אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת שופטים

פרשת שופטים

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים ובה משה ממשיך את נאום המצוות הארוך. תקציר מלא של הפרשה בהמשך הדף.
הכהן מדבר אל הצבא
הכהן מדבר אל הצבא פול הארדי Hardy


מאמרים לפרשת שופטים
פרשת שופטים- מצוות הציבור והצדק  - המאמר סוקר את המצוות המיוחדות לכלל הציבור בפרשה ודן בנושא הצדק.

חידון לפרשת שופטים - חידת שחמט מיוחדת, וחידות ציורים לפרשת שופטים.

דבר תורה לפרשת שופטים - דבר התורה עוסק בדיני עדים.


הפטרת פרשת שופטים - המשך נבואות הנחמה בישעיהו

עין בעין - הביטוי מופיע בפרשת שופטים ובהפטרה שלה וגם בפרשת שלח. הסבר קצר על הביטוי

סטטיסטיקה לפרשת שופטים  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה


תקציר פרשת שופטים
פרשת שופטים ממשיכה את נאום המצוות של משה רבנו וגם פרשה זו כוללת מצוות רבות. רבות מן המצוות הן בדיני השלטון, והמשפט ולכן השם שופטים יאה לפרשה ולא רק מהווה את המילה הראשונה בה. המצווה הראשונה עוסקת במינוי שופטים והדרישות החמורות מהשופטים. הביטוי "צדק צדק תרדוף" לקוח מהפרשה. לאחר מינוי השופטים יש גם לקבל את מרותם ואת משפטם. בנוסף, כבכל פרשות ספר דברים גם בפרשה זו אזהרות מרובות על עבודה זרה ועונשים חמורים לעובדי העבודה הזרה.

פרשייה מרכזית היא פרשיית המלך, פרשה הדנה בנושא המלוכה בישראל. יחס התורה למלוכה אינו שלילי (למרות שיחסו של ה' לבקשת העם בספר שמואל שלילי ביותר( וראו שמואל א פרק ח פסוק ז) אולם המלך אינו ניבחר על ידי העם אלא על ידי ה' (ואכן, גם שאול וגם דוד נבחרו על ידי ה'). גם על המלך יש מגבלות רבות. לא להרבות לו סוסים, לא להרבות לו נשים ולא להרבות לו כסף וזהב. על המלך חובה לכתוב לו ספר תורה וכלשון התורה "היתה עמו וקרא בו כל ימי חייו..." המלך עצמו אינו מעל העם ואינו מעל החוק. מטרת ההגבלות היא שהמלך יזכור: "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".

התורה מפרטת את מתנות הכהונה (ראשית הדגן התירוש והיצהר, ראשית הגז וכן זרוע לחיים וקיבה של כל בהמה) ומזהירה שוב מפני נביאי השקר המסיתים את העם לעבודה זרה ובהם גם האוב והידעוני. משה מדגיש שוב את הציווי להקדיש ערי מקלט בארץ ישראל.

פרשת שופטים מייחסת חלק נכבד לדיני המלחמה. למי מותר לא לצאת למלחמה ובאילו תנאים ועל ההתנהגות במלחמה. התורה דורשת לפתוח עם כל עיר בקריאה לשלום ולכניעה. משה בעצמו קיים זאת כאשר שלח שליחים לסיחון מלך האמורי על מנת להימנע ממלחמה (כזכור, סיחון סירב ונחל תבוסה מוחצת).

בפרשת שופטים מופיע אחד הביטויים המוכרים ביותר ובעלי פרשנות שגויה. הביטוי הוא "כי האדם עץ השדה" ומשמש לדמות את האדם לעץ ולחיבור לטבע. פרשנות שגויה זו שייתכן שהשיר הידוע של נתן זך גרם לה אינה קוראת נכון את הפסוק.

התורה אוסרת לכרות עצי פרי למען שימוש בהם במצור על עיר אחרת. המילה כי בפסוק משמשת כמילת ניגוד וכשאלה והפסוק כולו צריך להיקרא כך: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת. כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור???" התורה מנגידה את העץ לאדם. לך יש בעיות או מלחמה מול האנשים, לא מול העצים. ראוי שמשמעותו המקורית של הביטוי תהיה ברורה. בימינו רצוי להימנע כלל גם מעקירת עצי סרק המשמשים לנוי בלבד.

סיום הפרשה עוסק בעגלה ערופה. עגלה ערופה הוא טקס הנערך כאשר מוצאים גופה בשדה מחוץ לעיר. לאחר שזקני הסנהדרין מודדים לאיזו עיר הגופה קרובה ביותר, זקני אותה עיר צריכים לערוך טקס כפרה על הדם הנקי ואף לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" ובכך להכיר באחריותם למעשי הרצח הקורים בתחום שיפוטם.

הדברים נכונים גם לימינו. בנהיגה בדרכים, אם נהגנו בצורה פראית או תחת אלכוהול או סתם לא בתשומת לב ולמרות שלא קרה כלום, בפעם הבאה שנשמע על תאונה מחרידה האם נוכל להגיד "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". אם אנו מזהים מצב מסוכן כדוגמת אלימות במשפחה המתרחשת בדירה ממול ולא עושים כלום, האם בפעם הבאה שנשמע על רצח מחריד נוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה?". מעשה עגלה ערופה מראה שגם ובוודאי שזקני העיר לא חשודים חלילה ברצח, אחריות מוסרית יש לכל אחד ועליו להכיר בה.

הכהן מדבר אל הצבא
הכהן מדבר אל הצבא פול הארדי Hardy

דבר תורה לפרשת שופטים

דבר התורה לפרשת שופטים עוסק בדיני עדים.

בפרשה מובא שאם איש אחד עובד עבודה זרה, אז בית דין דנים אותו למיתה. אבל כדי להוציאו להורג צריך שיהיו עדים שראו שהוא עובד עבודה זרה. נביא את הפסוק המדבר כמה עדים צריך שיהיו כדי להרוג את החוטא: "עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל-פִּי עֵד אֶחָד"

אני רוצה לשאול, מדוע כתוב "על פי שניים עדים או על פי שלשה" הרי הייתי מבין שאם עדות של שניים כשרה אז ברור שגם עדות של שלשה כשרה.  למה התורה כותבת "על פי שלשה" אם הייתי מבין את זה בכל מקרה?

רש"י אומר כדי לעשות היקש בין שני עדים לשלשה עדים, שיכול להיות מקרה, שהעדים נמצאו זוממים, כלומר משקרים.
והעונש על שקר בעדות הוא לעשות מה שרצית לעשות לאחר, במקרה שלנו להרוג אותם.

יבוא העד השלישי ויגיד, אותי אל תהרגו כי גם בלעדי העדות שלהם כשרה, ובכל מקרה הם היו מתים, אז אני לא משפיע ואותי לא צריך להרוג. אומרת התורה לא, אם שני עדים אם נמצאו זוממים כולם מתים ככה גם בשלושה עדים.

הרמב"ן מוסיף על רש"י ואומר: שההיקש קיים בכל המובנים כלומר: כמו שבשני עדים אם אחד העדים פסול, כלומר הוא לא יכול להעיד, גם העד השני אינו יכול להעיד באותו המקרה.

ככה גם בשלושה עדים אם אחד העדים נמצא פסול, לא מוציאים אותו ואומרים ששני העדים האחרים יעידו,  אלא כל שלושת העדים פסולים להעיד במקרה הזה, וכל העדות של שלושתם נפסלת.

בגמרא נאמר, שכתוב "שניים עדים או שלשה" כדי ללמד אותנו שהכוח של עדות של שלשה עדים היא בדיוק אותו הכוח כמו של עדות של שני עדים.

כלומר, אם רוצים להוכיח  ששלושת העדים משקרים, מספיק להוכיח עם שני עדים בלבד שהם משקרים, למרות שזה שלוש נגד שניים. והגמרא מוסיפה ואומרת, ששני עדים יכולים להזים אפילו מאה עדים אחרים, כי לשניהם יש את אותו הכוח.

אפשר גם לומר שהמקרה המדובר הוא שיש שלשה עדים, אך בית הדין עצלן ורוצה לחקור רק שני עדים. התורה אומרת שצריך לחקור את כל העדים גם אם אפשר להסתפק בשני עדים. כי על ידי שתחקור יותר עדים תתבהר לך האמת יותר טוב.
כל מה שאמרתי עד עכשיו, מראה שלא משנה כמה עדים יש, קבוצת העדים הזו מהווה יחידה אחת ובלתי מתחלקת של עדות.

ונעבור לפינת החידה השבועית:
החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה ספורט נאסר בפרשת ראה והתשובה היא: קפיצה, שכתוב:  "לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיון".
והחידה השבועית השבוע היא: "כלי בפרשה שאסור שיהיה במקדש" .

אם אתם יודעים את התשובה לחידה תרשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!


לדף הראשי של פרשת שופטים          

פרשת ראה

פרשת ראה היא הפרשה הרביעית בחומש דברים וממשיכה את נאומו של משה.
ירושלים ובית המקדש
ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין
מאמרים לפרשת ראה

צדק חברתי - פרשת ראה נותנת כמה כללים לצדק חברתי. המאמר ינתח כללים אלו העולים מהפרשה ומהווים חלק מתפיסת עולמה של התורה.

חידון לפרשת ראה - חידות מילוליות וחידות ציורים לפרשת ראה.

הפטרת פרשת ראה - המשך נבואות הנחמה בישעיהו.

דבר תורה לפרשת ראה - והפעם על הפסוק הראשון בפרשה

פרשת ראה לילדים - תקציר הפרשה מותאים לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר והפעם על חודש אלול המתחיל בסמוך או בדיוק בשבת ראה.

תפזורת לפרשת ראה

עיון בפרשת המועדות  - המאמר סוקר בקצרה את פרשת המועדות בסוף פרשת ראה ומציג את השאלה באיזה חלק של היממה הייתה יציאת מצרים.

סטטיסטיקה לפרשת ראה




תקציר פרשת ראה
פרשת ראה ממשיכה את נאומו של משה. בעוד שהפרשות הקודמות עסקו בעיקר באירועים היסטוריים ובאזהרות מפני עבודה זרה, פרשת ראה פותחת רצף פרשות הכוללות מצוות רבות. בתחילת הפרשה מתארים את מעמד הברכה והקללה אותו יש לציין על שני הרים בארץ ישראל, הר הברכה - הר גריזים והר הקללה - הר עיבל. פרטי המעמד עצמו יתוארו בהרחבה בפרשת כי-תבוא ובינתיים מצוין רק המיקום שלהם בארץ ישראל. לאחר מכן מפרק י"ב ואילך הפותח בפסוקים: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה" מתחילות פרשיות מצוות ארוכות ובהן כמעט 200 מצוות שונות.

פרשיית המצוות הראשונה מביאה את הרעיון של בית המקדש ומציגה את המונח "המקום אשר יבחר ה'" המופיע רבות בפרשה. עבודת הפולחן תצטמצם למקום אחד שאינו ידוע בשלב זה ומכונה מכאן והלאה המקום אשר יבחר ה' ויש איסור להקריב עולות בכל מקום אחר. לאחר מכן מופיעות חטיבות מצוות נוספות. מופיע היתר לאכילת בשר חולין (עד אותו שלב, כל הבשר נשחט ונאכל בחזקת קודשים - שלמים). הדרישה לאכילת בשר חולין מתוארת בתורה כתאווה. התורה מזהירה שאת דם החיה יש לשפוך כי הדם הוא הנפש, ואת הנפש אסור לאכול. בבשר חלקים נוספים שאסורים באכילה (עד ימינו) וגם לאחר שהותר לאכול בשר, ההיתר אינו סופי ומוחלט וגם לו התורה מציבה מגבלות. התורה מפרטת את דינים של נביאי השקר, המסיתים והמדיחים ובמקרה החמור ביותר של עיר הנידחת, עיר שכולה הפכה לעובדת אלילים. דינם של כל אלו חמור ונידון למיתה. התורה מפרטת שוב את דיני החיות הטהורות והטמאות למאכל (בדומה לפרשת שמיני) ומפרטת את דיני המעשרות (מעשר שני ומעשר עני), דיני שמיטת כספים, החובה לתת הלוואות לאביונים, דיני שחרור עבדים, ודיני הקדשת הבכורות לה'. פרשת ראה מסתיימת בפרשת מועדות נוספת, המתארת את פסח שבועות וסוכות. לכל אורך פרשת ראה מופיע דגש רב על החלשים בחברה: הלוי - לשבט הלוי אין נחלה בארץ והוא חי רק מהמעשרות, הגרים - אנשים ללא משפחת תומכת, אלמנות ויתומים - אנשים שאיבדו את ראש המשפחה. נושא זה חוזר פעמים רבות בחטיבת המצוות עד סוף החטיבה באמצע פרשת כי-תבוא.

ירושלים ובית המקדש
ירושלים ובית המקדש, ג'יימס טיסוט 1894 מוזיאון ברוקלין

דבר תורה לפרשת ראה

 דבר התורה על הפסוק הראשון בפרשת ראה

הפרשה פותחת בפסוק: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". הפסוק פותח פרשייה קצרה של הטקס העתידי שבני ישראל יערכו כאשר הם ייכנסו לארץ, על הר עיבל ועל הר גריזים.

אני רוצה להציג כמה שאלות העולות מקריאת  הפסוק שהבאתי קודם.

  • למה משה משתמש במילה ראה, כאשר עד כה הוא השתמש בביטוי "שמע ישראל"?
  • למה העניין של הר עיבל והר גריזים מוזכר פה בקצרה ובפרשת כי תבוא באריכות? היה צריך להיות ש מה  שמוזכר בכי תבוא כבר יכלול את מה שכתוב בפרשתנו, למה העניין מופרד ומוזכר בשתי פעמים שונות?
  • למה משה אומר "אנכי נותן לפניכם היום" הרי זה לא היום זה יקרה רק שעם ישראל ייכנס לארץ?

בואו נשיב על השאלה הראשונה:
קוהלת אומר בספרו "ראה זה דבר חדש הוא" כלומר כשמשתמשים במילה ראה רוצים לחדש משהו. משה משתמש דווקא במילה ראה כי הוא רצה לחדש לעם ישראל איזה שהוא דבר. ומהו אותו הדבר שמשה בא לחדש?

אומר הספורנו להגיד לך שבישראל, כלומר בקיום המצוות אין דרך ממוצעת אין באמצע, אלא דרך קיצונית, או ברכה או קללה.

והתשובה לשאר השאלות היא: שמשה מזכיר פה חלק מעניין הברכה והקללה כי גם המצוות המוזכרות במשך כל פרשת ראה, הם בעצם סוג של ברכה וקללה, כמו שמשה אומר בתחילת הפרשה: אם תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם תקבלו את הברכה. ואם לא אז תקבלו את  הקללה.

משה מפרט בפרשת ראה ממה בני ישראל צריכים להישמר כדי לא לקבל את הקללות ומה הם צריכים לשמור כדי לקבל את הברכות.

אפשר להגיד שהחלק הראשון של הפרשה הוא הציווי של הר גריזים והר עיבל, וזה בעצם כותרת ראשית לפרשה, ואילו ההמשך הוא הירידה לפרטי פרטים, איך לקבל את הברכה ואיך להישמר מהקללה. ולכן גם משה אומר "נותן לפניכם היום"
שאת כל ההבטחות הטובות משה כבר אמר לבני ישראל מה הם יהיו בפרשת עקב וגם את הקללות אמר להם אז. והיום משה אומר להם איך להשיג את הברכות ואיך להימנע מהקללות.

הרשב"ם אומר שמשה התכוון כך: "ראה אנכי נתן לפניכם היום מצוות ברכה וקללה", כלומר היום אני רק נותן את המצווה.
הברכות והקללות עצמן יינתנו בהר עיבל ובהר גריזים.

ונעבור לפינת החידה השבועית:
החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה מטוס רמוז בפרשת עקב? והתשובה היא: מטוס הקרב F18 המכונה צרעה, חרק המופיע בפרשה.

והחידה השבועית השבוע היא: איזה ספורט נאסר בפרשה?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה תרשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום!



 לדף הראשי של פרשת ראה

פרשת עקב

פרשת עקב היא הפרשה השלישית בספר דברים ומשה ממשיך בה בנאומו בדגשים על ארץ ישראל וחטאי העבר.
מאמרים ודברי תורה לפרשת עקב
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים. מקור: ויקיפדיה

ארץ ישראל בין מצרים למדבר - המאמר דן בהבדלים בין ארץ ישראל לבין המדבר ולבין ארץ מצרים.

פרשת עקב - בין מידת הדין למידת הרחמים - המאמר סוקר את הזיקה בין שתי מידותיו של האל המופיעות בסמיכות זו לזו.

הפטרת פרשת עקב - המשך הפטרות הנחמה בספר ישעיהו.

דבר תורה לפרשת עקב - דבר תורה קצר על הדרישה ליראת ה'.



חוש הטעם - בעקבות הפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" נצא למסע בחלל הפה על חוש הטעם.

תפזורת לפרשת עקב - תפזורת לילדים עם חידות ומילים מפרשת עקב.

פרשת עקב לילדים - תקציר הפרשה מותאם לילדים וללימוד משפחתי משותף בתוספת דבר תורה קצר.

סטטיסטיקה לפרשת עקב  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

חידון לפרשת עקב - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת עקב.

אסטרונומיה לימי בין המצרים - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.



תקציר פרשת עקב

משה מזכיר לעם כי התנאי לברכות הרבות הוא שמירה על ברית ה' ומבהיר להם שאין לפחד מפני עמי הארץ מאחר וה' נילחם איתם אך גם שהלחימה תיקח זמן ולא תהיה מהירה מאד על מנת שלא תירבה חיית השדה והארץ תתרוקן יותר מדי. משה מזכיר לבני ישראל את ההליכה הניסית במדבר.

את המן (שמוזכר בתור עינוי, הצורך לאכול אוכל קבוע שניתן מדי יום בלי לדעת שיש מה לאכול גם מחר), את הבגדים שלא בלו. פרשתינו היא מקור לביטוי הידוע "לא על הלחם לבדו יחיה האדם", אולם המשכו של הפסוק " כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" ידוע פחות.

בפרשה מופיעים שבעת המינים בפסוק המפורסם "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש". משה מדגיש כי השפע שיהיה בארץ עלול לגרום להרגשת שכרון כוח. שכרון זה ישכיח מהעם את העובדה שאת הארץ הם קיבלו בזכות ה' ולא בזכות כוחם הצבאי וגם לא בצדקתם.

משה מדגיש כי ירושת הארץ היא עקב רשעות הגויים ועל מנת לקיים את הברית לאבות. למעשה משה שולל מכל ומכל את טענת "המגיע לי". תהיה ראוי תקבל, לא תהיה ראוי, לא תקבל.

משה מזכיר להם את חטא העגל ומקומות אחרים, מסה תבערה וקברות התאווה ושוב את חטא המרגלים (אולם ללא פירוט מאחר והחטא נידון כבר בעבר), בו חטא העם ואת התפילות הרבות שמשה היה צריך לערוך על מנת לכפר על עם ישראל.

משה מדגיש כי ארץ ישראל שונה משאר הארצות (ראו מאמר בנושא) ושעיני ה' תמיד נמצאות בה. מיד לאחר מכן מופיעה פרשיית והיה אם שמוע של שמע ישראל, הפרשה המדגישה כי התנאי לברכות ולעושר הוא בשמירה על תורת ה', ובהמשכה (בפרשייה שכבר אינה חלק משמע ישראל) גם תנאי לירושת הארץ.
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים
ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש שבעת המינים. מקור: ויקיפדיה


דבר תורה לפרשת עקב

דבר התורה של יואב עוסק בדרישה ליראת ה'

באמצע הפרשה משה מדבר על הדרישות והציפיות של ה' מעם ישראל: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת- ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ"

נראה שמשה אומר לעם ישראל "מה בסך הכל מבקשים מכם רק לירא את ה' ללכת בכל דרכיו וכולי". מהמילים "כי אם" נשמע שדרישות אלו אינן קשות לביצוע, ואולם בפועל אלו דרישות כבדות משקל וקשות לביצוע. מדוע משה מציג את הדרישות האלו כקלות לביצוע ולא כקשות כמו שהן באמת?

במסכת ברכות דף ל"ג, שואלים את אותה השאלה: "האם יראת שמים היא דבר קטן? כמו שאפשר להבין מהפסוק? הגמרא עונה: כן, למשה רבינו יראת שמים זה דבר פשוט. שמשה התייחס ליראת שמים כפי שלו ברמה האישית זה קל ופשוט.

על התירוץ של הגמרא יש קושיה. משה הרי לא מדבר לעצמו, הרי הוא אומר "ועתה ישראל" הוא יודע שהוא מדבר לעם ישראל. אם כן מדוע שיעלה על דעתו לומר על יראת שמים שזה דבר קטן, הרי הוא יודע שבשביל עם ישראל זה דבר גדול?

הרמב"ן מביא תירוץ אחר. הרמב"ן אומר: שכל הדרישות שמשה הציג, הן בשביל עם ישראל, לטובתו. וממילא הן דרישות קלות, כי הן בשבילך ובשביל טובתך וכל המטרה שלהן הן לעשות לך טוב.

אפשר גם לומר שנכון שאלו דרישות קשות ולא פשוטות ונכון גם שיצר הרע מפריע כל הזמן, אבל אולי משה התכוון לומר כך: עכשיו, אחרי שלימדתי אתכם את התורה, אחרי שהפקדתי בכם את האמצעי לסלק את יצר הרע, יהיה לכם יותר קל לסלק את יצר הרע בזכות התורה וממילא יהיה לכם קל יותר לעמוד בדרישות.

ונעבור לפינת החידה השבועית.

החידה של שבוע שעבר הייתה איפה עוד בתנ"ך מופיע הביטוי "כור הברזל" מלבד פרשת ואתחנן?
התשובה היא שהביטוי מופיע עוד פעמיים.

  • פעם אחת במלכים א' פרק ח' כששלמה חונך את בית המקדש הוא מבקש מה' שזה יהיה המקום ששם הם יבואו להתפלל בו וה' יסלח להם. "כִּי-עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל"
  • ופעם השנייה בירמיהו פרק י"א: "אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר"

והחידה השבועית השבוע היא: איזה מטוס רמוז בפרשה.
אם אהבתם את הסירטון אל תשכחו להירשם לערוץ,
נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.


לדף הראשי של פרשת עקב

דבר תורה לפרשת כי תצא

דבר התורה עוסק בחטאם של בני מואב ועמון.

אחד האיסורים בפרשת כי תצא הוא להתחתן עם מואבי או עמוני: "לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד-עוֹלָם". התורה מפרטת גם את הסיבה לאיסור: "עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלֲלֶךָּ"

החטא של המואבים והעמונים היה שהם לא נתנו לעם ישראל  לחם ומים. השאלה שלי היום היא: למה אי ניתנת לחם ומים היא חטא חמור כל כך?

אם לא היה לעם ישראל מה לאכול אז באמת גם עמון וגם מואב אכזריים ולא ראויים להיות חלק מעם ישראל, אבל לעם ישראל כן היה מה לאכול, היה להם מן מהשמיים ובאר תמידית שהולכת איתם לכל מקום. מדוע אם כן נטפלת התורה לעמון ומואב? ואוסרת עליהם הצטרפות לעם היהודי לעולמי עולמים?

אפשר להגיד שאי נתינת לחם ומים, מראה על קמצנות ועל רוע לב, וה' לא רוצה שיהיה בעם ישראל אנשים עם כאלה תכונות, ולכן הוא לא  מאפשר להם להיות חלק מתוך עם ישראל לעולמים.

הרמב"ן עונה: שמכיוון שמואב ועמון הם הצאצאים של לוט, ועם ישראל הוא הצאצא של אברהם, היינו מצפים שבגלל שאברהם הציל את לוט במלחמה של חמשת המלכים מול ארבעת המלכים. עכשיו בני לוט יחזירו טובה לבני אברהם ויתנו להם לחם ומים. ובגלל שהם לא עשו זאת, אלא היו כפויי טובה לעם ישראל, זה היה החטא שלהם ובגלל זה הם לא יהיו חלק מעם ישראל.

יותר מזה הם אפילו לא היו צריכים לעשות טובה! משה מציע לשלם על כל המזון והמים, אפילו שיש לישראל מזון ומים שלהם! ולכן לא רק שעמון ומואב לא היו מפסידים כלום, זה שהם לא הסכימו מראה שהם היו כל כך רשעים שאפילו להרוויח לא רצו, העיקר להזיק לישראל שיצטרכו לעשות סיבוב ארוך יותר במדבר.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה כלי שמופיע בפרשת שופטים אסור להכניס למקדש?

והתשובה היא גרזן, הגרזן מופיע פעמיים בפרשת שופטים. נביא אחת מהפעמים "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ...". בספר מלכים מופיע האיסור להכניס גרזן למקדש: "וְהַגַּרְזֶן כָּל-כְּלִי בַרְזֶל לֹא-נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ".

והחידה השבועית השבוע היא: מה בפרשה מותר לדרוך עליו, אך אסור לשים במכנסיים?

אם אתם יודעים את התשובה לחידה אני מבקש שתרשמו אותה בתגובות.
אל תשכחו להירשם לערוץ נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.


לדף הראשי של פרשת כי תצא


פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן היא הפרשה השנייה בחומש דברים ועיקרה תיאור מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מלא מופיע בהמשך
משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966 מוזיאון שגל, ניס צרפת
מאמרים לפרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן - בין עשרת הדברות לשמע ישראל  - המאמר סוקר את הזיקה בין שני הטקסטים החשובים המופיעים בפרשתנו.

הפטרת פרשת ואתחנן - הפטרת "נחמו" בספר ישעיהו.

האזכור הכפול של מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן - פעמיים מוזכר מעמד הר סיני בפרשת ואתחנן בשני נאומים שונים של משה. מה ההבדלים בין האזכורים?

דבר תורה לפרשת ואתחנן - מדוע משה מדגיש פעמיים שהוא לא ייכנס לארץ ישראל?


פרשת ואתחנן לילדים - תקציר עניני הפרשה מותאם לילדים ולמבוגרים בתופסת דבר תורה קצר לפרשה.

צירוף המילים "שמע ישראל" בתורה.

חידות לפרשת ואתחנן - חידון ציורים וחידות מילוליות לפרשת ואתחנן.

תפזורת לפרשת ואתחנן.

סטטיסטיקה לפרשת ואתחנן  - נתונים סטטיסטיים על הפרשה.

אסטרונומיה לימי בין המצרים - המאמר סוקר קשרים אסטרונומיים בפרשות דברים ואתחנן ועקב ובהפטרות שלהם, הקשורים לימי בין המצרים ולנחמה הבאה בעקבותיהם.



תקציר פרשת ואתחנן
פרשת ואתחנן ממשיכה את נאומו הראשון של משה רבנו. משה מספר על התפילות והבקשות שהתפלל על מנת שיוכל להיכנס לארץ ישראל. תשובת ה' למשה נוקטת בלשון "רב לך", אותה לשון בה נקט משה כנגד קרח ועדתו, ומורה לו לא להתפלל יותר. משה מקבל עליו את גזר הדין, ואכן לא מבקש יותר להיכנס לארץ ישראל. מדוע ה' מצווה על משה להפסיק להתפלל? תשובה אפשרית אחת היא שה' אינו מעונין במצב בו תפילות רבות נותרות ללא מענה, ואם כך בתפילות של משה רבנו, מה בתפילותיו של כל אדם אחר. תשובה אחרת היא שמשה הגיע לנקודה שבה עוד תפילה אחת וה' היה "מתרצה" ומאפשר לו להיכנס לארץ ישראל. ה' למעשה אומר למשה שהדבר תלוי בו.

במדרש על יומו האחרון של משה מסופר כי ה' הציע למשה להיכנס בתור משרתו של יהושע, אולם לאחר ניסיון מועט ומצב בו משה הגיע לכדי קנאה ביהושע, העדיף משה למות באומרו "אלף מיתות ולא קנאה אחת".

לאחר מכן ולמעשה בסיום הסקירה ההיסטורית של מסע בני ישראל במדבר, עובר משה לציוויים ואזהרות ומתמקד בעיקר בציווי נגד עבודה זרה, גם קריאת התורה לתשעה באב לקוחה מתוך הפרשה ומופיע בה הרעיון של הגלות בעמים, של החזרה לארץ ישראל ובעיקר בצורך לשמור על המצוות כתנאי לחיים בארץ ישראל.

בסוף פרק ד' נקטע הנאום של משה לשמונה פסוקים המתארים את יסוד ערי המקלט בעבר הירדן המזרחי ולאחר מכן מתחיל נאומו השני של משה, נאום שיימשך כמעט עד סוף ספר דברים. אם הנאום הראשון היה נאום היסטורי, הרי שהנאום השני הוא נאום המצוות והוא מתחיל ישירות באזכור מעמד הר סיני ועשרת הדברות (בנוסח שונה מעט מהנוסח ביתרו). גם פסוקי הפרק הראשון של שמע ישראל מופיעים בפרשה ועד סופה ממשיך משה ומזהיר את בני ישראל מפני עבודה זרה ומפני התערות בעמי כנען.
משה מקבל את הלוחות - מרק שגאל - 1960-1966 מוזיאון שגל, ניס צרפת

דבר תורה לפרשת ואחתנן

בפרשת ואתחנן משה נואם על זה שצריך להתרחק מעבודה זרה ולעבוד אך ורק את ה'.
באמצע הנאום משה מכניס פסוק שנראה לא קשור. הוא אומר כך: "וה' הִתְאַנַּף-בִּי עַל-דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת-הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי-בֹא אֶל-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה".
קודם משה  דיבר על  חטא העגל, ועל הציוויים והאזהרות לא לעבוד עבודה זרה. ופה הפסוק מדבר על כך שמשה לא ייכנס לארץ ישראל. חוץ מזה שהפסוק לא קשור הוא גם מיותר, מכיוון שכבר בתחילת הפרשה משה מודיע לעם ישראל שהוא לא יעבור את הירדן, והוא לא ייכנס לארץ.

על השאלה איך הפסוק קשור לנושא ולמה הנושא הוזכר פעמיים יש תירוץ פשוט מאוד. כמו שאמרתי הנושא המדובר עליו הוא עבודה זרה, ומשה אומר לעם ישראל, תדעו לכם אני לא עומד לעבור את הירדן הזה, ואני לא אזכה להיכנס לארץ המובטחת, בכל זאת אתם צריכים לא לעבוד עבודה זרה גם כאשר אני לא נמצא.

בגלל הסיבה שמשה עומד למות ועם ישראל עומד להיות, כנראה, במשבר רוחני משה מזכיר שוב שלמרות שהוא לא איתם עדיין אסור להם לעבוד עבודה זרה.

ולכן משה גם מזכיר את זה פעמיים באותה הפרשה, שבפעם הראשונה כשמשה אמר את זה שהוא לא יעבור הוא רצה להגיד לעם ישראל שהם עומדים להיפרד.  ואילו בפעם השנייה הוא הכניס את זה בתוך איסור עבודה זרה כדי להגיד להם שבגלל שהוא לא יהיה שם בשבילם הם צריכים להיזהר אפילו יותר.

האברבנל אומר שמשה אמר זאת שוב והכניס את זה בתוך האיסור  של עבודה זרה כדי שעם ישראל יעשה קל וחומר מה משה שהוא צדיק גדול מאוד עשה חטא קטן וה' העניש אותו עונש גדול. על אחת כמה וכמה שאנחנו, עם ישראל אנשים פשוטים צריכים להיזהר מעבירה כל כך גדולה כמו עבודה זרה.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה זמר ידוע קשור לפרשת דברים, והתשובה היא: זוהר ארגוב.
שמתואר על בני ישראל שהם כבשו את חבל ארגוב "וַנִּלְכֹּד אֶת-כָּל-עָרָיו בָּעֵת הַהִוא... לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל-חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן".

והחידה השבועית השבוע היא: בפרשה משה אומר כך: " וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה"
איפה עוד בתנ"ך מופיעים המילים כור הברזל, שימו לב בכל המקומות שמופיע מדובר על כור הברזל של מצרים.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה רשמו אותה בתגובות ואת התשובה נפרסם בשבוע הבא.
אל תשכחו להירשם לערוץ פה למטה, נתראה בשבוע הבא ושבת שלום.



לדף הראשי של פרשת ואתחנן