אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

דבר תורה לפרשת תרומה

ויקחו לי תרומה - דבר תורה של יואב

שני הפסוקים הראשונים בפרשה הם: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"

רשום "ויקחו לי תרומה" למה רשום ויקחו למה לא רשום ויתנו לי תרומה?

הספורנו עונה שה' אומר למשה שהוא רוצה שיהיו גבאים והם יגבו את התרומה וכשה' אומר "ויקחו לי" זה מדבר על הגבאים שיגבו מעם ישראל.

אני רוצה להביא עוד שני פירושים שחשבתי בעצמי:

  • הפירוש הראשון מאוד פשוט.  רשום "ויקחו לי" לפי דעתי ה' מתכוון שעם ישראל לא יתן רק את מה שהם לא משתמשים בו כגון גוש זהב שלא משמש לכלום אלא יקחו ממה שהם משתמשים בו כגון שרשרת ויתנו. 
  • הפירוש השני אומר : שכאשר בני ישראל נותנים תרומה הם מרוויחים מזה. הם מרוויחים התקרבות לקדוש ברוך הוא הם מרוויחים כפרה על החטאים. הם מקבלים משהו מהתרומה הזאת. ולכן ה' אומר "ויקחו לי תרומה " בסוף הם יקחו ושלא יחשבו שהם מפסידים מזה אלא הם מרוויחים.  


ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה מילה בפרשת משפטים היא מילה יחידאית בתנ"ך? והתשובה היא "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה" - המילה מכשפה היא מילה יחידאית בתנ"ך.

והחידה השבועית של השבוע היא: מילה שבפרשה היא קישוט ובמקומות אחרים בתנ"ך שם של מקום?


לדף הראשי של פרשת תרומה

פרשת משפטים


פרשת משפטים היא הפרשה השישית בחומש שמות. הפרשה עוסקת במצוות רבות לעם ישראל, דיני עבד עברי, דיני נזיקין, מצוות השבת ומצוות החגים ועוד מצוות רבות, בסוף הפרשה מתוארת כריתת הברית בין ה' לעם ישראל. מאמרים ותקציר מפורט מופיעים בהמשך הדף.
משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות
מאמרים ודברי תורה לפרשת משפטים

לוחות הברית - המאמר סוקר מספר היבטים בנושא לוחות הברית וההבדלים בין הלוחות הראשונים לאחרונים. המאמר דן בנושאים מי כתב את הלוחות, מה היה כתוב בהם, צורת הלוחות ועוד. כמו כן מובא במאמר סיפור מרגש על גלגולו של לוח שיש מבית הכנסת בעיר לער בגרמניה שנשרף בליל הבדולח ועד לתל אביב.

הפטרת פרשת משפטים - עיון בהפטרת פרשת משפטים בספר ירמיהו

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.


חידון לפרשת משפטים - דף חידה לפרשת משפטים הכולל חידות ציורים ומילוליות.

תפזורת לפרשת משפטים

דבר תורה על פתיחת הפרשה בדיני עבד עברי ועוד באותו נושא בפרשת משפטים לילדים - מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים דווקא בדיני עבד עברי


סדר האירועים בפרשות יתרו ומשפטים - המאמר מנסה לסדר את האירועים שקרו בפרשות יתרו משפטים לפי שיטת רש"י המקדימה את האירועים בפרשת משפטים ולפי השיטה שגורסת כי כל התיאור הוא לפי הסדר בו הוא קרה (המאמר הופיע גם בפרשת יתרו)

מתי נאמרה פרשת משפטים - מאמר זה ממשיך לנתח את ההבדלים בין פרשת יתרו לפרשת משפטים ואת הדגשים המיוחדים של כל פרשה.

נתונים סטטיסטיים על פרשת משפטים - סטטיסטיקות שונות על הפרשה


תקציר פרשת משפטים
פרשת משפטים פותחת במילים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם..." ו' החיבור מציינת שיש כאן תוספת על המצוות הקודמות ואילו המילה משפטים היא חדשה שכן בפרשת יתרו דובר על חוקי ותורת האלוקים. עיון בפרשת משפטים יראה לנו מיד שבפרשה אכן מדברים על מצוות.

חמישים ושלוש מצוות מופיעות בפרשה והן מהוות הרחבה משמעותית של עשרת הדברות ושל המצוות הנוספות שניתנו עד כה. המצוות הן רובן מצוות בין אדם לחברו ובדיני ממונות והן נאמרות בקיצור רב ובהשמטת דינים חשובים. מסכתות שלמות בגמרא נתחברו על פסוקים בודדים מפרשה זו, והדבר מדגים היטב את הפער בין התורה שבכתב שהינה תמצית וכוללת רק זיקוק של הדין לבין התורה שבעל פה הכוללת הרחבות ואת הפרטים המלאים ובלעדיה אי אפשר להבין את המצוות. בפרט נכון הדבר לפסוקים כגון: "עין תחת עין..." אשר מהתורה נראים כפשוטם והתורה שבעל פה מוסרת לנו שהחיוב הוא פיצוי כספי ואין להטיל מומים כעונש.

פרשת משפטים פותחת דווקא בנושא של עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, נראה העיסוק בנושא "בזוי" זה מאכזב, אולם עם ישראל שיצא מעבדות לחירות על ידי ה' (הדיבר הראשון) חייב קודם כל לדעת איך להתנהג עם העבדים שלו (אם יהיו) ולמעשה דיני עבד עברי הם כל כך מגבילים עד שנאמר ש"מי שקנה לעצמו עבד, קנה לעצמו אדון", ומעמדו של עבד עברי לא שונה באופן מהותי מממעמדו של פועל שכיר.

בפרשה מספר רב של פרשיות כאשר כל כמה פסוקים מהווים מעין יחידה בפני עצמה. לא נעבור כאן על כל הדינים בפרשה אך נציין שפסקאות הארוכות בסוף הפרשה מציגות לראשונה את שלושת הרגלים (בפרשת בא דובר רק על פסח) ואת השבת כיום מנוחה (בדומה לעשרת הדברות בפרשת ואתחנן). כמו כן כבר מדובר על ההגעה לארץ ישראל ועל אזהרות מרובות מפני עבודה זרה.

בסיום הפרשה אנו חוזרים לתיאור האירועים שקרו מיד לפני או אחרי מעמד הר סיני (וראו המאמרים המורחבים למעלה בשיטות השונות) המתארים את כריתת הברית עצמה בין בני ישראל לבין ה' (הכוללת טקס של בניית מזבחות וקורבנות), ובסיומה של הפרשה משה עולה להר סיני לתקופה הראשונה של ארבעים יום וארבעים לילה.

אומנות בפרשת משפטים
משה מורה לזקנים להישאר ועולה להר סיני לקבל את הלוחות - איור מתוך ספר "תנך לעניים" של אסדין מאמינס Hesdin of Amiens. הספר נמצא במוזיאון Meermanno בהאג 1450-1455

מיד עם המצאת הדפוס נוצלה ההמצאה החדשה להדפסת כתבי הקודש. מלבד התנ"ך של גוטנברג שהוא ספר הדפוס הראשון הודפסו גם גרסאות  שעיקרם היו ציורים של התנ"ך כאשר הטקסט משני לחלוטין, מאחר ורוב האוכלוסיה לא ידעה קרוא וכתוב (בודאי לא של לטינית), כונו מהדורות אלו "תנ"ך לעניים" או בשם הלטיני biblia pauperum. גם חלונות הכנסיות המציגים ציורים מהתנ"ך, שימשו לצרכים דידקטיים דומים, ומוכנים בשם זהה. האיור מציג חלק מדף התנ"ך לעניים של אסדין מאמינס, נזיר צרפתי מהשנים שחיברו בשנים 1450-1455 שנים בודדות לאחר המצאת הדפוס.

הפרשה הקודמת
פרשת יתרו
הפרשות הבאות
פרשת תרומה
פרשת תצווה
פרשת כי תשא

דבר תורה לפרשת משפטים

דבר תורה של יואב בנושא למה פתחה הפרשה בדיני עבד עברי, לאחר דבר התורה של יואב אביא עוד הרחבות בנושא (בתחתית העמוד)


המשפט הראשון שהפרשה מונה הוא: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"
הפרשנים שואלים למה הפסוק הזה הוא המשפט הראשון בפרשה ?היה אפשר להתחיל מכל דבר אחר למה דווקא להתחיל מפרשת עבדים.
החזקוני עונה כך:
נסמכה פרשה זו תחילה לפי שפדאם מהיותם "עבדים וצוה להם שלא לשעבד איש באחיו בפרך ולדורות אלא לשש שנים"
החזקוני עונה שעם ישראל יודע וזה טרי בזיכרון שלו מה זה להיות עבד שמשעובד בפרך. אז כשהם זוכרים מה זה ה' אומר להם שלא יעשו ככה לאחיהם. 
הרמב"ן אומר: שמצוות שחרור העבדים בשנה השביעית, מזכירה את יציאת מצרים ואת השבת ולכן המצווה הזאת הקדימו אותה כי היא נכבדת מאוד ומזכירה את מעשה בראשית.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר הייתה: איזה  מילה מופיע בהקשר של סדום ועמורה עשרת המכות ומעמד הר סיני?
והתשובה היא: כבשן.
שנאמר:  "ויַּשְׁקֵף עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל-פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן"
ובעניין עשרת המכות נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם פִּיחַ כִּבְשָׁן וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה הַשָּׁמַיְמָה לְעֵינֵי פַרְעֹה.
ובפרשת יתרו נאמר: הַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.

והחידה השבועית של השבוע היא: איזו מילה מהפרשה יחידה בתנ"ך?



הרחבות שלי בנושא עבד עברי
גישתם של רוב הפרשנים היא כי התורה רוצה להזכיר לנו כי אנו בעצמו היינו עבדים. גם בפתיחת עשרת הדברות נאמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". עלינו לזכור את מצבנו בעבר ולדעת להתנהג ממנו לעתיד ובפרט דרך ההתיחסות לעבדים שאולי יהיו לנו.

התורה אינה בעד עבדות, אולם בתקופת קדם העבדות היה מצב נתון שקשה לשנותו. גם כיום נדמה לנו שאין עבדות, אולם בארצות באפריקה ובאסיה העבדות כמעט קיימת. אנשים אינם עבדים במובן שהם רכוש, אולם הם מועסקים בתנאים גרועים ביותר ובשכר נמוך במיוחד.

התורה יוצאת נגד תנאים אלו. על האדון חובה לספק תנאים מינימלים וסבירים לעבד, ולמעשה ההתיחסות לעבד הינה כמו לעובד שכיר. תקופת העבדות הינה מוקצבת בשנים, ולאחריה צריך לשחרר את העבד, ועוד לתת לו מתנות רבות (מעין שכר על עבודתו). ההלכה מרחיבה עוד את הנושא ואף פוסקת שאם יש לאדון שמיכה אחת, עליו לתת אותה לעבדו.

מטרת התורה היא להראות שהעבד אינו שונה כלל ממך. אם בימי קדם, עבדים היו רכוש לכל דבר, והאדון היה יכול לעשות בהם כרצונו (כולל הטלת עונשים גופניים), באה התורה ושוללת זאת מכל וכל. פגיעה גופנית בעבד מובילה לשחרורו המיידי. התורה רואה בעבדות מצב זמני, הנובע מפשעים שנעשו בעבר או מהדרדרות כלכלית, מצב שיכול להישאר רק שנים מעטות וחייב להסתיים לאחר תקופה לא ארוכה.

נקודה חשובה לא פחות ואולי היא הסיבה לפתיחת הפרשה בדיני עבד עברי היא מנקודת מבטו של העבד. סיום הפרשייה הוא: "וְאִם-אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת-אֲדֹנִי אֶת-אִשְׁתִּי וְאֶת-בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: ו וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל-הָאֱלֹקים וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת-אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם:"

רש"י במקום מביא את הגמרא: "אמר רבי יוחנן בן זכאי: (קדושין כב ע"ב) אוזן זאת ששמעה על הר סיני לא תגנוב, והלך וגנב, תרצע. ואם מוכר עצמו, אוזן ששמעה על הר סיני (ויקרא כה נה) כי לי בני ישראל עבדים, והלך וקנה אדון לעצמו, תרצע".

ההסתכלות כאן היא על העבד, אחרי שהיית עבד במצרים, ואחרי ששמעת שרק ה' הוא האלוקים, אתה קונה לעצמך אדון? אבל מה היתרון בלהיות עבד? עבד משוחרר מדאגות הפרנסה, ודאגתו על אדוניו. מחיר אובדן החירות הוא מחיר גבוה, אולם לפעמים מתרגלים אליו ואפילו בני ישראל באחת מתלונותיהם אומרים: "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָֹה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשׂבַע כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב" (שמות ט"ז ג'). בני ישראל כמובן לא נהנו במצרים, אבל פתאום כאשר יש קשיים הם מוצאים נחמה בכך שלפחות מזון כלשהו (ואני בספק אם הוא היה בשר) אכלו. באנגליה של המאה ה-18 עברות של זוטות, כגון גניבה בפרוטות, גררו עונש מוות. המצב היה כל כך גרוע שאנשים העדיפות לעשות עבירה ולהיכנס לכלא בשביל שלפחות יהיה להם מקום לישון שאינו ברחוב וקצת אוכל.

התורה שוללת גישה כזו. גם כאשר יש לך קשיים, אל תותר על החירות שלך, על השליטה בזמן שלך, ועל האפשרויות שלהיות אדם חופשי הכפוף אך ורק לאלוקים. זה המסר של התורה בפתיחת פרשת משפטים.


לדף הראשי של פרשת משפטים

פרשת יתרו

פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות. יתרו יוצא לפגוש את משה ומייעץ לו כיצד לשפוט את העם. בני ישראל מתכוננים לקבלת התורה ושיא הפרשה הוא מעמד הר סיני ועשרת הדברות. תקציר מפורט מופיע בהמשך.
יתרו מבקר את משה
יתרו מבקר את משה - Luiken Casper 1712


מאמרים ודברי תורה לפרשת יתרו

פרשת יתרו וזמנים מעורפלים בתורה - המאמר מתרכז בערפול לגבי הזמנים והאירועים בפרשת יתרו בפרט ובתורה בכלל ומנסה להציע תשובה, למה תאריכים של אירועים חשובים לרוב נעלמים ולא מופיעים בכתוב.

עיון מורחב באירועים השונים בפרשות יתרו משפטים - במאמר זה נפרט יותר על האירועים השונים בפרשות יתרו ומשפטים (לאור הקשיים בזמנים שלהם) ועל היחס בינהם. המאמר יציג את כל האירועים בפרשות (ויתעלם מפרקי המצוות) ויסביר את השיטות השונות להבנת רצף האירועים.

הפטרת פרשת יתרו - עיון בהפטרת פרשת יתרו בספר ישעיהו

דבר תורה לפרשת יתרו - על הדיבר לא תחמוד

האם עשרת הדברות הן המצוות החשובות ביותר? - שיחה קצרה שלי ברדיו קול הנגב בנושא עשרת הדברות. האזנה נעימה!

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו

חידות לפרשת יתרו - דף חידה לפרשת יתרו עם חידות ציורים וחידות מילוליות

פרשת יתרו לילדים - דף עם דבר תורה קצר לילדים בנושא כיבוד הורים ותקציר הפרשה

תפזורת לפרשת יתרו

סטטיסטיקה לפרשת יתרו - נתונים סטטיסטיים על פרשת יתרו



תקציר פרשת יתרו
בפרשת יתרו שני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא פגישתו המחודשת של משה עם משפחתו. יתרו בא למחנה ישראל ומתקבל בכבוד רב על ידי משה. אנו שומעים שעם יתרו באים גם ציפורה אשת משה ושני בניו. יש כאן חידוש שכן בפרשת שמות שמענו על הולדת בן אחד למשה, ורק ברמז כשמשה עזב הוא לקח את בניו (ברבים), אבל לא ידוע מספרם או שמותם של בנים הנוספים. כמו כן לא נאמר בשום מקום שציפורה חזרה למדין לבית אביה.

משה מספר את סיפור יציאת מצרים ליתרו (יתרו אמנם כבר שמע את הקורות ולכן בא, אולם לא דומה שמועה מכלי שני לשמועה מכלי ראשון) שמגיב במילים (פרק י"ח י-יא): "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם:  עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-גָדוֹל ה'מִכָּל-הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" יתרו ומשה מקריבים עולה וזבחים.

למחרת רואה יתרו כיצד משה עוסק כל היום בשפיטה בין בני ישראל. יתרו רואה שמשה אינו מסוגל לשפוט את העם לבדו ומציע הצעה פשוטה למנות שופטים נוספים לעם לפי מדרגות (ערכאות) כאשר רק המקרים הקשים ביותר יגיעו למשה רבנו. משה מקבל את ההצעה וממנה את השופטים ויתרו ומשה נפרדים.

חלקה השני והמרכזי של פרשת יתרו עוסק במעמד הר סיני, בקבלת התורה ובעשרת הדברות. בני ישראל מגיעים בחודש השלישי אל הר סיני ובמשך הימים הראשונים של החודש מתחילים הציוויים למשה רבנו כאשר משה משמש כשליח בין הקב"ה לבין עם ישראל ועולה ויורד מההר מספר פעמים כאשר בכל פעם יש התקדמות. בפעם הראשונה הקב"ה רק מציע את הברית בה עם ישראל יהיה ממלכת כהנים ועם קדוש, בפעם השניה לאחר שבני ישראל מקבלים את הברית כבר מופיעים ציוויים על ההכנה של שלושה ימים למעמד, וממש לפני המעמד עוד מופיעה אזהרה לבני ישראל לא לעלות להר.

עיקר פרשת יתרו הוא מעמד עשרות הדברות, המבטאות את מהות היהדות (למרות שאין להניח כי מצוות אלו חשובות יותר ממצוות אחרות, הרי הן משמשות כמעין חלון הראווה של היהדות). לאחר המעמד, משה עולה על הר האלוקים לקבל את שאר המצוות ואת פרטי המצוות.

אומנות בפרשת יתרו
תחריט נחושת זה של האמן ההולנדי Luiken Casper מתוך ספרו אישים בתנ"ך (הכולל למעלה מ-250 תחריטים) מציג את יתרו הבא לבקר את משה, כאשר משה ישוב בדין והתור של בני ישראל המחכים ארוך מאד.
יתרו מבקר את משה
יתרו מבקר את משה - Luiken Casper 1712
הטקסט המלא של פרשת יתרו מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת בשלח
הפרשות הבאות
פרשת משפטים
פרשת תרומה
פרשת תצווה

דבר תורה לפרשת יתרו

דבר תורה של יואב על הדיבר - לא תחמוד

הפרשה די קצרה והנושא המרכזי בה הוא עשרת הדברות.  רציתי להתמקד בדיבר האחרון. התורה מונה דברים שאסור לאדם לחמוד.

השאלה המתבקשת היא: איך אתה יכול לבקש מאדם לא לחמוד דבר יפה בלבו.  כל מה שיפה או נחמד בעיני אדם מיד האדם חושק בו. וכמעט תמיד זה לא בשליטתו. אז איך אתה יכול לצפות ממישהו כזה דבר?
האבן עזרא שואל את השאלה הזו ומשיב עליה במשל. תשובת האבן עזרא היא כזאת:
איש כפרי שהוא נורמלי והוא ראה בת מלך שהיא יפה, לא יחמוד אותה בלבו שיהיה איתה כי יודע כי זה לא יתכן. ככה כל משכיל צריך שידע כי אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק מה שנתן לו ה'.
ואמרו חכמים:  והוא יודע שאשת רעהו ה' אסר לו אותה, על כן הוא ישמח בחלקו ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות דבר שאינו שלו, כי ידע שה' לא רצה לתת לו.  לא יוכל לקחתו בכחו ובמחשבותיו ובתחבולותיו. על כן יבטח בבוראו שיכלכלנו ויעשה הטוב בעיניו.
בקיצור לפי הפירוש הזה.  האבן עזרא אומר שכשהרגילו אדם  שאשה אסורה לו הוא לא ירצה אותה. וה' הוא זה שמביא את האשה ולכן אדם אינו צריך לחמוד כי ידע שה' אינו רוצה שהאשה הזאת תהיה שלו והוא צריך לבטוח בה' שייתן לו את האשה שמתאימה לו. וכך גם בעניינים של ממון.

ונעבור לפינת החידה השבועית החידה של שבוע שעבר היתה:
על עמוד הענן נאמר "לא ימיש" על איזה איש  נאמר "לא ימיש".
והתשובה היא: יהושוע שנאמר בספר שמות פרק ל"ג פסוק י"א :"וּמְשָׁרֲתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל"
והחידה השבועית של השבוע היא: מילה בפרשה שנזכרת גם בהקשר ל מכות מצרים וגם בהקשר של סדום ועמורה.

אם אתם יודעים את התשובה לחידה אני  מבקש שתרשמו אותה בתגובות אבל בכל מקרה את התשובה נפרסם בשבוע הבא. 

עת הזמיר הגיע - מי הזמיר בשיר השירים?

מהי הציפור המוזכרת בשיר השירים תחת השם זמיר: "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ". זוהי מילה יחודית במקרא והציפור המכונה כיום בשם זה לא נפוצה כל כך בישראל. כבר כמה שנים שלדעתי הזמיר הוא ציפור השחרור, למרות שאין לי הוכחות כלשהן פרט להשערות וראיות נסיבתיות שקיבלו חיזוק לאחרונה. 

נציין שיש המפרשים את המילה זמיר כעת הזמירה של ענפי הענבים ואינה קשורה כלל לציפורים. הגפנים מתוארות כסמדר מצב של ראשית פריחה בלבד ואולי זה הזמן להוריד ענפים מיותרים וכאלו שרק יעמיסו על הגפן ויפריעו לגידולים. אנשים העוסקים בכרמים מעידים שאכן זו התקופה בה יש לבצע את פעולת הזמירה.



פרשנים אחרים מפרשים כי מדובר בזמרה כללית של ציפורים. זהו הסבר אפשרי אך אני אנסה להרחיק ולטעון כי מדובר בציפור ספציפית והזמרה המדוברת היא בעיקר של המין שחרור. הסיבה הראשונה לכך שאולי מדובר בשחרור היא ציון קולה היפה של הציפור. אין הרבה ציפורים בארץ ששירתם יפה כמו השחרור. אתם מוזמנים להקשיב:


ואכן בשבוע שעבר, בדיוק לקראת ט"ו בשבט, ולקראת סוף החורף, עונה שבהתאם לכתוב בשיר השירים: "כִּי-הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" ולמרות שעדיין יש גשמים, ואפילו גשמים חזקים הרי שכבר רוב גשמים ירדו, ומתחילים לראות ניצנים, וזהו בדיוק הזמן בו ציפורי השחרור (וגם יתר הציפורים מה שמאפשר הבנתה הביטוי זמיר, כביטוי כללי לשירת ציפורים) מתחילים לשיר. בעיקר בבקרים ולפני השקיעה. גם ברחובות עיר סואנת, אפשר לשמוע ולהנות משירתם.

כיום השחרורים נפוצים בארץ במשך כל השנה אולם בעבר הם היו מין חורף, שהגיעו מאירופה לפני החורף ועזבו בתחילת האביב, לא לפני שהשמיעו את קולם היפה בתקופת סוף החורף.

ציפור נוספת המוזכרת בפסוק היא התור, וגם ציפור זה נצפת בישראל בדיוק באותו זמן בו השחרור מתחיל לשיר, ובשבת האחרונה, ימים מעטים לאחר ששמעתי לראשונה העונה את שירת השחרור, ראיתי זוג יפה של תור צווארון.

סמיכות האירועים של הגעה לחלקו האחרון של החורף, פריחת הניצנים וקולות הציפורים או אם תרצו פהעולה החקלאית של זמרית הכרם, מראים לנו שהפסוקים העתיקים משיר השירים, כוחם יפה גם לימינו, בהם רוב האוכלוסייה היא אוכלוסיה אורבנית המנותקת כמעט לגמרי מהטבע.

פרשת בשלח

פרשת בשלח היא הפרשה הרביעית בספר שמות. הנושאים העיקרים בפרשה הם יציאת בני ישראל ממצרים, קריעת ים סוף, ותחילת המסע במדבר, תלונות, פרשת המן והמלחמה בעמלק. פירוט כל הנושאים מופיע בהמשך הדף.
מלחמת יהושע בעמלק - ניקולא פוסן 1625


מאמרים ודברי תורה לפרשת בשלח 

הפטרת פרשת בשלח - שירת הים ושירת דבורה - המאמר מתאר את הדמיון בין סיפור קריעת ים סוף וסיפור מלחמת ברק בסיסרא, שני האירועים שבעקבותיהם באו השירות הגדולות שבתנ"ך.

פרשת בשלח - ארבעים שנה? - המאמר עוסק באזכור המוזר בפרשת בשלח בדבר בני ישראל שאכלו את המן ארבעים שנה. כזכור חטא המרגלים טרם התרחש ולקורא לא ידוע שיש סיבה שבני ישראל יהיו במדבר כל כך הרבה זמן. ציון הזמן תמוה ביותר והפסוק נראה לא בזמנו. המאמר עוסק בקושי זה ומנסה לפתור אותו.

דבר תורה לפרשת בשלח - וחמושים עלו בני ישראל

דבר התורה של יואב בוידאו  העוסק בפסוק "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה מַה-תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"


ניווט ומערכות GPS - במדבר בני ישראל השתמשו בעמוד ענן, אבל מאז השתכללו שיטות הניווט. בסדרת מדע בפרשה, מאמר קצר הסוקר את רשת ה-GPS העולמית.

היכן הייתה חציית ים סוף - המאמר יציג שני מחקרים פיזיקאליים המציעים תשובות שונות לחלוטין לשאלה.

מצוות השבת בספר שמות - עיונים בציווי השבת בפרשות השונות בספר שמות עם מספר הערות על השבת בימינו.

פרשת בשלח לילדים - מדוע מכונה מרים אחות אהרון ולא אחות משה

חידות לפרשת בשלח - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת בשלח.

תפזורת לפרשת בשלח

סטטיסטיקה לפרשת בשלח - נתונים סטטיסטיים על פרשת בשלח.

תקציר פרשת בשלח
פרשת בשלח מתארת את קורות בני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים. בני ישראל הולכים דרך המדבר ולא דרך ארץ פלשתים (דרך החוף הקצרה), מתוך חשש שמא יגיעו מהר מדי למצב בו הם צריכים להילחם (מצב אליו אכן הם מגיעים בסוף הפרשה) ויפחדו מהמלחמה ויחזרו מצרימה. משה הוא היחידי שבשעה גדולה זו של יציאת מצרים, טורח לקחת את עצמות יוסף שהשביע את בני ישראל לא לקוברו במצרים. המשנה במסכת סוטה מפרשת שבזכות התעסקות זו של משה, נעשתה לו מידה כנגד מידה, והקב"ה בעצמו עסק בקבורתו.

הנחיית העם במדבר היא ניסית. ביום עמוד הענן מראה להם את הדרך ובלילה הוא מתחלף לעמוד אש. תוכניתו של ה' להענשת פרעה לא הסתיימה. ה' מכוון את בני ישראל למקום בו הם נראים כלכודים ובכך מעורר את פרעה לרדוף אותם. פרעה, אחוז תאוות נקמה, לא מוכן להניח לבני ישראל אפילו שהוא שחרר אותם ואוסף צבא גדול לרדוף אחריהם. בני ישראל חוששים מאד (וכפי שאמרנו למרות מספרם הגדול, 600,000 גברים בגיל צבא, הם אינם מוכנים נפשית למלחמה באדוניהם אך לפני ימים מספר). משה מרגיע את בני ישראל ומבטיח להם הצלה ניסית. כאן אנו מגיעים לנס הגדול של קריעת ים סוף.

עמוד הענן (שבלילה בדרך כלל אינו נמצא), חוצץ בין מחנה ישראל למחנה מצרים, וה' מביא רוח חזקה במיוחד החוצה את הים לשניים (לרוח היה תפקיד חשוב גם במכת הארבה). בני ישראל עוברים בתוך הים ומצרים רודפים אחריהם. כידוע, כאשר בני ישראל מסיימים לעבור, הים שב לאיתנו ומטביע את כל חיל מצרים למרות שמההדגשה בכתובים "...ולא נשאר בהם עד אחד", יש המפרשים שאחד דווקא כן נשאר והוא פרעה לבדו (כמו בסיום הסרט נסיך מצרים).

לאחר מכן באה השירה הגדולה והנפלאה: שירת הים, שמשה מתחיל וכל בני ישראל עונים אחריו. גם מרים הנביאה והנשים שרות שירה משלהן. מאותו שלב מתחיל מסע הנדודים במדבר, ומתחילים גם הקשיים והתלונות, תלונות על מים (במרה) ותלונות על מזון במדבר סין (חודש לאחר יציאת מצרים). ה' עושה נס ומוריד מזון שמימי. שלו בערב ומן בבוקר. הציווי המפורש הוא לאסוף מן ליום אחד בלבד ולא לשמור אותו (וזאת כדאי לחזק את הנס) מי שאסף יותר גילה שהמן הבאיש והעלה תולעים. בפרשתינו נזכרת השבת לראשונה. ביום השישי לקטו כמות כפולה, שלא הבאישה ונשמרה לשבת. אנשים שיצאו ללקוט בשבת לא מצאו כלום (וגם קיבלו על הראש ממשה רבנו). לסיום פרשת המן מוזכר כי בני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה.

בני ישראל ממשיכים בדרכם לרפידים וגם שם אין מים לשתות, משה וזקני ישראל הולכים לחורב (מקומו של הר סיני) וה' עושה שם נס ומשה מכה בסלע ויוצאים ממנו מים. בינתיים ברפידים, עמלק תוקף את ישראל (כנראה רוב הגברים הלכו להביא מים, ובמחנה נשארו הנשים הילדים והזקנים). משה ממנה את יהושע לצאת למלחמה בעמלק מחר (למה מחר? כנראה גם יהושע לא היה בדיוק באזור). המלחמה לא הייתה קלה ונזקקה התערבות אלוקית. משה אהרון וחור, שלושת זקני העם, עלו לראש הגבעה ומשה הרים ידיו כל זמן המלחמה. מאחר וידי משה היו כבדים הביאו לו אבן לשבת עליה ואהרון וחור תמכו את ידיו. וכשהיה משה מרים ידיו בתפילה ניצחו ישראל וכשהיה מרפה ניצחו עמלק ורק בערב בסופו של היום הצליח ישראל לגבור על עמלק. הפרשה מסתיימת במצווה למחות את זכר עמלק.

אומנות בפרשת בשלח
פרשת בשלח מהווה מקור והשראה למאות תמונות אומנות. הנושאים של חציית ים סוף, נס המן והשלו, ומלחמת עמלק היוו השראה לאומנים רבים. הפעם נביא את ציורו של ניקולא פוסן  Nicolas Poussin המתאר את המלחמה בעמלק. שימו לב לבלי הדמויות, למשה אהרון וחור בפינה הימנית העליונה ולשמש העומדת לשקוע בפינה השמאלית העליונה.
מלחמת יהושע בעמלק - ניקולא פוסן 1625 מוזיאון הרמיטג' סנט-פטרסבורג
הטקסט המלא של פרשת בשלח מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת בא
הפרשות הבאות

פרשת יתרו
פרשת משפטים
פרשת תרומה

עד מתי יהיה זה לנו למוקש

דבר תורה של יואב לעונג שבת לבר מצווה פרשת בא תשע"ז

בפרשת השבוע ,פרשת בא משה מזהיר את פרעה שאם הוא לא ישחרר את בני ישראל הוא יביא עליו את מכת ארבה.אחרי שמשה הולך מבית פרעה עבדי פרעה אומרים:  "וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת-ה' אלוקיהם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָים".
עבדי פרעה מיואשים מהמצב ואפילו מכנים את המצב "כמוקש".

את המוקש אפשר להבין בכמה מובנים.

  • אפשרות ראשונה: עבדי פרעה קוראים לעם ישראל מוקש - בגלל עם ישראל אנחנו תקועים במצב הזה. והדרך היחידה להיפטר מה "מוקש" הזה היא לשחרר את בני ישראל.
  • אפשרות שנייה:  עבדי פרעה קוראים לה' ומשה "מוקש" -עבדי פרעה מצליחים להגיע להבנה שפרעה לא הצליח להגיע אליה ה' קיים והוא עם עם ישראל. אפשר לשער שעבדי פרעה לא היו רואים בעם של עבדים "מוקש". אלא מי שהוא המוקש זה האלוקים של העם והנציג שלו והדרך היחידה להיפטר ממנו היא לשחרר את העם וככה האלוקים והנציג שלו ילכו גם.
  • אפשרות שלישית: עבדי פרעה קוראים לפרעה עצמו "מוקש" -סיבה: עבדי פרעה חשים שהמלך שלהם הביא את זה על עצמו .

לפי דעתי עבדי פרעה חשים שאם פרעה לא היה כל הזמן מסרב לשחרר את בני ישראל כול המכות לא היה קורות. אך כמובן איש אינו מעז להגיד זאת לפרעה במפורש וכך הדברים נאמרים במעין רמיזה ולא בדיוק כפשט הפסוק.  עבדי פרעה אמרו בינם לבין עצמם, בשקט ובלחש, שפרעה לא ישמע "עד מתי יהיה זה לנו למוקש" ואחר כך אמרו את המשך הפסוק לפרעה.

הדרך הכי טובה להיפטר מהמוקש היא לשחרר את בני ישראל וכך ההתנהגות של פרעה תפסיק להביא על מצרים את כל הרעה הזאת.

המשך הפסוק הוא: " הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָים". מה פירוש " הֲטֶרֶם תֵּדַע" האם זו לשון עבר? או לשון עתיד? מה זה אומר?

נביא שני פירושים:

  • רש"י : העוד לא ידעת כי אבדה מצרים? האם אתה עדיין לא יודע שמצרים כבר אבודה שאתה לא משלח אותם. זאת  אומרת פרעה שים לב מה קורה פה מצרים כבר אבודה תשחרר את העם הזה כבר.
  • החזקוני אומר: שעבדי פרעה באים לפרעה ואומרים לו אתה רוצה לחכות עד שהכול יהיה אבוד ורק אז תשחרר אותם. כלומר: אתה רוצה לחכות עד שמצרים תיהרס לגמרי.

פרעה מבין את דברי עבדיו ואת זה אפשר לראות בפסוק הבא:
"וַיּוּשַׁב אֶת-משֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן אֶל-פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה'  אֱלֹקיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים"
לפי זה אפשר לראות שפרעה הבין את המילה "מוקש" כך שמשה הוא המוקש ולכן אם יתן למשה ולאהרון ולעוד כמה אנשים לצאת ולזבוח לה' משה יתרצה והאלוקים יתרצה והמכות יגמרו.
משה משיב כך: "ויֹּאמֶר משֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג-ה' לָנו"
כוונת משה שכול העם ילכו ופרעה כמובן אינו מסכים.

מעניין מה היתה התגובה שלו אילו היה חושב שעבדיו מתכוונים לכך שהוא בעצמו המוקש. אבל פרעה עדיין סבור שמשה ואלוקים הם המוקשים ועונה:
"ויֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת-טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם"
פרעה מזהיר את בני ישראל שגם אם הוא ישחרר את כל העם "ראו כי ראה נגד פניכם" כלומר: תראו שמשהו רע יקרה לכם אם תצאו לדרך עם כולם.
פרעה מציע הצעה חדשה בפסוק י"א:
 "לֹא כֵן לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה"
פרעה נותן להם אופציה אחרונה ומאמין כי לעם ישראל אין צורך ביותר מלעבוד את האלוקים שלהם וגם רק הגברים. פרעה לא מחכה לתשובה ומגרש את משה ואהרון ובעצם שום דבר לא השתנה אחרי שהחזיר אותם, רק המתח בסיפור גובר.

לכאורה עבדי פרעה אמורים להתלונן שוב לפרעה שבני ישראל עדיין בארץ אך הם לא עושים זאת מכיוון שהם:

  1. מפחדים מפרעה שיתעצבן עליהם.
  2. מאמינים שפרעה עשה כל מה שאפשר ואין יותר מה לעשות בנדון והדרישות של משה מוגזמות.

אחרי מכת בכורות פרעה קורא שוב למשה ולאהרון ומגרש אותם ללא תנאים, מה שהיה צריך לקרות כבר קודם. לאחר שפרעה סופסוף הפסיק להיות "המוקש" כל העם מזדרז והמצרים מגרשים בעצמם את עם ישראל פרק י"ב פסוק ל"ג : "וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים". יכול להיות שבאותו הרגע גם פרע הבין שהוא המוקש, אבל כידוע הבנה זו החזיקה מעמד ימים בודדים בלבד, עד שברשעותו פרעה רודף אחרי עם ישראל, ועל כך מסופר בשבוע הבא.

ועכשיו נקשר את זה אלי. כל אחד הוא לפעמים פרעה וחושב שמישהו אשם ולא שם לב שהוא עצמו הבעיה. הוא חושב שהוא בסדר ובכך הוא מפריע לסביבתו. החכמה היא להבין שאתה לפעמים "המוקש" ואתה צריך לעשות משהו כמו:  לגרש את בני ישראל ממצרים או לוותר על המשולש פיצה האחרון.
אין זו בעיה להיות "המוקש" אך הבעיה היא להתעלם מזה ולהדחיק את זה ולא לנסות לפתור את זה.
אני מאחל לכולכם וגם לי שתמיד כשנהיה "המוקש" נזהה את זה ונפעל כמה שיותר מהר וכמה שיותר טוב בלי נזקים כמו פרעה.
שבת שלום.


 לדף הראשי של פרשת בא


פרשת בא

פרשת בא היא הפרשה השלישית בספר שמות ועיקרה שלושת המכות האחרונות, ההכנות לפסח וכמובן יציאת מצרים. תקציר מפורט של הפרשה לאחר המאמרים.
מכת בכורות - ג'וזף וויליאם טרנר -1802 - מוזיאון טייט לונדון

מאמרים ודברי תורה לפרשת בא

החודש הזה לכם ראש חודשים - על מצוות קידוש החודש, לוח השנה העברי, שמות החודשים, ריחוק המולד האמיתי מהאמצעי ועוד אסטרונומיה יהודית.

ודבר תורה של יואב על קידוש החודש


ודבר תורה נוסף של יואב, לכבוד הבר מצווה, על הפסוק: "עד מתי יהיה זה לנו למוקש"

כמה שנים ישבו בני ישראל במצרים - דבר תורה לילדים עם הרחבה למבוגרים העוסק בשאלה כמה שנים ישבו בני ישראל במצרים?

האם מכות מצרים היו נס? - מהי ההגדרה של נס, ומה היו מכות מצרים?

הפטרת פרשת בא - הסבר בהפטרת פרשת בא בספר ירמיהו העוסקת במפלת מצרים.

פרשת בא לילדים - תקציר הפרשה מעובד במיוחד לילדים.

ליל שימורים - על הביטוי המופיע לתיאור ליל יציאת מצרים ובמסגרת הסדרה מדע בפרשה על שימור מזון מימי קדם ועד ימינו.

מכת חושך - על המשותף לשלושת המכות בפרשת בא ומדוע דווקא החושך מפחיד כל כך?

ההיסטוריה הצבאית של מצרים - על נפוליאון ופרנצ'סקו מאיסיזי - במאמר אורח מרתק זה, מנתח בקצרה ידידי חובב ההיסטוריה, פיני קרישר, שני מסעות צבאיים כושלים לכיבוש מצרים ועומד על השווה והשונה ביניהם.

חידון לפרשת בא - חידות ציורים לפרשת בא, להנאת כל בני המשפחה קטנים וגדולים.

תפזורת לפרשת בא 

סטטיסיטיקה לפרשת בא - נתונים סטטיסטיים על מספר המילים הפסוקים והפרשיות בפרשת בא.

תקציר פרשת בא



בפרשת בא, מגיעה ישיבת בני ישראל בארץ מצרים לסיומה. עדיין נצרכות שלוש מכות נוספות עד שפרעה יסכים לשחרר את בני ישראל. פרעה הולך ומתרכך ברגעי המכות ומוכן לשחרר את בני ישראל (בתנאים מגבילים), משה דורש שחרור מלא ולזאת פרעה לא מוכן כלל. לאחר מכת חושך פרעה אף מוסיף אזהרה למשה, שלא יראה יותר את פניו אחרת ימות. משה מקבל נבואה בעודו אצל פרעה על מכת בכורות, מוסר אותה לפרעה ועוזב את ארמון המלך בחורי אף. רק בפרק י"ב, מופיע סוף סוף ציווי לבני ישראל (וזוהי הפנייה הראשונה לבני ישראל מאז שהחלו המכות בפרשת וארא). הפנייה הראשונה היא בת פסוק אחד (פרק י"ב ב) ועוסקת בענייני קידוש החודש אבל לאחריה מגיעים לעניין המרכזי של חג הפסח ומופיעות ההנחיות המדויקות לגבי קורבן הפסח, מה יקרה במכת בכורות וחגיגת חג הפסח לדורות. שימו לב שאיסור אכילת חמץ מופיע כבר בפסוקים אלו כאיסור לדורות (לפני היציאה עצמה, ולא כמצווה שבאה לאחר שבני ישראל לא הספיקו להכין לחם...) . משה מעביר את הדברים לבני ישראל. פעולה מרכזית באותו לילה הייתה שבני ישראל נצטוו למרוח את משקופי בתיהם בדם קורבן הפסח, וזאת על מנת למנוע מהמשחית לבוא אל בתיהם. מיהו אותו משחית? אין זה ה' עצמו, שהרי כתוב בפירוש שה' הכה כל בכור בארץ מצרים בעצמו ולא על ידי מלאך או שליח. המשחית הוא מלאך המוות הרגיל. בעם גדול,  מתים מדי לילה אנשים באופן טבעי ונורמלי. המיוחד באותו לילה הוא שבו לא מת אף אחד מבני ישראל כלל. דבר זה בא להוכיח לפרעה עד כמה ההבדלה וההפרדה בין ישראל למצרים ממשית ויכולתו של ה' לשלוט בחיים ובמוות גבוהה. מספיק היה שימות אחד מבני ישראל כדי שפרעה לא ישתכנע. נקודה זהה מופיעה גם במכת דבר (פרק ט' ו): "... וממקנה בני ישראל לא מת אחד". אפילו שבאופן טבעי פרטים מסוימים במקנה מתים מדי יום, באותו פרק זמן לא מת אף פרט אחד וכל זאת על מנת להגדיל את רושם הנס.
פרעה קורא למשה ואהרון בלילה (לאחר חצות ולפני הזריחה) וסוף סוף מורה להם לצאת (שימו לב אבל שבני ישראל נצטוו לא לצאת מהבתים עד הבוקר - וראו מאמר בשאלה מתי הייתה יציאת מצרים). התורה מונה את מספר בני ישראל היוצאים כשש מאות אלף רגלי ומדגישה שאותו לילה יהיה ליל שימורים לדורות. לאחר תיאור יציאת מצרים התורה מפרטת עניינים נוספים במצוות קורבן הפסח ובנושא קדושת הבכורות בשתי פרשיות ומצווה לשים דברים אלו לאות ולזיכרון על הידיים ובין העיניים. זהו המקור למצוות תפילין (ואכן שתי פרשיות אלו בנוסף לפרשיות שמע ישראל הן הפרשיות הנכתבות בתוך התפילין).

אומנות בפרשת בא
להשלמת הפסקה נביא תמונה נוספת של מכות מצרים מאת הצייר האנגלי גוזף וויליאם טרנר (ראו תמונה גם בפרשת וארא). התמונה היא של מכת בכורות והיא מאפיינת את תמונותיו של טרנר. חלוקה של התמונה בין השמים לארץ, רקע ענקי, דרמטיזציה בשמים ודמויות קטנות במרכז.
מכת בכורות - ג'וזף וויליאם טרנר -1802 - מוזיאון טייט לונדון
הטקסט המלא של פרשת בא מקרא ותרגום מאתר מכון ממרא

הפרשה הקודמת
פרשת וארא
הפרשות הבאות
פרשת בשלח
פרשת יתרו
פרשת משפטים