אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת חיי שרה

מאמרים ודברי תורה לפרשת חיי שרה
המאמר חיי שרה - אומנות המשא ומתן - מתאר את המשאים והמתנים השונים בפרשתנו (ובפרשות הקודמות) ועל כללי ניהול משא ומתן מוצלח שאנו לומדים מאברהם אבינו ומעבדו.

המבחן של אליעזר - מדוע מבחנו של עבד אברהם (המיוחס לאליעזר) לנערות השואבות היה מבחן טוב וראוי בדרך למציאת אשה ליצחק.

חיי שרה - ההתיחסות של התורה לשרה מצומצמת. במאמר נעסוק בכל הפסוקים המתייחסים לשרה וננסה לסכם את "חיי שרה".

הפטרת פרשת חיי שרה - הסבר הפטרת פרשת חיי שרה והקשר שלה לפרשה.

פרשת חיי שרה לילדים - תקציר הפרשה ודבר תורה מיוחד לילדים לפרשת חיי שרה

מדע בפרשה - מספרים גדולים - נצא מפסוק אחד בפרשת חיי שרה לדיון קצר במספרים ובמספרים גדולים בתורה ובמתימטיקה.

חידות לפרשת חיי שרה - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת חיי שרה

תפזורת לפרשת חיי שרה

סטטיסטיקה לפרשת חיי שרה - פרשיות פסוקים מילים ועוד.




תקציר פרשת חיי שרה
פרשת חיי שרה פותחת בציון עובדת פטירת שרה אמנו. שרה היא האישה הראשונה שהתורה מספרת באופן מפורש על פטירתה. שרה נפטרה בגיל 127 שנה. פרק כ"ג מתאר את קניית מערת המכפלה והשדה אשר סביבה על ידי אברהם לאחוזה הקבר לשרה. תיאור המשא ומתן במאמר אומנות המשא והמתן. שימו לב לכך שיצחק אינו מצוין כלל בפרק זה. בפרק כ"ד, הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, מתואר מעשה השידוכין של יצחק. לאחר מות שרה, אברהם דואג להשיא את בנו יצחק. אברהם אינו מעונין שיצחק יתחתן עם אחת מבנות הארץ, אלא צריך להביא לו אשה מהמשפחה. אברהם שולח את עבדו, ומשביעו בשבועה, להביא אשה ליצחק מבית אביו. אברהם שולח את העבד עם רכוש גדול והעבדמגיע לחרן. שמו של עבד אברהם לא מפורש כלל בתורה, אולם ההנחה המקובלת היא כי מדובר באליעזר אותו פגשנו כבר בפרקים הקודמים וכך נכנה אותו גם אנו. אליעזר מבקש מה' שיגלה לו מי הנערה הראויה ונותן סימן: הנערה שהוא יבקש ממנה מעט מים והיא תציע להשקות גם את הגמלים, היא האוחזת במידת החסד והכנסת האורחים, ומתאימה להיות כלה ליצחק. לרוב, התורה וההלכה הם נגד תנאים וניסיונות מעין אלו (מקרה טרגי הוא הוא סיפור בת יפתח, בו יפתח התחייב להקריב לקורבן את הראשון שיצא לקראתו, שהייתה לבסוף ביתו). אולם כאן התנאי מצליח ואליעזר מוצא את רבקה. יש לשים לב שכבר בתחילת התנאי  באה בקשה ותפילה מה' שיצליח דרכו ואולי בקשה זו עשתה את ההבדל. מעשה השידוכין אינו פשוט וגם הוא מצריך משא ומתן ממושך, אולם בסופו של דבר, כבר למחרת בבוקר, רבקה יוצאת עם אליעזר בחזרה לארץ ישראל. אליעזר ורבקה פוגשים את יצחק שחוזר מבאר לחי ראי. זוהי הבאר הראשונה שהתגלתה להגר כאשר ברחה מפני שרה כשהייתה בהריון עם ישמעאל. יצחק מביא את רבקה לאוהל אמו ופעולה זו מבססת את הנישואין.

פרק כ"ה מתאר את מותו של אברהם אבינו. אברהם נושא אישה נוספת והפרשנים מעירים כי הוא נשא שוב את הגר ומוליד צאצאים נוספים. צאצאים אלו נועדו לפריה ורבייה, ואין להם חלק ונחלה בארץ ישראל כלל. הם מקבלים מאברהם מתנות ומשולחים לארצות המזרח. אברהם נפטר בגיל מאה שבעים וחמש שנה ונקבר גם הוא במערת המכפלה. יצחק וישמעאל קוברים אותו יחדיו, והפרשנים מעירים כי ישמעאל חזר בתשובה ונתן ליצחק להיות הראשון. סיום הפרשה מפרט את תולדות ישמעאל ומאשר את ההבטחה שנתן ה' לאברהם בפרשת לך לך (פרק י"ז פסוק כ) על כך שלישמעאל יהיו שנים עשר צאצאים.

שאלות לחשיבה
1) מדוע יצחק אינו מוזכר כלל בפרק כ"ג? האם יצחק לא היה נוכח בקבורתה של אמו?
2) מדוע יצחק יושב בבאר לחי ראי, ולא עם אברהם?

אומנות בפרשה
גם בפרשה זו נושאים רבים. הנושא של אליעזר ורבקה ליד הבאר מופיע רבות, ונביא כמה דוגמאות
בדוגמה הראשונה של ניקולא פוסן משנת 1640, רואים בבירור את המבטים המזלזלים של שאר הנערות או את ההתעלמות המוחלטת שלהן מן האורח. הנושא תופס שתי תמונות אצל פוסן.
אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1648 מוזיאון הלובר
אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - ניקולא פוסן 1659 מוזיאון פיצווילאים קמברידג'


גם הציור של מוריליו מראה את רבקה המציעה מים לאליעזר בניגוד לנערות אחרות השואבות מים לעצמן בלבד. רבקה והנערות מצוירות ברוח התקופה בעוד דמותו של אליעזר יותר אוטנתית ושימו לב לגמלים ברקע.

אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - מוריליו 1652, מוזיאון הפרדו, מדריד
ציור נוסף של האומן פרנץ פרנקן Francken Franz II השני באותו מוזיאון, אינו מוצג לקהל. כדאי לעיין בתמונה ברזולוציה מלאה, היא כוללת פרטים עדינים מאד.

אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - פרקן פרנץ - מוזיאון הפרדו

ועוד ציור של קסטלו ולריו Castello Valerio, גם משנת 1640 מציג את אותו נושא בדיוק. כל הנערות מסיבות מבטן מהאורח ורק רבקה עוזרת לו (הגמל ברקע)

אליעזר ורבקה
אליעזר ורבקה - קסטלו ולריו - 1640- מוזיאן הרמיטז' סנט-פטרסבורג

הפרשות הבאות
פרשת תולדות
פרשת ויצא
פרשת וישלח

פרשת וירא

מאמרים ודברי תורה לפרשת וירא
אברהם שרה והמלאכים- מהתנהגותם של אברהם ושרה לאנשים שבאו לבקרם אנו לומדים לקחים חשובים ודוגמאות איך עלינו להתנהג.

הזהרו מן הצבועים - על צביעותו של אבימלך מלך גרר

הפטרת פרשת וירא - על סיפור אלישע והאישה השונמית והקשר שלו לפרשת וירא

מלוכה או דמוקרטיה - על שיטת הממשל בסדום, ועל דמות מרכזית שנעלמה מהעיר.

עקידת יצחק - עיון בפרשת עקידת יצחק, פרשה משמעותיות ביותר, מסתורית וכזו המעסיקה אותנו עד ימינו אלו.

גופרית - על היסוד גופרית המופיע בפרשה, במסגרת הסדרה מדע בפרשה

פרשת וירא לילדים - תקציר פרשת וירא הכולל את הנושאים המרכזיים בפרשה בתופסת דבר תורה קצר

תפזורת לפרשת וירא

חידות לפרשת וירא - חידות ציורים וחידות מילוליות לכל המשפחה לפרשת וירא 

סטטיסטיקה לפרשת וירא - מספר הפרשיות, הפסוקים המילים ועוד




תקציר פרשת וירא
פרשת וירא פותחת ימים ספורים לאחר סיום פרשת לך לך. בפרק י"ח אברהם יושב בפתח אוהלו. המדרשים מציינים שהיה זה ביום השלישי לאחר מילתו ובשיא כאבו. הפרשה מתחילה מכך שה' נראה אל אברהם אבל אין אנו יודעים מה ה' אומר לאברהם. אברהם רואה שלושה אנשים ניצבים עליו ופונה לארח אותם (הרחבה על כל נושא האירוח ראו במאמר אברהם שרה והמלאכים). ה' מבשר שוב לאברהם, והפעם גם לשרה, על הבן שיוולד להם, ותגובתה של שרה, כמעט זהה לתגובה של אברהם וגם היא צוחקת למשמע הבשורה. אברהם אף מלווה את אורחיו שממשיכים לכיוון סדום. ה' מספר לאברהם את תוכניתו לגבי סדום, אברהם פותח במשא ומתן עם ה' בדבר האפשרות להציל את סדום (ובכך גם את לוט). אברהם מתחיל ממספר שרירותי של צדיקים חמישים, ומגיע עד עשרה. ה' מבטיח לו שבעבור עשרה צדיקים לא יחריב את העיר ושם אברהם עוצר ולא ממשיך הלאה. בפרק י"ט המלאכים מגיעים לסדום ופוגשים את לוט. לוט אמנם בחר לשבת בעיר הרשע ולהתנתק מאברהם אולם עדיין הוא זוכר איך מתנהגים ומזמין מיד את המלאכים לביתו. לוט אופה מצות והפרשנים מסיקים כי הדבר אירע בפסח. לא עובר הרבה זמן וכל אנשי סדום מתקבצים סביב בית לוט עם דרישה חד משמעית להוציא אליהם את האנשים. לא ברור מה יעשו באנשים אולם בוודאי הכוונה אינה למשהו טוב ולוט אפילו מציע לתת להמון הזועם את בנותיו במקום (הצעה לא רואיה בפני עצמה ויש אומרים שעונשו על הצעה זו הוא מעשה גילוי העריות שעשו בו בנותיו בהמשך).

המלאכים נאלצים להתערב ולמשוך את לוט הביתה ולהכות את ההמון בסנוורים ומיד מבשרים ללוט שנשלחו להשחית את המקום ושיצא מיד עם כל משפחתו ועם חתני בנותיו (מקובל לחשוב שחתני הבנות היו בין ההמון הזעום, אולם יכלו להינצל בזכות לוט). מיד בבוקר מזרזים המלאכים את לוט לצאת ולמעשה המלאכים צריכים להוציאו בכח. הם מצווים על לוט לברוח להרים ולא להביט לאחוריו. לוט מבקש לנוס לצוער, הקרובה יותר, והעיר כולה ניצלת, ואז מתחילה השמדת סדום ועמורה. אשת לוט מביטה לאחוריה ונהפכת לנציב מלח. לוט מפחד לשבת בצוער (מאחר והוא היחידי שניצל, סביר שחשש כי יקשרו אליו את האסון שקרה לסדום ועמורה) ובורח למערה. בנות לוט המבינות שחתנים כבר לא יהיו להן נוקטות מעשה של גילוי עריות ונכנסות להריון מלוט ויולדות את עמון ואת מואב. פעולה זו היא איסור חמור בתורה, אולם לא מופיע בתורה יחס שלילי לפעולותיהן של בנות לוט (גם יחס חיובי לא מופיע). יחסי ישראל ועמון מואב יהיו מסובכים לאורך ההיסטוריה מצד אחד ומצד שני דוד המלך הוא צאצא של רות המואבייה.  בפרק כ' אברהם יורד לאזור הנגב, לארץ גרר. סיפור הירידה לפרעה חוזר על עצמו כמעט במדויק. אברהם מבקש משרה להציגה כאחותו. שרה נלקחת לבית אבימלך, ה' מתגלה לאבימלך בחלום (לפרעה לא היה גילוי מעין זה), מסביר לו את מה שאירע ומצווה עליו להחזיר את שרה. יש לשים לב שאבימלך מתמהמה מעט בציווי ולא מחזיר את שרה מיד. קודם כל הוא קורה לעבדיו (אולי למישהו מהם תהיה עצה איך בכל זאת לשמור את שרה) אחרי זה הוא נוזף באברהם ורק לאחר מכן הוא מחזיר את שרה. כנראה שחששו של אברהם היה מוצדק וגרם לו לנהוג בצורה זו שוב.
בפרק כ"א אנו מתבשרים על לידת יצחק. מפרק זה ועד סוף הפרשה קוראים בתורה בשני ימי ראש השנה. אברהם בן מאה כאשר יצחק נולד ולראשונה מבוצעת ברית המילה בגיל שמונה ימים. כאשר יצחק גדל שרה רואה את ישמעאל (שמכונה רק בן הגר המצרית) מצחק. לא ברור פשר התנהגות זו, והכוונה היא להתנהגות שאינה נאותה ובוודאי לא בבית אברהם. שרה מבינה שאין מקום לישמעאל בבית אברהם ושצריך להרחיק אותו. אברהם מתרעם אולם מקבל ציווי מה' לעשות ככל אשר שרה אומרת לו. אברהם משלח את הגר ואת ישמעאל (שהוא לפחות כבר נער בן 16 שנה) לכיוון מצרים, אולם הגר תועה בדרך והמים נגמרים. גם התנהגותה של הגר אינה נאותה והיא משליכה את ישמעאל תחת אחד השיחים והולכת לשבת מרחוק ובוכה שם. עניין ההשלכה אינו ברור בהתחשב בגילו של ישמעאל ובעבודה שבגיל זה הוא כבר למעשה גבר. ה' שומע את קול הנער (ולא את קול הגר). המדרשים אומרים שבאותה שעה היה ישמעאל צדיק ולכן תפילתו נתקבלה, ולמרות כל הצרות שבני ישראל סובלים עד היום מזרע ישמעאל, לא היה אפשר להתעלם מקולו. מקול הגר לעומת זאת הייתה התעלמות. אולם התגלות המלאך היא דווקא להגר ולא לישמעאל. הגר רואה באר מים, שלא שמה אליה לב קודם והם ניצלים. הגר אינה חוזרת למצרים אלא מתיישבת במדבר. ישמעאל נושא אשה מארץ מצרים (והנה ראייה שכבר היה גדול ומתאים לנישואין ובוודאי לא ילד קטן ורך בשנים).
לאחר מכן באים אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם ומבקשים ממנו ברית לזכר הימים שגר בארצם. אברהם מסכים אך מוכיח את אבימלך על באר המים אשר עבדיו גזלו ממנו. אבימלך מופתע (והאמת גם אנחנו שכן התורה לא מספרת לנו כלל על אירוע זה). אבימלך ואברהם כורתים ברית ולמקום קוראים באר שבע. אבימלך ופיכל חוזרים לארץ פלשתים, וגם אברהם עובר לגור שם לימים רבים.
בפרק הבא, כ"ב מסופר על עקידת יצחק. זו הפעם הראשונה שכתוב שה' מנסה את אברהם, למרות שחכמים מונים ניסיונות רבים נוספים (ועשרה בסך הכל). אברהם מצטווה לקחת את בנו ולהעלות אותו לעולה. ספרים ומאמרים רבים נכתבו אודות פרשה זו (הנקראת ביום השני של ראש השנה). גם יצחק אינו בדיוק ילד בשלב זה, הערכות לגילו של יצחק נעות בין 13 שנה ל-37 שנה. בבירור הוא בעל דעה עצמאית. הדו שיח היחידי בין אברהם ליצחק, קצר מאד, מופיע בפרשה זו ובה בלבד. יצחק שואל שאלות, ואברהם עונה תשובות מעורפלות, כנראה יצחק מבין משהו, אולם ההדגשה היא כי שניהם עולים יחדיו. אברהם כבר מוכן לשחוט את בנו אך מלאך ה' מונע זאת ממנו ומספר לו כי עמד בניסיון. אברהם רואה איל ומעלה אותו לעולה במקום יצחק. אברהם קורה למקום ה' יראה. מסורת היא כי מקום העקידה הינו מקומו של בית המקדש וכי שמה של ירושלים, מורכב משני השמות: שלם ויראה ביחד. אברהם חוזר אל נעריו וביחד איתם חוזרים לבאר שבע (יש לשים לב כי בירידה לא נאמר שאברהם ויצחק חוזרים. יש אפשרות שיצחק נשאר עוד זמן מה על הר המוריה.
סיום פרשת וירא הוא אנטי-שיא מובהק. מסופר לנו על צאצאי נחור ואשתו וגם מפילגשו. קשה מאד לרדת מפיסגת פרשת העקידה לשמות של טבח וגחם ומעכה. אולם בין השמות, מופיע שם חשוב ביותר, רבקה בת בתואל, שעל נישואיה ליצחק נקרא בפרשה הבאה, פרשת חיי שרה.

שאלות לחשיבה
1) מי בישר לאברהם את בשורת הלידה, האורחים או ה' (למי מתייחסת המילה ויאמר בפסוק י')
2) מדוע הפסיק אברהם את בקשותיו בעשרה צדיקים?
3) במה זכתה צוער להינצל כולה בזכות לוט? (מאחר והמלאכים הוציאו את לוט מחוץ לעיר, יכלו להוציאו ישירות להרים)?
4) מה משמעות  הפנייה של אלוקים לאברהם לפני העקדה, ולאחריה רק מלאך ה' מדבר עימו?
5) אילו עוד טעמים, פרט להזכרת רבקה, יכולים להיות בהזכרת שושלת נחור (עיינו בסוף פרשת נח)

אומנות בפרשה
הפעם שני חלונות ויטראז' מטירת קרדיף אשר בווילס. החלון הימני מציג את עקידת יצחק והשמאלי את ברית בין הבתרים. אם אתם בווילס אל תחמיצו את הביקור בטירה ובפרט את הטיול המאורגן שמגיע גם לגינת הגג. שמה תחכה לכם הפתעה אמיתית.

עקידת יצחק וברית בין הבתרים
עקידת יצחק וברית בין הבתרים


הפרשות הסמוכות
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות
פרשת ויצא

אבימלך ולבן - צביעות במיטבה

בפרשת וירא, אברהם יורד לגרר ושרה נלקחת לבית אבימלך. הפרשה מזכירה את המקרה בפרשת לך-לך בו שרה נלקחת לבית פרעה. בשני המקרים, אברהם חושש לחייו ומבקש משרה להזדהות כאחותו. אבימלך מקבל נבואה בחלום הלילה ובה הוא מוזהר כי לקח אשת איש.

אבימלך נזעק ומגן על עצמו: "... וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג" . אבימלך ממשיך לטעון לזכותו: "הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת" (בראשית כ' ד-ה).
הקב"ה אפילו מאשר את טענתו של אבימלך: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹקים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ-לִי עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ".
הקורא כמעט משתכנע ומאמין לאבימלך. העובדות נכונות. אברהם הטעה אותו וגרם לו לחשוב ששרה פנויה, לאבימלך לכאורה אין מניע לא לקחת את שרה, ולמרבה המזל ה' עוצר אותו לפני שחטא חמור מתרחש. קריאה מעמיקה יותר תראה לנו שחששו של אברהם לא היה לחינם ואבימלך אינו בדיוק צדיק כמו שהוא מנסה לטעון.

לאחר שהקב"ה מזכה את אבימלך הטון פתאום נהיה חריף יותר ואבימלך מקבל אזהרה חמורה: "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ". מדוע צריכה לבוא אזהרה כל כך חמורה ולמעשה איום בעונש מוות? כאן כבר מתגנב חשד לליבו של הקורא. נראה כי אמנם לקיחתה של שרה הייתה בתום לב, אולם אבימלך מתחיל לחשוב שאת בעיית היותה של שרה אשת איש קל מאד לפתור ולהפוך אותה לפנויה. כאן כבר אין תום לב אלא מזימות ונדרשת הוראה ברורה: "השב אשת האיש".

חיזוק לדברים אלו מקבלים בפסוק הבא: "וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר וַיִּקְרָא לְכָל-עֲבָדָיו וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד". אני חושב שכול אחד שהיה מקבל אזהרה כזו וחס על חייו היה קם באמצע הלילה ממיטתו יוצא בפיז'מה, מחזיר מיד את שרה ומבקש מאברהם שיתפלל בעדו. אבל אבימלך לא ממש מוטרד מהחלום, אלא ישן היטב עד אור הבוקר וגם בבוקר במקום להחזיר את שרה, הוא מכנס את כל עבדיו להתייעצות. מה יש להתייעץ? ההוראות כל כך ברורות, אבל אבימלך עוד חיפש מוצא כלשהו שישאיר את שרה אצלו.

ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה ואבימלך לא חושב כלל להתנצל אלא מדבר קשות עם אברהם: "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי"

לאברהם אין ברירה אלא לספר לאבימלך מה בדיוק היה החשש: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹקים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי"

וגם לאחר מכן אבימלך עוד מנסה לפתור את הבעיה בדרכים ממוניות "וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ" אבל ללא הועיל, המתנות קודם ורק בסוף כאשר כלו כל הקיצין הוא מחזיר את שרה. וכל זה כאשר גם בביתו וגם בעמו נשים הרות נעצרו מלדת וזעקותיהן בצירי הלידה מן הסתם החרידו את השומעים "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל-הָאֱלֹקים וַיִּרְפָּא אֱלֹקים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ: כִּי-עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל-רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל-דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם".

לעומת אבימלך, בסיפור הדומה בפרשת לך-לך נראה כי פרעה פעל ביותר תום לב. הוא מחזיר את שרה באופן מיידי וגם לשאלתו מדוע אברהם עשה מה שעשה, אין אברהם משיב וייתכן כי דווקא שם חששו של אברהם היה פחות מוצדק.

דוגמה נוספת לצביעות מופיעה אצל לבן הארמי (בראשית ל"א כו-ל)

"וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת-לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת-בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב:  לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא-הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר: וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ:  יֶשׁ-לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹקי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם-יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד-רָע: וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי-נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת-אֱלֹהָי"

הקורא מזדהה עם לבן. בכל זאת אבא וסבא שפתאום לוקחים ממנו את בנותיו האהובות ונכדיו היקרים, והוא נזעק ורודף ופניו לשלום. למה הלכתם ככה, במקום שנעשה מסיבה גדולה וניפרד כמו שצריך. אולם בין דברים מסתתר איום: "יש לאל ידי לעשות עמכם רע". עמכם ולא עימך. מילא היה עושה רע עם יעקב, אבל בלשון רבים, מדובר על בנותיו ונכדיו, אותם אלו שרק בפסוק הקודם הזכיר כמה הוא אוהב. הקורא לא מופתע כי כבר כמה פסוקים קודם לכן אמרו רחל ולאה ליעקב: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם-אָכוֹל אֶת-כַּסְפֵּנוּ". השיקול אצל לבן הוא שיקול כספי תועלתני וכאשר הוא מאיים, יש לקחת את איומיו ברצינות, וכפי שהוא מתאר, רק בזכות ההתערבות האלוקית, הוא אינו פותח במלחמה. נשים לב כי אלוקים אסר עליו אפילו לדבר עם יעקב, ולבן בכעסו וצביעותו התעלם מדברים אלו.

לא לחנים הזהיר ינאי המלך את שלומציון המלכה: "אמר לה ינאי מלכא לדביתיה: אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס". וגם אנחנו נלמד להזיהר מצבועים כאבימלך ולבן

לדף הראשי של פרשת וירא
לדף הראשי של פרשת ויצא

פרשת לך לך

דברי תורה ומאמרים לפרשת לך לך
פרשת לך לך - והכנעני אז בארץ  - תיאור הקשיים בפסוק, התמודדותם של הפרשנים השונים, סוד הי"ב של אבן עזרא, פסוקים המקדימים את זמנם וביקורת ביקורת המקרא, והצעות נוספות (מהן אחת מקורית) לפתרון הקושי.

אומנות המלחמה - בסדרת מדע בפרשה, תיאור המלחמה הראשונה בתורה ומעט השוואה לספרו של המצביא הסיני סאן טסו - אומנות המלחמה

מדוע סרב אברהם לקבל את מתנתו של מלך סדום - והאם צריך להתחשב בדעתם של הגויים?

דחיית לוט - עיון בפרשת הריב בין רועי לוט לרועי אברהם ומדוע נידחה לוט ממשפחת אברהם.

פרשת לך לך לילדים - תקציר פרשת לך לך מעובד במיוחד לילדים

הפטרת פרשת לך לך - מאמר על הפטרת פרשת לך לך

ברית בין הבתרים - עיון קצר בפרשת ברית בין הבתרים, אחת מאבני הדרך בחייו של אברהם.

חידות לפרשת לך לך - דף החידות עם חידות ציורים וחידות מילוליות

כמה כוכבים יש בשמים - בפרשה ה' מורה לאברהם לצאת ולספור את הכוכבים. כמה כוכבים יש בכלל בשמים?

טעמי הקורבנות לפי הרש"ר הירש - רש"ר הירש ראוה בברית בין הבתרים דגם ומקור לכל נושא הקרובנות.

תפזורת לפרשת לך לך

סטטיסטיקה לפרשת לך לך - נתונים סטטיסטיים על הפרשה



תקציר פרשת לך לך
לאחר פרשות בראשית ונח העוסקת ביחד בתקופה של למעלה מ-2000 שנה. באה פרשת לך לך ומציגה את אברהם (שבשלב זה עדיין קרוי בשם אברם) אבינו ואת ראשיתו של העם היהודי. הפרשה מתארת תקופה קצרה של עשרים וארבע שנים בלבד אך מתארת בה אירועים חשובים ביותר והתקציר יהיה ארוך מהרגיל. אברהם מצטווה ללכת מארצו ממולדתו ומבית אביו, וכבר עמדו חכמים שבכל שלב הציווי נהייה קשה יותר, אל ארץ לא ידועה שאפילו שמה לא נאמר לו. לאברהם מובטח שייעשה לגוי גדול. אמנם כבר בפרשת נח ראתה התורה לציין ששרה (שנקראה בשם שרי) היא עקרה אולם בשלב זה לידות בגילאים אלו לא נחשבו חריגים (לפחות אצל גברים). גם תרח ילד רק בגיל שבעים, הרן אחיו הצעיר של אברהם כבר הוליד ואילו נחור גם לא הוליד. אברהם מגיע למספר מקומות בארץ ישראל ובונה בהם מזבחות.
לאחר מכן (פרק י"ג) מגיע רעב לארץ ואברהם יורד למצרים. אברהם חושש מהמוסר המצרי שאומנם מקפיד על נושא אשת איש, אך אין לו בעיה להפוך את האשה לאלמנה ובכך לפנויה לנישואין ומבקש משרה להציגה כאחותו של אברהם. החשש אכן מוצדק ושרה נלקחת בית פרעה, ואברהם מקבל תמורתה רכוש רב, כדרך עסקאות החליפין בימי קדם (ובתרבויות מסוימות עד היום). אולם ה' גורם לנגעים גדולים בבית פרעה ופרעה מבין מיד את הבעיה וכועס על אברהם, מחזיר לו את שרה ומבקש ממנו ללכת ואברהם חוזר לארץ ישראל. כאשר אברהם חוזר הוא כבר מתואר כאיש עשיר מאד: "ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב".
הנושא הבא בפרשה מתאר את פרידת לוט ואברהם. בין רועי לוט לרועי אברם היו מריבות. אברהם יודע שמריבות בין הרועים יהפכו מהר מאד למריבות משפחתיות בינו לבין לוט, מציע להיפרד ונתן ללוט את זכות הבחירה לאן ללכת. לוט בוחר את איזור כיכר הירדן המתואר כאזור פורה ופורח ומתאים מאד לגידול צאן. לאחר הפרידה מלוט אברהם מקבל את הברכה הראשונה מה' על קבלת ארץ ישראל ועל ריבוי זרעו ומתיישב בחברון.
הפרשה הבאה (פרק י"ד) מתארת את המלחמה הראשונה בתורה. אמנם בפרשת נח יש ציווי מפורש על שפיכת דם במילים "שופך דם האדם באדם דמו יישפך", ראייה לכך שייתכן ויצר שפיכות הדמים, הוא ההשחתה הגדולה של דור המבול. בכן אופן, היתר אכילת בעלי החיים לאחר המבול אינו מרסן את יצר שפיכות הדמים (כמו בחשש של אברהם מפני הריגתו על ידי המצרים) ותופעת המלחמה פושטת בעולם.
המלחמה מתוארת בפירוט רב מאד, שמות, מקומות ושנים. מלכי סדום ועמורה וחבורתם משועבדים למלכים מהמזרח, מורדים בהם ולאחר שנה במסגרת מסע מלחמות כללי, מגיעים מלכי המזרח לאיזור ולאחר שהיכו כבר את הרפאים הזוזים והאימים ועוד כמה עמים, הם נתקלים בחמשת המלכים מאזור סדום וכמובן מנצחים אותם בקלות.
אברהם מקבל על כך הודעה מהפליט, איש שניצל מהמלחמות. המדרשים מתארים איש זה כעוג מלך הבשן וייתכן שהוא פליט מהמבול עצמו או פליט ממלחמת המלכים ברפאים שכן בפרשת דברים אנו מוצאים כי רק עוג נשאר לפליטה מהרפאים. אברהם יוצא עם חניכי ביתו ואליעזר עבדו (ויש אומרים שיצא עם אליעזר לבדו), רודף אחרי המלכים עד איזור דמשק!, מנצחם ומשחרר את כל אנשי סדום. אברהם מסרב לקבל את הרכוש ממלך סדום ורק מאשר לנערים שהיו איתו לקחת את חלקם. יש להתייחס לעובדה כי אברהם אינו מסרב לקבל רכוש ממלך מצרים, אולם סירב כאן לקבלת הרכוש ממלך לוט. בנוסף, מתוארת פגישה בין אברהם למלכיצדק, כהן לאל עליון. לפי הפרשנים מלכיצדק מזוהה עם שם, בנו של נח, האישיות הבכירה ביותר באותה תקופה.
בפרשייה (פרק ט"ו) הבאה אברהם מקבל שוב הבטחות על זרעו ועל ירושת הארץ. יש לזכור שלאברהם אין צאצאים בשלב זה וגם הקשר עם לוט משובש וחסר יורש טבעי. בפרק ט"ו מופיעות שתי התגלויות, אחת בלילה בה אברהם נדרש לספור את הכוכבים כמשל לכמות זרעו והשנייה ידועה כברית בין הבתרים, אירוע סימובלי מכונן רב משמעות.
פרק ט"ז עוסק בלידת ישמעאל. שרה מציעה לאברהם לבוא אל שפחתה ונותנת אותה לאברהם. הגר, שפחת שרה נכנסת להריון ומזלזלת בשרה גבירתה. שרה באה בתלונות אל אברם ומענה את הגר שנאלצת לברוח ממנה. הגר זוכה להתגלות מלאך האומר לה לשוב לשרה ולדעת שמהבן שיוולד לה היא תזכה לזרע רב, כמו כן הוא מצווה אותה לקרוא לבן ישמעאל ומודיע לה שהוא יהיה פרא אדם. ישמעאל נולד כאשר אברהם בן שמונים ושש שנה.
שלוש עשרה שנה עוברות ללא שום אירוע, ואברהם זוכה הלתגלות נוספת בה הוא מצווה על מצוות ברית המילה ומתבשר גם שיהיה לו זרע משרה, בן ששמו יהיה יצחק. אברהם צוחק בלבו, הוא הרי כבר כמעט בן מאה ושרה בת תשעים ומבקש ברכות לישמעאל. ה' עונה לו ששרה תלד בן ושהבן הזה ימשיך את הברית, אולם בקשתו לישמעאל תתקבל וישמעאל יהיה עם רב וגדול. באותו מעמד ה' משנה את השמות של אברם ושרי לאברהם ושרה. סיום הפרשה מתארת את ברית המילה אשר עשו אברהם וישמעאל.

אומנות בפרשה
גם פרשת לך לך, ככל פרשות ספר בראשית עשירה בנושאים אומנותיים ומבחר התמונות לפרשה עצום ונמדד במאות. התמונה הפעם מציגה תחריט על נחושת של האמן ההולדני קספר לויקן Luiken Caspas  שחי בשנים 1672-1708.
פרידת אברהם ולוט
פרידת אברהם ולוט
פרשות סמוכות
פרשת נח
פרשת וירא
פרשת חיי שרה
פרשת תולדות

פרשת נח

 דברי תורה ומאמרים לפרשת נח
הקשרים אסטרונומיים בפרשת נח - המאמר סוקר עניניים אסטרונומיים בפרשה ובפרט מקשר בין מגדל בבל לירח לפי פירוש ר' יהונתן אייבשיץ

פרשת נח - החטא התיקון ואברהם אבינו  - המאמר מנסה להסביר למה התורה מאריכה כל כך בקורות המבול, ומה הלקח שאפשר ללמוד ולמה היו דרושים עשרים דורות בעולם עד להולדת אברהם אבינו.

הפטרת פרשת נח - מאמר על ההפטרה של פרשת נח והקשר שלה לפרשה

נקמה וגאולת דם ביהדות - הציווי על גאולת הדם האו אוניברסלי עולם היהדות מנסה להפחית ואף להעלים אותו לחלוטין

לאומיות ושפה - במסגרת הסדרה מדע בפרשה נעסוק בהתפתחות הלאום והשפה כפי שבאים לידי ביטוי בפרשת נח

היררכיית המידע - על סוגים שונים של ידע והמעבר ביניהם וקצת על הצגת נתונים תוך עשיית שימוש ברשימות האישים בפרשות בראשית ונח

פרשת נח לילדים - תקציר הפרשה מועבד לילדים בתוספת דבר תורה קצר לפרשת נח

הקשת - עובדות מעניינות על התופעה הפיזיקאלית המוזכרת בפרשה.

חידון לפרשת נח - חידות ציורים וחידות מילוליות לפרשת נח

תפזורת לפרשת נח

סטטיסטיקה לפרשת נח - נתונים סטטיסטיים על הפרשה



תקציר פרשת נח
פרשת נח היא הפרשה השנייה בספר בראשית ועוסקת בעשרת הדורות שבין אברהם לנח. הפרשה פותחת  בתולדות נח וחוזרת על עובדות שידועות לנו בצורה חלקית (העבודה שנח הוא צדיק ושונה מיתר אנשי דורו) ובצורה מלאה (שלושת בניו).
התורה מספקת לנו מידע נוסף על הסיבות למחיית האנושות. בפרשת בראשית נאמר רק כי רבה רעת האדם בארץ, בפרשת נח נוספים גם ממד ההשחתה וממד החמס. עדיין יש דעות שונות ומגוונת במפרשים מה היו חטאי העולם. נח מצטווה להכין תיבת עץ ענקית (אורכה 150 מטרים, רוחבה 25 מטרים וגובהה 15 מטרים) ולאסוף אל התיבה את כל החיות והעופות על פני האדמה. לפני הכניסה לתיבה מצטווה נח להגדיל את מספר הבהמות הטהורות (וחשוב לזכור שבשלב זה אין לנו כל מושג איזו בהמה היא טהורה ואיזו אינה טהורה) לשבעה זוגות. התורה, שלא כדרכה, מפרטת מאד את קורות המבול. מתי ירד גשם וכמה בדיוק ירד ואיזה גובה המים עלו ועוד פירוט רב. בכל אופן המבול מסתיים לאחר 365 ימים, שנת שמש מלאה.
לאחר המבול יוצאים נח ואשתו ובניו ונשותיהם מהתיבה. נח בונה מזבח לה' ומעלה עולות, ועולות אלו גורמות להחלטה של ה' לא להרוס יותר את עולמו. ה' חוזר על אמירות דומות שנאמרו לאדם הראשון, מצוות פרו ורבו ומילאו את הארץ, עם חידוש שלראשונה מותרת אכילת חיות ולא צמחים בלבד. עד תקופת המבול לא הותר לאנשים (וכנראה גם לחיות) לאכול בשר כלל, דעה אחת אומרת שהשחתת העולם הייתה אכילת בשר (הן שהאנשים אכלו בשר והן שהחיות אכלו בשר), ולאחר המבול, העניין מותר, בכדי למלא באופן חלקי את תאוות האדם. התורה שמה מגבלות על אכילה זו. המגבלה האחת היא איסור אבר מן החי. יש להרוג את החיה ורק אז אפשר לאכול אותה, והמגבלה השנייה היא איסור על אכילת הדם. לאחר מכן, יופיעו בתורה איסורים רבים נוספים, אך הם מיועדים רק לעם היהודי.
לאחר מכן נותן ה' לנח אות. את הקשת בענן. הקשת היא תופעה אטמוספירית מוכרת ביותר  וקשה לנו להבינה כאות. יש פירוש האומר שמציאות של גשם ושמש ביחד באותו מקום לא הייתה קיימת עד אז והחידוש הוא כי כוחות אלו יכולים לשכון ביחד. לראיית הקשת חשיבות מיוחדת וכאשר רואים קשת בשמים יש לברך ברכה מיוחדת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו". מאחר והקשת היא תופעה פיזיקאלית המתרחשת תמיד כאשר יש תנאים פיזיקאליים מתאימים, ואף ניתנת לשחזור בקלות בימי קיץ למשל על ידי התזת מים מצינור, אין לראות בה אות מבשר רעות חלילה, אלא להיזכר בה כאות על כך שפעילות העולם לאחר המבול מתבצעת בצורה הקבועה לפי חוקי הפיזיקה וזאת כמאמר הפסוק (ח' כב): "עֹד כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ".
בפרשייה הבאה מתואר הכרם שנטע נח, היין שייצר וההשתכרות שלו. במהלך ההשתכרות עושה בנו חם, פעולה אסורה (הגובלת בגילוי עריות) ונענש על כך בקללה מידי נח כאשר הוא מתעורר.
לאחר מכן התורה מתארת את צאצאי שם חם ויפת במשך כמה דורות ולמעשה זהו התיאור של התפשטות האדם ברחבי העולם לאומות שונות, שמספרם הוא שבעים.
הפרשה הבאה מתארת את האירוע הידוע בשם מגדל בבל. בתורה לא מוזכר האם הצליחו לבנות את המגדל והאם הוא נהרס, גם לא מופיע שהיה עונש על הנסיון להקים את המגדל אולם התוצאות הן שאותם שבעים עמים נפרדים גם בלשונם וגם במקומם על פני האדמה.
הפרשה מסתיימת בתיאור תולדות שם, עד אברהם אבינו בצורה הדומה לסוף פרשת בראשית (אולם בקיצור וללא הסיכום הכללי של שנות חיי כל איש בשושלת) בצורה דומה, השושלת מגיעה לתרח אבי אברהם ובדומה לנח מוזכרים שלושה בנים שנולדו לו (ולא בן אחד כמקובל). ייתכן ותרח כבר היה מועמד ראוי לתפקידו של אברהם ואכן תרח החל את המסע לארץ כנען אך מסיבות שונות הגיעו רק עד חרן, שם מת תרח.


אומנות בפרשה
הנושאים של תיבת נח ומגדל בבל הם נושאים פופולריים מאד ולהם עשרות תמונת. בחרתי להציג את התמונה הבאה של ג'ייקוב סאוורי השני, אומן הולנדי מהמאה ה-17. מומלץ מאד ללחוץ על התמונה ולבחון אותה במפורט.
החיות נכנסות לתיבה - ג'ייקוב סאוורי השני Jacob II SAvery המאה ה-17
הפרשות הקרובות
פרשת לך לך
פרשת וירא
פרשת חיי שרה

גירסת הדפסה