אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

תפזורת לפרשת השבוע לך לך

בתפזורת הבאה לפרשת לך-לך, מופיעות מילים מהפרשה. יש מספר אפשרויות לפתור את התפזורת. ניתן לחפש בתפזורת מילים מהפרשה, ניתן לענות על השאלות (מתאים לילדים היודעים לקרוא אפשר להיעזר בפסוקים שמצוינים ), ולילדים קטנים, אפשר גם להשתמש ברשימת המילים (המופיעה במהופך). בהצלחה...


תפזורת לפרשת לך לך
תפזורת לפרשת לך לך
עוד חידות לפרשת לך לך
פרשת לך לך לילדים
מאמרים ודברי תורה לפרשת לך לך

חידות לפרשת לך לך

עמוד החידות לפרשת לךלך  כולל חידות מילוליות וחידות ציורים ותפזורת הקשורות לנושאים שונים בפרשת לך לך. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף  ולפתור סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות אולם הנאה מירבית תושג רק מנסיון עצמי לפתור את החידות
בהצלחה

חידות לפרשת לך לך
חידות לפרשת לך לך


חידות נוספות לפרשת לך לך באדיבות מר עזרא מרום מחבר תורה ממרום

1." ויבוא הפליט ויגד לאברם".  מיהו הפליט   ?(רש"י).
2.  מנין נלמד הכלל: "כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו". ? (רש"י).
3. לאילו נשים בתורה ניתן התואר: א. יפת מראה   ב. טובת מראה.
4.  כיצד מכנה לוט את ככר הירדן?
5.  מנין לומד רש"י את הכלל: "שם רשעים ירקב"?
6.  מה למדים מהפסוק: "ואתה לך אל אבותיך בשלום". ?
7.   מיהו אמרפל מלך שנער ? (לפי רש"י)
8. מה שמות מלכי סדום ועמורה?
9. מי אני: א. עמק השידים    ב. חצצון תמר?
10  . "לא יקרא עוד שמך אברם". לאילו אישים בתנ"ך נוספה אות לשמם ומה רמוז בכך ?
11. מי מכונה בפרשתנו: א. אב המון גויים   ב.  פרא אדם  ?
12.ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ". ציין 3 פירושים למילה" דמשק".
13. א. כמה שנים חייב אדם לחיות עם אשתו העקרה עד שישא אישה אחרת ?.
       ב. מה המקור לכך בפרשתנו.?
14. מי היתה הגר שפחת שרי? (רש"י).
15. באיזה גיל נימולו: א. אברהם       ב. ישמעאל ?



לדף הראשי של פרשת לך לך

פרנץ רוזנצווייג

פרנץ רוזנצווייג היה פילוסוף יהודי גרמני בגמרניה של ראשית המאה העשרים. רוזנצווייג עבר מסלול חיים הכרוך בעימותים עם דתו. החל מגדילה בבית מסורתי, דרך התבוללות משפחתו הקרובה, רצון להתנצר ולהמיר את דתו, ביקור בתפילות יום הכיפורים, שינוי החלטתו והתקרבות לדת. בין שאר כתביו תרגם רוזנצוויג ביחד עם מרטין בובר את התנ"ך לגרמנית.
כשעיינתי בספר החדש: "פירושי פרנץ רוזנצוויג לשירי רבי יהודה הלוי",  הרהרתי שיש מעט מאד אנשים היכולים להוקיר את הספר במלואו. זוהי קבוצה מצומצמת  של חובבי שירת ימי הביניים בכלל וריה"ל בפרט, ובנוסף מתענינים בפילוסופיה יהודית של ראשית המאה העשרים. אלו שצלחו את שני התנאים האחרונים מוטב שישלטו היטב בשפה הגרמנית.
לדאבוני, איני עונה לאף אחד משלושת התנאים בצורה מובהקת ובודאי לא לצירוף הכמעט בלתי אפשרי, אולם מחבר הספר פרופ' מיכאל שורץ, הצליח ליצור ספר רב מימדי שגם אנשים  המתענינים באחד מתחומים אלו, יוכלו למצוא בו עניין.
הספר מתחיל במבוא ומסתיים באחרית דבר של רוזנצוויג לספרו המקורי ובמבוא של בנו של רוזנצוויג לספר שהוציא. בין לבין מובאים תשעים וחמישה שירים ופיוטים של רבי יהודה הלוי.
הספר בנוי מחמישה רבדים שונים בין-תחומיים, המגשרים על מאות שנים של הבדלי שפה לשון ופילוסופיה. קריאת המבואות לבדם תספק את חובבי הפילוסופיה ותספק להם הצצה קצרה לדמותו של רוזנצווייג.
  • הרובד הראשון הוא שיריו ופיוטיו (לרוב פיוטים שנאמרו כחלק מהתפילות בשבתות ובחגים) של רבי יהודה הלוי, אין חידוש בשירים אלו והם ידועים כבר מאות בשנים.
  • הרובד השני הוא התרגום לגרמנית של שירים אלו, התרגום של רוזנצוויג מראשית המאה העשרים.
  • הרובד השלישי הוא הפירושים של רוזנצוויג אותם תירגם פרופ' שוורץ מגרמנית לעברית. פירושים אלו שלעיתים הם קצרים ולעיתים ארוכים, מעידים על נפשו של רוזנצוויג יותר מאשר על ריה"ל וקריאתם מהווה לעיתים פרשנות חדשנית על שירה ישנה, שבודאי לא הייתה נמצאת בכוונת המשורר.
  • הרובד הרביעי הן הערות קצרות של שוורץ על התרגום ועל השינויים בו מהמקור
  • הרובד החמישי, הם "זכרי הלשון" בשירי ריה"ל. במונח זה הכוונה שהמחבר הוסיף לכל שירי ריה"ל מקורות לפסוקים במקרא ובספרות היהודית. 
הרובד החמישי חשוב. בשירת ימי הביניים המשוררים ידעו כמובן את התנ"ך בעל פה ולמעשה כמעט כל מילה בפיוט מכוונת לפסוק מסוים. הערות אלו המחזירות לקורא של ימינו שאינו מכיר את התנ"ך בעל פה את הקשר המיידי בין כל משפט לפסוק בתנ"ך, מועילות מאד. עבודה זו של זכרי הלשון, מתבססת על ספריו של דב ירדן שעשה זאת לכל שירי ריה"ל והוציאם בארבעה כרכים, עם שינויים הוספות וגריעות בכל מקום שדעתו של שוורץ הייתה שונה. מבחינתי האישית רובז זה הוא המענין ביותר בספר ואשתדל לעשות בו שימוש מפעם לפעם בהבאת קטעי פיוטים קצרים.
למרות שקהל הקוראים של הספר אינו גדול, אנשים המתעניינים בתחומים אלו ישמחו להחזיקו בבית ולעיין בו מפעם לפעם. טוב לספרים אלו היוצאים, העוסקים בתחומי נישה, היוצאים מהיכל האקדמיה ומגיעים למדף הספרים.

פרנץ רוזנצווייג
פרנץ רוזנצווייג
פירושי פרנץ רוזנצווייג לתשעים וחמישה משירי רבי יהודה הלוי
תרגמם ואיתר פסוקי מקרא ואמרות חז"ל המאוזכרים בשירים - מיכאל שוורץ
הוצאת מאגנס
תשע"א 2011
496 עמודים

ברית בין הבתרים

ברית בין הבתרים מהווה את אחד הרגעים המכריעים בחייו של אברהם. ננסה לעיין מעט בפרשה בפרק ט"ו.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-ה' אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר:  אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד.  ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲ דֹנָי ה' מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.  ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי.  ד וְהִנֵּה דְבַר-ה' אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.  ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.  ו וְהֶאֱמִן, בַּה'; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה.  ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אֲנִי ה', אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ.  ח וַיֹּאמַר:  אֲ-דֹנָי ה', בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה.  ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.  י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר.  יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם.  יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.  יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.  טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.  טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה.  יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.  יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.  כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.  כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי."
כבר בקריאה ראשונה של הפרק יש לנו קושי מסוים. מקובל להניח שתיאור ברית בין הבתרים מתחיל בפסוק ז' הנפתח באמירה חדשה של ה' לאברהם, אולם האם הפסוקים א'-ו' מהווים חטיבה נפרדת לגמרי, הקדמה לברית בין הבתרים או חלק בלתי נפרד ממנה? מבחינת הכתוב, אין למעשה כלל הפסקה בין חלקי הפרק, אולם הסמיכות של שני החלקים והבנתם כמתרחשים אחד אחרי השני מעלה מספר קשיים, מאחר והחלק הראשון מתרחש בלילה ואברהם מצווה בו לספור את הכוכבים ואילו החלק השני מתרחש ביום ונמשך כמעט עד השקיעה.
ייתכן שהאירועים קרו במשך יממה שלמה (כך מפרש החזקוני), ייתכן אפילו שההוצאה לראות את הכוכבים הייתה ממש לפנות בוקר, ייתכן אפילו ואברהם התבקש לראות את הכוכבים ביום, לא ראה אותם אבל האמין שכמו שהכוכבים נמצאים בשמים גם ביום ולא רואים אותם, כך יהיה לו זרע. לעומת זאת פרשנים אחרים מפרידים לחלוטין את האירועים למרחק של שנים בין אחד לשני.
אחד הקשיים נובע מהבנתו של פסוק ח'. ה' אומר לאברהם שהוא יירש את הארץ, ואברהם שואל שאלה "במה אדע כי אירשנה". נזכור שלאברהם עדיין אין ילדים. בהנחה שפסוקים א'-ו' אירעו מייד קודם לכן, הרי הובטח לאברהם זרע, ואברהם האמין בה' ובהבטחה ומה פתאום באה השאלה כאן? בעיה זו גרמה לחלק מהפרשנים להקדים את מעשה ברית בין הבתרים (במספר שנים) למעשה ההוצאה מהאוהל בתחילת הפרק.
אולם, הרש"ר הירש מעלה אפשרות אחרת, השאלה אינה שאלה של אמונה, אלא שאלה פרקטית הנוגעת לצעד הבא. אברהם למעשה כבר התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה (י"ג יז), כרת ברית פוליטית עם ענר אשכול וממרא ואפילו ניצח את מלכי המזרח, שחרר את מלכי אזור סדום ונפגש עם מלכיצדק, אישיות בכירה ביותר. אברהם למעשה שואל מה הצעד הבא למימוש ההבטחה, האם להמשיך ולכבוש את הארץ, האם דווקא לחכות עד שזרעו יתקיים ויכבוש את הארץ? אברהם מבקש הנחיות ואמונתו בה' תאפשר לו לפעול לאור הנחיות אלו.
תשובת ה' מפתיעה. אפילו מפתיעה מאד. אברהם מצטווה לקחת בעלי חיים, לבתר אותם, להעמידם אחד מול השני. התיאור מוזר ביותר וקשה להבינו על דרך הפשט. עיינו בפרשנים השונים וראו רמזים שונים שהם מצאו בנושא זה לענייני הקורבנות, הגלויות, מהות עם ישראל ועוד (ראו מאמר על פירוש הרש"ר הירש לנושא זה).
אברהם לא מקריב את הבתרים, אברהם כלל לא בונה מזבח. אין אלו קורבנות המנחה של קין והבל ואף לא קורבן העולה שהקריב נח. זה משהו אחר לחלוטין.

עוד פסוק מוזר (י"א) מספר לנו שהעיט ניסה לרדת על הפגרים ואברהם היה צריך לסדר אותם מחדש. לא ברורה מטרתו של פסוק זה והוא שימש כר נרחב לפרשנויות שונות. בכל אופן לאברהם ברור שהוא צריך להמתין כי הרי משמעות המעשה עדיין לא ברורה. גם הסיטואציה עצמה, עמידה בין בתרי חיות אינה נעימה כלל וכלל ולא מבשרת טובות ואכן תרדמה נופלת על אברהם והוא מוצא את עצמו באימה ובחשכה גדולה. אין לנו מושג עם אברהם ער או ישן, האם או חלום או זוכה להתגלות אבל סופסוף מגיעה התשובה לשאלה המקורית: "במה אדע כי אירשנה"
התשובה מתחלקת לשלושה חלקים. פסוק י"ג מתחיל בבשורות הרעות. זרעו של אברהם ישועבד לעם אחר במשך תקופה ארוכה של ארבע מאות שנה לפני שיצאו ברכוש גדול. לפני שאברהם מספיק לחשוב מה יקרה לו באותה תקופה (אמנם תוחלות החיים התקצרו מאד לאחר המבול, אולם אברהם הכיר אנשים שחיו שנים רבות וייתכן שחשב שגם הוא עוד יהיה בחיים), הוא מתבשר שהוא ימות וייקבר בשלום ושיבה טובה (והצרות לא יתחילו בחייו) ורק הדור הרביעי ישוב לארץ כנען. הסיבה שצריך לחכות היא "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה" בעולמו של הקב"ה יש חשבון מדויק. כאשר יגדשו האמוריים את הסאה, יגיע זמנם לעבור מן הארץ.
לאחר האמירה בא הצד המעשי של הברית. השמש שוקעת, נהייתה עלטה (אולי הכוונה בחשיכה טבעית בניגוד לאימה חשיכה גדולה שהייתה קודם), ותנור העשן ולפיד אש עובר בין הגזרים (האם שורף אותם? האם הם נעלמים? לא ידוע).
הברית נכרתת אולם אנו נשאלים עם יותר שאלות מתשובות. מילא שעוון האמורי לא שלם, אולם למה צריך עם ישראל לסבול ארבע מאות שנה? האם אברהם גם קיבל נבואה על המציאות שבני ישראל, זרעו, יחטאו לבסוף ויגלו גם הם מהארץ (וישובו אליה לאחר מכן)? ריבוי השאלות הפתוחות וההבנה שהפרטים בברית שאינם מובנים לנו הם סימבולים יצרו את הקרקע הפוריה למדרשים ולפרשנויות השונות על פרשה זו.
באופן פשוט ניתן להבין מהברית שהחיים לא יהיו פיקניק. עם ישראל נדון לשעבוד. עם ישראל דומה לאותן ציפורים שהעיט כל הזמן מנסה לרדת עליהם, עם ישראל תלוי בגורלו גם באומות העולם. הוא יהיה משועבד לעמים אחרים, והוא גם צריך לחכות שעמים אחרים ישלימו את מעשיהם הרעים (ואם יחזרו בתשובה? מה יקרה אז)? עם ישראל עוד בכלל צריך להתקיים. הבטחת הזרע מתממשת באמצעות ישמעאל אולם הוא בן שפחה ולא הבן של שרה, בן זה יוולד יותר מאוחר. גם אותו שלום שהובטח לאברהם עדיין רחוק. אברהם נאלץ לעמוד בסיטואציות קשות, של ריב עם אשתו, גירוש הגר וישמעאל, רעב, עקידת יצחק ומות שרה. אותו שלום שמדובר בו מגיע למעשה רק לאחר שאברהם מסדר את הנישואין בין רבקה ליצחק ואכן מבטיח את המשך קיומו של זרעו.

מאמרים נוספים לפרשת לך לך
ברית בין הבתרים
ברית בין הבתרים - רפאל - קריית הותיקן

תשובות לחידון ויצא

אם הגעתם לדך זה לפני שניסיתם לפתור בעצמכם את החידות לפרשת ויצא, אנא גשו לדף החידות. ההנאה מפתרון עצמי של החידות גדולה בהרבה. אם נתקעתם וצריכים חילוץ, אתם מוזמנים להמשיך.
עוד קצת למטה



ועוד קצת






מתחילים:
  • התרגיל החשבוני מרמז על תקופת הזמן שהיה יעקב צריך לעבוד אצל לבן. 7 שנים עד לחתונה עם לאה 7 ימים (ולכן בקטן) עד החתונה עם רחל ועוד 7 שנים למפרע לאחר החתונה עם רחל.
  • מצפה הכוכבים מרמז לפסוק מ"ט לא: "וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהוָֹה בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ"
  • שפה זרה מרמז לצמד המילים יגר שהדותא, שמו הארמי של המצפה, אלו המילים היחידות בתורה שאינן בעברית
  • צמד הדודאים וגם פרחי הדודאים, מרמז על הדודאים אותם מצא ראובן והביא ללאה אימו. לאה החליפה לאחר מכן את הדודאים תמורת הזכות להיות ראשונה עם יעקב (פרק ל' יד-טז)
  • אגוז הלוז מרמש על שמה של בית אל (כ"ח יט) "וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית-אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר לָרִאשֹׁנָה"
  • מאיר שלו ועגנון - סופרים ששמות יצירותיהם בפרשה. יצירתו של שלו כימים אחדים (כ"ט כ) "וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ" ויצירתו של עגנון תמול שלשום (ל"א ב) "וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת-פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם"
  • הבאר החסומה באבן מרמזת לפסוכ ב' בפרק כ"ט: "וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה-שָׁם שְׁלשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל-פִּי הַבְּאֵר"
  • הכינור מרמז לפסוק כ"ז בפרק ל"א: "לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא-הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר"
  • משורר כשני בנים מרמז לרבי יהודה הלוי, ששמו כשני בנים של לאה ויעק
  • 496351 הוא מספרה האישי של דינה ברזילי ומרמז על דינה בת יעקב 
  • הכרית והגמל מרמזים למחבוא של התרפים אותם גנבה רחל (ל"א לד): "וְרָחֵל לָקְחָה אֶת-הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת-כָּל-הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא"
  • הר סיני וקוביות הקרח מרמזים לטענותיו של יעקב כנגד לבן (ל"א מ) "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"
  • T T - מרמז לפסוק כ"ט יט: "וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי"
  • הסולם מרמז לחלום יעקב ולסולם המופיע בו (כ"ח יב)

חידות לפרשת נח

החידון לפרשת נח מכיל דף ציורים עם חידות מילוליות וחידות ציורים הקשורות לנושאים שונים בפרשת בראשית. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף בכמה עותקים ולפתור ביחד סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות אולם מומלץ לנסות היטב לבד.

בהצלחה
חידות לפרשת נח
חידות לפרשת נח


לדף הראשי של פרשת נח

תשובות לחידון פרשת תולדות

אם הגעתם לדך זה לפני שניסיתם לפתור בעצמכם את החידות לפרשת תולדות, אנא גשו לדף החידות. ההנאה מפתרון עצמי של החידות גדולה בהרבה. אם נתקעתם וצריכים חילוץ, אתם מוזמנים להמשיך.
עוד קצת למטה



ועוד קצת






מתחילים:
  • החלון מרמז לפסוק כ"ו ח': "וַיְהִי כִּי-אָרְכוּ-לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"
  • בירושלים וגם בתל אביב מרמז לשכונה מאה שערים (הידועה מאד בירושלים וכמעט לא ידועה כלל בתל-אביב) המופיעה בספוק ח' י"ב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה'"
  • תמונת הצייד מרמזת על עשו והילדים באוהל מרזמים על יעקב (כ"ה כז): "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים"
  • מי מתעסק? מרמז לטענות שהיו לרועי גרר מול רועי יצחק (כ"ו כ), שימו לב לניקוד: "וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ"
  • הרבה ציונות בפרשה. תמונת של ברל כצנלסון ששמו העברי בארי מרמזת על יהודית בת בארי, אשת עשו. אשר צבי גרינברג הוא אחד העם (שגם תמונת מופיעה) מרמז לפסוק כ"ו י: "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת-אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם"
  • כוכב הלכת מאדים מרמז לנזיד העדשים כ"ה ל: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ אֱדוֹם". גם העדשים מרמזות לנזיד זה
  • סמל התעשייה הצבאית, תעש, מרמז לפסוק כ"ז יד: וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח וַיָּבֵא לְאִמּוֹ וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו"
  • התאומים מרמזים ליעקב ולעשיו
  • תחנה של בני ישראל - מרמז לחרדה של יצחק, חרדה היא אחת התחנות הנמנית בפרשת מסעי
  • תמונת הבאר מרמזת על בארות המים שחפר יצחק
  • ארגון בטרם עוסק בבטיחות ילדים ומרמז לפסוק כ"ז ד: "וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת"
  •  קופסת התרד מרמזת לדבריו של ה' ליצחק בפסוק כ"ו ב: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' וַיֹּאמֶר אַל-תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"

האגדות שלנו ואגדתא

בעיתוי מעניין, יצאו בהוצאת דביר שני ספרים העוסקים באגדות חז"ל. הראשון, האגדות שלנו מיועד לילדים ונכתב על ידי שהם סמיט והשני, אגדתא, נכתב על ידי שמוליק פאוסט.

האגדות תופסות מקום חשוב בספרות היהודית, במדרשים ובתלמוד. בהקדמתה לספר האגדות שלנו, מזכירה שהם סמיט את "ספר האגדה", יצירתם של ביאליק ורבניציקי כמקור ההשראה שלה ועל הקשיים שהיו לה בהקראת הסיפורים לילדיה. לשון התלמוד שונה מלשון ימינו וללא לימוד קבוע ורגיל של המקורות, קשה להכיר אותה. עשתה שהם מעשה, אספה מבחר אגדות ושכתבה אותן בלשון עשירה ויפה, אך בת ימינו, תוך שיבוץ פירושים, ביאורים והרחבות מאירות עיניים בשוליים. אפשר לקבל את הפירושים האלו או להתווכח איתם אך הדבר מוסיך עניין רב גם למבוגרים המקריאים את הסיפור לילדים. לדוגמה בסיפור המבול משובצות הערות והארות על עץ הגופר, על סיפורי המבול בשאר תרבויות העולם העתיק, על עץ הגופר, הר אררט ועוף החול, ובנוסף גם מוצגות מבחר אפשרויות ודעות שונות של חכמי ישראל בנוגע לצורת התיבה.

הספר מתאים מאד לילדים בראשית הקריאה לקריאה עצמית (בני בכיתה ב' נהנה מהקריאה וסיים את הספר, וגם הילדים הגדולים יותר מעיינים בו) וכמובן להקראה לילדים קטנים יותר וללימוד משותף.
הספר מעוצב בצורה שונה מספרי ילדים, צורה שמבהירה שהוא ספר שונה ומיוחד. הפורמט גדול ואלבומי, אולם לא צעקני וצבעוני מדי, אלא עיצוב קפדני ויפה המצליח להראות שמדובר בקנקן נאה וחדשני לתוכן ישן נושן ומלווה באיורים רכים בצבעים עדינים של ולי מינצי.
יש לקוות שספר זה ימצא את מקומו בבתים רבים וילדים רבים יחזרו להינות מהעושר הגדול הטמון במקורות היהודים העתיקים.
נציין עוד שהספר זכה בפרס אקום לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים (ציטוט מגב הספר):
מִתּוֹךְ נִמּוּקֵי הַשּׁוֹפְטִים: "הָאַגָּדוֹת נִכְתְּבוּ בְּלָשׁוֹן פְּשׁוּטָה, נְהִירָה, סִפּוּרִית וּנְעִימָה, לֹא מִתְיַלֶּדֶת וְלֹא מִצְטַעֲצַעַת, וְהַמַּחְשָׁבוֹת וְהַהֶעָרוֹת הַמְּלַוּוֹת אוֹתָן מַעֲשִׁירוֹת אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד... לְדַעְתֵּנוּ, סְמִיט הִתְמוֹדְדָה הֵיטֵב עִם הָאֶתְגָּר שֶׁהִצִּיבָה לְעַצְמָהּ, וְהִצְלִיחָה לִיצֹר מַאֲרָג עַדְכָּנִי וּמוֹשֵׁךְ לֵב שֶׁל אַגָּדוֹת, לִשְׁאֹב מְעַט מִן הַיָּם הָאַדִּיר שֶׁל הַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית וְלָצֶקֶת לִכְלִי חָדָשׁ." - חַיִּים בְּאֵר, מַאיָה בֵּזֵ'רָנוֹ, אֲבִירָמָה גּוֹלָן"

האגדות שלנו - שהם סמיט
האגדות שלנו - שהם סמיט

להלן דוגמה לדף מהספר (באדיבות ההוצאה). לחצו להגדלה
עמוד לדוגמה



האגדות שלנו
אוצר האגדה העברית לילדים
שהם סמיט
איורים: ולי מינצי
הוצאת דביר
תשע"א 2011
128 עמודים

הספר השני, אגדתא, נכתב על ידי שמוליק פאוסט. ספרי עיון רבים מתחילים את דרכם באחת משתי האפשרויות הבאות: פישוט של עבודת דוקטורט, או כינוס ואיסוף והרחבה של טורים שבועיים. אגדתא, שייך לסוג השני והוא מקבץ מבחר טורים שפורסמו במהלך כמה שנים בעיתון מקור ראשון (בו פאוסט משמש כעורך מדור הספרות). כינוס המאמרים ועריכתם מאפשר חלוקה לנושאים והתבוננות באגדות שונות ולפעמים בעלי מסר שונה, על נושא אחד. גם פאוסט מתייחס לעבודתו של ביאליק ומצטט ממנו: "אני הייתי רוצה שהבחורים שלנו והמורים שלנו יהיו מצויים יותר אצל האגדה שלנו וישתדלו לקרוא את הטכסט בעינים חדשות ולשאול את עצמם כל פעם: הנה יש כאן רעיון... לאיזה מושג של זמננו מכון הרעיון הזה..."
כדרכם של טורים עיתונאיים, המאמרים קצרים (המחבר מתייחס לכך במפורש בהקדמה לספרו ומתאר את ההבדלים בין הספר לבין מחקר אקדמאי מסודר, הדורש כתיבה שונה לחלוטין, השוואה מתודית של מקורות מקבילים ועוד), ברורים, מעלים שאלות ודילמות הלכתיות ומוסריות ומדגישים גם את מקומה של האגדה בספרות חז"ל ומלווים בגוון דק של הומור. ניתן לקרוא את המאמרים ללא סדר מסוים, ניתן לקרוא אותן לפי נושאים, אך בעיקר רצוי וניתן גם להשתמש בהם כמעין שער לעיסוק במעשה מסוים (למשל, למעשי אלישע בן אבויה ותנורו של עכנאי, נכתבו ספרים שלמים וארוכים, וברור שמאמר של עמודים בודדים מהווה רק קמצוץ מהעיסוק במעשים אלו).

בתור דוגמה לעיון נביא את הפרק העוסק במעשה הבא (כתובות ס"ט)
"שלח ליה רב ענן לרב הונא הונא חברין שלם כי אתיא הא איתתא לקמך אגבה עישור נכסי הוה יתיב רב ששת קמיה אמר ליה זיל אימא ליה ובשמתא יהא מאן דלא אמר ליה ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא אזל רב ששת לקמיה דרב ענן אמר ליה מר רבה ורב הונא רביה דרבה ושמותי שמית מאן דלא אמר ליה ואי לאו דשמית לא הוה קאמינא ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא א"ל חזי מר היכי שלח לי רב הונא ענן ענן ועוד מרזיחא דשלח לי [לא ידענא] מאי ניהו א"ל אימא לי איזי גופא דעובדא היכי הוה א"ל הכי והכי הוה מעשה אמר ליה גברא דלא ידע מאי ניהו מרזיחא שלח ליה לרב הונא הונא חברין".
בתחילת כל אגדה מופיע עמוד הקדמה קצר המהווה מעין פרומו מעורר תיאבון לאגדה עצמה (לעיתים בסוף ההקדמה תהיה הפניה להערה בסוף הספר, בה יופיעו הפניות מדויקות לספרים אחרים העוסקים באותה אגדה). האגדה עצמה מופיעה כבר מתורגמת מארמית לעברית (ישירות בתרגום, כנראה לא להאריך את הספר יותר מדי בהבאת המקור כלשונו). לאחר מכן מופיע הסבר בעברית פשוטה של הסיפור ושל ההתרחשויות השונות בו. הפרק הבא נותן רקע על האישים השונים המופיעים בסיפור. מי הם היו ומה מעמדיהם. לאחר מכן עוסק פאוסט בניתוח עצמו, מה חשב רב הונא, מה חשב רב ענן. בסיום מנסה פאוסט לבדוק האם האגדה עצמה מנסה להגיד לנו רק עד כמה צריך להיזהר בכבודם של חכמים, או האם גם ברמיזה דקה, מנסה לומר לנו שלמרות הזהירות הנדרשת, תגובתו של רב הונא, עד כדי נידוי, הינה מוגזמת.

והנה רעיון: בפעם הבאה שאתם נתקלים במבצע 1+1 ודומיו, ריכשו את שני הספרים הנ"ל, כך שכל המשפחה תוכל להינות מהעושר הטמון באגדות חז"ל, מגיל 3 ועד 120.


אגדתא - שמואל פאוסט
אגדתא - שמואל פאוסט


אגדתא
סיפורי הדרמה התלמודית
שמואל פאוסט
הוצאת דביר
תשע"א 2011
498 עמודים

תפזורת לפרשת נח

בתפזורת הבאה לפרשת נח, מופיעות מילים מהפרשה. יש מספר אפשרויות לפתרון. ניתן לחפש בתפזורת מילים מהפרשה, ניתן לענות על השאלות (מתאים לילדים היודעים לקרוא), ולילדים קטנים, אפשר גם להשתמש ברשימת המילים (המופיעה במהופך). בהצלחה...




תפזורת לפרשת נח
תפזורת לפרשת נח
עוד חידות לפרשת נח
מאמרים ודברי תורה לפרשת נח

פרשת נח - החטא התיקון ואברהם אבינו

כיודע התורה אינה מרחיבה במילים מיותרות. הלכות שלמות בתורה מתבססות על מילה או אות שנראית לכאורה מיותרת. במצב עניינים זה ספר בראשית כולו נראה מיותר משהו ועל כך כבר דנים הרבה בפרשת בראשית, אולם נראה כי שיא האריכות מצוי בפרשת נח. בעוד שתיאורים ארוכים ומפורטים של מאורעות אפשר למצוא בהרבה מקומות, ניתן להגיד שממד אחד בתורה נשאר כמעט תמיד בגדר תעלומה והוא ממד הזמן. באירועים המשמעותיים ביותר אין לנו מושג לגבי תאריכם המדויק. פרט ליציאת מצרים כל שאר האירועים החשובים הם תעלומה ונמנה כאן רק את קריעת ים סוף, מתן תורה, חטא העגל, חנוכת המשכן, חטא המרגלים, יום לידתו ופטירתו של משה רבנו ועוד (ועיינו במאמר על עירפול זמנים בתורה).

לאור זאת בולט שבעתיים התיאור המפורט והארוך מאד של פרשיות המבול בצורה שלא הייתה מביישת חוקר משטרה. נניח בשיחה זו את התיאורים של מה קרה לפני המבול ומה קרה לאחריו מהם ניתן ללמוד פרקי מוסר והתנהגות ונתרכז רק בתיאור המבול עצמו המתואר בדייקנות, אירוע אחרי אירוע כולל תאריכים מדויקים ומספר הימים שעברו בין אירוע לאירוע. אם אפשר "לבזבז" מילים כה רבות מדוע לא טרחה התורה, כמאמר הבדיחה הישנה, לפרט קצת יותר מה הכוונה באיסור "לא תבשל גדי בחלב אימו".
במאמר זה לא נרד לפרטים ונעבור אירוע אירוע לנתח את הסוגיה אלא נסתכל על התמונה הכוללת וננסה להבין מדוע ראתה התורה לנכון לתת את התיאור המפורט הזה ומה אפשר ללמוד ממנו. מאחר והלכה כנראה לא לומדים מהסיפור אין אלא לחפש את לימוד המידות וההתנהגות.
הנקודה הראשונה היא שהמבול לוקח זמן רב מאד. מחיית האנושות לא התבצעה כצעד מהיר ופתאומי אלא בתהליך ארוך. גם לאחר שהחל הגשם לרדת לא נמחה כל היקום אלא זה לקח עוד זמן רב. התהליך עצמו נראה אפילו טבעי משהו. אנו מכירים תופעות טבע ושיטפונות באזורים מסוימים בכדור הארץ שמחוללים נזקים כבדים ומוחים אלפי אנשים וערים שלמות. אירועים אלו לא מתחילים מארבעים יממות של גשם רצוף ולכן ניתן להשתמש בדמיון ולהגדיל את ממדי האסון. בסוף סיפור המבול מופיע ההבטחה כי "עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו". רק כשמגיעים לפסוק זה ניתן להבין כי המבול לא היה התנהגות "טבעית" של הטבע אלא היה פה אירוע חריג ביותר (במושגים של ימינו). לאור קביעה זו המופיעה בסוף סיפור המבול, עלינו לקרוא אותו מחדש. ועכשיו באה ההפתעה.

למרות שאנו קוראים תיאור היסטורי מדויק, עלינו לזכור כי כלל איננו עוסקים בהיסטוריה. למרות כל התאריכים המדויקים והאירועים אין אנו מסוגלים להבין מה בדיוק קרה. תמיד יהיו חסרים לנו פרטים. אין זאת כי אם הסיפור בא להדגיש את שנאמר בפרשת ניצבים: "הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת". כבר בשלב זה של קריאת התורה עלינו להבין כי תיאורים ארוכים ומפורטים פשוט לא יעזרו לנו. לאחר שפרשת בריאת העולם השאירה אותנו מבולבלים עקב חוסר היכולת להבין אותה, אנו מצפים שכאשר אירוע מופיע רק פעם אחת והוא מתועד בצורה טובה הדברים יהיו יותר ברורים. בסופו של דבר מתגלה שלא זה מה שקורה. גם אחרי קריאת פרשת המבול אין לנו הבנה גמורה של מה שאירע שם ויותר מזה אין לנו איך להבין את מה שקרה שם. במצב עניינים זה עלינו להמשיך בשני הכיוונים העיקריים שנשארו לנו.
  • לדרוש את הפסוקים וללמוד מהם הלכות (דבר שכבר אינו מתבצע בימינו), 
  • לרדת לחקרו ולעומקו של הפשט המקראי ולנסות להבין מה רצתה התורה ללמדנו ולהגיד לנו על דרך ההתנהגות והמוסר.
ואכן הבנה זו מסבירה יפה את פרשת נח. בעוד את רובה של פרשת בראשית אין אנו יכולים להבין שכן התרחשה בממד אחר, גן עדן, פרשת נח מתרחשת בעולם המוכר לנו וכלולים בה שני סיפורי מוסר גדולים. פרשת המבול ממנה ניתן ללמוד גם על חטאו של הדור וגם על התנהגותו של נח, האם היה צדיק או לא, האם היה יכול להיות יותר צדיק, האם נהג כהוגן, איך תיקן את מעשיו, מה עשה כשיצא מהתיבה ומיד לאחר מכן עוברים לסיפור הגדול השני של מגדל בבל שם ניתן בדיוק לשאול את אותן שאלות, מה התנהגות הדור, מה היה לא בסדר (לא צוין שעשו חטאים או שהשחיתו דרכם) ואיך בוצע התיקון. הדגש בסיפורים האלו הוא על התיקון, גם של הדור וגם של האדם.  תיקונים אלו הם שאפשרו את קיומו של אברהם אבינו. כבר בימי אנוש הרבה לפני המבול, הוחל לקרוא בשם ה'. ניתן לפרש זאת לחיוב, וניתן גם לפרש זאת לשלילה שהוחל לקרוא לעצמים בשם ה' (כלומר הופעת העבודה הזרה בעולם).
תיבת נח, אדוארד היקס, 1846 מוזיאון פילדלפיה לאומנות
מדוע לא קם אברהם אבינו עוד קודם לכן? מדוע נח לא היה אברהם. בפרשת נח מתוארים שתי ההשחתות הגדולות של הדור, השחתת המידות, והשחתה של עבודה זרה. ייתכן שלולא ברית ה' ונח, גם על עבודה זרה היה נידון העולם כולו לכלייה אולם אחרי המבול אין זו צורת התיקון הנכונה. צורת התיקון הנכונה היא על ידי יצירת התנהגות חדשה שתעלה ותרומם את העולם כולו. יתכן שכבר חנוך היה ראוי להיות אברהם אבינו, אולם המימוש בהבטחות לאברהם לא היה יכול אז להתקיים וחנוך למעשה לא היה יכול לממש את הייעוד. מסיבה זו חנוך נלקח על ידי האלוקים ולא קיבל מטרה ותפקיד בעולם. כך פרשת נח משמשת רקע ללידתו ולעלייתו של אברהם אבינו. אברהם עולה דווקא מתוך העולם השקוע בטומאה ובעבודה זרה, כבר אצל אביו תרח מתעורר הגילוי שיש לעזוב את אור כשדים, אולם ללא הסבר וללא סיבה (וגם בחוסר הצלחה שכן לא נאמר למה לא מימוש את החזון). אברהם אבינו הוא הראשון שמצליח לפרוץ את מחסום העבודה הזרה ולהכיר בבוראו הכרה אמיתית. לא רק לקרוא בשם ה', אלא אף לבצע, להתחבר לה' ולקבל ממנו מדרגת נבואה ולהתחיל את קיומו של העם היהודי.

מאמרים נוספים לפרשת נח

חידות לפרשת בראשית

החידון לפרשת בראשית מכיל דף ציורים עם חידות מילוליות וחידות ציורים הקשורות לנושאים שונים בפרשת בראשית. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף בכמה עותקים ולפתור ביחד סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות אולם מומלץ לנסות היטב לבד.

בהצלחה

חידות לפרשת בראשית
חידות לפרשת בראשית

תפזורת לפרשת בראשית

בתפזורת הבאה לפרשת בראשית, מופיעות מילים מהפרשה. יש מספר אפשרויות לפתרון. ניתן לחפש בתפזורת מילים מהפרשה, ניתן לענות על השאלות (מתאים לילדים היודעים לקרוא), ולילדים קטנים, אפשר גם להשתמש ברשימת המילים (המופיעה במהופך). בהצלחה...


תפזורת לפרשת בראשית
תפזורת לפרשת בראשית
עוד חידות לפרשת בראשית
מאמרים ודברי תורה לפרשת בראשית

תשובות לחידון חיי שרה

אם הגעתם לדך זה לפני שניסיתם לפתור בעצמכם את החידות לפרשת חיי שרה, אנא גשו לדף החידות. ההנאה מפתרון עצמי של החידות גדולה בהרבה. אם נתקעתם וצריכים חילוץ, אתם מוזמנים להמשיך.
עוד קצת למטה



ועוד קצת






מתחילים:
  • הפסוק: "שיר המעלות לשלמה..." פותח את מזמור קכ"ז בתהלים ומרמז על גילה של שרה 127. הפסוק "תחי נפשי ותהללך ומשפטיך יעזרוני" הינו פסוק קע"ה (175) בתהילים פרק קי"ט ומרמז על גילו של אברהם
  • סמל העשור לישראל (שימו לב לאות ל ולעיגול היוצרים את המספר עשר) מרמז על פסוק כ"ד נה: "וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ"
  • ה', יצחק או יהודה, מתייחס למילה וינחם (חיריק תחת הי') המופיעה בתנ"ך רק לפני שם ה' ויצחק ויהודה. בפרשתינו מרומז לפסוק נ"ד ס"ז: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ"
  • שני שטרות של מאתיים שקלים, רומזים על מחירה של מערת המכפלה, 400 שקל כסף עובר לסוחר
  • התמרור המתיר פנייה ימינה או שמאלה מתייחס לדבריו של אליעזר בפרק נ"ד פסוק מ"ט : "וְעַתָּה אִם-יֶשְׁכֶם עֹשִׂים חֶסֶד וֶאֱמֶת אֶת-אֲדֹנִי הַגִּידוּ לִי וְאִם-לֹא הַגִּידוּ לִי וְאֶפְנֶה עַל-יָמִין אוֹ עַל-שְׂמֹאל"
  • 10,000,000 הינו המכפלה של אלף ברבבה ומרמז על הברכה לרבקה (נ"ד ס): "וַיְבָרֲכוּ אֶת-רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שׂנְאָיו"
  • תמונת השואבת מים מרמזת כמובן על רבקה ועם המים ששאבה לאליעזר עבד אברהם ולגמליו. התמונה לקוחה מפסיפס של מרדכי גומפל בקרית מלאכי וצולמה על ידי משה רימר. כדאי לבקר באתר של רימר למסלולים מענינים בערים שונות בישראל. 
  • חיסול ממוקד מתייחס לבקשת של אברהם לבני חת (כ"ג ח) :"וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר"
  • הדרגה היא דרגת ניצב במשטרה ומרמזת לפסוק מג בפרק כ"ד: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל-עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ"
  • רבקה מכסה את עצמה בצעיף כאשר היא רואה את יצחק (כ"ד סה): "וַתֹּאמֶר אֶל-הָעֶבֶד מִי-הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר הָעֶבֶד הוּא אֲדֹנִי וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס"
  • אברהם מעניק מתנות לבני הפילגשים ומשלחם מעל יצחק (כ"ה ו): "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם"
  • 60X31 היא מכפלה ומרמזת על מערת המכפלה, אולם הכוונה היותר מענינת היא שהצומת של כביש 60 וכביש 31 בדרום מכונה צומת שוקת ומרמזת על פסוק כ' בפרק כ"ד: "וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל-גְּמַלָּיו"
  • שני הצמידים מרמזים על מתנת אליעזר לרבקה, שני צמידי זהב ונזם (כ"ד כב) :"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם"
  • הכדור מרמז על משחק הילדים הידוע חיי שרה
  • מסטיק עלמה הוותקי שזכה לחיים חדשים תחת שם מותג אחר מרמז על פסוק מ"ג : "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל-עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם מִכַּדֵּךְ"
  • העפרון רומז על עפרון החתי ממנו קנה אברהם את מערת המכפלה





חידות לשמחת תורה וזאת הברכה

החידון לפרשת וזאת הברכה מכיל דף ציורים עם חידות מילוליות וחידות ציורים הקשורות לנושאים שונים בפרשת וזאת הברכה ולחג שמחת תורה ושמיני עצרת. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולילדים. מומלץ להדפיס את הדף בכמה עותקים ולפתור ביחד סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת. למתקשים, ניתן להיעזר בדף התשובות אולם מומלץ לנסות היטב לבד.


חידות לשמחת תורה
חידות לשמחת תורה

בהצלחה

ברכת כוהנים בסוכות ופסח תשע"ז בכותל

מסורת ארוכה מדי שנים היא לקיים מעמד ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי באחד מימי חול המועד סוכות וחול המועד פסח. במעמדים אלו משתתפים מאות כהנים המברכים את אלפי ואף עשרות אלפי המתפללים בברכה המסורתית
"יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אילך ויחנך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". המעמד נוסד על ידי רבי מנחם מענדל גפנר זצ"ל ומתקיים זה כארבעים שנה. המקור למעמד בדברי בעל הרוקח שכתב על סגולה מיוחדת בברכת כהנים שנאמרת על ידי שלוש מאות כהנים סמוך למקום המקדש.


בחול המועד פסח תשע"ז תתקיים ברכת הכהנים המסורתית ביום חמישי י"ז בניסן  13.04.2017 בשעות (משוערות - כדאי להקדים!)
8:45  תפילת שחרית
9:15 ברכת כהנים של שחרית
10:00 תפילת מוסף
10:15 ברכת כהנים של מוסף





לצפייה ישירה בכותל (24 שעות ביממה)

מאמרים לסוכות
מאמרים לפסח
ברכת כהנים בכותל סוכות תשע"ז
ברכת כהנים בכותל סוכות תשע"ז





תשובות לחידון וירא

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם לפתור את החידות לפרשת וירא, גשו בבקשה לדף החידות ונסו לפתור לבד. הנאתכם מפתרון עצמי של החידות רק תגדל.
אם בכל זאת אתם צריכים חילוץ התשובות יופיעו עוד מעט למטה.





ועוד קצת....






ועוד קצת...




מתחילים.
  • שלמה ארצי ומשקפי השמש מרמזים על דבריו של אבימלך (כ ט"ו ט"ז) : "וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב: וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֶת-כֹּל וְנֹכָחַת"
  • חמת החלילים מרמזת על החמת של הגר
  • המצות מרמזות ללוט שאפה מצות (י"ט ג)
  • הוצאות, עץ או מוצר חלב מרמז לעץ האשל שנטע אברהם (כ"א לג): "וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא-שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם".
  • סמל העיר הוא סימלה הישן של העיר באר שבע
  • מכונית הגרר מרמזת לארץ גרר (כ' א)
  • טשרניחובסקי מרמז ליצירתו הידועה (ויש אומרים ארוכה מדי) "כחום היום", בפסוק הפותח של הפרשה (י"ח א)
  • בין הגר לישמעאל לדוד ויהונתן: הגר מתרחקת מרחק של ירי חץ בינה לבין ישמעאל  (כ"א טז) : "וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל-אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ". מרחק זה מזכיר את ההסכם של דוד ויהונתן על מסירת המידע באמצעות ירי חיצים (שמואל א כ פסוק יח ואילך)
  • רובה הקשת מרמז על סופו של ישמעאל (כ"א כ): "וַיְהִי אֱלֹוקים אֶת-הַנַּעַר וַיִּגְדָּל וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת"
  • דמויות הקוסם מארץ עוץ, וכלב התחש, מרמזים לבניו של נחור המופיעים בסוך הפרשה
  • שני הנערים על החמור מרמזים לנעריו של אברהם בעקידה.
  • האמבט לרגלים מרמז על בקשתו של אברהם (וגם של לוט) מהאורחים שינוחו וירחצו רגליהם (י"ח ד, י"ט ב)
  • מ.ש.ל. QED. מה שהיה להוכיח ובלטינית quad eret demonstrandum מופיע לרוב בסוך הוכחה מתימטית. יכול להיות שאברהם השתמש במילים אלו, ראו כ"א כה: "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת-אֲבִימֶלֶךְ עַל-אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ"
  • האדים העולים מהסיר מרמזים על הקיטור (י"ט כח): "וַיַּשְׁקֵף עַל-פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל-פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן"
  • אברהם בזבזן? ראו את הפסוק כ"ב טז: "וַיֹּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם-יְהוָֹה כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידֶךָ". אם אברהם לא חוסך אולי הוא מבזבז?



חידות לסוכות

לדף הראשי של סוכות
דף החידות לסוכות עסוק כולו במגילת קוהלת, המגילה הנקראת בשבת חול המועד סוכות. מגילת קהלת נחשבת למגילה קשה, המכילה גם סתירות פנימיות, וראויה ללימוד מעמיק. מומלץ להדפיס את הדף ולפתור אותו לאחר קריאה במגילה.


חידות לסוכות
חידות לסוכות


בהצלחה
דף התשובות
נ.ב. - הנה פתרון לחידה Turn! Turn! Turn!. מדובר בשירם של להקות "הבירדס" משנות השישים. השיר שהיה להיט (וגם שימש כשיר אנטי מלחמתי בתקופת מלחמת ויטנאם) הוא כמעט תרגם מדויק של פרק ג' בקוהלת. עושר המילים שלו גרם לכך שנוצרו לו לא מעט סרטונים וחיפוש ביו-טיוב יעלה עוד כמה. אני בחרתי להציג את זה. האזנה נעימה.

תשובות לחידון פרשת לך לך

אם הגעתם לדף זה לפני שניסיתם לפתור את החידות לפרשת לך לך, גשו בבקשה לדף החידות ונסו לפתור לבד. הנאתכם מפתרון עצמי של החידות רק תגדל.
אם בכל זאת אתם צריכים חילוץ התשובות יופיעו עוד מעט למטה.


מתחילים.
רמזים רבים מאד מובילים לברית בין הבתרים
מכשיר 4G הכוונה למכשיר דור רביעי המוזכר בפרק ט"ו טז: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד-הֵנָּה"
העיט היורד על הפגרים מוזכר בפר ט"ו יא: "וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל-הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם"
לפיד האש העובר בין הגזרים (פסוק יז): "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה"
האיש הישן מציין את התרדמה שנפלה על אברהם (פסוק י"ב): "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו"
תמונת האנשים העומדים מרמזת לתור, אחד מהציפורים בברית בין הבתרים.

שער שכם מזכיר את המילה שכם בתחילת הפרשה (י"ב ו). שמו האנגלי של שער שכם הוא שער דמשק, רומז לשמו של דמשק אליעזר עבד אברהם.
סימן השווה מזכיר את עמק השווה (י"ד יז) מקום המפגש של אברהם ומלכיצדק. גם ים המלח (כפי שנראה לפני מאה שנה ושונה מאד ממה שנראה היום) מוזכר באותה מלחמה.
למעלה למטה ימינה ושמאלה מוביל לפסוק י"ג יד: "וַה' אָמַר אֶל-אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה"
נבחרת טניס (לפחות ארבעה שחקנים) מול קבוצת כדורסל (חמישה שחקנים) מובילים על מלחמת ארבעת המלכים נגד חמשת המלכים
הכוכבים הם הכוכבים אותם אברהם מצטווה לספור בשמיים (ט"ו ה)
כריסטופר ריב, השחקן שגילם את סופרמן ונפצע אנושות בתאנות רכיבה ונפטר בגיל צעיר, מרמז לריב בין רועי אברהם לרועי לוט.
צריך דיאטה? אולי אברהם, שנאמר עליו שהוא(י"ג ב): "וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב"


תשובות לחידות עזרא מרום


1.   הפליט= עוג מלך הבשן . נקרא כך משום שנפלט (ניצל) מהמבול (נידה ס"א.)
2.  מהפסוק: "ואת הנפש אשר עשו בחרן"
3.  א. שרי       ב. רבקה.
4.  גן ה'.
5. מהפסוק:  "ואנשי סדום רעים וחטאים". (י"ג 12).
6 . הנפרד מן המת אומר: לך בשלום, והנפרד מהחי אומר לו לך לשלום "
      (ברכות ס"ד . )
7. נמרוד.
8.  ברע מלך סדום,  ברשע מלך עמורה.
9. א. ים- המלח   ב. עין גדי (רש"י,י'ד 7).
10. לאברהם נוספה ה', לשרה נוספה ה', ליתרו נוספה ו' וליהושע נוסף י'.
     כל התוספות הנ"ל מרכיבות את שם ד' שם הויה !
11.  א. אברהם      ב. ישמעאל
12. א. מוצאו מדמשק  ; ב. רדף את המלכים עד דמשק.    ; ג. נוטריקון  דולה
           ומשקה (מתורת רבו לאחרים).
13. א. 10 שנים ;   ב. מהגר שהתחתנה עם אברהם אחרי 10 שנות עקרות של שרי.
14 . בת פרעה.
15.  א. 99.      ב. 13.