מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !


דבר תורה לפרשת לך לך

דברי תורה קצרים לפרשה:
  • תשע"ח - יואב מפרש כמה מעשים משונים של אברהם אבינו
  • תשע"ז - פירוש המילה ממולדתך בתחילת הפרשה לפי פרשנים שונים

על מעשיו של אברהם אבינו בפרשה (תשע"ח)

בפרשת לך לך מסופר על החיים  של אברהם, ועל כל מיני דברים שהוא עשה. מתוך כל הסיפורים הייתי רוצה להתמקד בשלושה מקרים שבהם אברהם עושה דברים לא צפויים ואפילו קצת משונים.

אברהם מגיע לארץ כנען, ארץ חדשה מקום חדש אולי כבר הדרך הארוכה נמאסה עליו, ובמקום להשתכן במקום אחד מסופר שאברהם נוסע לכמה מקומות ולסיכום כתוב כך "ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה". לא יודע מה איתכם אם אני הייתי מגיע למקום חדש הייתי: מנסה להכיר את המקום, איפה כל דבר נמצא, מחפש עבודה, בונה לי איזה בית נחמד. ואז מתחיל לחיות את החיים. ואברהם מה עושה נוסע בכל הנגב, נודד לו ולמה? לא מובן וזה לפני הציווי של ה' ללכת בכל הארץ.

לאחר מכן יש רעב בארץ, אברהם יורד למצרים ויודע שאשתו יפה ולכן הוא מתכונן למקרה הגרוע מכל: "אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך" מה זה למען ייטב לי בעבורך? רש"י אומר יתנו לי מתנות. וארבעה פסוקים אחר כך כתוב "ולאברהם היטיב בעבורה" מה שאברהם עושה נראה מוזר אתה דואג לעצמך מקבל מתנות בזמן שאנשי פרעה עושים באשתך מה שהם רוצים?! ואחרי זה מסופר: "ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב"- עכשיו אברהם יכול להתיישב בנחת ובכל זאת כתוב: "וילך למסעיו מנגב עד בית אל", אברהם ממשיך לנדוד.

במלחמת חמשת המלכים נגד ארבעת המלכים  אברהם בא להושיע את לוט אברהם מנצח, עושים חגיגה עם יין ולחם, ומלך סדום אומר לאברהם: "תן לי הנפש והרכוש קח לך" אברהם משיב לו אני לא לוקח כלום כדי שלא תגיד אני העשרתי את אברהם.

רש"י אומר: שאברהם אמר כך כי ה' כבר הבטיח לו שהוא יעשיר אותו, ולכן הוא לא רצה לקחת משלל המלחמה. עכשיו פה עולה מיד הקושיה, מה פתאום אברהם נזכר להיות צדיק? אצל פרעה הוא לא דפק חשבון לקח מלא מתנות, ופתאום הוא לא מוכן לקחת כלום מה השתנה?

בואו נענה על כל שלושת המקרים.

בתחילת הפרשה, ה' מבטיח לאברהם "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" רוב הדברים פה הם לא בשליטת אברהם. הילדים, ה' יחליט מתי יהיו, שהוא יהיה מבורך זה אמור להתחיל מתי שה' רוצה אבל ואגדלה שמך כלומר שהשם שלך יהיה גדול, מוכר וחשוב, גם לאברהם וגם לה' יש חלק בזה.

אברהם עושה מסעות בנגב הוא מכיר אנשים חדשים מתחבב עליהם מן הסתם ובכל מקום ומקום אברהם מן הסתם משאיר את חותמו, ככה כמה שיתר אנשים מכירים אותו. מדי פעם מסופר שהוא חוזר למקום שהוא היה בו כבר להגיד שלום לחברים ותיקים ולהכיר ידידים חדשים.

המפרשים אומרים שהרעב במצרים היה ניסיון אני דווקא חושב שאולי זה היה חלק מהברכה של ה', אברהם יודע שאם זה שעומדים לקחת את שרה אין הרבה מה לעשות. אלו מנהגי המקום, ואפשר רק לצמצם נזקים. ולכן מהכי גרוע הוא מנצל את הכי טוב, הוא גם מקבל מתנות וגם השלטון במצרים מכיר אותו.

כשאברהם מנצח את ארבעת המלכים לה' יש כבר חלק ברור בסיפור, עצם זה שאברהם ניצח ארבעה מלכים רק עם 318 נערים יופיע בעיתוני התקופה ויעורר הדים בכל מרחבי האזור, אבל אברהם רוצה עוד יותר להתפרסם ולכן הוא גם לא מוכן לקחת כלום. אי לקיחת השלל תעשה פרסום גדול יותר מאשר עצם הניצחון, וממילא אברהם גם לא צריך את השלל. וככה עם כמה מהלכים פשוטים שמו של אברהם נהיה מוכר.

והמסר מהפרשה הוא: שאם רוצים משהו ואפילו שה' הבטיח לנו אותו אנחנו חייבים להתאמץ ולאט לאט ה' יעזור לנו.

מדוע נאמר לאברהם ללכת ממולדתו אם כבר היה בחרן שלא היתה מולדתו (תשע"ז)?



בתחילת הפרשה מתואר הציווי של ה'  לאברהם: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" . נסתכל בפרשה הקודמת, פרשת נח, פרק י"א פסוק ל: " וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-הָרָן בֶּן-בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם".

אני רוצה לשאול למה ה' ציווה את אברהם ללכת ממקום הלידה שלו? הרי אברהם ומשפחתו  שהו בעת הציווי בחרן ואברהם לא נולד בחרן אלא באור כשדים אז למה ה' אומר וממולדתך? אם אברהם כבר לא במולדת שלו?

  • רש"י אומר שבציווי של ה' שמופיע בתחילת הפרשה, ה' בעצם רוצה להדגיש שהוא צריך להתרחק עוד מארצו, זאת אומרת מהמחנה של המשפחה שלהם וללכת בלעדיהם, כלומר להתרחק עוד מהמשפחה שלו.
  • האבן עזרא אומר: שהציווי בתחילת הפרשה נאמר לאברהם כבר באור כשדים. אברהם הלך עם משפחתו עד לחרן, ה' ידע שתרח יעצור בחרן, וה' אומר לאברהם שוב את הציווי כדי שיבין שהוא צריך להמשיך במסע שהתחיל עם אביו.  
  • הרמב"ן חולק על האבן עזרא ואומר: שלא הגיוני שאברהם נצטווה כבר באור כשדים כי אז זה אומר שאברהם הלך בציווי ה' ותרח הלך מרצונו אבל כתוב: "ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן בנו..." משמע שתרח לקח את אברהם, ועוד אור כשדים זהו מקום מושב של בני חם ולא של בני שם (שאברהם הוא מצאצאי שם). 
  • הרמב"ן אומר שממולדתך הוא כפשוטו אברהם נולד בחרן!
הרמב"ן מציע פירוש ייחודי חדשני ובעיקר אמיץ שיש עליו הרבה קושיות הרמב"ן יודע זאת והוא התכונן לכולם בואו נבחן כמה קושיות.

כתוב בפרק ט"ו בספר בראשית: "ויאמר אליו אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים"...

הרמב"ן עונה שבגמרא מסופר על כך שאברהם היה בכותא והיא רחוקה מחרן אבל נכללת בעבר הנהר, ושמה נולדו אברהם ונחור ואז הם הלכו לאור כשדים ושמה נולד הרן (כבר תשובה לקושיה הבאה) וכמו שאומר הרמב"ם בספרו מורה נבוכים אברהם חלק על דעת ההמון שהשמש היא האלוהים ולכן שמו אותו בבתי סוהר ואז ה' הוציא אותו מאור כשדים והם ברחו חזרה לחרן.

בסוף פרשת נח כתוב: "וימת הרן על פני תרח אביו, בארץ מולדתו אור כשדים"

הרמב"ן מתרץ שרק הרן נולד באור כשדים (כמו שאמרנו בסעיף הקודם) אבל נחור ואברהם לא.

יש עוד הרבה קושיות על הרמב"ן ותירוצים שלו מי שמעונין מוזמן להתסתכל ברמב"ן על פסוק כ"ח בפרק י"א בפרשת נח ועל הרמב"ן הראשון בפרשת לך לך.


  • רבי עובדיה מברטנורא אומר שהכוונה היא להתנתק מהמולדת שלך גם באופן רוחני, שהאדם לומד את דרכיו במולדתו וה' רצה שאברהם יתנתק ממה שהוא למד שם, במולדתו.
  • החזקוני אומר: שהכוונה היא לכך שלא תחזור אל ארץ מולדתך, שלא תחשוב אולי לעשות שם עצירת ביניים, ה' אומר ומולדתך כיוון שהוא רוצה להדגיש לאברהם שיסיים את המסע שעשה אביו ללכת לארץ כנען ולא יחזור לארצו.
  • האור החיים אומר: שה' התכוון שאברהם צריך לעשות את המסע  וללכת מארצו בלי שום דבר שיזכיר לו את מולדתו (חוץ מאשתו כמובן) ולמה אברהם לקח את לוט?!  או שאברהם לא הבין שזה מה שה' התכוון או שלוט נדבק באברהם לוט התעקש ורצה ללכת עם אברהם כנראה שאברהם זה כל מה שהיה לו אז, והוא פחד להיפרד ממנו.


לדף הראשי של פרשת לך לך

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה