרגישה, התורה מתארת זאת במילים ויתרוצצו הבנים בקרבה. רבקה הבינה שיש משהו שאינו שגרתי בהריון שלה והלכה לשאול את ה' ומכאן שרבקה הייתה נביאה (הוכחה נוספת נסו למצוא בהמשך הפרשה). 

לרבקה נאמר שיש לה תאומים. בעת הלידה יצא הילד הראשון, אדום כולו ונקרא עשו הילד השני החזיק בעקב אחיו ונקרא יעקב. יצחק היה בן שישים שנה כאשר נולדו הבנים.

שני הבנים התגלו כשונים מאד, עשו איש שדה, אוהב ציד ויעקב איש תם יושב אוהלים. גם העדפות ההורים היו שונות. יצחק אהב את עשו ואילו רבקה אהבה יותר את יעקב. 

בגיל צעיר למדי (כאשר ישנה אפשרות שהנערים היו בני 15 שנה והאירוע לפי המדרש התרחש ביום פטירתו של אברהם אבינו), חזר עשו מן השדה עייף וראה את יעקב מבשל נזיד. עשו מבקש מיעקב את הנזיד, בלשון משונה מאד "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עייף אנוכי". 

המילה נא, אין משמעותה בבקשה, אלא של אוכל שאינו מבושל כל צורכו ומראה על גסותו ותאוותו של עשו. 

יעקב מנצל את ההזדמנות וקונה תמורת הנזיד את בכורתו של עשו. על מנת שלא נחשוב שיעקב ניצל מצוקה של עשו, מדגישה התורה כי עשו אכל ושתה קם והלך, ובז לבכורה, כלומר גם כשהוא היה שבע לגמרי, עשו לא רואה שום ערך בבכורה. עד היום משמש הביטוי "נמכר תמורת נזיד עדשים" לתיאור עסקה בה מוכרים משהו רב ערך תמורת משהו פעוט ביותר.

בפרק כ"ו חוזרים לעסוק ביצחק, ויעקב ועשו לא מופיעים כלל. בארץ ישראל יש שוב רעב ובדומה למצב בימי אברהם, יצחק יורד דרומה בדרכו למצרים. 

ה' מתגלה אליו ואומר לו לא לרדת מצרים, להישאר בארץ ומברך את יצחק בכל הברכות אשר ברך את אברהם. והנה הדברים לא משתנים ולמרות שכבר חלפו כמה עשרות שנים, מנהג גרר היה כשהיה ואנשי המקום מתעניינים ברבקה. 

ליצחק אין ברירה אלא בנקיטת אותה שיטה שנקט אברהם והוא מציגה כאחותו. רבקה אינה נלקחת לבית אבימלך באופן מיידי אולם לאחר ימים רבים התרמית מתגלה ואבימלך פונה ליצחק וגוער בו (אך לא מכחיש את חשדותיו שהיו הורגים אותו על דבר אשתו). 

יצחק אכן מתברך ומהזרעים שהוא זורע הוא קוצר מאה שערים, כמות תבואה גדולה מאד. קנאת הפלשתים לא מאחרת לבוא. הפלשתים מקנאים בו כל כך שהם סותמים את כל בארות המים שחפר אברהם כשהיה שם (למרות שיכלו להשתמש במים לעצמם, שנאתם גרמה להם להרוס) ואבימלך מגרש את יצחק במילים "לך מאתנו כי עצמת ממנו מאד". 

יצחק עולה צפונה וחופר מחדש את בארותיו של אברהם, אולם בכל מקום יש ריב עם הרועים המקומיים הטוענים לבעלות על המים (וזאת לאחר שסתמו את הבארות!), בסופו של דבר הוא מגיע לבאר שאין עליה מריבה וקורא את שמה רחובות (שממוקמת דרומית לבאר שבע ורחוקה מרחובות של ימינו). 

יצחק זוכה להתגלות נוספת ולברכות ובונה מזבח, ואבימלך ופיכל מגיעים אליו לבקש ברית (השוו לסוף פרק כ"א). יצחק שואל מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי (שאלה זהה לחלוטין ישאל יפתח הגלעדי את זקני גלעד, מאות שנים לאחר מכן) ואבימלך מבקש מיצחק ברית. 

לאחר הברית מוצאים עבדי יצחק מים ויצחק קורא שם המקום שבעה (על שם השבועה בינו ובין אבימלך) ולעיר באר שבע (ובכך שוב חוזר על מעשי אברהם אביו). הפרק מסתיים בנישואיו של עשו בגיל ארבעים, ובציון העובדה שיצחק ורבקה לא היו מרוצים מנישואים אלו. 

פרק כ"ז, עוסק בנושא ברכת יצחק. יצחק מזדקן, ואינו רואה ומבקש מעשו לצוד לו ציד לפני שיברך אותו. 

רבקה שומעת וקוראת מיד ליעקב ומשדלת אותו להביא ליצחק אביו מטעמים (אותם תכין בעצמה) על מנת שיעקב יקבל את הברכה. 

יעקב מוטרד מכך שהוא ועשו שונים מאד ובסופו של דבר יכול להיות שיצחק יקלל אותו אולם רבקה לוקחת על עצמה את האחריות למעשה. רבקה מלבישה את יעקב בבגדי עשו (שיש אומרים שהיו בגדיו של נמרוד ואולי בעבר הרחוק אף בגדיהם של אדם וחווה). 

יעקב מגיע אל יצחק שמתפלא איך עשו חזר כל כך מהר. יעקב מתפתל בדבריו ויצחק עדיין לא משתכנע ומבקש למשש אותו, לאחר המישוש אומר יצחק את הפסוק שנהיה מטבע לשון: "הקול קול יעקב והידים ידי עשו"). 

יצחק עדיין לא לגמרי משתכנע ושואל שוב לזהותו ורק אז מקבל ממנו את המאכלים. לאחר מכן יצחק מברך את יעקב וכמובן ברגע בו יעקב יוצא נכנס עשו עם מטעמים משובחים לא פחות ומבקש מאביו לאכול ולברך אותו. 

יצחק נחרד חרדה גדולה, עשו מזדעק ובוכה ומתחנן גם הוא לברכה. עשיו מזכיר לעצמו כי יעקב כבר לקח את בכורתו ועתה לקח גם את ברכתו (ומשחק המילים בין בכורה לברכה, בולט) ומשכנע את יצחק לברך גם אותו (בברכה שאינה שונה כמעט מברכתו של יעקב). 

עשו הכועס על יעקב מתכנן להרוג את יעקב (אך רק לאחר שיצחק ימות) ורבקה השומעת דברים אלו שולחת את יעקב לחרן אל לבן אחיה. בנוסף רבקה פונה ליצחק ואומרת לו שאל ליעקב להתחתן עם אשה מבנות הארץ, יצחק מבין היטב את העניינים ושולח את יעקב לקחת אשה מבנות לבן דודו ובכך מאשר ומחזק את תוכניתה של רבקה. 

שוב, על מנת למנוע מצב בו נחשוד שיעקב ניצל את עשו, יצחק חוזר על כל הברכות שניתנו לאברהם ליעקב ומחזק אותן, ובכך מאשר כי יעקב הוא היורש של אברהם (ומסתבר מכך שלברכה אותה תכנן לתת לעשו יש משמעות שונה, ולא העברת ברכת אברהם). 

הפרשה כולה מסתיימת בכך שעשו הרואה שנשותיו אינן מוסכמות על הוריו לוקח בנוסף גם את בתו של ישמעאל, אולם הוא אינו נפרד משאר נשותיו.

עניין הברכות מציב קשיים מרובים (והנה מאמר מורחב בנושא הברכות) לקורא, ולפרשנים שיטות שונות להתמודד עם נושאים אלו. איך יצחק לא ידע מיהו עשו ותכנן לברך אותו? איך רבקה לא חששה לרמות? האם יעקב שיקר? מדוע בכלל היו הבדלים גדולים כל כך בין שני אחים שגדלו באותו בית ולאותם הורים (בניגוד לישמעאל שאמו הייתה שונה) ועוד.

אומנות בפרשה
נושא הברכה של יצחק העסיק רבות את אנשי האומנות. נביא שני פרסקאות של רפאל הנמצאים בותיקן. בתמונה הראשונה, ברכת יצחק ליעקב, יש דמויות רבות וקשה להבין מיהו יעקב ומיהו האיש המחזיק אותו. שימו לב לחפצים המוזרים על השולחן ובפרט לפירמידה שתפקידה אינו ברור (מלחייה?). עשו בצד שמאל של התמונה נראה נכנס וכנראה שבדיוק הברכה הסתיימה.
יצחק מברך את יעקב
יצחק מברך את יעקב - רפאל - 1518 - ותיקן

התמונה השנייה מציגה את עשו, את הציד (למרות שעשו כבר הכין מטעמים מהציד) יעקב ורבקה עומדים בצד (רבקה אינה נראית בתמונה הראשונה) ועל פניו של יצחק הבעה שיכולה להתפרש גם כהפתעה אך אולי כהשלמה עם מה שקרה.


יצחק ועשו
יצחק ועשו - רפאל 1518 ותיקן



הפרשות הבאות
פרשת ויצא
פרשת וישלח
פרשת וישב

פרשת חיי שרה

פרשת חיי שרה היא הפרשה החמישית בספר בראשית ועיקרה: פטירתה וקבורתה של שרה אמנו, מציאת אישה ליצחק ופטירתו של אברהם אבינו.

אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - פרקן פרנץ - מוזיאון הפרדו
מאמרים ודברי תורה לפרשת חיי שרה
המאמר חיי שרה - אומנות המשא ומתן - מתאר את המשאים והמתנים השונים בפרשתנו (ובפרשות הקודמות) ועל כללי ניהול משא ומתן מוצלח שאנו לומדים מאברהם אבינו ומעבדו.

המבחן של אליעזר - מדוע מבחנו של עבד אברהם (המיוחס לאליעזר) לנערות השואבות היה מבחן טוב וראוי בדרך למציאת אשה ליצחק.

חיי שרה - ההתיחסות של התורה לשרה מצומצמת. במאמר נעסוק בכל הפסוקים המתייחסים לשרה וננסה לסכם את "חיי שרה".

הפטרת פרשת חיי שרה - הסבר הפטרת פרשת חיי שרה והקשר שלה לפרשה.

דברי תורה לפרשת חיי שרה - דברי התורה של יואב לפרשה

פרשת חיי שרה לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מיוחד לילדים לפרשת חיי שרה

מדע בפרשה - מספרים גדולים - נצא מפסוק אחד בפרשת חיי שרה לדיון קצר במספרים ובמספרים גדולים בתורה ובמתימטיקה.

חידות לפרשת חיי שרה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת חיי שרה

תפזורת לפרשת חיי שרה

סטטיסטיקה לפרשת חיי שרה - פרשיות פסוקים מילים ועוד.




תקציר פרשת חיי שרה
פרשת חיי שרה פותחת בציון עובדת פטירת שרה אמנו. שרה היא האישה הראשונה שהתורה מספרת באופן מפורש על פטירתה. שרה נפטרה בגיל 127 שנה.

פרק כ"ג מתאר את קניית מערת המכפלה והשדה אשר סביבה על ידי אברהם לאחוזה הקבר לשרה. תיאור המשא ומתן במאמר אומנות המשא והמתן. שימו לב לכך שיצחק אינו מצוין כלל בפרק זה.

בפרק כ"ד, הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, מתואר מעשה השידוכין של יצחק. לאחר מות שרה, אברהם דואג להשיא את בנו יצחק. אברהם אינו מעוניין שיצחק יתחתן עם אחת מבנות הארץ, אלא צריך להביא לו אשה מהמשפחה.

אברהם שולח את עבדו, ומשביעו בשבועה, להביא אשה ליצחק מבית אביו. אברהם שולח את העבד עם רכוש גדול והעבד מגיע לחרן. שמו של עבד אברהם לא מפורש כלל בתורה, אולם ההנחה המקובלת היא כי מדובר באליעזר אותו פגשנו כבר בפרקים הקודמים וכך נכנה אותו גם אנו.

אליעזר מבקש מה' שיגלה לו מי הנערה הראויה ונותן סימן: הנערה שהוא יבקש ממנה מעט מים והיא תציע להשקות גם את הגמלים, היא האוחזת במידת החסד והכנסת האורחים, ומתאימה להיות כלה ליצחק.

לרוב, התורה וההלכה הם נגד תנאים וניסיונות מעין אלו (מקרה טרגי הוא הוא סיפור בת יפתח, בו יפתח התחייב להקריב לקרבן את הראשון שיצא לקראתו, שהייתה לבסוף ביתו). אולם כאן התנאי מצליח ואליעזר מוצא את רבקה.

יש לשים לב שכבר בתחילת התנאי  באה בקשה ותפילה מה' שיצליח דרכו ואולי בקשה זו עשתה את ההבדל. מעשה השידוכין אינו פשוט וגם הוא מצריך משא ומתן ממושך, אולם בסופו של דבר, כבר למחרת בבוקר, רבקה יוצאת עם אליעזר בחזרה לארץ ישראל.

אליעזר ורבקה פוגשים את יצחק שחוזר מבאר לחי ראי. זוהי הבאר הראשונה שהתגלתה להגר כאשר ברחה מפני שרה כשהייתה בהריון עם ישמעאל. יצחק מביא את רבקה לאוהל אמו ופעולה זו מבססת את הנישואין.

פרק כ"ה מתאר את מותו של אברהם אבינו. אברהם נושא אישה נוספת והפרשנים מעירים כי הוא נשא שוב את הגר ומוליד צאצאים נוספים. צאצאים אלו נועדו לפריה ורבייה, ואין להם חלק ונחלה בארץ ישראל כלל. הם מקבלים מאברהם מתנות ומשולחים לארצות המזרח.

אברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש שנה ונקבר גם הוא במערת המכפלה. יצחק וישמעאל קוברים אותו יחדיו, והפרשנים מעירים כי ישמעאל חזר בתשובה ונתן ליצחק להיות הראשון.

סיום הפרשה מפרט את תולדות ישמעאל ומאשר את ההבטחה שנתן ה' לאברהם בפרשת לך לך (פרק י"ז פסוק כ) על כך שלישמעאל יהיו שנים עשר צאצאים.

שאלות לחשיבה
1) מדוע יצחק אינו מוזכר כלל בפרק כ"ג? האם יצחק לא היה נוכח בקבורתה של אמו?
2) מדוע יצחק יושב בבאר לחי ראי, ולא עם אברהם?

אומנות בפרשה
גם בפרשה זו נושאים רבים. הנושא של אליעזר ורבקה ליד הבאר מופיע רבות, ונביא כמה דוגמאות
בדוגמה הראשונה של ניקולא פוסן משנת 1640, רואים בבירור את המבטים המזלזלים של שאר הנערות או את ההתעלמות המוחלטת שלהן מן האורח. הנושא תופס שתי תמונות אצל פוסן.
אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1648 מוזיאון הלובר
אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1659 מוזיאון פיצווילאים קמברידג'
גם הציור של מוריליו מראה את רבקה המציעה מים לאליעזר בניגוד לנערות אחרות השואבות מים לעצמן בלבד. רבקה והנערות מצוירות ברוח התקופה בעוד דמותו של אליעזר יותר אותנטית ושימו לב לגמלים ברקע.

אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - מוריליו 1652, מוזיאון הפרדו, מדריד
ציור נוסף של האומן פרנץ פרנקן Francken Franz II השני באותו מוזיאון, אינו מוצג לקהל. כדאי לעיין בתמונה ברזולוציה מלאה, היא כוללת פרטים עדינים מאד.

אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - פרקן פרנץ - מוזיאון הפרדו

ועוד ציור של קסטלו ולריו Castello Valerio, גם משנת 1640 מציג את אותו נושא בדיוק. כל הנערות מסיבות מבטן מהאורח ורק רבקה עוזרת לו (הגמל ברקע)

אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - קסטלו ולריו - 1640- מוזיאן הרמיטז' סנט-פטרסבורג

הפרשות הבאות
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח

דבר תורה לפרשת תולדות

דברי תורה של יואב לפרשת תולדות

  • שנת תשע"ז - ויתרוצצו הבנים בקירבה
  • שנת תשע"ח - מדוע יצחק לא מבטל את הברכות ליעקב
שנת תשע"ח - מדוע יצחק לא מבטל את הברכות ליעקב


בסוף פרשת תולדות מסופר על כך שיצחק רוצה לברך את עשו ומברך בטעות את יעקב. אני רוצה לשאול מדוע יצחק לא יכול להגיד, שזה שהוא בירך את יעקב היה בטעות, ולכן הברכה לא מתקיימת? מדוע יעקב נשאר מבורך גם אחרי שהטעות מתגלה? 

בדבר תורה היום אני רוצה להוכיח שיצחק ידע שהוא מברך את יעקב ולא את עשו, ולכן הוא לא מתחרט.

בהתחלה יעקב מגיע אל יצחק, יצחק שואל אותו מי הוא ואחרי זה יצחק שוב ושוב חוזר ושואל את יעקב מי אתה. מזה שיצחק שואל שוב ושוב אנחנו יכולים להבין שהוא כבר חושד שמשהו לא בסדר. לעומת זאת, כאשר עשו מגיע אין את כל השאלות האלו.

לאחר מכן יצחק אומר ליעקב: "וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" נניח שחס וחלילה עשו היה מגיע במקום יעקב, אז המצב היה כך:הקול קול עשו והידיים ידי עשו, אבל פה זה הקול קול יעקב, ולכן ליצחק אמור להיות ברור שמי שנמצא לידו הוא לא עשו, אלא מישהו אחר.

פסוק לאחר מכן כתוב: " וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי-הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת" לפי קשר הפסוקים נראה "שהלא הכירו" מדבר על כך שהוא לא הכיר, לא ידע שזה יעקב אלא חשב שזה עשו.
ואני חושב שאפשר לפרש את זה כך: יצחק לא הכיר, לא ידע מי עומד מולו כי מצד אחד הידיים ידי עשו ומצד שני הקול קול יעקב ולכן היה שם איזה רגע שיצחק היה מבולבל, ולא ידע מי זה בכלל אבל עוד יותר חשד שזה לא עשו. יצחק לא מברך סתם ככה אנשים ולכן הוא ממשיך עם הניסיונות שלו: הוא מבקש ממנו לנשק אותו יצחק מריח אותו ורק אז מברך אותו.
אפשר לשער שכשיעקב מנשק את יצחק הוא כבר מזהה ויודע שזה יעקב כי חוץ מכל הסימנים שאמרתי קודם, אין מצב שיצחק לא יודע להבדיל בין הבנים שלו כשהם כל כך קרובים אליו מבחינה פיזית. אבל בכל זאת כפי שהתורה מעידה המצב עדיין קצת מבלבל: "וַיָּרַח אֶת-רֵיחַ בְּגָדָיו" אפשר להסביר כך או שבגלל שהוא הריח את בגדיו הוא עדיין היה קצת לא בטוח. או שיצחק יודע את מה הוא מריח והתורה מדגישה זאת וירח את ריח בגדיו כלומר יצחק מריח את הבגדים של עשו ואילו הגוף עצמו של יעקב, ויצחק אומר "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי" כלומר יצחק יודע שהוא מריח את בנו  ולא את הבגדים.

לאחר מכן כשעשו בא ליצחק, מתואר על יצחק כך: " וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד-מְאֹד" חרדה זה מצב שבו האדם חש אי שקט ודאגה רבה בשל מחשבה שמשהו עומד לקרות. יצחק יודע שעשו עומד לרדוף ולשנוא את יעקב ולכן הוא חרד.
יצחק יודע שיעקב אמור להיות המבורך ולכן הוא אומר: "ואֲבָרֲכֵהוּ גַּם-בָּרוּךְ יִהְיֶה" יצחק יודע שהוא טעה בקשר למי מגיעות הברכות, ומבין שהברכות באמת מגיעות ליעקב ולכן הוא משאיר את המצב הקיים ולא מבטל את הברכה שנתן ליעקב.

והמסר מהפרשה הוא: שאם יצחק אבינו טעה במי צריך לקבל את הברכות אין פלא שגם אנחנו לפעמים טועים, וגם אם טועים צריך לדעת שחייבים לתקן, ואפילו ברגע האחרון, שבת שלום. 


לדף הראשי של פרשת תולדות

שנת תשע"ז - ויתרוצצו הבנים בקירבה

שלום לכם אתם בכמה דקות על הפרשה והיום נדבר על פרשת תולדות. 

פרשת תולדות פותחת בתיאור לידת עשו ויעקב. פסוק כ"ב בפרק כ"ה מסופר כך: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת-ה'".

השאלות שעולת מהפסוק הן: מה זה "התרוצצו"?  מה זה אומר "אם כן למה זה אנכי"? ואיפה איך ולמה רבקה הולכת לדרוש  את ה'?

על שאלות אלה עסקו רבות חז"ל, אנו נביא שלושה מפרשים שעונים על שאלות אלו.

הפרשן הראשון: רש"י: רש"י מביא בשם המדרש "והתרוצצו"- לשון שהם רצו , כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת. 
ממדרש זה עולות 2 שאלות ריאליות ושאלה פילוספית.

  1. האם עובר יכול לדעת איפה אמו נמצאת?!(ריאלית)
  2. האם העובר שולט בפרכוס שלו? (ריאלית)
  3. האם לעובר יש יצר הרע או יצר טוב?(פילוסופית)

הרבה פעמים מדרשים לא באים לתאר בדיוק מה היה אלא יותר להביע איזה שהוא רעיון. 

נראה לי שמדרש זה בא להביע שעשו כבר מהיותו עובר היה משתוקק לעבודה זרה ואילו יעקב כבר מהיותו עובר היה משתוקק לעבודת ה'.

האם באמת המדרש מתאר מציאות?! לא בטוח, אלא המדרש בא לבטא את שאיפותיו של יעקב ועשו כבר מהיותם עוברים.

רש"י מסביר את הביטוי "אם כן למה זה אנוכי" כך: את המילה כן אפשר להחליף המילה כך. אם כך שהבנים מתרוצצים, גדול צער העיבור (יותר מבדרך כלל) למה אני התפללתי שאני אהיה בהריון אם צער העיבור כואב מהרגיל.

ותלך לדרוש את ה' מסביר רש"י: שיגיד לה מה יהא בסופה. כלומר רבקה ממש חוששת לחייה ולא בטוחה שתצא מהלידה בשלום.

נעבור לפרשן נוסף: הכלי יקר.

הכלי יקר לוקח את המדרש של רש"י שהבאנו בהתחלה ואומר שזה ויתרוצצו.
אבל בניגוד לרש"י הוא אומר שרבקה אומרת אם כן למה זה אנוכי מדבר על כך שבגלל שכל אחד פרכס במקום אחר רבקה הבינה שיהיו לה שני ילדים אחד רשע ואחד צדיק ובגלל זה היא התפללה אל ה' לשאול את ה' מה הועילה תפילתה?

הפרשן השלישי והאחרון הוא אור החיים.

האור החיים אינו מסכים עם רש"י שאמר שלרבקה היה צער מהעיבור כל כך גדול עד שאין טעם להיכנס לעיבור אלא הוא אומר שויתרוצצו זה מלשון נדחקו בבטנה ולא היה להם מקום כלומר הם לא היו מתקיימים אלא מתים.

ועל זה שואלת רבקה מדוע עמלתי עד עכשיו אם בסוף אני לא אלד? ולכן היא הולכת לדרוש את ה' כדי להתפלל על הריונה.

ולפינת החידה השבועית. החידה של שבוע שעבר הייתה עבד אברהם מביא לרבקה נזם איפה עוד רשום בתורה נזם ?
התשובה היא שנזמים מופיעים  עוד שלוש פעמיים בתורה. בפעם הראשונה יעקב מורה לבני משפחתו להסיר את אלהי הנכר ואת הנזמים בחזרתם לארץ ישראל מחרן. הפעם השנייה היא בחטא העגל בפרשת כי תשא אז אהרון מבקש מהגברים שיביאו את נזמי נשותיהם, והנשים מסרבות והפעם השלישית היא באיסוף הזהב למשכן בפרשת ויקהל.
והחידה השבועית השבוע היא: על עשו נאמר שהוא אדמוני על מי עוד נאמר בתנ"ך שהוא אדמוני. רשמו בתגובות מה אתם חושבים על הסרטון ומה התשובה של החידה . ואת התשובה לחידה נפרסם בשבוע הבא. שבת שלום.





לדף הראשי של פרשת תולדות

פרשת וירא

פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בספר בראשית והיא ממשיכה את סיפורי אברהם. עיקר הפרשה הוא ההבטחה על לידת יצחק, לידתו, גירוש הגר וישמעאל ועקידת יצחק.
עקידת יצחק וברית בין הבתרים
עקידת יצחק וברית בין הבתרים
מאמרים ודברי תורה לפרשת וירא
אברהם שרה והמלאכים- במאמר נביא דוגמאות איך צריך להתנהג ממעשי אברהם ושרה לאנשים שבאו לבקרם.

הזהרו מן הצבועים - צביעותו של אבימלך מלך גרר המציג את עצמו כנקי וצדיק.

הפטרת פרשת וירא - סיפור אלישע והאישה השונמית והקשר שלו לפרשת וירא.

מלוכה או דמוקרטיה - על שיטת הממשל בסדום, ועל דמות מרכזית שנעלמה מהעיר.

עקידת יצחק - עיון בפרשת עקידת יצחק, פרשה משמעותיות ביותר, מסתורית וכזו המעסיקה אותנו עד ימינו אלו.

גופרית - על היסוד גופרית המופיע בפרשה, במסגרת הסדרה מדע בפרשה

דבר תורה לפרשת וירא - דברי תורה קצרים לפרשה

פרשת וירא לילדים - תקציר פרשת וירא הכולל את הנושאים המרכזיים בפרשה בתופסת דבר תורה קצר

תפזורת לפרשת וירא

חידות לפרשת וירא - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת וירא 

סטטיסטיקה לפרשת וירא - מספר הפרשיות, הפסוקים המילים ועוד




תקציר פרשת וירא
פרשת וירא פותחת ימים ספורים לאחר סיום פרשת לך לך. בפרק י"ח אברהם יושב בפתח אוהלו. המדרשים מציינים שהיה זה ביום השלישי לאחר מילתו ובשיא כאבו. הפרשה מתחילה מכך שה' נראה אל אברהם אבל אין אנו יודעים מה ה' אומר לאברהם.

אברהם רואה שלושה אנשים ניצבים עליו ופונה לארח אותם (הרחבה על כל נושא האירוח ראו במאמר אברהם שרה והמלאכים).

ה' מבשר שוב לאברהם, והפעם גם לשרה, על הבן שיוולד להם, ותגובתה של שרה, כמעט זהה לתגובה של אברהם וגם היא צוחקת למשמע הבשורה. אברהם אף מלווה את אורחיו שממשיכים לכיוון סדום.

ה' מספר לאברהם את תוכניתו לגבי סדום, אברהם פותח במשא ומתן עם ה' בדבר האפשרות להציל את סדום (ובכך גם את לוט). אברהם מתחיל ממספר שרירותי של צדיקים חמישים, ומגיע עד עשרה. ה' מבטיח לו שבעבור עשרה צדיקים לא יחריב את העיר ושם אברהם עוצר ולא ממשיך לבקש עוד.

בפרק י"ט המלאכים מגיעים לסדום ופוגשים את לוט. לוט אמנם בחר לשבת בעיר הרשע ולהתנתק מאברהם אולם עדיין הוא זוכר איך מתנהגים ומזמין מיד את המלאכים לביתו. לוט אופה מצות והפרשנים מסיקים כי הדבר אירע בפסח.

לא עובר הרבה זמן וכל אנשי סדום מתקבצים סביב בית לוט עם דרישה חד משמעית להוציא אליהם את האנשים. לא ברור מה יעשו באנשים אולם בוודאי הכוונה אינה למשהו טוב ולוט אפילו מציע לתת להמון הזועם את בנותיו במקום. הצעה זו אינה ראויהויש אומרים שעונשו על הצעה זו הוא מעשה גילוי העריות שעשו בו בנותיו המתוארבהמשך.

המלאכים נאלצים להתערב ולמשוך את לוט הביתה ולהכות את ההמון בסנוורים ומיד מבשרים ללוט שנשלחו להשחית את המקום ושיצא מיד עם כל משפחתו ועם חתני בנותיו (מקובל לחשוב שחתני הבנות היו בין ההמון הזעום, אולם יכלו להינצל בזכות לוט).

מיד בבוקר מזרזים המלאכים את לוט לצאת ולמעשה המלאכים צריכים להוציאו בכח. הם מצווים על לוט לברוח להרים ולא להביט לאחוריו. לוט מבקש לנוס לצוער, הקרובה יותר, והעיר כולה ניצלת, ואז מתחילה השמדת סדום ועמורה.

אשת לוט מביטה לאחוריה ונהפכת לנציב מלח. לוט מפחד לשבת בצוער (מאחר והוא היחידי שניצל, סביר שחשש כי יקשרו אליו את האסון שקרה לסדום ועמורה) ובורח למערה. בנות לוט המבינות שחתנים כבר לא יהיו להן נוקטות מעשה של גילוי עריות ונכנסות להריון מלוט ויולדות את עמון ואת מואב. פעולה זו היא איסור חמור בתורה, אולם לא מופיע בתורה יחס שלילי לפעולותיהן של בנות לוט אבל גם יחס חיובי לא מופיע.

יחסי ישראל ועמון מואב יהיו מסובכים לאורך ההיסטוריה מצד אחד ומצד שני דוד המלך הוא צאצא של רות המואבייה.

בפרק כ' אברהם יורד לאזור הנגב, לארץ גרר. סיפור הירידה לפרעה חוזר על עצמו כמעט במדויק. אברהם מבקש משרה להציגה כאחותו. שרה נלקחת לבית אבימלך, ה' מתגלה לאבימלך בחלום, מסביר לו את מה שאירע ומצווה עליו להחזיר את שרה.

יש לשים לב שאבימלך מתמהמה מעט בציווי ולא מחזיר את שרה מיד. קודם כל הוא קורא לעבדיו ,אולי למישהו מהם תהיה עצה איך בכל זאת לשמור את שרה, אחרי זה הוא נוזף באברהם ורק לאחר מכן הוא מחזיר את שרה. כנראה שחששו של אברהם היה מוצדק וגרם לו לנהוג בצורה זו שוב (הרחבה במאמר על צביעותו של אבימלך)

בפרק כ"א אנו מתבשרים על לידת יצחק. מפרק זה ועד סוף הפרשה קוראים בתורה בשני ימי ראש השנה.

אברהם בן מאה כאשר יצחק נולד ולראשונה מבוצעת ברית המילה בגיל שמונה ימים. כאשר יצחק גדל שרה רואה את ישמעאל (שמכונה רק בן הגר המצרית) מצחק. לא ברור פשר התנהגות זו, והכוונה היא להתנהגות שאינה נאותה ובוודאי לא בבית אברהם.

שרה מבינה שאין מקום לישמעאל בבית אברהם ושצריך להרחיק אותו. אברהם מתרעם אולם מקבל ציווי מה' לעשות ככל אשר שרה אומרת לו. אברהם משלח את הגר ואת ישמעאל, שהוא לפחות כבר נער בן 16 שנה, לכיוון מצרים, אולם הגר תועה בדרך והמים נגמרים. גם התנהגותה של הגר אינה נאותה והיא משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים והולכת לשבת מרחוק ובוכה שם.

עניין ההשלכה אינו ברור בהתחשב בגילו של ישמעאל ובעבודה שבגיל זה הוא כבר למעשה גבר. ה' שומע את קול הנער, ולא את קול הגר. המדרשים אומרים שבאותה שעה היה ישמעאל צדיק ולכן תפילתו נתקבלה, ולמרות כל הצרות שבני ישראל סובלים עד היום מזרע ישמעאל, לא היה אפשר להתעלם מקולו.

מקול הגר לעומת זאת הייתה התעלמות. אולם התגלות המלאך היא דווקא להגר ולא לישמעאל. הגר רואה באר מים, שלא שמה אליה לב קודם והם ניצלים. הגר אינה חוזרת למצרים אלא מתיישבת במדבר. ישמעאל נושא אשה מארץ מצרים, והנה ראייה שכבר היה גדול ומתאים לנישואין ובוודאי לא ילד קטן ורך בשנים.

לאחר מכן באים אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם ומבקשים ממנו ברית לזכר הימים שגר בארצם. אברהם מסכים אך מוכיח את אבימלך על באר המים אשר עבדיו גזלו ממנו. אבימלך מופתע, והאמת שגם אנחנו שכן התורה לא מספרת לנו כלל על אירוע זה. אבימלך ואברהם כורתים ברית ולמקום קוראים באר שבע. אבימלך ופיכל חוזרים לארץ פלשתים, וגם אברהם עובר לגור שם לימים רבים.

בפרק הבא, כ"ב מסופר על עקידת יצחק. זו הפעם הראשונה שכתוב שה' מנסה את אברהם, למרות שחכמים מונים ניסיונות רבים נוספים ועשרה בסך הכל.

אברהם מצטווה לקחת את בנו ולהעלות אותו לעולה. ספרים ומאמרים רבים נכתבו אודות פרשה זו הנקראת ביום השני של ראש השנה, וגם אני כתבתי הרחבה בנושא העקדה. נראה שבנושא זה ים הרעיונות לא יסתיים לעולם ותמיד ניתן למצוא משמעויות חדשות בסיפור.

גם יצחק אינו בדיוק ילד בשלב זה, הערכות לגילו של יצחק נעות בין 13 שנה ל-37 שנה. בבירור הוא בעל דעה עצמאית.

הדו שיח היחידי בין אברהם ליצחק, קצר מאד, מופיע בפרשה זו ובה בלבד. יצחק שואל שאלות, ואברהם עונה תשובות מעורפלות, כנראה יצחק מבין מה הולך לקרות, אולם ההדגשה היא כי שניהם עולים יחדיו וגם יצחק עומד בניסיון.

אברהם כבר מוכן לשחוט את בנו אך מלאך ה' מונע זאת ממנו ומספר לו כי עמד בניסיון. אברהם רואה איל ומעלה אותו לעולה במקום יצחק.

אברהם קורא למקום ה' יראה. מסורת היא כי מקום העקידה הוא מקומו של בית המקדש וכי שמה של ירושלים, מורכב משני השמות: שלם ויראה ביחד.

אברהם חוזר אל נעריו וביחד איתם חוזרים לבאר שבע. יש לשים לב כי בירידה לא נאמר שאברהם ויצחק חוזרים. יש אפשרות שיצחק נשאר עוד זמן מה על הר המוריה.

סיום פרשת וירא הוא אנטי-שיא מובהק. מסופר לנו על צאצאי נחור ואשתו וגם מפילגשו. קשה מאד לרדת מפיסגת פרשת העקידה לשמות של טבח וגחם ומעכה. אולם בין השמות, מופיע שם חשוב ביותר, רבקה בת בתואל, שעל נישואיה ליצחק נקרא בפרשה הבאה, פרשת חיי שרה.

שאלות לחשיבה
1) מי בישר לאברהם את בשורת הלידה, האורחים או ה' (למי מתייחסת המילה ויאמר בפסוק י')
2) מדוע הפסיק אברהם את בקשותיו בעשרה צדיקים?
3) במה זכתה צוער להינצל כולה בזכות לוט? (מאחר והמלאכים הוציאו את לוט מחוץ לעיר, יכלו להוציאו ישירות להרים)?
4) מה משמעות  הפנייה של אלוקים לאברהם לפני העקדה, ולאחריה רק מלאך ה' מדבר עימו?
5) אילו עוד טעמים, פרט להזכרת רבקה, יכולים להיות בהזכרת שושלת נחור (עיינו בסוף פרשת נח)

אומנות בפרשה
הפעם שני חלונות ויטראז' מטירת קרדיף אשר בווילס. החלון הימני מציג את עקידת יצחק והשמאלי את ברית בין הבתרים. אם אתם בווילס אל תחמיצו את הביקור בטירה ובפרט את הטיול המאורגן שמגיע גם לגינת הגג, שם תחכה לכם הפתעה אמיתית.

עקידת יצחק וברית בין הבתרים
עקידת יצחק וברית בין הבתרים


הפרשות הסמוכות
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא