אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

חלומות ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - חיים וייס

חלומות הם תופעה אנושית מופלאה (ויש אומרים כי אף בעלי חיים חולמים). כולנו חולמים. חלומות טובים ורעים, חלומות מפחידים וחלומות מהנים, ובהרבה פעמים חלומות חסרי כל פשר והגיון (למרות שבזמן החלום הכל נראה הגיוני). בפיסיולוגיה מוצאים לחלום תפקידים רבים החל מזמן מנוחה למח ועד לתהליך המטביע את הרשמים שעברו אלינו בזכרון לטווח ארוך. חלומות משמשים כר נרחב לסיפורים ולסרטים רבים  ונציין רק את Inception המצוין. החלומות מופיעים תדיר במקרא ומשמשים גם לחיזוי העתיד (חלומות יוסף ופרעה) או כדרך להתגלות אלוקית ולקבלת נבואה ודבר ה'.
ספרו המענין של חיים וייס עוסק בטקסטים התלמודיים העוסקים בחלומות (בעיקר במסכת ברכות) ומנתח אותם ניתוחים ספרותיים מקיפים.
את הדיון נתחיל דווקא בהבדל בין שם הספר בעברית ובאנגלית. בעברית הספר נקרא "ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה" ובאנגלית All Dreams Follow The Mouth. שני שמות אלו לקוחים מדברי הגמרא (ברכות נ"ה ב'):
"עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפה"
משפט זה עומד על טיבם של החלומות. כאשר אין הם כוללים נבואה ברורה (ובימינו החולומות אינם בגדר נבואה), הרי שפירושם הוא סוביקטיבי לחלוטין, אולם יש בהם ממשות שכן הם מתקיימים והולכים אחר הפה ובכך ייתכן שהאדם מממש את החלום שהוא חלם וגורם לו לקרות. אבל מהמימרה עולים עוד מספר תובנות עליהם מתעכב חיים וייס בהתייחסות הכללית לחלום. עושה רושם שפותרי חולמות היה מקצוע נפוץ ומבוקש עד שבעיר כמו ירושלים היו לא פחות מאשר עשרים וארבעה כאלו. החלום המדובר לא נזכר למרבה הצער אבל הוא בוודאי הטריד את החולם (ויש מחלוקת בשם מי מובאת האימרה) מאד עד כי טרח והלך (וכנראה גם שילם) לכל אחד מהם. כמו כן ברור כיה חלום לא היה מובן מדי שכן היו לו 24 פתרונות שונים. מתוך אימרה זו, ההקשרים שלה והיחס הכללי כלפי החלומות שפורשו בהקדמה לספר מתחיל חיים וייס את ניתוחו המעמיק של מעשה בר-הדיא פותר חלומות מקצועי בשכר ושל אביי ורבא. המעשה ארוך ותופס עמוד שלם בתלמוד הבבלי. אביי ורבא חולמים את אותם חלומות בדיוק, והולכים לבר-הדיא על מנת שיפתור לו אותם. אביי המשלם ביד יפה זוכה לפתרונות מיטיבים ורבא שלא משלם זוכה לפתרונות רעים (שמתגשמים). בשלב מסוים אביי נעלם ורק רבא ממשיך וגם הוא בסופו של דבר מתחיל לשלם ופתאום דווקא מהחלומות שנראים גרועים ביותר הוא מקבל פתרונות טובים... בסופו של דבר מבין רבא כי "כל החלומות הולכים אחר הפה" ומקלל את בר-הדיא. בר הדיא בורח אולם תאוותו לקבלת שכר בעד פתרון חלומות מכשילה אותו שוב עד מותו ביסורים.
הסיפור ארוך ומרשים וניתן למצוא בו תובנות רבות גם בקריאה שטחית, אולם חיים וייס עורך בו קריאה מעמיקה ביותר, המתחילה בשאלות מדוע גדולי הדור אביי ורבא נזקקים לפותר חלומות. מדוע אביי משלם לו ורבא לא? מדוע לרבא לוקח זמן כה רב עד שהוא מתחיל לשלם? מדוע רבא נזקק לספר של בר-הדיא על מנת להבין כי כל החלומות הולכים אחר הפה, ומדוע בכלל היה בכוחו של בר-הדיא לגרום להשפעה שלילית כל כך על רבא. הקריאה הספרותית מענינת ומוסיפה מימדים חדשים למעשה תלמודי זה (שלא זכה לפירושים רבים מסורתיים מאחר והוא אינו הלכתי).
גם חלקו הבא של הספר ממשיך במסכת ברכות בה יש פסקאות ארוכות העוסקות בפתרון חלומות. זהו מעין ספר הוראות כללי לפתרון חלומות. הספר נחלק לכמה חלקים. חלק מהחלומות הינם פאסיביים ובהם פשוט ציפיה למשהו אולם חלק מהחלומות הם אקטיביים ודורשים פעולה זריזה ומיידית מהחולם. באחריות החולם (ולא דווקא פותר חלומות מקצועי בשכר) לפרש את חלומו לעצמו על דרך הטובה ולא על דרך הרעה. נביא כמה דוגמאות מהגמרא (ברכות נ"ו עמוד ב):
"אמר ר' יהושע בן לוי הרואה נהר בחלום ישכים ויאמר הנני נוטה אליה כנהר שלום קודם שיקדמנו פסוק אחר  כי יבא כנהר צר הרואה צפור בחלום ישכים ויאמר כצפרים עפות כן יגן וגו' קודם שיקדמנו פסוק אחר כצפור נודדת מן קנה וגו' הרואה קדרה בחלום ישכים ויאמר ה' תשפות שלום לנו קודם שיקדמנו פסוק אחר  שפות הסיר שפות הרואה ענבים בחלום ישכים ויאמר כענבים במדבר קודם שיקדמנו פסוק אחר  ענבימו ענבי רוש..."
בדיונו מחלק חיים וייס את הדברים הנראים בחלום לקטגוריות נושאיות, מנתח את הפתרונת לפי סוגים בין כאלו המתבססים על סימבוליקה, על פסוקים מהתנ"ך ועל משחקי לשון כגון החלפת אותיות נוטריקונים וגימטריות.
באחרית הדבר דן בקצרה המחבר בקשר שבין החלום לחידה. הזיקה בן השניים במקרא גבוהה. חלומות פרעה הם חידה והשורש פ.ת.ר מופיע שם רבות (כלומר החלומות צריכים פתרון ולא דווקא פירוש). בספר דניאל נבוכדנאצר אף מגדיל את דרישתו ודורש מהחכמים לגלות מהו חלומו (ואז גם לפתור אותו) דרישה שכמובן אינה ריאלית - אולם למעשה היא ריאלית כמו היכולת של מישהו לפתור חלום (כלומר, אם יש לך יכולת לפתור את החלום בצורה שתתאים לאיש הרי שאתה מכיר את אישיותו מספיק טוב כדי לדעת גם מה הטריד אותו ועל מה הוא חלם).
הניתוח המוצג בספר, לבד ממקוריותו וביכולתו לתרום רבות ללימוד דפי הגמרא בברכות, פותח לנו פתח לעולמם של החכמים בבואם לנתח ולעסוק בחלומות ומהווה תוספת נכבדה להבנת סוגיות אלו שבמבט ראשון נראה שאין להם שייכות לתלמוד כלל (בהיותו בסופו של דבר ספר שרובו הלכתי)  אולם באמצעות הבנה שלהם הן תורמות רבות להבנת אישיות החכמים ודרכי פעולתם המדרשית וגם ההלכתית

ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - חיים וייס
ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - חיים וייס
ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה 
קריאה במסכת החלומות שבתלמוד הבבלי
חיים וייס
בסדרת מסה קריטית
בהוצאת דביר ומכון הקשרים של אוניברסיטת בן גוריון
תשע"א 2011
318 עמודים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה