אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

ציוני דרך - שלמה ריסקין

ספרו של הרב ריסקין הופיע במקור באנגלית תחת השם "Listening to God" ותורגם לעברית בשם השונה מאד "ציוני דרך". כבר דרך ההבדל בין שמות הספרים ניתן לדבר רבות על הפער התרבותי האדיר בין ישראל לארצות הברית בכלל ועל הפער התרבותי בין החברה הדתית בארצות הברית לבין החברה הדתית (שאינה חרדית) בארצות הברית, אולם לא נעשה זאת ונתרכז בספר (שדרך הקריאה בו הפער יתגלה במהירות).
הרב ריסקין משמש כיום כרב היישוב אפרת ונשיא מוסדות "אור תורה סטון", מחבר ספרים ומרצה במקומות רבים. את הרב איני מכיר אישית, אולם נתקלתי בו בהזדמנויות מה. קריאת הספר מעוררות רצון להתוודע יותר לרב,  לדרכו, תורתו וכתביו.
הספר, מגולל פרק אחרי פרק נקודות ואנקדוטות מחיי הרב מילדותו ועד לאחרונה, אולם למרות שאפשר לקרוא את הספר עמוד אחר עמוד, הנאה גדולה הרבה יותר תהיה לפתוח עמוד אקראי ולקרוא את הסיפור שמופיע שם. כל סיפור הוא קצר מאד, עמוד שניים לא יותר, ואפשר לשוטט הלוך ושוב, לקרוא סיפורים רבים פעמיים ומתוך כל סיפור לעמוד על דמותו הייחודית של הרב.
הרב, בן למהגרים, שעזבו את אירופה הישנה בדרך לעולם החדש וזרקו הכל מאחוריהם מהווה דגם טיפוסי ליהודי אמריקאי, שסבו וסבתו מצד אחד הינם דתיים אדוקים, סבו מהצד השני הינו, להבדיל, קומוניסט אדוק, הוריו זנחו את כל עניני הדת בהתרסה כלפי הוריהם ואילו הוא רק בכח המקרה, עקב עניות המשפחה נשלח לישיבה (ולא לחינוך ציבורי ירוד בשכונת העוני של מגוריהם). למזלנו יצאנו נשכרים מאד ממקריות זו ובמיוחד הרב ריסקין עצמו שספג את כל מה שאפשר מהדורות הקודמים תוך הבנה שמכולם אפשר ללמוד. הרב מספר בגילוי לב על אימו שעישנה בשבת, על קרוביו שאכלו מזון לא כשר ועוד אנקדוטות מצחיקות, שקשה מאד למצוא בספרים של רבנים אחרים לדוגמא בעמ' 44:
"שנה וחצי לפני פטירתו הודיעה לי אחותי בבעתה שאבא - שסבל מקטרקט חמור, שלבו היה במצב רעוע כל כך שלא היה אפשר לנתחו, ושלא יכול היה לקרוא או אפילו להבחין בבירור בין דברים שראה לוקח שיעורי נהיגה כדי לקבל רישיון ישראלי. הלכתי מיד לדירתו, כדי להסביר לו בעדינות שעם ראייה כמו שלו, הנהיגה מסוכנת לא רק לו אלא גם לאחרים. "אתה חושב שאני אידיוט?" שאל אבא בעלבון? "אין לי שום כוונה לנהוג! אבל הבחורה שמלמדת נהיגה כל כך חמודה..."
כמובן שבקריאה ראשונה צוחקים מאד מסיפור המעשה, אולם במחשבה מעמיקה מבינים את גדלותו של הרב ריסקין שמביא גם דברים אלו בספרו. סיפור משעשע נוסף המדגיש את תמימותו של הרב הוא כאשר רצה אחרי שנים רבות לאכול את מעדן רגל הטלה של אחת מהדודות וביקש מאשתו להכין אותו (עמ' 50):
"בראשית שנות נישואינו, הצעתי פעם לויקי שתזמין רגל טלה מהקצב שלנו... ויקי, שבנושאים אלו הייתה תמימה כמוני, התקשרה לקצב. את הצעקה מעברו השני של הקו שמעתי גם אני: 'אלפרד, הרבנית מבקשת רגל טלה! אתה שומע אותי? תעזור לי, מה אני אמור להגיע לה?' רק אז באיחור של 13 שנה, הבנתי. נבוך הסברתי לקצב שהייתה לי דודה גדולה שהגישה את החלק הזה והלה הסביר לי שכידוע הוא אסור באכילה, שכן השוחטים באמריקה אינם מיומנים בהוצאת גיד הנשה"
תמימותו זו של הרב הקשתה עליו רבות לאחר עלייתו לישראל וקשייו למצוא משרה (עמ' 246) שלאחר שנים הסתבר שנבעה בסך הכל מכך שלא גידל זקן ואת הסיפור על הצעת המשרה ברבנות ערד תצטרכו כבר לקרוא בספר כמו גם סיפורים משעשעים מדוע הרב בילדותו לא סבל מהצקות של בריונים, מתי התחיל הרב ללמוד דף יומי ועוד ועוד. למעשה בכל עמוד שתפתחו תמצאו סיפור שיהיה מענין, מרתק, מלמד, משכיל, משעשע או כולם ביחד. בנוסף נאזכר גם את הפרק בספר הנקרא "הפלסטינים שבתוכנו" וגם אותו לא תמצאו הרבה בספרי רבנים, שוב הוכחה למורכבות ויחודיות דמותו של הרב ריסקין הניפגש רבות עם מוסלמים ונוצרים.

הספר בהקדמתו מציין כי הסיפורים נכתבו לנכדיו של הרב, הסבא מספר לנכדיו על הסבתא שלו והמורשת המשפחתית ממשיכה הלאה. הספר כתוב בצורה בו כולנו יכולים להרגיש נכדים של הרב, גם הספר במקור האנגלי וגם התרגום המעולה של צור ארליך, מעבירים את ההרגשה כאילו אנחנו שומעים את הסיפורים ולא קוראים אותם. הספר הזה צריך להיות בספריה של כל אחד מכם.


ציוני דרך - שלמה ריסקין
ציוני דרך - שלמה ריסקין


ציוני דרך
זכרונות וסיפורים בדרך לציון
הרב שלמה ריסקין
הוצאת ידיעות ספרים
ישראל תשע"ב 2012
375 עמודים

פרשת תצווה לילדים

תקציר פרשת תצווה

פרשת תצווה מהווה המשך ישיר לפרשת תרומה ונידונים בה שאר עניני המשכן, מצוות המשכן ובגדי ותפקידי הכהנים.
ה' מצווה על הכנת שמן זית זך למנורת המשכן. נרות המנורה ידלקו בשמן זה בכל יום. ההדלקה תהיה לעת ערב ויש לשים די שמן לבעירת האש עד הבוקר.
יש להכין לכוהנים בגדי כהונה מיוחדים. לכהן הגדול שמונה בגדים: אפוד, חושן, מעיל, ציץ, כותונת, מצנפת אבנט ומכנסיים. לכהן רגיל - הדיוט, רק ארבעה בגדים: כתונת, מגבעת, אבנט ומכנסיים.
האפוד: כמין סינר אותו לובש הכהן מאחוריו, מגובה החזה ועד לעקבי רגליו. מחלקו העליון של האפוד יוצאים שני זוגות רצועות. זוג אחד המקיף את גופו של הכהן ונחגר מלפניו, וזוג שני כמין כתפיות העוברות מעל צווארו. על כתפיות אלו, מעל גובה החזה מוצמדים שני אבני השוהם עליהם חרוטים שמות שבטי ישראל, ששה שמות על כל אבן.
החושן: על גבי בד ארוג מחמשה מיני חוטים שובצו שניים עשר אבנים יקרות ועליהן חרוטים שמות שבטי ישראל - שבט לכל אבן. בנוסף, חרוטים על האבנים אותיות היוצרות יחדיו את המילים - "אברהם, יצחק, יעקב, שבטי ישרון". את החושן נשא הכהן הגדול על חזהו מעל האפוד. הוא תלוי באמצעות שתי שרשראות זהב קצרות המשתלשלות מן האפוד ונאחזות בשתי טבעות זהב המחוברות בחלקו העליון של החושן. מתחת לאבני החושן, בחלק מקופל של האריג, משולבות שתי טבעות, אחת בכל צד, לתוכן נתחבו פתילי תכלת כדי לחגור את החושן אל גופו של הכהן כדי שלא יתנדנד בזמן הליכתו. בין קפלי אריג החושן נתפר קלף ועליו השם המפורש. החושן שימש כ"אורים ותומים". כלומר, הכהן הגדול היה נשאל בשאלות מהותיות הקשורות לציבור, ואותיות החושן היו מבהיקות ומגלות את התשובה השמימית.
המעיל: על גבי כותנתו לבש הכהן מעיל ארוג כולו מחוטי צמר בצבע תכלת. למעיל נקשרו שבעים ושניים פעמונים שהיו מצלצלים בזמן תנועת הכהן.
הציץ: על מצחו של הכהן הגדול היה מונח טס של זהב ועליו מובלטות המילים "קודש לה'" בצורת כתיבת השם המפורש. הטס חובר בשני חוטי תכלת המקיפים את ראשו ונקשרים מעל עורפו. חוט תכלת נוסף הושחל בחלקו העליון של הציץ באמצעו, ונמשך מעל ראשו ומעל מצנפתו של הכהן לאחוריו, כשהוא נקשר לאחור עם שני פתילי הרוחב.
הכותונת: הכותונת עשויה כולה פשתן, ארוגה משבצות-משבצות וסגורה מכל עבריה כל שניתן ללובשה רק דרך בית הצוואר. את הכותונת לבש הכהן על גופו, חגר אותה באבנט ועליה לבש את המעיל ואת האפוד.
המצנפת/מגבעת: הכהן הגדול חבש על ראשו מצנפת עשויה פשתן. המצנפת כמין פס ארוך, אורכה שש-עשרה אמה (כשמונה מטרים), והכהן מסובבה סביב ראשו עד שמתקבלת צורת מצנפת. גם לכהן ההדיוט כובע דומה, אלא שהוא הקיף בו את ראשו בצורת מגבעת.
האבנט: האבנט אף הוא פס ארוך אך דק מן המצנפת. אורכו שלושים ושתיים אמה (כששה עשר מטרים) והא ארוג מארבע מינים שונים: פשתן, תכלת, אגמן ותולעת שני. הכהן חוגר אותו כשהוא מסובבו שוב ושוב סביב גופו עד תום כל אורכו.
המכנסיים: את המכנסיים ארגו מחוטי פשתן. הכהן לבש את המכנסיים למעלה מטבורו, קרוב ללב, והם הגיעו עד ברכיו.
אהרון ובניו הכוהנים נבחרו על-ידי הקב"ה לשרת במשכן, וגם אחר-כך בבית המקדש העתיד להבנות בארץ ישראל, יהיו הכוהנים, צאצאיו של אהרון משבט לוי, הממונים הבלעדיים על העבודה במקדש.
אולם כדי לקדשם בפועל לעבודה זו מצווה ה' לעשות כמה דברים: להקריב קורבנות ומנחות מיוחדים, להלבישם בבגדי הכהונה, יציקת שמו מיוחד הנקרא 'שמן המשחה' על ראשם. כל זאת יש לעשותך שבעה ימים מיום הקמת המשכן, ואז תהיה קדושתם מושלמת לצורך עבודת ה'.
גם את המזבח המיועד להקרבת הקורבנות יש לקדש. בהקרבת הקורבנות המיוחדים ובמשיחתו בשמן המשחה בנשך שבעה ימים, הופך המזבח קדוש ומוכשר להקרבה תמידית של הקורבנות. הקב"ה מבטיח, כי לאחר כל ההכנות האלו ישרה את שכינתו במשכן, ובאמצעותו תהיה השכינה הקדושה על כל בני ישראל
בנוסף למזבח העולה שעמד בחצר המשכן להקרבת הקורבנות, היה בתוך ההיכל מזבח קטן יותר מצופה זהב, שנועד להקטרת הקטורת.
מזבח זה יש לעשות מעצי שיטים, שטחו רבוע - אמה על אמה (כחצי מטר על חצי מטר) וגובהו שתי אמות (כמטר אחד). כאמור המזבח צופה זהב טהור, ועליו זר וטבעות להכניס בהם את הבדים לנשיאתו בעת מסעות בני ישראל.
פעמיים בכל יום, בבוקר ובערב, הקטיר הכהן קטורת העשויה משחיקת עשבים שונים, על גבי מזבח זה.



דבר תורה קצר לפרשת תצווה
פרשת תצווה עוסקת רבות בכוהנים ובבגדי הכוהנים. ברור לנו שהבגדים של הכוהנים ובפרט הכוהן הגדול מיוחדים ומפוארים מאד. התורה עצמה כותבת (שמות כ"ח ב'): "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת". אנו רגילים שאנשים חשובים גם לבושים בצורה הולמת. בודאי נכון הדבר למנהיגים ואפילו במגרשי הכדורגל, המאמנים לובשים חליפות ועניבות. אולם לבגדים יש חשיבות נוספת והיא בכך שהם מגבילים את האדם. גם אנחנו, כאשר אנו לבושים בגדי שבת וחג, נזהרים יותר, כדי שהבגדים לא יתלכלכו. הבגדים של הכהנים מטילים עליהם מגבלות רבות. הבגדים אינם קלים, על ראש אהרון הכהן יש ציץ מזהב. לציץ אסור ליפול מהראש. דבר זה מחייב את אהרון ללכת לאט ולא לבצע תנועות התכופפויות פתאומיות. כמו כן לכוהנים יש אבנט, מעין חגורה סביב הגוף. האבנט ארוך מאד, וכריכתו על הגוף יוצרת מעין צמיג באיזור הבטן. עם בגד כזה אי אפשר להסתובב מהר מדי ולרוץ.
מטרת הבגדים, פרט לפאר את הכוהנים שלובשים אותם, היא להזכיר לכהנים באופן קבוע, מה הם עושים ועד כמה עליהם להרתכז בתפקידם. הבגדים מגבילים את הכוהנים ומכריחים אותם לבצע תנועות איטיות, שקולות ומדודות. בעבודה המשכן אין מקום לריצות ולתנועות חדות ומהירות, הכל צריך להיעשות ברצינות ובנחת.

לדף הראשי של פרשת תצווה

תפזורת לפרשת תצווה

בתפזורת הבאה לפרשת תצווה הוטמנו שמונה עשרה מילים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות בתפזורת או לענות על השאלות (הפעם כל המילים משתייכות לשתי קבוצות בלבד) או להיעזר ברשימת המילים המופיעה בהיפוך בתחתית הדף.

בהצלחה
תפזורת לפרשת תצווה
תפזורת לפרשת תצווה



לדף הראשי של פרשת תצווה
חידות נוספות לפרשת תצווה

מגילת אסתר - בני לאו

ספרו של הרב בנימין (בני) לאו מציע קריאה חדשה למגילת אסתר. כבר בהקדמה כותב הרב לאו כי "מכל ספרי המקרא, מגילת אסתר הוא הספר הנלמד והמוכר ביותר..." קביעה נחרצת מדי לטעמי, שגם הרב בעמוד 8 מעמעם קצת. בודאי יש ספרים הנקראים ונלמדים יותר מאסתר, הנאמרת בסך הכל ביום אחד בשנה, אולם סיפור אסתר מהווה מסגרת ספרותית מעולה לפרשנות דתית מודרנית למקרא שהתפתחה בעשורים האחרונים והנוקטת גישות ספרותיות לניתוח סיפורי המקרא.
נדגיש כי המקרא אינו ספר סיפורים וגם לא ספר היסטוריה אלא ספר תיאולוגי, אולם הנחות אלו יכולות להיות רופפות מעט בספרי הכתובים ובפרט בחמשת המגילות שהן למעט איכה, בעלות אופי ספרותי דרמטי מובהק.
פירושו של הרב בני לאו, מתייחס לכל מסגרות הסיפור ומתחיל ברקע ההיסטורי שלו. אמנם המגילה לא מציינת זמנים, פרט לשנות מלכותו של אחשוורוש, אולם המחקר המודרני מצליח לקבע את מסגרת הזמן בצורה משכנעת למדי (למרות שהדבר כמובן אינו הכרחי ולכן נתייחס אליו בגדר השערה מקובלת). התייחסות זו כבר תפתור לנו כמה בעיות בשאלת הזמנים החסרים במגילה. לדוגמה בזמן האבוד בין שנת שלוש למלך אחשוורוש, המשתה והוצאת ושתי להורג ועד לתוכנית הריאלטי של שושן, "מחפשים מלכה", בשנה השביעית, היה אחשוורוש עסוק עד מאד בקרבות עם היוונים (בהם נחל מפלה ולמעשה איבד את האפשרות להשתלט על עוד כמה עשרות מדינות באימפריה שלו).
שמו המלא של הספר הוא:"אסתר - קריאה במגילה" והקריאה אותה מציע הרב לאו היא קריאה זהירה הדורשת תשומת לב לכל מילה. בכל פורים, אני מגלה רבדים חדשים בסיפור, שהיו סמויים בשנים עברו. בסיפור מגילת אסתר יש את הכל. מבחינה דרמטית, יש רקע, תפאורה, שחקני משנה, עלילה מפותלת, התפתחות מהירה, חילופי דמויות וכמובן סוף טוב. אולם מתחת לשכבה גלויה זו מסתתרות שכבות רבות, חלקן שנחשפו מזה זמן רב, בתלמוד ובמדרשים, חלקן נחשפות בספר, חלקן נחשפות בספרים ובמחקרים אחרים וחלקן לא נחשפו כלל או שכל קורא חושף לעצמו לפי הבנתו. בין השאלות הרבות ניתן להזכיר: מדוע שם ה' לא מוזכר במגילה, מדוע הייתה גזירה כה קשה על היהודים, מה היו היחסים בין המן למרדכי, איך לגיבורי המגילה, חדורי האמונה בה' יש שמות בבליים אליליים, מה בדיוק קרה בשושן הבירה ועוד ועוד.
לצורך הדגמת הקו אותו נוקט הרב לאו, נביא את ניתוחו למשתה הראשון. כקוראים אוחזת אותנו תחשות קבס לנוכח תיאור משתה פרוע של מאה ושמונים יום (ולאחריו עוד שבוע) ואנו מדמיינים הדוניזם מוחלט, אולם תיאור המשתה של מחצית השנה תופס שני פסוקים בלבד ואינו כולל כלל את תאורי הפאר ההדר והשחיתות השמורים כולם לתיאור המשתה של שבעת הימים. מציע הרב לאו, כי במחצית השנה לא היו כלל משתאות אלא פעילות דיפלומטית עניפה. המלך החדש הצליח לייצב את ממלכתו ובמשך כמחצית השנה אירח משלחות דיפלומטיות מכל הממלכה. שגרירים הושבעו, כתבי אמנה נחתמו, הסכמי סחר ועוד (וכמובן כנראה גם סעודות ערב משובוחות). המשתה של שבעת הימים היה רק לאחר סיום מחצית השנה המטורפת הזו ובו באמת הייתה התפרקות כללית. גם בקריאה זו, שאינה מוכחת אך היא אפשרית, ניכר האופי הקיצוני בהבדל בין מחצית השנה של עבודה פוליטית רצינית ומאומצת לעומת שבוע של פריקת עול מוחלטת ומכאן לומדים על אחשוורוש שיכול להיות המעולה שבמדינאים והנחות בשיכורים כאחד.
גם בסוף המגילה, מציע הרב לאו המשך. הפרק האחרון של המגילה, קצר מאד (שלושה פסוקים) ולכאורה מיותר לחלוטין. הרב לאו קושר את סיום המגילה לספרי שיבת ציון ובפרט ספרי עזרא ונחמיה. פרק סיום זה מעניין ביותר אולם גם בכך לא מסיים הרב לאו את סיפור המגילה אלא ממשיך אותה לימינו אנו. הרב בני לאו  עורך השוואה מצמררת בין הצהרת כורש להצהרת בלפור, ובין חוסר הרצון להיענות לה בשתי התקופות שהובילו לאירועים בשושן הבירה ולהבדיל בברלין הבירה, ועל כך שנס לא קרה לנו ומדגיש את חשיבותה של מדינת ישראל שקמה רק לאחר מיצוי מידת הדין. באחרית דבר זו , הרב בני לאו מגלה טפח ומכסה טפחיים. אין הוא מרחיב את הדיבור, אין הוא מגיע לכלל מסקנות (פרט לכך שטוב שיש מדינה ושחשוב לעודד עלייה למדינה). בנושאים אלו, של מדינת ישראל, ציונות פוסט מודרנזים, היחס לתפוצות, התבוללות ועוד, נושאים שכולם עלו במגילה עצמה ורלוונטיים לימינו, משאיר הרב בני לאו את העבודה לקורא שימשיך את הפרשנות האישית שלו למגילה גם ביחס לנקודות אלו בימינו אנו.

הספר עצמו בפורמט מרובע לא שגרתי, מלווה באיורים עדינים של שירלי בן-ארי, פשוטים אך צבעוניים ומלאי חן, וכולל כמובן את כל הטקסט של המגילה, אולם אין זה ספר לקחת לקריאת המגילה בבית הכנסת. יש לקרוא אותו לפני ובתוך פורים, ניתן גם לרוכשו כמתנה למשלוחי המנות (בפרט כאשר מחפשים מתנה למארחים בסעודת פורים, ובכך גם לקרוא ממנו קטעים בסעודה עצמה).
אסתר קריאה במגילה - הרב בני לאו
אסתר קריאה במגילה - הרב בני לאו

אסתר - קריאה במגילה
הרב בנימין לאו
הוצאת ידיעות ספרים
ישראל תשע"א
84 עמודים

צורה ועריכה בספרות חזל - אברהם גולדברג

אברהם גולדברג, חתן פרס ישראל לתמוד הינו חוקר ותיק לתמוד.  אברהם גודלברג (שנולד ב-1913) פירסם שורה של מאמרים ובעיקר את מחקרו המדעי למסכתות אוהלות, שבת עירובין ולתוספתא על בבא קמא. לאחרונה, כינסו בני משפחתו אסופת מאמרים הנפרשים על פני שישים שנות מחקר בקובץ שיצא לאור בהוצאת מאגנס (המאמרים מהשנים תשי"ט ועד תשס"ה).
המאמרים קובצו לפי נושאים ומטרתם להאיר את שיטתו ואת מחקריו של פרופ' גולדברג ולהציגם לקורא בן זמננו. קהל הקוראים של הספר מהווה שיקוף של קהלי הקוראים של הבטאונים בהם הופיעו המאמרים במקור והוא בראש ובראשונה חוקרי תלמוד. הספר אינו כולל פרקי מבוא ודבר זה מופיע במפורש בהקדמה (מאת ד"ר דוד רוזנטל): "לא נכללו בקובץ מאמרים התורמים להעשרת הידע של ציבור הלומדים והם בבחינת מבואות כללים לספרות התלמוד על פי מצב המחקר העדכני". הקורא המיועד של הספר אמור כבר להכיר היטב את המשנה והתלמוד, את מקורותיהם השונים ולהיות בקי בחומר בטרם יפנה לקריאת המאמרים.
כבר במאמר הראשון אנו מתוודעים למתודה המדעית של פרופ' גולדברג, כאשר הוא עוסק בשאלה המרתקת, לפי מה סידר וערך ר' יהודה הנשיא את המשנה. גולדברג דן בשאלה, מעלה כמה גישות ולבסוף מציע ששה כללי סידור של המשניות, אותם הוא מדגים בקצרה
  1. לפי נושאים
  2. לפי קלות הסברה
  3. לפי עשירות וריבוי השיטות
  4. לפי קשר לשוני
  5. לפי מקורות
  6. לפי החידוש 
עיקר העבודה שנעשתה בפירוש המדעי למסכת אוהלות ושבת הינה בהבנת הקשר בין המשניות ובמיקומן איפה שהן לפי כללים אלו ומתוך כך לנסות ולהבין את הרציונל העמוק של רבי יהודה הנשיא, ולאו דווקא בפירוש המשניות עצמן.

בסוף הספר מופיעה רשימת חיבורים מלאה של פרופ' גולדברג ומפתח ענינים מפורט. הספר עצמו הוא צילום של המאמרים המקוריים, ויש לשים לב להשתמש בעמודי הספר המופיעים למטה (ולא בעמודי המאמרים המקוריים של הצילום). אמנם אני מבין את שיקולי ההוצאה שלא לעשות סדר חדש (שהם שיקולים כספיים) אולם את מספרי העמודים הישנים היה אפשר לרטש בקלות (ובמקרים המעטים שמופיעה התייחסות ממאמר למשנהו לצרף הערת שוליים). סדר ישן זה הכולל אותיות קטנות וצפופות מקשה עוד יותר על הקורא להתמודד עם החומר.
המחקרים בספר חשובים אולם אני מרגיש מעין תחושת החמצה שהספר לא כוון לקהל קוראים נרחב בהרבה. לכאורה קהל הקוראים של הספר הוא מועט, אולם הספר יוצא לאחר שיא הצלחתו של הסרט "הערת שוליים" העוסק בשני חוקרי תלמוד אב ובנו. הסרט זכה להצלחה גדולה ואף מועמד לפרס האוסקר.גם פררופסור גולדברג מוזכר באיבחה בסרט.
הצלחת הסרט הייתה יכולה להיות מנוף לספר עצמו, תוספות של מספר פרקי מבוא שהיו הופכים את הקריאה בו לשוטפת לציבור הרחב הרוצה להרחיב את ידיעותיו בעולמם של חוקרי התלמוד הייתה מקנה לו קהל קוראים גדול בהרבה.

צורה ועריכה בספרות חזל
צורה ועריכה בספרות חזל
צורה ועריכה בספרות חז"ל
מחקרים ספרותיים במשנה, תוספתא, מדרשי הלכה, מדרשי אגדה ותלמוד
אברהם גולדברג
הוmtת מאגנס
ישראל תשע"ב
322 עמודים

פרשת תרומה לילדים

תקציר פרשת תרומה

כזכור בסוף פרשת משפטים משה עולה להר סיני ושם הוא מקבל מה' את הציווי לבנות את המשכן, שבסופו של דבר יהווה את הבסיס הראשוני למקדש הקבע בארץ ישראל.
בשלב הראשון מצווה ה' את בני ישראל להביא תרומות - חומרים הדרושים לבניית המשכן. החומרים הם: זהב, כסף ונחושת, עורות בעלי חיים, עצים, שמנים ואבני חן. כל אלה דרושים להקמת המשכן, לבניית כלי המשכן, לאריגת לבגדי הכהונה ולשמן המשחה וקטורת הסמים.

בקודש הקודשים, במקום המקודש ביותר במשכן, עתיד לעמוד ארון ובו העדות אותה יקבל משה מהר סיני (ולמעשה אלו לוחות הברית). הארון עשוי כארגז פתוח בחלקו העליון. יש לעשותו מעצי שיטים. ארון זה יולבש בתוך ארון תואם מזהב ובתוכו יולבש ארון נוסף אף הוא מזהב. כך יהיה הארון מצופה זהב "מבית ומחוץ".
סביב לשפת הארון יש לעשות זר זהב, בארבע פינותיו טבעות בהן יכנסו הבדים לנשיאת הארון ומעליה תהיה כפורת זהב שתכסה ותסגור אותו. על הכפורת שתי דמויות בעלי כנפיים פרושות ולהם פני תינוק הנקראים כרובים "ופניהם איש אל אחיו". הקב"ה אומר למשה כי לאחר הקמת המשכן תהיה התגלות הנבואה מקודש הקודשים שבמשכן מבין שני הכרובים.
בחלקו השני של המשכן יעמוד שולחן אף הוא עשוי מעצי שיטים ומצופה זהב טהור. גם לשולחן מסגרת וזר מזהב וארבע טבעות לבדים בהם נושאים את השולחן. השולחן מיועד להניח עליו את "לחם הפנים" (שניים עשר לחמים הנקראים פנים על-שם שמראם שווה משני צידיהם).
לצד השולחן תעמוד גם מנורת זהב גדולה. למנורה שבעה קנים - שלושה קנים יוצאים באלכסון מכל צד מן הקנה המרכזי. המנורה מקושטת ומעוטרת בגביעים, כפתורים ופרחים, אך עשויה כולה מקשה אחת - גוש זהב אחד ממנו מפוסלת המנורה על כל קישוטיה. גם כלי השרת לעבודת המנורה - הדלקתה וניקיונה, יהיו עשויים זהב טהור.
המשכן שאורכו שלושים אמה (כ-15 מטרים) ורוחבו עשר אמות (כ-5 מטרים) יהיה עטוף מכל צדדיו ביריעות ארוגות מכמה מיני חוטים לתפארת. האריגה היא "מעשה חושב", כלומר בדמויות המעטרות את היריעה. כמכסה עליון על המשכן יש להניח יריעות העשויות מעורות בעלי חיים. את היריעות בעלות המידות הקבועות יחברו זו לזו בקרסי זהב. למעשה ישנם למשכן שלושה כיסויים, משכן, אוהל ומכסה. כל אחד מהם שונה בפרטיו.
המבנה עצמו יהיה עשוי קרשים של עצי שיטים עומדים. גובהו של כל קרש, וכך גובה המשכן, עשר אמות (כ-5 מטרים) ורוחבו אמה וחצי (כ-0.75 מטר). את הקרשים יתקעו בתוך אדני כסף ויחברו אותם זה לזה באמצעות בריחים. הקרשים והבריחים יצופו אף הם בזהב.
הפרוכת - המבדילה בין קודש הקודשים, חלקו הקדמי (מערבי) של המשכן שהוא המקודש ביותר ובין ההיכל (חלקו השני של אוהל מועד), תהיה עשויה אף היא מיריעות ארוגות "מעשה חושב כרובים", כלומר אריגה מעוטרת ומקושטת. את הפרוכת יתלו על עמודי עץ מצופים זהב.
את כלי המשכן יש לסדר כך: ארון העדות ועליו הכפורת עם הכרובים תהיה לפני הפרוכת בקודש הקודשים, ובהיכל שלפני קודש הקודשים יהיו השולחן מימין (צפונה) והמנורה משמאל (דרומה).
גם בכניסה למשכן יש לעשות מסך עשוי כמארג הפרוכת הפנימי ואף הוא תולה על עמודי עץ מצופים זהב.
מחוץ למשכן, בחצר העזרה, יש להציב מזבח עץ מצופה נחושת (בפרשה הבאה 'תצווה' נלמד על עשיית המזבח הפנימי המצופה זהב). זהו 'המזבח החיצון' עליו יוקרבו הקורבנות. אורכו ורוחבו חמש אמות (כ-2.5 מטרים) וגובהו שלשו אמות (כ-1.5 מטר). גם למזבח יש להצמיד טבעות כדי לתת בהם מוטות-בדים באמצעותם נושאים את המזבח ממקום למקום בעת המסעות. המזבח יהיה חלול, וכאשר יחנו בני ישראל ויקימו את המשכן, ימלאו את המזבח באדמה. זהו מזבח קטן בהרבה מהמזבח שהיה בבית המקדש מאחר וצריך לנייד אותו ואין אפשרות לבנות מבנה גדול.
בראש המזבח, בארבע פינותיו, ארבע קרנות העשויות יחידה אחת עם גוף המזבח. גם למזבח כלי שירות לעבודת הקודש, כולם עשויים נחושת.



דבר תורה קצר לילדים לפרשת תרומה
פרשת תרומה פותחת במילים: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי". לכאורה יש בפסוק סתירה. תרומה היא משהו שאדם נותן מרצונו, ואילו כאן הקב"ה מצווה על מתן התרומה (ובכך למעשה בני ישראל חייבים לתת תרומה).
לשאלה זו כמה תירוצים.
רש"י ומפרשים אחרים אומרים שרק מטבע הכסף, היה חובה (וזו מצוות מחצית השקל - סכום אחיד אותו צריך לשלם כל אחד מבני ישראל. ממתכת הכסף הכינו את האדנים, היסודות של קרשי המשכן, והמטרה היא שלכל אחד מבני ישראל יהיה חלק כלשהו במשכן, ולא סתם במשכן אלא ביסודות שלו) ושאר החומרים היו תרומה ממש מרצונם של בני ישראל. אפשרות נוספת היא להגיד שהציווי נועד על מנת להגדיל את השכר על המצווה.
ברצוני להציע אפשרות נוספת. לפעמים יש לנו חובות ודברים שאנחנו צריכים וחייבים לעשות. כאשר יש חובה כזו ניתן לפעמים להתייחס אליה דווקא כמו אל זכות ולעשותה ברצון ובשמחה. למשל במצוות כיבוד הורים, אנו אמנם מצווים על כיבוד הורים, אבל כאשר אמא או אבא מבקשים עזרה במשהו, במקום לעשות דבר זה בחוסר חשק, אפשר לחשוב, איזה יופי שיש לנו אפשרות לעזור לאבא ולאמא ולעשות את הדבר ברצון. דוגמה נוספת מתחום הלימודים. רבים לא ממש אוהבים ללמוד ולהכין שיעורי בית ולהיבחן, אולם בדורנו זו זכות גדולה שכל ילד זוכה לחינוך ולהשכלה (רק לפני כמאה שנים, ילדים רבים לא למדו כלל וכבר בגיל צעיר הועסקו בעבודות כפיים קשות מאד בבתי חרושת ובמכרות פחם). כך גם במתן התרומה כחומרים למשכן. אמנם יש ציווי לעשות את זה, אבל כל מי שנותן את החומרים צריך להרגיש שהוא תורם מרצונו ושיש לו את הזכות הגדולה לתרום חומרים שייעשה בהם שימוש לצורך הקמת המשכן

הדף הראשי של פרשת תרומה

תפזורת לפרשת תרומה

בתפזורת הבאה לפרשת תרומה מתחבאות 16 מילים מהפרשה. ניתן לחפש ישירות בתפזורת או לענות על השאלות או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך


תפזורת לפרשת תרומה
תפזורת לפרשת תרומה



בהצלחה
לדף הראשי של פרשת תרומה

בינגו פורים


בדף הבא תמצאו משחק בינגו לפורים. המשחק מכיל מילים הקשורות לפורים או תחפושות נפוצות מעולם הילדים והילדות.
בקובץ הבינגו יש כ-150 כרטיסים (רק שניים מהם מוצגים בתמונה לצורך דוגמה), הדפיסו כמה שאתם צריכים. רשימת המילים לבינגו מופיעה בהמשך (העתיקו לתוכנת טקסטים בשביל להדפיס או השתמשו בקישור) פורים שמח! חוץ מהבינגו ראו למטה קישורים לתפזורות ולדפי חידות.



בינגו פורים
בינגו פורים לחצו על הקישור לקובץ המלא

קובץ כרטיסים בינגו פורים (תתבקשו לעשות שיתוף בפייסבוק להורדת הקובץ, ראו זאת כתמיכה באתר, אם אין אפשרות הקישור מופיע במילה יין ברשימת המילים) קובץ מילים

רשימת המילים
משלוח מנות, פתשגן, רגע עם דודלי, קישקשתא, גרים, המן, הודו, כוש, כיפה אדומה, שלגיה, סינדרלה, אצבעוני, מרדכי, אסתר, מגילה, פו הדב, שפן, זרש, שושן, 127, עדלאידע, תחפושת, זאב, רעשן, מסכה, ליצן, דובים, פוקימון, ריצ-רץ, סופרמן, נהפוך הוא, אדר, חרבונא ,שושנת יעקב ,עמלק, שקלים, החודש, פרה, זכור ,קפצונים, שיכורים, יין.


חידות לפורים

תפזורות לפורים


חידות לפורים

בדף החידות לפורים תמצאו מיגוון חידות ודפים להדפסה ושעשוע בפורים. בתחתית העמוד, שאלות על מנהגי פורים בהצלחה וחג פורים שמח



חידות לפורים. התשובות מופיעות בסוף
  1. אשתו הראשונה של המלך
  2. על כמה מדינות מלך אחשורוש
  3. מלך מהודו ועד ...
  4. שם העיר בה התרחש סיפור המגילה
  5. זכור לטוב
  6. תפקיד חשוב בפרס
  7. רצו להרוג את אחשורוש
  8. החודש השלישי
  9. חלק מלבוש מרדכי
  10. חותמת מלכותית
  11. גובה העץ באמות
  12. שם במגילה המתחרז עם קרש
  13. מקום מושבו של מרדכי
  14. המלך יושב בחצר ה...
  15. מה אחשורוש הציע לאסתר
  16. במה נגעה אסתר
  17. היומן של המלך
  18. סבל מנדודי שינה
  19. סכום העסקה בין המן לאחשורוש
  20. והעיר שושן ....
  21. ליהודים הייתה ....
  22. אביו של מרדכי
  23. אבין של המן
  24. על מה רכב מרדכי
  25. באיזה שנה למלכות אחשוווש התחיל הסיפור
  26. איזו מדינה מודרנית מזוהה עם כוש
  27. שם נוסף של אסתר
  28. אחת מפעולותיו של המן
  29. בושם ידוע (ששימש להכנת שמן)
  30. כמה ימים ארך המשתה הגדול
  31. אביה של אסתר
  32. סבא רבא של מרדכי
  33. במה לא נגעו בכלל?
  34. כמה מצוות בפורים
  35. סריס הפילגשים
  36. ממה היתה עשויה הרצפה
  37. שם למגילה במגילה
  38. את ושתי חיסלו כדי למנוע ...
  39. שר ואבן בחושן
  40. מה מקור השם מרדכי
  41. אחד מסריסי אסתר
  42. אנשים רוכבי סוסים
  43. שומר הנשים
  44. המקור לשם אסתר הוא השם האלילי...
  45. מי רכב על סוס?
  46. מה נתן אחשוורוש להמן ואחר כך למרדכי?       
  47. מהן ששת המצוות שיש בפורים?
  48. מה דומה בין שרה אימנו ומגילת אסתר? 
  49. כמה פעמים מופיע שם ה' במגילה? 
  50. מה אמר המן ברחובות העיר?
  51. מה המילה הכי ארוכה שמופיעה במגילה ובכל התנ"ך?
והתשובות
  1. ושתי
  2. 127
  3. כוש
  4. שושן
  5. חרבונא
  6. סריס
  7. בגתן ותרש
  8. סיון
  9. עטרת זהב
  10. טבעת
  11. 50
  12. זרש
  13. שער המלך
  14. פנימית
  15. חצי המלכות
  16. ראש השרביט
  17. ספר הזכרונות
  18. אחשורוש
  19. 10000 ככר כסף
  20. צהלה ושמחה
  21. אורה ושמחה
  22. יאיר
  23. המדתא
  24. סוס
  25. 3
  26. סודן
  27. הדסה
  28. ויתאפק
  29. מור
  30. 180 יום
  31. אביחיל
  32. קיש
  33. ביזה
  34. 6
  35. שעשגז
  36. בהט
  37. פתשגן
  38. בזיון וקצף
  39. תרשיש
  40. מורדוך
  41. התך
  42. רמכים
  43. הגי
  44. עשתורת
  45. מרדכי
  46. טבעת
  47. מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, משתה ושמחה, קריאה מיוחדת בתורה, אזכרת הנס (על הניסים).
  48. המספר 127 משותף (127 מדינות ושרה חיה 127 שנים)
  49. אף פעם! שם ה' כלל אינו מופיע במגילה
  50. ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו
  51. והאחשדרפנים (11 אותיות!)

שאלות מצחיקות לפורים. משחקי מילים לפורים
  1. איך יודעים שמרדכי היה שוער גרוע בכדורגל?     כי כתוב "ומרדכי יושב בשער המלך"
  2. איך יודעים שלא היו בתי שימוש בשושן הבירה?    כי כתוב "ויתאפק המן"
  3. איך יודעים שלהמן היתה צורה של כדור?            כי כתוב "והמן נבעת"
  4. מה המן אהב לאכול?                                    חמאה, כי כתוב "וימלא המן חימה"
  5. איך יודעים שהמן היה רזה?                            כי כתוב "איש צר... המן הרע הזה"
  6. מה המן אמר כששאלו אותו איך הוא מרגיש?      הוא ענה "תלוי"
  7. כמה מיטות היו בשושן הבירה?                         שש כי כתוב (א' ו): "גלילי כסף ועמודי שש מיטות"
  8. מה היה הסרט האהוב בשושן הבירה?               עשרת בני המן
חידות הוא והיא, או שינוי אותיות באדיבות עזרא מרום
  1. הוא שיכור,  היא מלכה
  2. היא- מירשעת , הוא מנשיאי   ישראל
  3. היא בת אביחיל,  הוא מארבעת המינים
  4. הוא- מזלו דגים, היא מתכת  זולה
  5. היא- פסולת החיטה, הוא- התנזרות מאכילה
  6. היא- פור,   קפד זנבו  והוא בן ארי
  7. היא מעיל, הוא חודש בשנה
  8. הוא- הפסקת שתייה ממכרת, היא קשורה  לפורים ולעצמאות
  9. הוא תיכנן  להתנקש בחיי המלך, היא שדה תעופה בארצנו
  10. הוא שמח, היא קול הסוס.
והתשובות
  1. שתוי,ושתי
  2. זרש,שזר
  3. הדסה,הדס
  4. אדר,ארד
  5. מוץ,צום
  6. גורל,גור
  7. אדרת,אדר
  8. גמילה,מגילה
  9. בגתן,נתב"ג
  10. צהל,צהלה
שאלות ותשובות על מנהגי חג הפורים מאת עזרא מרום



  1. מדוע נקראת המגילה בשם מגילת אסתר, ולא נקראה בשם מגילת מרדכי או הדסה?
  2. מדוע ה' בחר לעשות את נס הצלת היהודים על ידי אישה?
  3. מדוע נקרא החג בשם פורים בלשון רבים, ולא נקרא בשם חג הפור, על שם הפור?
  4. מדוע נקבעה לפורים המצווה לשתות יין רב?
  5. במה שונה פורים מיתר ימות השנה לענין הצדקה?
  6. מדוע נקבעה לפורים מצות משלוח מנות איש לרעהו, מאי נפקא מינה?
  7. מדוע נקבעה בפורים המצווה להרבות בסעודת פורים, ודווקא ביום?
  8. מדוע קוראים את המגילה פעמיים, גם בערב פורים וגם בבקר פורים?
  9. מדוע קוראים ביום פורים את פרשת עמלק מן התורה?
  10. מהו הלקח הנלמד מהסתר הפנים שהיתה בימי מרדכי ?
  11. מה למדים ממעשה רבה ששחט את ר' זירא (מסופר במגילה ז:( 

תשובות

  1. הטעם שנקראה המגילה בשם מגילת אסתר, ולא נקראה בשם מגילת מרדכי. לרמוז שהמגילה היא מגילת סתר. כפי שנאמר, אתה סתר לי (תהילים ל"ב). ללמדנו שבאה הדסה לתקן את הסתר הפנים שהסתיר ה' מעמו שהתחייבו כליה. כפי שנאמר, ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא (דברים ל"א).
  2. הטעם שה' בחר לעשות את נס הצלת היהודים על ידי אישה, משום שהגברים חטאו בכך שנהנו מסעודת אחשורוש, ובשל כך לא היו ראויים להינצל. כי לא זו בלבד שחטאו אלא אף נהנו מן החטא. ובזמן שאין ישראל ראויים להיגאל בזכות עצמם, ה' חס עליהם וגואלם בזכות אבות, על ידי הנשים הצדקניות שבאותו דור. כפי שמצאנו בדור דבורה הנביאה, שה' גאל את ישראל על ידי אישה, על מנת להוכיח את ישראל וללמדם, שלא נגאלו אלא בזכות האבות והנשים צדקניות שבדור.
  3. הטעם שנקרא החג בשם פורים בלשון רבים ולא נקרא חג הפור. משום שנס פורים היה מורכב משני סוגי פור.  הפור האחד הוא מלשון גורל, דהיינו, על שם הפור שהפיל המן. והפור השני הוא מלשון מיטה, לפי שתרגום מילת פורים הוא פוריא, וגם תרגום מיטה הוא פוריא. משום שתחילת הנס נעשה במיטה. שנאמר, והמן נופל על המיטה, ובסמוך נאמר, ויתלו את המן על העץ (אסתר ז').  ועוד טעם שנקרא פורים, לפי שפורים היא סיום מילת כיפורים. לרמז שצריך לקיים את מצות הפורים בשמחה בלי לחטוא, אלא ביראה כמו ביום הכיפורים. וכן דרשו חז"ל פורים ככפורים, משום שבפורים ישראל מתקנים את חטא ההנאה האסורה מסעודת אחשורוש, על ידי אכילה כדין ושמחת מצוה. 
  4. הטעם שנצטוו ישראל לשתות יין רב בפורים. משום שיין הוא בגימטריה שבעים שהוא בגימטריה סוד.על התורה נאמר "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהילים כ"ה). דהיינו, ששתית יין בשמחה ולשם מצוה בפורים, מתקנת את עוונם של ישראל שנהנו מסעודת רשע שלא לשם שמים. כי על ידי שתיית יין כמצווה, זוכים לשמוח ולהבין שסוד קיומו של עם ישראל, טמון בקיום מצוות התורה בשמחה. כפי שנאמר, תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל (דברים כ"ח).ועוד טעם לשתית היין בפורים, על מנת להזכיר את הנס שנעשה לישראל בפורים. לפי שהיו ישראל אבלים על גזרת המן ושתו יין כדי להפיג את צערם. כפי שנאמר, תנו שכר לאובד ויין למרי נפש. וכשנהפכה הגזרה וישראל ניצלו מאובדן, ולא נשפך דמם כמים רבים. נצטוו לשתות יין מתוך שמחה. כפי שנאמר, ויין ישמח לבב אנוש (תהילים ק"ד). לפיכך מקפידים לשתות יין אדום כדי לזכור את הצלת דמם של ישראל בימי המן. כי היין משרת שתי מטרות הפוכות, דהיינו, גם לעידוד האבל וגם לשמח את השמח.ועוד טעם לשתית היין בפורים, על מנת לרמוז על התורה שנמשלה ליין. שנאמר, וחיכך כיין הטוב, ונאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ט'). כלומר, לימוד התורה גורם לאדם שמחה. שנאמר, פקודי ה' משמחי לב. לפיכך, חייב אדם להתבסם בפורים מלימוד התורה ורמזיה, עד שלא ידע להבין את עימקי סודותיה. כגון: מדוע גימטריה של "ברוך מרדכי" שווה לגימטריה של "ארור המן". וזהו שאמר רבא: מחייב איניש לבסומי (נפשיה) בפוריא, עד דלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן (מגילה ט"ז
  5. הטעם שנקבעה לפורים המצווה לתת מתנות לאביונים, למרות שזו היא מצות הצדקה הנוהגת בכל ימות השנה. כדי ללמדנו שבפורים המצוה היא לתת צדקה בכפילות. כפי שאמרו חז"ל: מתנות לאביונים, שתי מתנות לשני בני אדם (מגילה ז.). דהיינו, שיש צורך אף לחזר אחר האביונים, ולתת לכל אביון לפחות מתנה אחת. הטעם לכך משום שבפורים נעשו לישראל שני נסים. נס ראשון שניצלו ממות וחיו, והנס השני שהרגו בשונאיהם. לכן צריך לתת שתי מתנות, האחת כנגד וצדקה תציל ממות, דהיינו, על שניצלו ישראל מגזרת המן. והמתנה השניה באה כדי לזכות את ישראל מחטא ההנאה מסעודת אחשורוש, שבעטיה החלה הפורענות. לפי שלא היה לישראל זכות להינצל, אלא שעמדה להם זכות האבות. לכן במתת הצדקה הכפולה מתקנים את חטאם של ישראל. כי מצות הצדקה מקנה לאדם זכות לנס. כפי שנאמר, וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת (דברים ו'). ותרגום מילת צדקה הוא "זכותא". 
  6. הטעם שנקבעה בפורים מצות משלוח מנות איש לרעהו. משום שחסה התורה על כבודם של הבריות. לפי שיש דלים הבושים בעונים, או עניים המסתפקים במועט, או אביונים העושים שבתם חול על מנת שלא יזדקקו לבריות. ומשום כך לא תהיה שמחתם של אלה שלמה, על כן תיקנו חכמים לשלוח שתי מתנות לאדם אחד. ובכך אין הדל בוש מלקבל, שהרי אף העשיר מקבל. לביתו. טעם נוסף : כנגד טענתו של המן:ישנו עם מפוזר" " אנו מראים בזה שאנו עם מאוחד ואוהבים איש את רעהו !.
  7. הטעם שנקבעה בפורים המצווה להרבות בסעודת פורים דווקא ביום. משום שתכלית מצות פורים היא להזכיר לישראל שגזרת המן באה בגין שחטאו ישראל כשנהנו מסעודת אחשורוש, ובשל כך נגזרה עליהם כליה ח"ו, אלמלא זכות האבות שעמדה להם.משום  כך מצות סעודת פורים היא דוקא ביום. על מנת שלא ידחק האדם בזמן, אלא יאכל באריכות, בריווח, ידבר דברי תורה בנחת וישתף עמו את כל בני ביתו. כי עיקר המצוה בפורים היא להודות לה' בשמחה, לפרסם את הנס, ולהרבות בסעודה ביום. לפי שסעודה בלילה אין בה פרסומי ניסא, אלא בסעודה שביום.
  8. הטעם שקוראים את המגילה פעמיים, גם בערב פורים וגם בבקר פורים. על מנת לקיים כפל מצות הוכח תוכיח, לפי שעל ידי קריאת המגילה נותנים ישראל את ליבם לסור מרע ולעשות טוב. ובכך מתקנים את שתי העבירות שגרמו לישראל את גזירת השמד של המן. העבירה האחת היתה שישראל היו צריכים לסור מרע ולא להשתתף בסעודת אחשורוש מרצונם. והעבירה השניה היתה שישראל נהנו מסעודת הרשע, ולא נתנו את ליבם לחזור בתשובה, דהיינו, עשות טוב. לפיכך על ידי קריאת המגילה פעמיים גם בערב וגם בבקר, מומחש המסר שלא בכל עת צפוי הנס להתרחש, ואין לסמוך על הנס. אלא, אם חטא האדם מיד יחזור בתשובה.
  9. הטעם שקוראים ביום פורים את פרשת עמלק מן התורה. על מנת להזכיר לישראל שהחטא עלול לגרום לעונש, גם שנים רבות לאחר ביצועו בפועל. כפי שמצאנו ששאול וישראל, חטאו בכך שחמדו את הבקר ואת הצאן, ולא השמידו את עמלק כמצות התורה, וכפי שנצטוו על ידי שמואל הנביא. את העונש לכך קיבלו רק לאחר כחמש מאות ועשרים שנה, על ידי המן שהיה מזרעו של אגג מלך עמלק שלא השמידו שאול המלך מיד.
  10. נמצאנו למדים ממאורעות פורים שכל המתרחש ובא על ישראל הוא תוצאה של מעשה ידיהם. דהיינו, אם היו ישראל מכחידים את זרע עמלק כמצות התורה לא היה נולד המן.
  11. מהמעשה המסופר בגמרא למדים שאי אפשר לסמוך על הנס . להלן דברי הגמרא מגילה ז: מעשה ברבה ור' זירא שעשו סעודת פורים זה עם זה והשתכרו. עמד רבה, ושחט את ר' זירא. בבקר התפלל עליו רבה וחיה. לשנה האחרת, אמר רבה לר' זירא: יבא אדוני ונעשה נא סעודת פורים יחד. אמר לו ר' זירא: לאו בכל שעה ושעה נעשה נס .



עוד דפי חידות לפורים של מר עזרא מרום (החידות מתפרסמות כמובן באישורו של מר מרום)
חידות לפורים

תפזורת לפרשת משפטים

בתפזורת הבאה לפרשת משפטים הוטמנו חמש עשרה מילים מהפרשה, ניתן לחפש ישירות בתפזורות או לענות על השאלות בצד שמאל או להיעזר ברשימת המילים המופיעה במהופך.
בהצלחה!

חידות נוספות לפרשת משפטים

לדף הראשי של פרשת משפטים


תפזורת לפרשת משפטים


פרשת משפטים לילדים

פרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי. לאחר עשרת הדברות, המהווים את עיקר היהדות וכוללים את האיסורים החמורים ביותר (איסור עבודה זרה ואיסור שפיכות דמים - רצח), היינו מצפים שפרשת משפטים תתמקד בנושאים החשובים, אולי דיני שבת, אולי דינים אחרים, אבל הפרשה מתחילה דווקא בנושא של עבד עברי.
התורה רוצה להזכיר לנו כי אנו בעצמו היינו עבדים. גם בפתיחת עשרת הדברות נאמר: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". עלינו לזכור את מצבנו בעבר ולדעת להתנהג ממנו לעתיד ובפרט דרך ההתיחסות לעבדים שאולי יהיו לנו.
התורה אינה בעד עבדות, אולם בתקופת קדם העבדות היה מצב נתון שקשה לשנותו. גם כיום נדמה לנו שאין עבדות, אולם בארצות באפריקה ובאסיה העבדות כמעט קיימת. אנשים אינם עבדים במובן שהם רכוש, אולם הם מועסקים בתנאים גרועים ביותר ובשכר נמוך במיוחד.
התורה יוצאת נגד תנאים אלו. על האדון חובה לספק תנאים מינימלים וסבירים לעבד, ולמעשה ההתיחסות לעבד הינה כמו לעובד שכיר. תקופת העבדות הינה מוקצבת בשנים, ולאחריה צריך לשחרר את העבד, ועוד לתת לו מתנות רבות (מעין שכר על עבודתו). ההלכה מרחיבה עוד את הנושא ואף פוסקת שאם יש לאדון שמיכה אחת, עליו לתת אותה לעבדו.
מטרת התורה היא להראות שהעבד אינו שונה כלל ממך. אם בימי קדם, עבדים היו רכוש לכל דבר, והאדון היה יכול לעשות בהם כרצונו (כולל הטלת עונשים גופניים), באה התורה ושוללת זאת מכל וכל. פגיעה גופנית בעבד מובילה לשחרורו המיידי. התורה רואה בעבדות מצב זמני, הנובע מפשעים שנעשו בעבר או מהדרדרות כלכלית, מצב שיכול להישאר רק שנים מעטות וחייב להסתיים לאחר תקופה לא ארוכה.

הרחבות בנושא עבד עברי

לדף הראשי של פרשת משפטים

פרשת יתרו לילדים

תקציר פרשת יתרו לילדים

פרק י"ח – ביקור יתרו במחנה בני ישראל
יתרו חותן משה, שומע על הניסים שקרו לבני ישראל בצאתם ממצרים ועל ים סוף. יתרו בא למקום חנייתם של בני ישראל, בתחתית הר האלוקים, עם ציפורה אשת משה ועם שני בני משה. התורה מפרטת את שמות בניו של משה גרשם – מאחר והוא היה גר בארץ נוכריה -  במדין, ואליעזר – שאלוקי אביו עזרו והצילו מפרעה.
משה עורך סעודה לכבוד יתרו ומספר לו שוב בדיוק את כל הקורות אותם. מכאן לומדים שלא דומה שמועה ששומעים לשמיעת הסיפור ממישהו שראה בעצמו בדיוק מה קורה. יתרו מתפעל מאד והוא הראשון שמשתמש בביטוי ברוך ה'. 
למחרת רואה יתרו כי משה רבנו עסוק כל היום בשפיטה בין העם. לשאלתו עונה משה כי הוא מלמד את העם את תורת ה' והוא עושה זאת מבוקר ועד ערב. יתרו אומר שמשה עמוס מדי ולא יכול להמשיך ככה לאורך זמן.
יתרו מציע למשה למנות שופטים נוספים. אלו יהיו "אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע". ימונו שרי עשרות, ומעליהם שרי חמישים, מעליהם שרי מאות, ובראש הפירמידה שרי האלפים - שר לכל אלף איש. את כל הנושאים הפשוטים הם ישפטו ורק בנושאים הסבוכים שצריכים הכרעה מאת משה, יגיעו אליו. משה מקבל את העצה וממנה את השופטים השונים.

פרק י"ט – ההכנות למתן תורה
בראש-חודש סיוון, חודש וחצי לאחר צאתם ממצרים, מגיעים בני-ישראל אל מרגלות הר סיני. משה עולה אל הר סיני לקבל הנחיות. ה' מודיע לו כי אם ישראל יקבלו עליהם את ברית ה', יהיו לו "סגולה מכל העמים", "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".משה יורד אל העם ומוסר את דברי ה'. תשובת ישראל כאחד: "כל אשר דיבר ה', נעשה"!
משה עולה אל האלוקים ומביא את תשובת העם. ה' אומר לו להנחות את העם להיטהר ולהתקדש לקראת יום מתן התורה. הוא מזהיר אותם מפני התקרבות אל הר סיני בזמן התגלות ה' עליו. לאחר שלושה ימים של הטהרות והתקדשות, בבוקר ו' בסיוון החלו להישמע קולות וברקים מכיוון הר סיני. על ההר נקשר ענן כבד ומתוכו קול שופר ההולך ומתחזק. אלו חלק מתיאורי התורה את המעמד ההיסטורי והכביר של מתן תורה, כשבוודאי תיאורים אלו חלקם כפשוטם, וחלקם מתארים גילויים רוחניים המתוארים בלשון בני אדם.
ה' יורד על הר סיני ומשמיע את הדברות לבני ישראל.



עשרת הדברות (כ, א-יד)
התורה מפרטת את עשרת הדברות
  • אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.
  • לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תעשה לך פסל וכל תמונה...
  • לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא...
  • זכור את יום השבת לקדשו...
  • כבד את אביך ואת אמך...
  • לא תרצח.
  • לא תנאף.
  • לא תגנוב.
  • לא תענה ברעך עד שקר.
  • לא תחמוד בית רעך לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושור וחמור וכל אשר לרעך

יש דעות שונות בחלוקה של הדברות כאשר לפעמים הדבורת אנוכי ולא יהיה נספרות כדיבר אחד, והדיבר לא תחמוד מחולק לשניים.
התרגשות במחנה ישראל (כ, טו-יח)
העם אינו יכול לעמוד בגילוי האלוקי הנשגב. הוא מבקש ממשה שיהיה המגשר בין גילוי האלוקים לבינו. וכך שומע משה את הדברים מפי הגבורה ומוסר לכל העם בכוח האלוקים.
הציוויים שלאחר עשרת הדברות (כ, יט-כג)
הקב"ה מזהיר שוב את בני ישראל מפני עבודה זרה. את המזבח שעליו יביאו קורבנות חובה למלא באדמה ואם יבנו מזבח אבנים, יקפידו לבנות מאבנים שלא הונף עליהן ברזל,  כמו-כן יש להקפיד שהעלייה למזבח תהיה באמצעות כבש (משטח אלכסוני מאורך - רמפה), ולא במדרגות שהעלייה בהן אינה מכבדת את המזבח. הוראות אלו קוימו ובפרט בבית המקדש שכולו נבנה בלי שהונף כלי אבן במקדש.
 

דבר תורה לפרשת יתרו בנושא כיבוד אב ואם

בפרשת יתרו, ה' נותן לעם ישראל את עשרת הדברות, המהווים את עיקרי היהדות. נתמקד במצוות כיבוד הורים (שמות כ' י"ב): "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ". מצוות כיבוד הורים חריגה בעשרת הדברות. היא אינה מצווה בין אדם לה' (כדוגמת שבת או איסור עבודה זרה) והיא שונה גם מיתר מצוות הלא תעשה בין אדם לחברו (שכולן פותחות במילת האיסור לא). היא מוגבלת כלפי שני אנשים: ההורים שלך (למרות שחכמינו הרחיבו את המצווה גם לכיבוד האחים הגדולים, הסבים, הורי בן או בת הזוג ועוד).
בנוסף זוהי אחת המצוות הבודדות ששכרן מפורש, ולא סתם שכר, אלא שכר רב מאד, למען יאריכון ימיך. מצוות כיבוד ההורים היא מהילדות ועד לבגרות. בגיל הילדות ובגיל הנערות לפעמים ההורים מרגיזים, מעצבנים וכלשון הנוער לא מבינים כלום, עדיין חובה לכבדם. גם כאשר ההורים מבוגרים וזקנים, אסור חלילה להתייחס להורים כאל מעמסה (בחברות קדומות בעולם, היחס לזקנים היה גרוע מאד), אלא תמיד לעזור ולכבד אותם. מכאן ברור גם למה כיבוד הורים מוביל לאריכות ימים, הרי גם לך בעתיד יהיו ילדים, ואם ילדים אלו יראו איך כיבדת ודאגת לצרכי ההורים שלך, הרי כאשר הם יגדלו, הם ידאגו לצרכים שלך בעת זיקנה.
בלשון הפסוק כתוב "יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך". ניתן לפרש זאת בשתי דרכים, הראשונה אריכות ימים, והשנייה, עם ישראל כעם יזכה להאריך ימים על ארצו. התורה מלאה באזהרות מפני הגלות, ובמובן הלאומי, מצוות כיבוד הורים, משמעותה זכירת אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב, משה ודרך זאת את קיום התורה שהיא התנאי ההכרחי לישיבת עם ישראל בארצו. אכן כאשר עם ישראל עזב את דרך התורה, בסופו של דבר, חרב בית המקדש ועם ישראל יצא לגלות.
כבד את אביך ואת אימך
כבד את אביך ואת אימך - פיליפ רטנר מוזיאון התנך בצפת


לדף הראשי של פרשת יתרו

תפזורת לפרשת יתרו

בתפזורת הבאה וטמנו מילים מפרשת יתרו, ניתן לחפש ישירות בתפזורות, לענות על השאלות בצד או להיעזר ברשימת המילים. בהצלחה

חידות נוספות לפרשת יתרו

העמוד הראשי של פרשת יתרו


תפזורת לפרשת יתרו
תפזורת לפרשת יתרו

אדר נזלי ישע

אדר נזלי ישע הוא קרובה לטו בשבט שחוברה על ידי רבי יהודה בן משה הלוי. אין זה המשורר הנודע רבי יהודה הלוי, אלא אחד מפייטני ארץ ישראל הקדומים שחי במאה השביעית לספירה. הפיוט נאמר בתפילת שחרית של ט"ו בשבט על סדר חזרת הש"ץ. סוג זה של פיוטים מכונה קרובות (שכן בהן החזן קרב לפני העמוד לומר את התפילה). פיוטים רבים מאותה תקופה, ובפרט של רבי אלעזר הקליר מצאו את דרכם לסדר התפילה בחגים ובימים נוראים, ואילו רבים אחרים נשכחו. פיוט זה נמצא מחדש בגניזת קהיר והובא לראשונה לדפוס על ידי מנחם זולאי ז"ל.

הפיוט בנוי על סדר הא"ב ובכל בית מזכירים עץ אחר באותה אות. לאחר מכן בא המשפט הקבוע בראש השנה לאילן, בשורה הרביעית מופיע תמיד פסוק (לאחר הנקודתיים) וחתימת הברכה.
מעניין לשים לב לרשימת העצים, וכמובן שעצים שאינם מקומיים לארץ ישראל לא מוזכרים כלל. גם הפרדס המוזכר הוא פרדס רימונים, ולא פרדס הדרים. לברכת את צמח דוד עבדך אין סיום משלה וגם שימו לב לחתימה של הברכה האחרונה.

אדר נזלי ישע תזיל להמוני
אגוז יפריח למעודני
בראש השנה לאילן
אמץ אמוני: כי שמש ומגן ה'
ברוך אתה ה' מגן אברהם

בהילו נרו יאיר לנחויים
ברוש בהיק יזהיר לפדויים
בראש השנה לאילן
ברך בגשמי תחיה לארץ החיים: כי מוצאי מצא חיים
ברוך אתה ה' מחיים המתים

גדול ומהולל ורם על כל אל
גפן המשולח כרם אל.
בראש השנה לאילן
גבר ששון באומרי אין כאל: כי גדול בקרבך קדוש ישראל
ברוך אתה ה' האל הקדוש

דביר תבנה למסוימה
דולב יאריך בקומה
בראש השנה לאילן
דרוש לנו מחכימה: כי ה' ייתן חכמה
ברוך אתה ה' חונן הדעת

הדר שרה מראש אמנה
הדס יפריח למאמינה
בראש השנה לאילן
תשובב למי מנה: כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה
ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה

ועמך לטובה תתאיר
ורד יזהיר ואיל יכאיר
בראש השנה לאילן
ועד סליחה לעם זו להבאיר: כי אסלח לאשר אשאיר
ברוך אתה ה' חנון ומרבה לסלוח

זוהר יזהיר מקום יעקב
זית רענן המשול ביעקב
בראש השנה לאילן
זאת יאמר ליעקב: כי פדה ה' את יעקב
ברוך אתה ה' גואל ישראל

חפש פדות לקהלך
חרוב ימתיק וברכה בו להללך
בראש השנה לאילן
חי תרפא גוי מייחלך: כי אעלה ארוכה לך
ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל

טהר משוש כל הארץ
טיף ברכה לקרואי חפץ ארץ
בראש השנה לאילן
טכס להגשים ברכה לארץ: כי מבורכיו יירשו ארץ
ותן טל ומטר לברכה, ברוך אתה ה' מברך השנים

י-ה חיש ישע לעמך אשר קוו
יבולים בפרים ינוו
בראש השנה לאילן
יאמר לאסוף דוחים אשר יקוו: כי פדיתם ורבו כמו רבו
ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל

כהשמיע במילינו
כרם ייתן פריו לנו
בראש השנה לאילן
יכריע צדק מאזנינו: כי ה' שופטינו
ברוך אתה ה' מלך אוהב צדקה ומשפט

להשמיע ישע לעבדו
לוז לעשרים ואחד יגמר נרדו
בראש השנה לאילן
לאבד נצרים ומינים אשר בו בגדו: כי רשעים יאבדו
ברוך אתה ה' שובר אויבים ומכניע זדים

מעת חרב בית איבו
מור מארץ העדה ישובו
בראש השנה לאילן
מעוז יהי לעם קרובו: כי לי איים יקוו
ברוך אתה ה' משען ומבטח לצדיקים

נועם ששון בהגיון
נרד וכרכום נחז בחיזיון
בראש השנה לאילן
נבנתה העיר על תילה נשמיע בריציון: כי בנה ה' ציו
ברוך אתה ה' בונה ירושלים (אומרים את כל ברכת את צמח)

סולו סולו המסילה לבני
סמדר ירבה לעידוני
בראש השנה לאילן
סכות שיח חינוני: כי שמוע אל אביונים ה'
ברוך אתה ה' שומע תפילה

ערך קורבן אולמו
ערבה מנחה לשאת עם בהתרוממו
בראש השנה לאילן
עולת שי יקבל מעמו: כי רוצה ה' בעמו
ברוך אתה ה' המחזיר שכינתו לציון

פריו ייתן לשמחנו בגילה
פרדס עם צמחי ארך ויבולה
בראש השנה לאילן
פדוייך מהללים יומם ולילה: כי נעים נאווה תהילה
ברוך אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות

צמחי אילנות בברכה נחזה,
קיקיון ראש יום, רימון ציץ לעם הזה
בראש השנה לאילן
שקמים ושירוק יגבה כזה: תשמיענו כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה
ברוך אתה ה' עושה השלום.


לדף הראשי של טו בשבט