אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

פרשת ואתחנן - בין שני הנאומים

פרשת ואתחנן היא פרשת ביניים בה מסתיים הנאום ההיסטורי של משה ומתחיל נאום המצוות שלו, שגם תחילתו, בפרשתינו ובפרשת עקב, היא הקדמה היסטורית. המאורע ההיסטורי בו מתרכזים בפרשת ואתחנן הוא מעמד הר סיני, והתיאור שלו מופיע בשני הנאומים. פתיחת התיאור הראשון היא בפסוק הראשון של פרק ד': "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל-הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם". לכאורה נראה שדווקא עומדים לפתוח בנאום המצוות (חוקים ומשפטים) אולם מיד בפסוק הבא, באה תזכורת מכאיבה לאירועי העבר: "לֹא תֹסִפוּ עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֹת ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:  עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל-הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה' אֱלֹקיךָ מִקִּרְבֶּךָ:  וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". לא מופיע תיאור של המצוות אלא דווקא החשיבות של ההקפדה עליהן, ובפרט, וזה יהיה המוטו של כל ספר דברים, ההקפדה על איסורי עבודה זרה. וממשיכה התורה: "ט רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן-יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: י יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל-לִי אֶת-הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת-דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל-הָאֲדָמָה וְאֶת-בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן: יא וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם חשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל: יב וַיְדַבֵּר ה'  אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל: יג וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת-בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל-שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים: יד וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: טו וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל-תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:"
התורה מדגישה כי למרות המעמד המרשים, לא נראתה שום תמונה או שום גוף מדבר ולכן אין לבצע דימוי גוף של האלוקים כלל, התורה לא מסתפקת בכך וחוזרת על כך בהמשך: "טז פֶּן-תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה: יז תַּבְנִית כָּל-בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל-צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם: יח תַּבְנִית כָּל-רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל-דָּגָה אֲשֶׁר-בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: יט וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹקיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם:". קשה לעבוד למשהו שאינו גשמי, והתורה מזהירה לא ליצור פסלים בדמות בעלי חיים (ולא לוקחים סיכונים וכוללים באיסור גם רמשים, תראו איזה שפל היה בעבודה הזרה לעבוד בעלי חיים ירודים כל כך), וגם לא של כוכבי השמים ובפרט של השמש. התורה מדגישה שאת הטבע וגרמי השמים, רואים ומכירים כל העולם ומה הייחוד לעבוד אותם? היחוד של עם ישראל היא התורה (הפסוקים נאמרו מעט לפני) :"ו וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה: ז כִּי מִי-גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר-לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקינוּ בְּכָל-קָרְאֵנוּ אֵלָיו: ח וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:"
והתורה ממשיכה לסיכום הנושא "כג הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-תִּשְׁכְּחוּ אֶת-בְּרִית ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹקיךָ: כד כִּי ה' אֱלֹקיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא" ולאחר מכן מפרטת התורה את התוצאות של עבודה הזרה וזו קריאת התורה שאנו קוראים בתשעה באב.
לאחר מכן בא תיאור הבדלת ערי המקלט ולאחריו נפתח נאומו הארוך של משה שיימשך עד לפרשת כי תבוא. הנאום מתחיל בצורה דומה מאד לפרק הקודם: "א וַיִּקְרָא משֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם:", אין כמעט הבדלים בין הפתיחות, אולם הפעם משה מתחיל מיד בתכלית: "ב ה' אֱלֹקינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב: ג לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים: ד פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
ה אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין-ה' וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת-דְּבַר ה' כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא-עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר".

שוב חוזרים למאורע היסטורי, אך לא לבעל פעור אלא למעמד הר סיני. לברית שנכרתה בחורב. משה מדגיש כי הברית לא נכרתה רק עם דור אחד אלא עם כל עם ישראל לדורותיו, תוך שימוש בפסוקים דומים למדי:
  •  וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם - פרק ד
  • לֹא אֶת-אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים - פרק ה'
יש מספר הבדלים בתיאור המעמד בשתי הפעמים בספר דברים לבין המעמד בספר יתרו. לפחות בספר יתרו ובתיאור הראשון בפרשת דברים (פרק ד') ברור כי בני ישראל שמעו ישירות את עשרת הדברים מפי ה' ורק אחר כך יראו מלשמוע את קול ה' עוד, אולם בפסוק ד' מובן שמשה היה מתווך. דעה מקובלת בפרשנות היא כי רק את הדברות הראשונות שמעו באופן ישיר, ולכן חשיבותה של ההקפדה על אי עבודה זרה שכל פרק ד' עוסק רק בה מתוך עשרת הדברים, כי זו המצווה היחידה שנאמרה לכל העם. ניתן גם לפרש שאת עבודת התיווך עשה משה אחר כך כשעלה להר סיני לקבל את שאר המצוות. דבר זה מסתייע מהאמור בסוך הפסוק: "ולא עליתם בהר". בפרשת יתרו נזכור שנאסר על בני ישראל לעלות בהר, הותר להם רק לאחר מעמד הר סיני ("במשוך היובל, המה יעלו בהר"), ומשה עלה לבדו על האלוקים (שמות כ' יח): "וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹקים". נמצאנו שהתיאור הכפול של המעמד משרת שתי מטרות. בפעם הראשונה בוא מופיע לצורך החשיבות של איסור העבודה הזרה ולשם כך אין צורך לחזור על כל המצוות אלא רק על הראשונה ובפעם השנייה כפתיחת נאום המצוות הארוך, מביאים את עשרת הדברות, כדברות מייצגות וחדשניות של התורה וכפתיחה לנאום שיכלול עוד למעלה ממאתיים מצוות

מעמד הר סיני
מעמד הר סיני - איור מתוך כרטיס משנת 1907

לקריאה נוספת
עשרת הדברות
בין עשרת הדברות לשמע ישראל
הדף הראשי של פרשת ואתחנן





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה