אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל! המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן להשתמש בתוכן למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com
מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !

חידות לפרשת האזינו

חידות לפרשת האזינו באדיבות מר עזרא מרום



1. "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ".  מי אמר:   "שמעו שמים והאזיני ארץ"?
2.  מה ההבדל בין האזנה לשמיעה?
3.  מדוע נבחרו השמים והארץ כעדים? (עיין ברש"י)
4.  ציין 4 דברים שאליהם נמשלו דברי התורה.
5. "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אימרתי" . מה מעלת הטל על המטר?
6. "כרביבים עלי עשב".  מה משמעות המילה : "רביבים "  ומה מקורה ?
7.  "שאל אביך ויגדך זקניך  ויאמרו לך".  למי מתייחסים הביטויים  אביך וזקניך? (רש"י).
8.   "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף". מה מלמדות תכונות הנשר על יחס הקב"ה לישראל? (רש"י).
9. "ויניקהו  דבש מסלע".  על מי מסופר בתנ"ך שאכל דבש מגוויה של חיה?
10. "צור ילדך תשי" . ציין  2 פירושים למילה תשי  לפי רש"י.
11.  מה לומד רש"י מהמילים  אין עוול  בפסוק:" קל אמונה ואין עוול  צדיק וישר  הוא"?  (ל"ב 4)
12. מצא בפרשתינו 2 ביטויים המשמשים לתיאור מצב של עודף שומן.
13. מתי אכלו העם "חמאת בקר וחלב צאן"  (רש"י)  ?
14. ציין מילה נרדפת ל "מדבר"   בפרשתנו ?

לדף התשובות

לדף הראשי של פרשת האזינו

קישוטים לסוכה

אחת המלאכות המהנות ביותר הקשורה לחג סוכות היא קישוט הסוכה. אמנם ניתן לקנות מבחר של קישוטים אולם מומלץ מאד להכין קישוטים לבד בבית, בדיוק כמו שעשינו לפני שנים רבות מניירות צבעונים ושאר אביזרים. החומרים הדרושים מועטים עד מאד. ניירות צבעוניים, ניירות קרפ וכו'
את השרשראות הפשוטות והרגילות כולם יודעם לעשות ולא צריכים הסברים מיוחדים כלל

מתוך שלל הרעיונות שרצים ברשת מומלץ מאד לבקר בבלוג המקסים נייר ועוד של יעל ענבר עשרות רעיונות לדברים שאפשר לעשות עם נייר וגם קישוטים לסוכה

יעל העלתה גם סרטונים לרשת המראים בדיוק איך להכין את היצירת. תוכלו למצוא אותם כאן 

מאחר וחלק ניכר מקישוטי הסוכה הם שרשראות, נבא גם דוגמה לפעילות מדעית מענינת ונלמד קצת על הגוף המוזר עד מאד הנקרא טבעת מביוס. בסך הכל זו טבעת רגילה, אולם סובבנו את אחד הקצוות פעם אחת ולכן קורים מספר דברים מפתיעים. צפו בסרטון לראות את ההפתעות של טבעת מביוס. מומלץ מאד לנסות בבית.




לדף הראשי של חג סוכות

כל נדרי

תפילת כל נדרי היא התפילה הפותחת את תפילות יום הכיפורים. התפילה נאמרת עוד בערב יום הכיפורים, ממש דקות אחדות לפני כניסת החג, כאשר כל הקהל כבר מתאסף בבתי הכנסת. ביום הכיפורים ובניגוד לימים אחרים, מתעטפים בטלית גם בערב (וגם מסיבה זו מקובל להגיע עוד בשעות האור ולברך על הטלית שכן בלילה לא מברכים כאשר  מתעטפים בטלית).

תפילת כל נדרי נאמרת בכל קהילות ישראל בשינויי נוסח קלים. ארון הקודש נפתח, שני ספרי תורה מוצאים מהארון ואותם נושאים שני אנשים מחשובי הקהילה (ואם יש רב בקהילה, הרב הוא לרוב אחד מאנשים אלו). שלושת האנשים מהווים בית דין, שבכוחו להתיר את הנדרים.
תפילת כל נדרי מתחילה דווקא בתוספת מאוחרת לנוסח
"על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים"

משפט זה חוזר על עצמו שלוש פעמים. אחד ה"עונשים" בקהילות בתקופות הקדומות היה חרם על אנשים שעברו על חוקי הקהילה. אנשים שהוטל עליהם חרם היו מנועים מלבוא לבית הכנסת. ביום הכיפורים מותר לכולם לבוא והחרם מאבד מתוקפו ביום זה. נעיר, כי באמירה זל פסוק זה בימינו אין כלל כוונה לציבור הבא לבית הכנסת אך ורק ביום כיפור. המקור הוא כנראה בכך שבזמנים בהם לא היה שלטון יהודי, הסנקציה היחידה שבה יכלה הקהילה היהודית לנקוט כלפי מישהו, לרוב בגלל שעבר על תקנות הקהילה, הייתה מעין חרם שאחד מסעיפיו הוא שאותו איש לא נכלל במניין המתפללים. ביום הכיפורים תנאים אלו בטלים וגם אנשים שהוחרמו על ידי הקהילה ראשים לבוא. בימינו אלא על כל אחד ואחת לראות את עצמו נכנס כעבריין ליום הכיפורים.

על פסוק זה חוזרים שלוש פעמים. שלושת אישי הקהל, החזן ושני האנשים המחזיקים את ספרי התורה הם בבואה של בית הדין של מעלה. וההיתר הניתן בבית הדין של מטה פועל גם בבית הדין של מעלה.

לאחר מכן חוזרים שלוש פעמים על תפילת כל נדרי עצמה (הנוסח קרוב מאד בעדות השונות ומבוסס על מקור ארמי). לא נפרט את ההבדלים הדקים בין לשונות השונות של נדר, שבועה, חרם, קונם, איסור וכו', התפילה כוללת את כולם כך שלא משנה באיזה לשון הנדר נאמר, התפילה תכלול אותו
"כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקונסי וכנויי, דנדרנא ודאשתבענא ודאחרימנא ודאסרנא על נפשתנא מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה, ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא עלינו לטובה. בכלהון איחרטנא בהון. כלהון יהון שרן. שביקין, שביתין, בטלין ומבוטלין, לא שרירן ולא קימין. נדרנא לא נדרי, ואסרנא לא אסרי, ושבועתנא לא שבועות."
מקורה של התפילה קדום מאד והוא מופיע כבר בסידור רב עמרם גאון מהמאה התשיעית.

לאחר מכן נאמרים עוד מספר פסוקי סליחות. תפילת כל נדרי עצמה היא תפילה "טכנית" שאינה קשורה ישירות דווקא ליום הכיפורים (נדרים אפשר להתיר בכל יום בשנה), אולם יש לה סמליות מיוחדת והיא מבטאת כניסת האדם ליום הכיפורים כנקי ממטעני עבר קדומים וגם מכך שאם שגה בעבר הוא יכול לקבל הזדמנות נוספת ולהתחיל את תפילות החג העיקריות (הכוללות את הוידוי, אמירת אבינו מלכנו ובקשת הסליחה על החטאים) כלוח חלק, או יותר נכון, כלוח המלא בזכויות ובמעשים טובים.

אמנם המקור קדום אבל למרות זאת התפילה וגם שורת ההתרה הראשונה מתפרשים כקשורים לגזירות האנוסים בספרד ובפורטוגל, בהם יהודים שנאלצו להתנהג כנוצרים במשך כל השנה התאספו בסתר ובמחשכים לתפילה אחת בלבד מדי שנה, תפילת ערבית של יום הכיפורים, ואיך אפשר שלא להתרגש מהמחשבה על אותם אנוסים, שאולי כבר שכחו את רוב מנהגי היהדות, והיו צריכים אף להחביא את יהדותם מילדיהם הקטנים שלא יגלו אותה בטעות, קוראים שורה זאת בבכי. כך נראה שלמרות שמקור התפילה קדום הרב היותר, את חשיבותה ומיקומה היא קיבלה בעקבות גירוש ספרד.

כל נדרי
כל נדרי

עשרות לחנים שונים נכתבו למילים אלו וכמספר החזנים מספר הוריאציות ואין חזן אחד דומה למשנהו. מבחר דוגמאות באתר פיוט למשל הביצוע של ששי קשת.

לדף הראשי של יום כיפור

רעיונות לראש השנה

מבחר רעיונות לראש השנה לסעודות המשפחתיות, להפעלת הילדים ולהפיכת הערב למשמעותי עבור כל המשפחה. הרעיונות מאת הרב יוני לביא, רב אולפנת צביה בני ברק



  • מסכמים שנה – מעלים זיכרונות מן השנה שחלפה. כל אחד מספר על האירוע שהיה הכי משמעותי/מפתיע/ מאכזב/מרגש בעבורו במהלך השנה.
  • "שנהיה לראש ולא לזנב" – מה זה אומר לכם? איפה בחיים אנחנו זנב? מה קובע האם נהיה לראש או לזנב?
  • איחולים - כל אחד אומר שלושה דברים שהוא מאחל לעצמו לשנה הבאה.
  • מה צריך להרגיש בראש השנה – יראה וחרדת הדין או שמחה? 
  • ספרו על ר"ה/יו"כ מיוחד שהיה לכם 
  • אוספים מהבית כל מיני חפצים סתמיים (מפתח, מקל כביסה, צעיף וכדומה) או גוזרים בערב החג תמונות מעיתון – וכל אחד בוחר חפץ או תמונה ואומר איך זה מתקשר אצלו למישהו מבני המשפחה ומברך אותו בעקבות זה.
  • בוחרים דמויות מוכרות (ראש הממשלה, מנהלת בית הספר, הדודה שוּלה וכו') – ואומרים מה אנחנו רוצים לאחל להם לשנה הקרובה. מה אנחנו רוצים לאחל לעצמנו כמשפחה?
  • הכרת הטוב – על מה היינו רוצה להודות לה' על השנה האחרונה (ביחס לעם ישראל בכלל ובאופן אישי)? למי עוד היינו רוצים להודות בהזדמנות הזאת? 
  • כל אחד בוחר דמות שמהווה השראה עבורו ומשתף בסיפור/אנקדוטה אופיינית עליה
  • סַפְּרוּ על נס שקרה לכם או למישהו שאתם מכירים בשנה האחרונה
  • סַפְּרוּ על חוויה קשה שקרתה לכם וכיצד דווקא היא תרמה לחייכם
  • אפשר לדון בקריאות התורה וההפטרות של הימים האלו. כולן עוצמתיות ומליאות תוכן (הבשורה על הולדת יצחק, עקידת יצחק, הולדת שמואל).
  • וכמובן אפשר להמציא סימנים חדשים, יצירתיים ומצחיקים נוסף על המסורתיים המוכרים... 

ומה עוד באתר 
הדף הראשי של ראש השנה

פרשת וילך לילדים

 תקציר פרשת וילך

פרידה והעברת סמכויות (לא, א-ח)

ביום מותו, אומר משה לבני ישראל: הגעתי לגיל מאה ועשרים והגיע זמני להפטר מן העולם. לא אני הוא זה שאעבור אתכם את הירדן אל ארץ ישראל. אולם עליכם להתחזק ולהתעודד כי ה' עמכם, והוא ינחיל אתכם את הארץ.
משה קורא ליהושע תלמידו וממשיך דרכו, ומחזקו לקראת תפקידו האחראי. הוא מבטיח לו כי ה' יהיה עמו.

הקהלת העם (לא, ט-יג)

את כל דברי התורה, כותב משה ומוסר בידי הכוהנים משבט לוי ובידי זקני העם. הוא מצווה אותם להקהיל את כל העם אחת לשבע שנים, בחג הסוכות, בשנה שלאחר שנת השמיטה. אז, כאשר כל העם יתכנס בירושלים בבית המקדש, יקרא המלך מתוך התורה לאוזני בני ישראל. מטרת הקריאה לחזק את רוח העם, את יראת ה', ואת הדבקות בתורה ובמצוות.

משה ויהושע לפני ה' (לא, יד-ל)

הקב"ה מצווה את משה לקרוא ליהושע ולהתייצב עמו לפני ה', עתה לפני מותו.
ה' פונה תחילה אל משה ואומר כי בדורות הבאים יסור העם מדרך התורה. לחיזוק נוסף על הברית שכרת משה עם העם, יש לכתוב, כך מצווה ה', 'שירה'. שירה זו, היא 'שירת האזינו' שבפרשה הבאה, ישננו בני העם, ובכל עת כשיסורו מן הדרך, תהיה השירה לעד ולתזכורת על מחויבותם לקב"ה ולדרך תורתו.
אל יהושע פונה ה' ומצווה אותו להתחזק בתפקידו כמנהיג.
משה אכן מקיים את דברי ה', כותב את השירה, ומכנס את כל בני ישראל ללמד אותם את שירת 'האזינו'.
את ספר התורה שכתב, מוסר משה בידי הלויים שיניחוה בארון ברית ה'.

דבר תורה קצר לפרשת וילך

פרשת וילך נקראת פעמים רבות ב'שבת תשובה', והדבר מעיד על קשר פנימי ותוכני בין הדברים. ואכן, בפרשה זו מופיעים דברי מוסר ותוכחה על מה שיקרה לעם-ישראל אם יעזוב חלילה את התורה והמצוות, וזאת כדי לעורר את הלבבות לתשובה.
בין הדברים נאמר בפרשה: "וחרה אפי... ועזבתים והסתרתי פני מהם". זו אזהרה שאם עם-ישראל יסור מדרך התורה, יעזבנו הבורא ויסיר ממנו את שמירתו, וממילא יפקדו את העם צרות קשות. אך נוסף על הצרות עצמן, הבורא גם יסתיר את פניו מאיתנו ולא ישמע את זעקתנו.
אולם כשמתעמקים בדברים מגלים שבאזהרה זו נרמזת גם אהבתו הגדולה של הבורא לעם-ישראל. אין הוא אומר שיאטום את אוזניו או יעצום את עיניו, חלילה, מאיתנו. הוא רק 'יסתיר' את פניו כלפינו, דבר שייצור בנו תחושה שאין הוא רואה את הצרות, אבל הוא עצמו לא יסיר את עיניו מאיתנו.
העלמת העין מהצרות אינה אמיתית, אלא תחושה שלנו בלבד. הבורא אומר שייצור את התחושה הזאת כדי לעורר את עם-ישראל לשוב בתשובה. הדבר דומה לאב שמסתתר מפני בנו הסורר, כדי לעורר אצל הבן תחושה של בדידות, במטרה שימהר לחפש אחר אביו ולשוב אליו.
ידיעה זו צריכה להביאנו לשמחה גדולה גם בימי הצרות, וממילא התשובה תהיה מתוך שמחה ומתוך אהבה, ואז נזכה שהבורא גם יתגלה אלינו פנים אל פנים, בחיבה גלויה ובאהבה גלויה, ויעניק לנו את כל הברכות מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה, ובטוב הנראה והנגלה.

לדף הראשי של פרשת וילך
פרשת ניצבים לילדים

פרשת ניצבים לילדים

תקציר פרשת  ניצבים לילדים

כריתת ברית (כט, ט-יד)

משה מכנס את כל בני ישראל לפני מותו - ראשי השבטים ופשוטי עם, זקנים, נשים וטף, לכרות ברית בינם לבין הקב"ה. הברית כוללת גם את כל הדורות העתידים לקום לעם ישראל.

מטרת הברית (כט, טו-כח)

כפי שהזהיר כבר בעבר, מסביר משה, שהשפעת העמים שסביב עלולה לפעול באופן שלילי על בני-ישראל, להדיחם לעבודה זרה ולהליכה בדרכי הגויים הנלוזות. הברית אמורה לחזק את הקשר בין ישראל לה' ולקבוע גבולות ומחויבויות הדדיות.
ואכן, אם חלילה יחשוב מי מבני העם לעזוב את דרך ה', לא יסלח לא על כך והוא ישלם את מחיר הפרת הברית. אף הגויים ידעו לומר כי צרת ישראל הגיעה עליהם על הפרה זו של ברית ה'.

סוף טוב (ל, א-י)

למרות העונשים והגלות שיבואו עקב הפרת הברית, ואולי אף בגלל עונשים אלו, יזכרו בני-ישראל בקב"ה, ותתחזק אהבתם ואמונתם בו בתשובה שלימה. אז יחונם ה', יקבץ אותם מכל מקומות גלותם ויביאם שוב לארץ ישראל. הברית והאהבה שבין ה' לעם תתחזק. כל הקללות והאסונות יחולו על ראש אויבי ישראל.

'לא בשמים היא' (ל, יא-יד)

מצוות ה', אומר משה כדי לעודד את העם, אינם בגדר בלתי אפשרי. אדרבה, התורה ומצוותיה קרובות אל האדם וביכולתו לקיימן כנדרש - במחשבה, בדבור ובמעשה.

בחירה חופשית (ל, טו-כ)

למרות הציוויים הברורים, התורה ומצוותיה ניתנות ליהודי לבחירתו החופשית. בפני כל אדם מוצגות שתי דרכים - דרך התורה, היא דרך הטוב והחיים ולעומתה דרך החטא, היא דרך הרע והמוות. בכוחו של האדם, ועל-כך הוא מקבל סיוע אלוקי, לבחור בדרך הטוב. אם אכן כך יבחר, יזכה לכל ברכות ה'.

דבר תורה קצר לפרשת ניצבים 

את פרשת ניצבים קוראים תמיד לפני ראש-השנה, כי יש קשר בין הפרשה ובין ראש-השנה. הפרשה נפתחת בעניין האחדות, שהיא הכנה עיקרית לקראת ראש-השנה. משה אומר לבני-ישראל: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם". כאן טמון סוד כוחו של העם היהודי – התייצבות מתוך אחדות.
האחדות היא מקור כוחו של עם-ישראל. כאשר הוא מאוחד, אין שום גורם היכול לפגוע בו. אם מישהו יכול לפגוע בעם-ישראל, הדבר נובע מכך שהיהודי פותח לפניו כעין סדק או נקב קטן, על-ידי העדר אחדות ושלום.
התנאי לעוצמתו של עם-ישראל ולקיום ברכת "אתם ניצבים" הוא "כולכם" - תחושת האחדות. אמנם יש בעם-ישראל קשת רחבה של דרגות – יש "ראשיכם שבטיכם" ויש "זקניכם ושוטריכם", יש "טפכם נשיכם" ויש "חוטב עציך" ו"שואב מימיך". לכל אחד ואחד תפקידו וייחודו, ואין צורך לטשטש את ההבדלים שבין מגוון הסוגים בעם-ישראל. ואולם הכול חייבים לחוש את האחדות המלכדת את כולם.
האחדות הזאת היא הכלי לקבלת ברכתו של הקדוש-ברוך-הוא בראש-השנה, לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

לדף הראשי של פרשת ניצבים

פרשת כי תבוא לילדים

נושאי הפרשה - כי-תבא

ביכורים (כו, א-יא)

משה רבנו מוסיף ומצווה את בני ישראל במצוות שיחויבו בהם בכניסתם לארץ. פרשתנו פותחת במצוות הביכורים, החלה רק לאחר כיבוש הארץ וחלוקתה בין שבטי ישראל.
המצווה חלה על שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל. כאשר החקלאי יורד לשדהו ורואה פרי בביכורו, עליו לסמנו. כאשר יעלה לרגל לירושלים, ימלא את הטנא בפירות הביכורים ויביאו לכהן. הכהן מניף את הטנא יחד עם הבעלים. המביא נוטל שוב את הטנא בידו ופותח באמירת נוסח קצר, שעיקרו קורות עם ישראל ותודה על ברכת ה'.

ביעור מעשרות (כו, יב-טו)

שש השנים שנמנות בין שנת שמיטה אחת לבאה, חלוקות בדיני המעשרות הנוהגים בהם. בשנה הרביעית לקראת חג הפסח מצווה כל יהודי לבדוק אם לא נותרו ברשותו מעשרות מהשנה השלישית שטרם ניתנו  לעניים. בעת הזאת עליו להוציא את כל יתרת המעשרות מביתו, לחלקם לעניים ולומר נוסח תפילה קצר.

התחדשות במצוות (כו, טז-יט)

משה פונה לבני ישראל ומזהירם לשמור את מצוות התורה ושיהיו בעינינו תמיד כחדשים שזה עתה ניתנו. בהקשר זה, הוא מציין את הקשר המיוחד שבין ישראל לקב"ה.

גל-עד (כז, א-י)

כדי לזכור את התורה, מצווה משה להקים גל אבנים שיעמוד כעדות בין ה' ובין העם. בראשונה יש להקים גל בן שניים-עשר אבנים על גדת הירדן המערבית, ועליה לכתוב את דברי התורה, ואחר-כך להקים עוד גלי אבנים דומים בהר עיבל ובגלגל.

הברוך והארור (כז, יא-כו)

משה מפרט בפני העם את טקס הברכה והקללה עליו למדנו כבר בקצרה בתחילת פרשת ראה.
לאחר שיעבור את הירדן, יתייצב העם לטקס, כשהוא חלוק לשלושה: שישה מן השבטים יעמדו על הר גריזים - ייצוג לברכה, שישה שבטים יעמדו על הר עיבל - ייצוג לקללה, ובגיא שבין ההרים יעמדו הכוהנים והלויים ואיתם ארון ברית ה'. הלויים פונים אל הר גריזים ואומרים את דברי הברכה, וכל העם עונה אמן. אחר כך מסובבים פניהם אל הר עיבל ואומרים את דברי הקללה, וכל העם עונים אמן.
אלו אחד-עשר הדברים אליהם מתייחסית הלווים, פעם אחת בלשון ברוך ופעם נוספת בלשון ארור:
-          עובד עבודה זרה.
-          מזלזל באביו ובאמו.
-          "משגה עוור" - מכשיל אדם בעצה רעה.
-          מטה משפט גר, יתום ואלמנה.
-          "מכה רעהו בסתר" - מדבר לשון הרע.
-          לוקח שוחד ומפליל את הזכאי.
-          מי שאינו מקיים את התורה ומצוותיה.

ברכות לשומר התורה (כח, א-יד)

השומע בקול ה' ומקיים מצוותיו יזכה לברכות רבות. ה' יברך אותו בילדים, בתנובה פורייה במשק החי, בשדה, במטעים ובכרם, ידביר את האויבים הקמים על ישראל, יברך כל אחד בעושר ובהצלחה ועוד ועוד.

הזהרות למפר התורה (כח, טו-סט)

כנגד הברכות שמבטיח משה למקיימים את דברי התורה, הוא מזהיר מפני עזיבת התורה והמצווה. בפרוט ובאריכות הוא מונה את כל הקללות והחוליים שיבואו חלילה על ישראל. ברמה האישית - בבית ובשדה, וגם ברמה הלאומית - בהליכה לגלות, ברדיפות העמים, באסונות, עבדות, צרות ומחלות מכל הסוגים.
התורה מסכמת את הנושא כולו, ומכתירה אותו בשם "דברי הברית" - הברית שכרת משה עם בני-ישראל לקיום דרך היהדות.

דור הבנים מפנים ומקבל (כט, א-ח)

משה משבח את 'דור הבנים' אליו הוא מדבר בשנת הארבעים ליציאת מצרים, ערב הכניסה לארץ. משה אומר: "ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה". כלומר, לאחר כל הניסים ביציאת מצרים ובדרך במדבר, לאחר מתן תורה בסיני, ועדיין לא הפנימו היוצאים ממצרים, דור המדבר, את הקשר והמחויבות של העם לה'. והנה עתה, דור הבנים העומדים להיכנס לארץ, בשל יותר, ומפנים את הניסים הגדולים ואת הקשר המיוחד עם הקב"ה. משה מבקש, שהעם ישכיל ויתמיד בקיום התורה.

דבר תורה קצר לפרשת כי תבוא

יהודי צריך תמיד להיות שמח, ובוודאי צריך לקיים את המצוות בשמחה, אבל יש מצוות שהתורה מדגישה במיוחד את חשיבות השמחה בקיומן. כזאת היא מצוות הבאת הביכורים, שבה נפתחת פרשת-השבוע. כאשר התורה מתארת את המצווה הזאת היא מורה ליהודי: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך".
מצוות הביכורים מבטאת יסוד מרכזי בחיי האדם. הוא נדרש לקחת את "ראשית כל פרי האדמה", את המובחר שבפירות, ולהביאו לבית-המקדש. יש בכך משמעות רוחנית נצחית – יהודי צריך לתת לבורא העולם את ה'ראשית' שלו, את המיטב. בכך הוא נותן שבח והודיה לבורא על שהעניק לו את שפע הטוב והברכה.
במישור האישי מתבטא הרעיון של מצוות ביכורים בהקדשת ראשית היום למתן שבח והודיה לבורא. עם הקימה בבוקר היהודי פונה אל הבורא ואומר: "מודה אני לפניך... שהחזרת בי נשמתי". אחר-כך הוא מתפלל ולומד תורה, ורק אחרי כל זאת הוא פונה לעבודת יומו.
כל זה מלוּוה שמחה גדולה. והשמחה היא כללית ומקפת – "ושמחת בכל הטוב" – שמחה על עצם הווייתנו, על עצם העובדה שזכינו להיות יהודים ולעבוד את בוראנו.

הדף הראשי של פרשת כי תבוא