אתר פרשת השבוע עם תקצירים, דברי תורה, מאמרים, הפטרות, תפזורות, חידות ועוד המון דברים על כל פרשות השבוע וחגי ישראל!
המאמרים באתר מוגנים בזכויות יוצרים. ניתן לעשות שימוש למטרות פרטיות ולא מסחריות תוך קישור ומתן קרדיט לגדי איידלהייט. לפרטים נא לפנות לאימייל gadieide@yahoo.com

חנוכת המשכן וקורבנות הנשיאים

תיאור חנוכת המשכן וקורבנות הנשיאים תופס את מרבית פרשת נשא והוא הפרק הארוך ביותר בתורה (89 פסוקים) בפרשה הארוכה ביותר. ננסה לעיין בפרק בקריאה זהירה. הפרק פותח בפסוק:"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת משֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם". בפסוק מופיעים שני עניינים. הקמת המשכן מתוארת בפרשת פקודי בספר שמות (מ' יז): "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן". ומשיחת המשכן מוזכרת בספר ויקרא בפרשת צו (ח' י): "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת-שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בּוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם". במקורות אלו פעולות ההקמה והמשיחה מתוארות באריכות ופסוק הפתיחה של פרשתנו בא לומר לנו שהפרשה היא המשך ישיר לשתי פרשות אלו גם יחד (על ההופעה המשולשת של חנוכת המשכן בתורה ראו במאמר מתי הייתה חנוכת המשכן).
הפסוק השני בפרק ממשיך: "וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל-הַפְּקֻדִים". ברור שהפסוק חסר (ואכן המשכו יבוא בפסוק הבא). בפסוק מתוארים הנשיאים, אבל העיקר, מה הקריבו, חסר. אמנם המיפקד המופיע בפרשת במדבר נערך בחודש השני ולאחר חנוכת המשכן, אולם כנראה הסדר של השבטים, בתי האב והמטות כבר עמד על כנו (ואולי המפקד התחיל ותוצאותיו טרם ניתנו וראו גם במאמר מתי היה מפקד בני ישראל).
ההמשך מופיע בפסוק הבא: "וַיָּבִיאוּ אֶת-קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ-עֶגְלֹת צָב וּשְׁנֵי-עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל-שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד וַיַּקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן". הקורבן מוזר. לא מצינו בשם מקום ענין של עגלות הצב, מה גם שזה קורבן המשותף לשני אנשים (וגם דבר זה לא מצינו למעט קורבן הפסח). גם תיאור הבהמות כבקר או במילה שור, ולא במילה פר, מעידה כי בהמות אלו אינן להקרבה על גבי המזבח אלא למטרה אחרת. בתחילת הפסוק רשום שהנשיאים מביאים את קורבנם לפני ה' ואילו בסופו מופיע לפני המשכן. הבדל זה בנוסף לתחילת הפסוק הבא, בו דרושה אמירה מפורשת של ה' למשה, מביא את רש"י להעיר כי:  "ויקריבו אותם לפני המשכן - שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום."
מטרת הקורבן מופיעה בפסוקים ה-ט:
"קַח מֵאִתָּם וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְנָתַתָּה אוֹתָם אֶל-הַלְוִיִּם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ: וַיִּקַּח משֶׁה אֶת-הָעֲגָלֹת וְאֶת-הַבָּקָר וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל-הַלְוִיִּם: אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן כְּפִי עֲבֹדָתָם: וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי כְּפִי עֲבֹדָתָם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן: וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאו"
ייתכן ומשה לא ידע מה לעשות עם העגלות והשוורים. במשפחת בני קהת מפורש שהם נושאים את כלי הקודש בידיים ואותה לשון של משא נאמרה גם במשפחות גרשון ומררי, אולם לאחר האמירה מה', משה מחלק את העגלות והשוורים בין משפחות גרשון ומררי, כאשר בני מררי מקבלים שני שליש מהעגלות והשוורים, מאחר ומשקל הדברים שהם נושאים גדול בהרבה. שימו לב להבדל תיאור העבודה בין עבודת אהל מועד, לבין עבודת משפחת קהת, שאינה קשורה לאוהל מועד מאחר והיא רק הכלים, עבודת הקודש.
הפסוק הבא (י) מפתיע מאחר ונדמה כי הוא חזרה: "וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִם אֶת-קָרְבָּנָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ". כאן נאמר בפירוש מזבח, אבל לא מצינו שום קורבן שהנשיאים הביאו למזבח. מסתבר שלנשיאים היו שני סוגי קורבנות. הקורבן הראשון המתואר, עגלות הצב והשוורים הוא התרומה
האחרונה שהביאו בני ישראל לצורך התהליך של הקמת המשכן. הבאת התרומה בפרשת ויקהל מתוארת בפרק ל"ה ושם כבר נאמר על הנשיאים (פסוק כז): "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן". פסוק זה משמש לדרשה של ר' נתן המובאת ברש"י:
אמר רבי נתן: מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחילה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחילה?
אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו, ומה שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו, ז) והמלאכה הייתה דים, אמרו מעתה מה לנו לעשות?
הביאו את אבני השוהם והמילואים לאפוד ולחשן, לכך התנדבו כאן תחילה:
הנשיאים סוגרים את מהלך הקמת המשכן על ידי הבאת עגלות הצב (שנועדו לנשיאתו בעת המסע, פירוקו והקמתו מחדש) וכדי לא לחזור על הטעות, הם מביאים את קורבנם (שפרטיו אינם ידועים לנו בשלב זה) ראשונים. כנראה גם בשלב זה משה עומד ומסתפק מה לעשות בקורבנות (משה יודע מה הקורבנות ואילו אנחנו לא), ואיך בדיוק להקריב אותם. לכאורה נראה להקריב את כולם ביום אחד, יום חנוכת המשכן, אולם בפסוק יא מגיע ציווי מה': "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ אֶת-קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ". הציווי הוא שרק נשיא אחד יקריב בכל יום, וכנראה היה צריך לחזור על כך פעמיים מאחר וגם משה וגם הנשיאים התכוונו להקריב את כל הקורבנות ביום אחד.
לאחר מכן התורה מתארת את הקרבת הקורבנות עצמם יום אחר יום, לפי סדר החנייה, כאשר מתחילים ביהודה ומחנהו (וראו במאמר למה זכה יששכר להקריב שני. הנשיאים הביאו קורבן מקיף ביותר הכולל את כל סוגי הקורבנות האפשריים. התורה מתחילה דווקא בתיאור הקורבן הפשוט ביותר. לא הפרים ולא האילים, אלא דווקא הסולת, המנחה, אותה מקריב העני שבעניים (אמנם מוגשת בכלי כסף יקרים). אולי מרמזת לנו התורה על כך שגם קורבן פשוט מאדם עני מוערך יותר מקורבן יקר מאדם עשיר (בדומה לשימוש במילה נפש בתיאור קורבנות המנחה בפרשת ויקרא), אולי רומזת לנו התורה כי לעתיד לבוא, יהיו כל הקורבנות מהצומח (וראו בחזון הצמחונות למרן הרב קוק). לאחר המנחה באה תרומת הקטורת ורק לאחר מכן מתוארים הקורבנות הקרבים אל המזבח. פר, איל וכבש לעולה, שעיר עזים לחטאת, וקורבנות השלמים. לעומת אהרון שבחנוכת המשכן (ויקרא פרק ט'), הקריב קודם כל חטאת, ורק אחר כך עולה (סדר הגיוני, שקודם כל בא להיטהר ולהתוודות על חטאיו), בקורבנות הנשיאים מוזכרת קודם העולה ורק לאחר מכן החטאת. הפרשנים מעירים כי חטאת זו לא באה על חטא מסוים, אלא כחטאת נדבה, או ככפרה על מעשי השבט ולכן שונה היא מקורבן חטאת הרגיל.
למרות שהיה אפשר לתאר את קורבנות שאר השבטים בצורה קצרה ותמציתית שהרי תוכן הקורבן ידוע לנו, וגם שמות הנשיאים ידועים לנו, התורה מקדישה 66 פסוקים לחזרה על הקורבן עבור כל נשיא. יתרה מכך בנשיא השני, נשיא יששכר יש גם צורת כתיבה שונה: "בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשׂכָר:  הִקְרִב אֶת-קָרְבָּנוֹ..." לתת חשיבות גם לקורבנות אלו. הפירוש העיקרי הנאמר בכך היא שהתורה רוצה לתת חשיבות נפרדת לכל שבט ושבט ושירגיש גם השבט המקריב אחרון כי תפקידו בעם ישראל חשוב כמו שבט יהודה המקריב ראשון. קוראים מוזמנים לחפש הבדלים דקים בקורבנות שנים עשר הנשיאים.

אפשרות אחרת שעלתה בדעתי, תדרוש את הנשיאים לגנאי שהם אלו שדווקא התעקשו על הפירוט. אנו רואים בימינו שלפעמים אחרי אירוע מסוים להרבה אנשים יש מה להגיד. הדוגמה הטובה ביותר היא פרסום נתון המדד החודשי. ולאחריו תגובת שר האוצר, האופוזיציה, הקואליציה, התעשיינים ההסתדרות ועוד שלל תגובות צפויות וידועות מראש ולא מחדשות שום דבר. ככה זה בפוליטיקה. כולם חייבים לדבר גם אם אין להם משהו חדש להגיד. שידעו שהם קיימים. לא הייתי מעלה רעיון זה לולא כבר ראינו שיש ביקורת על הנשיאים, וגם בחטא המרגלים, המרגלים מתוארים כנשיאים וכאנשים חשובים, כך שיש לאפשרות זו רמזים בתורה.

הפרשייה מסתיימת בחשבון כל הקורבנות כולם (פד-פח):
"זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל קַעֲרֹת כֶּסֶף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מִזְרְקֵי-כֶסֶף שְׁנֵים עָשָׂר כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה:  שְׁלשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף וְשִׁבְעִים הַמִּזְרָק הָאֶחָד כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל-זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה: כָּל-הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים אֵילִם שְׁנֵים-עָשָׂר כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר וּמִנְחָתָם וּשְׂעִירֵי עִזִּים שְׁנֵים עָשָׂר לְחַטָּאת: וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פָּרִים אֵילִם שִׁשִּׁים עַתֻּדִים שִׁשִּׁים כְּבָשִׂים בְּנֵי-שָׁנָה שִׁשִּׁים זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ"
הסיום שוב מדגיש את שני סוגי הקורבנות. הקורבן הראשון (עגלות הצב והשוורים) הוגש במלואו ביום חנוכת המשכן, ושאר הקורבנות נמנו אחרי המשח המשכן במשך שנים עשר יום. לאחר פרשה ארוכה זו מסיימת התורה בייעודו של המשכן כמקום שכינה ויצירת הקשר עם משה: "וּבְבֹא משֶׁה אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת-הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו"

מאמרים נוספים לפרשת נשא

תשובות לחידון חוקת

בדף זה מופיעות התשובות לחידון פרשת חוקת, אם טרם ניסים את כוחכם בפתרון החידות גשו קודם כל לדף החידות ונסו לפתור לבד. כך הנאתכם מהחידות תיגבר. התשובות מופיעות למטה





עוד קצת







ועוד קצת







מתחילים:
פרה אדומה - נושא הפרשיה הראשונה של הפרק
מתנה - מקום המופיע בבמדבר כ"א כח: "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה"
התארכנו בעשרה סנטימטר = גבהנו, מזכיר את המילה בפסוק כ' ג: "וַיָּרֶב הָעָם עִם-משֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי ה'"
חץ ישר - בקשת משה ממלך אדום (כ, יז): "נַעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ"
לא נכנס = יצא מזכיר את המקום בפסוק כ"א כג: "וְלֹא-נָתַן סִיחֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת-כָּל-עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל"
עלי דפנה - עלים של צמח ער אציל. המילה ער מופיעה פעמים רבות בפרשה למשל כ"א טו: "וְאֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה לְשֶׁבֶת עָר וְנִשְׁעַן לִגְבוּל מוֹאָב"
מסילת הרכבת - שוב בקשת משה ממלך אדום: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם-מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין-דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה"
נחש הנחושת -  פרשיית נחש הנחושת בפרק כ"א.
באר - הבאר מופיעה פעמים רבות בפרשה, בארה של מרים, שירת הבאר ובבקשת משה ממלך מואב
חרב - גם החרב מפיעה פעמים רבות בפרשה, החל מדיני חלל חרב בפרשת טומאת מת ועד למלחמות סיחון וחשבון.
אינטרנט - בני ישראל גלוש באינטרנט כמו שנאמר (כ"א א): "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי"
מפת מידבא - קטע ירושלים ממפת מידבא המלאה. מידבא מוזכרת בפרשה (כ"א ל): "וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד-דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד-נֹפַח אֲשֶׁר עַד-מֵידְבָא"
צמיד - הצמיד מופיע בהלכות טומאה וטהרה (י"ט טו): "וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין-צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא"
רוטשילד והירש - שני נדיבים שעזרו רבות לישוב העברי ומכוונים לשירת הבאר (כ"א יח): "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה"
חשבון - אחת מהערים המרכזיות של סיחון שנכבשה על ידי בני ישראל


תשובות לחידות עזרא מרום
     
1.  א. מצוות, משפטים, חוקים.
     ב. חוקה הינה מצווה שאין לה טעם הגיוני.
2. א. תמימה, כולה אדומה. אם יש בה 2 שערות שחורות נפסלת.
    ב. אין בה מום.
    ג. לא עלה עליה עול.
3. עץ ארז, איזוב ותולעת שני.
4 .  מהפסוק:" וכל אשר יגע בו  הטמא יטמא"  (י"ט,22).
5. א. מרים נקברה בקדש.
     ב. ללמדנו שמיתת צדיקים מכפרת כשם שקרבנות מכפרים.
6. מהפסוק:"והשקית את העדה ואת בעירם" (=בהמותיהם).
7.  היו למדים מקל וחומר: מה סלע (שאינו מדבר, אינו שומע ואינו זקוק לחסדי    - שמים לפרנסה) מקיים את דברי הקב"ה,  קל וחומר אנו בני האדם.
8.  אברהם אמר ללוט.
9.  א. נאסף אל עמיו . ב. גווע.
10.  א. הור ההר.        ב. הר על גבי הר.
11. בגלל שאהרון היה משכין שלום ,התאבלו עליו גם הנשים וגם הגברים.
12. א. מן = לחם קלוקל.
      ב. בגלל שהמן נבלע באיברי הגוף.
13.  העונש מידה כנגד מידה :
        א. הנחש שנענש בגלל הוצאת דיבה,  יפרע ממוציאי דיבה.
        ב. יבוא נחש שטועם רק טעם אחד (עפר) בכל המאכלים ויפרע מכפויי טובה שאכלו את המן שיש בו את כל הטעמים.
14.  א. ע"י פעולת ראיה: וראה אותו וחי.
        ב. המלך חזקיה.
15.   א. שרים = משה ואהרן
        ב.  נדיבי עם = נשאי השבטים.


חידון ליום ירושלים

החידון ליום ירושלים מכיל חידות ציורים וחידות מילוליות הקשורות כולן לירושלים. החידות ברמות קושי שונות ומיועדות למבוגרים וילדים כאחד. מומלץ להדפיס את הדף ולנסות לפתור באווירה משפחתית או עם כמה חברים.
למתקשים, התשובות נמצאות בקישור הבא. מומלץ מאד לנסות לפתור ולא לעיין מיד בפתרונות.


חידות ליום ירושלים
חידות ליום ירושלים
עוד חידות ליום ירושלים באדיבות עזרא מרום
חידות לפי סדר אלף בית
א. ראש עירית ירושלים בשנות ה 50- על שמו נקראת בית אגודת העתונאים
ב. דרך מרכזית המובילה לירושלים לפני קום המדינה
ג1. 3 שכונות בירושלים      ג2. 2 אישים הקשורים לשחרור הכותל
ד. מרגמה  בשימוש צה"ל במלחמת השחרור. הדגם שלה מוצג ברחוב יפו פינת הנביאים
ה. 3  הרים מפורסמים   בירושלים
ו. דרך המובילה לכותל
ז. בית עלמין בירושלים
ח .  בית כנסת מפורסם
ט1.  אותה בנה מונטיפיורי   ט2. רופא עיניים מפורסם   שחי  בירושלים
י.רחוב מרכזי וגם שער ידוע
כ.    שכונה בירושלים בית ה________
ל1. ראש העיר הקודם בירושלים      ל2. מעין בכניסה לירושלים
מ1. מרכז  קניות סמוך לשער יפו      מ2. שוק מפורסם  מ3. מערה ליד שער שכם
נ. 2 שכונות בירושלים
ס1. מסעדה שבה היה פיגוע חבלני      ס2. גן בירושלים
ע1. אלוף פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים  ע2. מלך שבנה מגדלים בירושלים
פ. אחד משערי הכותל 
צ. כינוי לירושלים
ק. ראש העיר "האגדי"  של ירושלים (שם משפחה)
ר1.משערי הכותל   ר2. תחנת  משטרה במגרש ה_______
ש. צדיק הקבור בירושלים שעל קברו עושים חלאקה  לילדים בל"ג בעומר
ת. שכונה בירושלים


חידות נוספות
1.  א. כמה שערים יש לירושלים?  ב. פרט את שמותם.
2. איזה מלך בנה בירושלים:   א.  חומות     ב. מגדלים    ? 
3.  בכמה שמות נקראה ירושלים בפי חז"ל ?  ציין אחדים מהם.
4. מה מקור הביטוי:" ירושלים של זהב"?
5. "ירושלים הרים סביב לה"  (תהילים קכ"ה). ציין שמות 6 הרים.
6.  מה משמעות השם ירושלים?
7. "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"  (תהלים קכ"ב)  א. כיצד מפרשים חז"ל פסוק זה?
ב.  איזו תנועה ציונית נקראה על יסוד הפסוק הזה?   ג. באיזו תפילה אנו מביעים משאלה כזו?
8. באיזה שם קרא דוד לירושלים עם כיבושה ?
9. איזה פסוק מפורסם כתוב על הדוידקה ?
10. מה מקור השם ל מוזיאון השואה " יד ושם"  ומה משמעותו ?  
11. אילו אתרים  בירושלים קרויים על שם:    א. דוד   ב. שאול      ב. משה  ?
12. מי החריב את בית המקדש :  א. הראשון    ב. השני   ?
13. איזה נחל סמוך לעיר העתיקה היה בגבול ירושלים בימי קדם ?
14. מה הקשר בין ירושלים לבין המספרים:  א. 7     ב. 100 ?
15. כיצד נקראו השערים בדרום המקדש ?
16. היכן מוזכר יום ירושלים  בתנ"ך ?
17. כיצד קראו הרומאים לירושלים ?
18 מי השחקן והזמר שביים והפיק  סרט בשם: "אני ירושלמי "  ?
19. מי הזמרים ששרו   א. ירושלים של זהב      ב. ירושלים אורו של עולם  ?
20.מי היה רופא העיניים המפורסם בירושלים. נפטר ב 1960  ?
21. מי היה הרב הראשי בירושלים א. הראשון      ב. האחרון   ?
22.מה הוא מעבר מנדלבאום  ?
23. באיזו שכונה נמצאת ישיבת מרכז הרב ?
24. היכן קבורים הרב כדורי והרב אליהו זצ"ל ?
25. מה שמו של רב הכותל  א. הנוכחי   ב. הקודם  ?
26. היכן נמצא מכון המקדש בירושלים ?

התשובות כאן

חידות לפרשת במדבר

דף החידות לפרשת במדבר כולל חידות מילוליות וחידות ציורים בנושאים השונים מתוך פרשת השבוע. מומלץ להדפיס את הדף ולפתור באוירה משפחתית סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת.
למתקשים, ניתן להיעזר בדף הפתרונות.



חידות לפרשת במדבר לפי אותיות הא-ב'
חידות אותיות לפרשת במדבר


הדף הראשי של פרשת במדבר

בהצלחה



תשובות לחידות קורח

בדף זה מופיעות התשובות לחידון פרשת קורח. אם הגעתם לדך זה לפני שניסיתים לפתור את החידות, אנא גשו לדף החידות ונסו לפתור לבד. כך הנאתכם מהחידות רק תגבר.
ואם בכל זאת ניסיתים וצריכים קצת עזרה התשובות למטה...






עוד קצת







עוד קצת








מתחילים
תמונתו של אריה (לובה) אליאב רומזת על הפסוק הראשון בפרשה (ט"ז א): "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן"
המטה המקושט, פירות השקדים וצילומו של עץ השקד הפורח מכוונים כולם למטה אהרון (י"ז כג): "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים"
פופינס או אזרחי - הכוונה למילה המשותפת "מרי" המופיע בפרשה (י"ז כה): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה הָשֵׁב אֶת-מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי-מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ"
חביות היין ביקב ראשון לציון משנות העשרים, מזכירות את היקב (י"ח כז): "וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן-הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן-הַיָּקֶב"
הכי הרבה - הכוונה למילה "תשתרר" (ט"ז יג) המילה בעלת ערך הגימטריה הגבוה ביותר
המחתה מציינת את הקרבת הקטורת במחתה על ידי אהרון ו-250 האנשים כמתואר בפרק ט"ז.
הפחים מציינים את פסוק י"ז ג: "אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי-הִקְרִיבֻם לִפְנֵי-ה' וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"
החמור, וגם יששכר (המשול בברכת יעקב לחמור) מזכירים את פסוק (ט"ז טו): "וַיִּחַר לְמשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל-ה' אַל-תֵּפֶן אֶל-מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת-אַחַד מֵהֶם"
OUTPUT - אחד מהתרגומים האפשריים למילה הוא פלט, מזכיר את און בן פלט בפסוק הראשון בפרשה
הבור באדמה (תמונה מגוואטמלה) הוא דוגמה לכך שהאדמה פותחת את פיה ומסוגלת לבלוע בתים שלמים. המיוחד בפציית האדמה בפרשת קורח דתן ואבירם הוא שהאדמה נסגרה ושבה לצורתה המקורית מיד לאחר הבליעה.

היחס לנדרים בתורה

במאמרנו הקודם, פרשות בהר בחוקותי וסיום ספר ויקרא, עמדנו על כמה קשיים בסיום הספר. נראה לכאורה שהספר מסתיים בצורה דרמטית מאד בסיום פרשת התוכחה, אולם מופיע פרק נוסף, בעל סיומת כמעט זהה, אבל שונה. במאמר זה נעמיק בעניני הפרק הנוסף פרק הנדרים הכולל גם ערכי כסף לבן אדם. וכי ניתן להעריך אדם בכסף? נענה עלה אלו הזו בהמשך.

פתיחת הפרשייה מענינת: "איש כי יפליא נדר". לא נאמר ינדור נדר, אלא יפליא. את הלשון פלא אנו מכירים ממספר מקומות קודמים בתורה למשל בבשורת ה' לאברהם על לידת יצחק נאמר: "היפלא מה' דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן" (בראשית י"ח יד) או בפסוק משירת הים: "מי כמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא"  (שמות ט"ו י"א). וההבנה היא שפלא הינו משהו חריג במיוחד.

ועכשיו נראה מה ענין הפלא לנדרים. פרק כ"ז עוסק באדם הרוצה לתרום תרומה למקדש, בין אם לתרום את עצמו ובין אם לתרום את בהמתו או את שדהו או חפצים אחרים שלו. למרות שלאדם אין חובה כלל לעשות זאת, הוא מקבלת זאת על עצמו ובלשון של נדר. התורה מבהירה לנו מייד, כי נדר זה הוא חשוב ומחייב. אין אפשרות לפטור את האדם מהנדר בטענה כי הוא לא חייב בזה ואין מצווה לעשות זאת. מרגע שאדם קיבל על עצמו התחייבות הוא מחוייב אליה לגמרי. זהו הפלא בנדרים, למרות שאין ציווי על פעולת הנדר ואין בה חיוב, מהרגע שהדבר מתבצע הריהו מחייב את אותו אדם כמו אחת ממצוות התורה.

לנדרים חומרה רבה ולכן הרבה אנשים מקפידים להוסיף את הביטוי "בלי נדר" כאשר הם מתחייבים לבצע פעולה מסוימת, או לתרום סכום כספי, וטוב לנהוג כך ובכל מקרה עדיף לא לנדור נדרים כלל.
מעתה יתבהר גם עניין פרק זה בסוף החומש ולאחר פרשת התוכחה. פרשת התוכחה באה רק על העניינים אותם אנחנו מצווים, על עניני רשות אין אנו מצווים (ולמרות שהפרת נדרים הינה חמורה, העונשים בפרשת התוכחה לא יחולו על הפרות אלו). אומר הרש"ר הירש:
"כפרק סיום נוסף כאן פרק על מתנות נדבה למקדש: אדם רואה צורך או הוגה משאלה לתת למקדש חפץ או ערכו, ועל ידי כך הוא מבקש לבטא את עניינו המיוחד במקדש... אותן נדבות מקדש קרויות כאן הפלאת נדר. אין הן דרושות על פי דין ואין הן נובעות מדרישות הדין, אלא הן נובעות מרחשי לב סוביקטיביים בהחלט ואופייני הדבר שפרק זה, הדן בנדבות המקדש, נראה - על פי מקומו - רק כפרק סיום, ניספח. בפירוש נאמר שאין הוא מכלל החוקים המשפטים והתורות שה' נתנם כתנאי בינו ובין בני ישראל, שקיומם יביא לידי כל השפע והברכה והעבירה עליהם תגרור את כל המצוקה שתוארו בפרק הקודם"
מהו ערכו של אדם?

התורה מאפשרת הקדשת נכסים, או ערך של אנשים למקדש. המקדש אינו זקוק לתרומות אלו. צרכי המקדש נאספים מכל העם בצורה שיוויונית על ידי איסוף מחצית השקל, אולם התורה אינה יכולה לעצור את האדם החפץ בכך. מה שהתורה כן יכולה לעשות הוא לצנן את התלהבותו של אותו אדם. דע לך שבתרומות אלו אין צורך אמיתי. דע לך שתרומות ונדבות אלו (בניגוד למשל למצוות מתנות לעניים ותמיכה באוכלוסיה החלשה בחברה שהן מצוות מפורשות המופיעות פעמים רבות) לא יגרמו לך לשפע הכלכלי ולרוב הטובה המתוארת בפרשת הברכות (בניגוד למשל למצוות המעשרות הבאה לתמוך באנשים ומובטחת עליה ברכה בפירוש במלאכי ג' פסוק י: "הָבִיאוּ אֶת-כָּל-הַמַּעֲשֵׂר אֶל-בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם-לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד-בְּלִי-דָי") בפרק הקודם.

כמו כן הביטוי המעשי של ההקדשה הוא כספי בלבד ולפי מחירי שוק העבודה של אדם מאותו מין ומאותו גיל. יכול אדם לחשוב את ערכו לגבוה מאד (עקב חוכמתו, עושרו הרב או כל סיבה אחרת), באה התורה ואומרת לו שכל זה אינו מעלה את ערכו. למקדש אין צורך באנשים, עובדי המיקדש הם הכהנים והלווים והם מקודשים מעצם לידתם. אדם אינו יכול להקדיש את עצמו לעבודת המקדש מאחר ואין לו שם שום תפקיד ולכן בעבור הקדשתו הוא משלם סכום כסף. סכום הכסף הינו קבוע לפי מדדים שאינם משתנים כלל בין איש לאיש והערך שלך זהה לערך כל אדם אחר. גם מגמה זו באה על מנת להפחית את התלהבות האדם ממעשה הנדר שלו. אמנם לכל כלל יש יוצא מן הכלל ומצאנו אנשים שקיבלו על עצמם נזירויות שונות (והיחס לנזיר אינו חיובי בדרך כלל) וכן אנשים שהקדישו חפצים למקדש וקיבלו על כך אזכור מיוחד (דלתות ניקנור) אולם אלו הם היוצאים מן הכלל שאומר "טוב שלא תידור משתידור ולא תקיים" ומציע לוותר בכלל על עניני הנדרים מפני החשש שהם לא יקוימו בזמנם, או במלואם, או שתוצאותיהם יהיו הרות אסון (כדוגמת נדרו ההרסני של יפתח) ונמשיך בלשון הרש"ר:
"ודבר גדול למדנו מכאן: תורת כהנים איננה מייחסת ערך מיוחד לנדבות המקדש. אין היא רואה בהן חסידות יתרה הרצויה בעיני ה' בייחוד, קל וחומר שאין היא מייחסת להן כח לכפר על חיים של חטא. מקדש הכהנים רואה את שליחותו - לא ברכישת נכסים - אלא ברכישת הלבבות והרוח , והיא מבקשת לרכוש את כל חיי הפרט והכלל לקיום החוקים, המשפטים והתורות. "קידוש המוסר", "שמירת המשפט בחיי החברה", "הארת הרוח ועידון הלב" - החוקים המשפטים והתורות - הם הדרך היחידה כדי לזכות בחסד ה'. הם שניתנו "בינו ובין בני ישראל" ורק הם מקרבים את האדם לה' ואת ה' לאדם".
הרש"ר מחדד את הדברים ומסקנתו היא פשוטה. הכסף לא יעזור. תרומות כספיות בלבד, ראויות ככל שיהיו, לא יקדמו אותך בעבודת ה', ובוודאי, בניגוד חריף לדתות אחרות, לא יכפרו על מעשי עבר. אמנם תרומה נכבדה לארגון צדקה או עמותה כלשהי חשובים, אך ההתנדבות או הפעילות בארגונים כאלו חשובה אף יותר, ודווקא פעילות מעין זו (הנכנסת לגדרים של התורות והחוקים והמשפטים) היא זו שתוביל להתקרבות לה'.

אנו מוצאים פעמים רבות, אנשים עשירים במיוחד אשר עיקר מטרתם בתרומתם הוא לפאר את שמם, לרכוש להם נכסים פוליטיים ותארי אצולה שונים וכמובן לנצל הטבות מס שונות. לעומת זאת יש גם התורמים סכומים ענקיים בעילום שם לקיום מתן בסתר כהלכתו. מכאן גם ברורים ההבדלים בין סיומי פרק כ"ו, המזכיר תורות חוקים ומשפטים לבין הסיום הכמעט זהה של פרק כ"ז, המזכיר מצוות. מסקנת התורה היא כזו: "דע לך, נדרים אלו אינם חובה, הם אינם יכולים לכפר על מעשי העבר, אך מאידך, מרגע שהם נאמרו והתקבלו, הריהם כמצווה לכל דבר, והחובה לקיים אותם כלשונם מוחלטת".
חזק חזק ונתחזק

בסרטו הבא ניתן להאזין לשיחה קצרה בהשתתפותי ברדיו קול הנגב במסגרת התוכנית פרשים בלילה


מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת בחוקותי




חידון לפרשת בחוקותי

דף החידות לפרשת בחוקותי מכיל חידות ציורים וחידות מילוליות המתקשרות בדרכים שונות לנושאים בפרשת בחוקותי. החידות ברמות קושי שונות ומתאימות למבוגרים וילדים. רצוי להדפיס את החידות ולפתור בבית סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה (בבית או בבית הכנסת). למתקשים, דף תשובות
בהצלחה




מאמרים ודברי תורה לפרשת בחוקותי


תשובות לחידון שלח

שלום רב. בדף זה מופיעות התשובות לחידון שלח. אם טרם ניסיתים את כוחכם אנו גשו קודם כל לדף החידון לפני עיון בתשובות.


ואם בכת זאת נתקעתם או שאתם רוצים לבדוק אז התשובות מתחילות עוד מעט...






עוד קצת......





מתחילים

הגמל, רזי ברקאי (ותוכניתו מה בוער), והחידה שם משולש? קשורות כולם לשמות המרגלים. הגמל מזכיר את נציג שבט דן עמיאל בן גמלי, רזי ברקאי את נציג זבולון גדיאל בן סודי (סודי=רזי). השם המשולש, מציין את השורש גד המופיע בשלוש צורות שונות. גד כשם השבט, גדי בן סוסי נציג מנשה וגדיאל בן סודי נציג זבולון.

ערימת העצים, מזכירה את סיפור המקושש מסוף הפרשה

אלמגסט ותמונתו של תלמי (פינה שמאלית תחתונה) מזכירים את אחד מילידי הענק (במדבר י"ג כב): "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם". תלמי היה מלומד חשוב מאד וספריו היוו את האוטוריטה המדעית המוחלטת במשך מאות שנים. אלמגסט הוא שם ספרו הגדול הדן באסטרונומיה (ומציג תמונה בה כדור הארץ במרכז מערכת השמש והיקום). גם הרמב"ם מזכירו רבות.

העריסה מזכירה את מצוות חלה (במדבר ט"ו כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ:"

תמונתו של לוי אשכול מרמזת על אשכול הענבים ונחל אשכול.

הציצית מזכירה את מצוות ציצית המופיעה בסוך הפרשה

תמונתו של הבז המצוי מכוונת לפסוק י"ד ג: "וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה"

החגב מבטא את הרגשתם של המרגלים (י"ג לג): "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן-הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"

הוד שביסוד הוא סימן הספירה ליום הארבעים בספירת העומר. שליחות המרגלים נמשכה ארבעים יום.

שלט הרחוב מציין כמובן את יהושע בן-נון אבל הכוונה הייתה לציון מקום שהמרגלים הגיעו אליו (י"ג כא): "וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב לְבֹא חֲמָת"

הרימונים התאנים והענבים הם הפירות אותם הביאו המרגלים לארץ


תשובות לחידות עזרא מרום
  1. מרים לקתה בצרעת על הוצאת דיבה ולשון הרע, והמרגלים הוציאו דיבה על הארץ ולא למדו לקח ממרים.
  2. א. יהודה        ב. אפרים.
  3. ה' יושיעך מעצת המרגלים
  4. אברהם  אמר לעפרון:"400 שקל כסף ביני ובינך מה היא".
  5. אחימן, ששי ותלמי.
  6. א) אנשי מידות   ב) נפילים.
  7. בני עמון (דברים ב' 21).
  8. א. 40 יום     ב.  עבור כל יום קיבלו עונש לשנה ולכן היו במדבר 40 שנה !
  9.  יהושע.
  10. א. שילשים     ב. ריבעים.
  11. המרגלים נענשו מידה כנגד מידה: הם חטאו בלשונם ולכן נענשו בכך שלשונם השתרבבה עד טבורם ויצאו ממנה תולעים ונכנסו לתוך טבורם.
  12. למטה מנשה גדי בן סוסי;    למטה דן עמיאל בן גמלי.
  13. 8.
  14. א. על שם הפתילים (=ציצים); התלויים בו. ב. מלשון מציץ לפי הכתוב:  "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'."
  15. לפי גימטריא: ציצית = 600  + 8 חוטים + 5 קשרים ס"ה 613  כמנין תרי"ג.


 

חידות לפרשת בהר

החידות לפרשת בהר כוללות חידות ציורים וחידות מילוליות המתייחסות לנושאים שונים בפרשה. החידות ברמות קושי שונות ומותאמות לילדים ולמבוגרים כאחד. מומלץ להדפיס את דף החידות ולנסות לפתור לאחר קריאת הפרשה או שמיעתה בבית הכנסת.

חידות לפרשת בהר
חידות לפרשת בהר


מאמרים ודברי תורה לפרשת בהר
 נתקתעם? התשובות מופיעות בקישור הבא

תשובות לחידון בהעלותך

אם טרם ניסיתים את כוחכם בפתרון החידות לפרשת בהעלותך, אנא גש/ו ישירות לדף החידון ונסו היטב לבד. כך הנאתם מהחידות רק תגבר.


ואם בכל זאת אתם צריכים קצת סיוע אז הנה התשובות




מתחילים
  • הענן עם החיצים למעלה ולמטה מרמז לשיטת המסע של בני ישראל. כאשר הענן עולה נוסעים וכאשר הוא יורד חונים באותו מקום.
  • פיל עטלף או לוויתן הם שלושה יונקים ורומזים לפסוק במדבר י"א יב: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה אִם-אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי-תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו"
  • הבצל, השום, האבטיח, הקישוא והדגים הם המעדנים אותם זוכרים בני ישראל משבתם במצרים (י"א ה): "זָכַרְנוּ אֶת-הַדָּגָה אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים וְאֶת-הַשּׁוּמִים"
  • 2000KM הוא מרחק רחוק, ללא ספק מי שנמצא במרחק כזה מירושלים נחשב כנמצא בדרך רחוקה (ט' י): "דבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי-יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'"
  • המנורה מופיעה בתחילת פרשת בהעלותך
  • כנופיית בזק - מונח בויקיפדיה שמתואר גם כאספסוף, מילה מהופיעה בפרק י"א ד': "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר"
  • המראה מופיעה בפסוק (י"ב ו): "וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ-נָא דְבָרָי אִם-יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר-בּוֹ"
  • 1 2 5 10 20 30 היא סידרה המופיעה בפרק י"א יט-כ: "לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם: עַד חֹדֶשׁ יָמִים..."
  • העיניים מרמזות על בקשתו של משה לחובב בן רעואל (י' לא): "וַיֹּאמֶר אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם"
  • טל ברודי מרמז על שכבת הטל שיורדת על המחנה (י"א ט): "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל-הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו"
  • קריסטל - מילה נרדפת לבדולח (כל קריסטל הוא בדולח, אבל יש בדולח שאינו קריסטל) י"א ז: "וְהַמָּן כִּזְרַע-גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח"
  • שלושה איברים פנימיים - רחם, חצוצרות וכבד. מילים מהופיעות בפרשה. ייתכן ויש עוד.
  • החצוצרות מופיעות בפרשתינו בפרק י' ב: "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת"

תשובות לחידות עזרא מרום



מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת בהעלותך

החידות קיבוץ בכרמל ונ"ך בפרשה נותרו ללא תשובה. הינכם מוזמנים להגיב עליהם בדף החידה המקורי.

חידות ליום העצמאות

החידון ליום העצמאות כולל חידות מילוליות וחידות ציורים. החידות ברמות קושי שונות ומיועדות למבוגרים ולילדים כאחד. פתרונות לחידות (לחלק מהחידות יותר מפתרון אפשרי אחד). פתרונות לחידות ניתן למצוא בקישור הבא (הפתרונות יופיעו במוצאי חג העצמאות). הדפיסו את החידון במספר עותקים וקחו אותו איתכם למפגשים המשפחתיים לטיולים וכמובן למנגל. נצלו את החידות השונות על מנת ללמוד עם הילדים על האירועים והאישים מהתקופה. חג שמח.

חידות ליום העצמאות
חידות ליום העצמאות

מבחר חידות נוספות מאת עזרא מרום המתפרסמות באישורו:
 
  1. צבעי דגל ישראל הם כחול ולבן. א. לאילו שבטים היו צבעים אילו בדגליהם? ב. מה מסמלים צבעים אילו ?
  2. על דגלנו מצוייר מגן- דוד.  היכן נזכר במקרא הביטוי " מגן שאול "  ?
  3. ראש ממשלתנו הראשון היה דוד בן גוריון.  איזו דמות תלמודית נקראה בשם בן גוריון ומה הוא עשה ?
  4. ציין  מבצעים במלחמת השחרור שנקראו ע"ש דמויות מקראיות.
  5. איזו מחתרת יהודית נקראה ע"ש פסוק מקראי ?
  6. ציין את שמות המשפחה של האישים הבאים הקשורים להסטוריה של טרום הקמת המדינה:  א. יוסף   ב. בנימין    ג. זאב    ד.  חנה
  7. מה שם הרמטכ"ל הראשון בצה"ל  ?
  8. מהו " דגל 7 הכוכבים"  ומהו הוא מסמל?
  9. מי היו הרבנים הראשיים   הראשונים  בהקמת המדינה ?
  10. מי נקרא בשם:  " אום רש רש "  ?
  11. מה השם הנרדף לדגל ?
  12. היכן הונף " דגל הדיו "  ?
  13. ציין שמות נוספים למלחמת השחרור.
  14. מה הציע בן גוריון כסמל המדינה ?
  15. אילו שמות הוצעו  לשם המדינה ?
חידות לפי סדר הא-ב ליום העצמאות
          א- יציאת אירופה      ב- תנועה ציונית     ג. זירת קרב בששת הימים
          ד- כביש שעקף את ירושלים במלחמת השחרור  ה-ההימנון שלנו
          ו- שכונת מצוקה בירושלים   ז- ארגון חרדי לטיפול בנפגעים
         ח- שיטת התישבות   ט- מעבר מים שגרם למלחמה  י-מבצע להעלאת יהודי מרוקו
        כ- אחת מהחטיבות הראשונות של צה"ל  ל- אירגון מחתרתי  מ- עליית יהודי תימן
        נ-  סיסמא לאזעקה במלחמת המפרץ  ס- מכונית מתוצרת ישראל  בעבר
        ע- הסתבכות ישראלית במצרים בשנות החמישים  פ- תנועת מחאה חברתית בשנות החמישים
        צ- עמותת רבנים בישראל   ק- אחת ממלחמות ישראל  ר- שם נערכו שיחות שביתת הנשק
        ש- מבצע עליית יהודי אתיופיה   ת- ישוב בו חי יוסף טרומפלדור
 

דף חידות נוספות באדיבות ד"ר אמיר שוורץ


תשובות

חידון פרשת אמור

החידון לפרשת אמור כולל חידות מילוליות וחידות ציורים המתקשרות כולן לנושאים שונים בפרשה. החידות ברמות קושי שונות ומיועדות למבוגרים ולילדים כאחד. פתרונות לחידות (לחלק מהחידות יותר מפתרון אפשרי אחד) מופיעים  בקישור הקבוע הבא אולם מומלץ לנסות לפתור היטב לאחר קריאה של הפרשה בבית או בבית הכנסת. רצוי להדפיס את החידות ולפתור במשותף סביב שולחן הפרשה. בהצלחה
חידות לפרשת אמור
חידות לפרשת אמור


חידות לפי אותיות הא'-ב' לפרשת אמור
חידות אותיות לפרשת אמור
חידות אותיות לפרשת אמור
 שאלות נוספות לפרשת אמור מאת עזרא מרום

שאלות לפרשת אמור
שאלות לפרשת אמור



מאמרים ודברי תורה לפרשת אמור

עיון במצוות השמן למאור

הציווי על הדלקת הנרות ולקיחת השמן לצורך כך מופיע בתורה פעמיים בהרחבה. בפעם הראשונה בפרשת תצווה ובפעם השנייה בפרשת אמור. עוד קודם לכן בפרשת תרומה, מופיע "שמן המאור" ברשימת החומרים הנדרשים לבניין המשכן (שמות כ"ה ו). ננסה למצוא את הסיבות לחזרה הכפולה על עניין זה ותחילה נביא את המקורות (ההבדלים בין המקורות מודגשים לנוחיותכם).
המקור הראשון - פרשת תצווה - שמות כ"ז כ-כא
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
המקור השני - פרשת אמור כ"ד א-ד
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה לֵּאמֹר: צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד: מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי ה' תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם: עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת-הַנֵּרוֹת לִפְנֵי ה' תָּמִיד"
ההבדל הבולט ביותר הינו לשון הדיבור: "תצווה" מול "צו", והחידוש הגדול הוא בפסוק האחרון בפרשת אמור המזכיר את המנורה עצמה, שלא הוזכרה כלל במקור בפרשת תצווה.
 הבדל לשון זה ותוספת ענין המנורה מסבירים את ביאורו של רש"י לפסוק: "זו פרשת מצוות הנרות. ופרשת ואתה תצווה לא נאמרה אלא על סדר מלאכת המשכן לפרש צורך המנורה. וכן משמע, ואתה סופך לצוות את בני ישראל על כך". הענין העיקרי מוזכר פה, וענין הדלקת הנרות נזכר במלאכת המשכן כדי שנדע לצורך מה נדרשת המנורה. ואולם ענין המנורה אינו מקדים מייד את המקור הראשון. בין תיאור המנורה בפרשת תרומה לפרשת תצווה עוד ענינים רבים ואכן הרמב"ן חולק על רש"י:
"ואיננו נכון בעיני, שאין הפרשה ההיא סמוכה לפרשת המנורה, וכבר נאמר (שם מ כה): ויעל הנרות לפני ה' כאשר ציווה ה' את משה, והנה המצווה והמעשה נזכרים ונעשים כבר. אבל צורך הפרשה הזאת לשני דברים, ששם ציווה ויקחו אליך שמן זית זך מאת בני ישראל, כלומר מאת כל איש אשר נמצא אתו שמן זית זך למאור עם שאר תרומת המשכן, וכן עשו כמו שנאמר (שם לה כז כח): והנשיאים הביאו וגו' את הבושם ואת השמן למאור. ואע"פ שאמר שם "חוקת עולם לדורותם", הוא על ההדלקה, ועכשיו כלה השמן ההוא שהביאו הנשיאים נדבה, וציוה שיקחו בני ישראל משל צבור לדורותם שמן זית זך כתית כשמן הראשון, כטעם ויקחו אליך פרה אדומה (במדבר יט ב), שיבקשו אותה ויביאוה הצבור. ושם עוד לא אמר אלא יערוך אותו אהרן ובניו וגו', והיה במשמע על המנורה או בלא מנורה אם תשבר או תאבד כאשר היה בשובם מן הגולה, ועכשיו אמר בפירוש (פסוק ד): על המנורה הטהורה, שלא ידליקו אלא על מנורה הטהורה"
לפי הרמב"ן הפסוקים הנוספים כאן מחדשים לנו. המילה תמיד (המופיעה שלוש פעמים ופעמיים בנפרד מהמונח "נר תמיד" - המופע היחידי בשמות) מדגישים כי המצווה הינה חובת הציבור לדורות, ואינה תלויה בתרומות, ובנוסף המצווה תלויה במנורה ובקיומה ומתקיימת רק בה.
הבדל דק נוסף הוא בנמען לציווי. בפרשת תצווה הציווי הוא ל-"אהרון ובניו" ואילו בפרשת אמור רק אהרון מופיע. ייתכן ואין בשינוי לשון זה כלום וייתכן שיש כאן אמירה ברורה שהכהן הראשי (הגדול) הוא אהרון (למרות שגם אלעזר ואיתמר היו כהנים משוחים ובמדרגת כהנים גדולים), וזאת על מנת למנוע אסונות נוספים כאסון אשר קרה לנדב ואביהוא, בניו הגדולים של אהרון. דווקא תחילת הפרשה יכולה לסייע לטענה זו. בתחילת הפרשה הניסוח הוא (ויקרא כ"א א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו". הציווי אינו לאהרון כלל. הציווי לאהרון מופיע רק בפסוק י: "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת-יָדוֹ לִלְבּשׁ אֶת-הַבְּגָדִים אֶת-רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם". בכל מקרה קיים קושי בפסוקים אלו. בני אהרון, הינם כוהנים משוחים ואסור להם להיטמא לאף מת (ואכן משה אוסר עליהם להיטמא אלחיהם המתים בפרשת שמיני). אבל גם הניסוח השני אינו מתאים, לאהרון אין אחים כהנים (למרות שמשה שימש בכהונה תקופה קצרה של שבוע). אפרש לפרש את כל הציווי לדורות ואפשר גם לפרשת את פסוק י' כמדבר על אלעזר. אכן כאשר אלעזר מתמנה במקום אהרון אביו אין אנו מוצאים שהוא נמשח (משיחה זו תהיה מיותרת, הוא כבר נמשח בחנוכת המשכן), אבל מעבר התפקיד התבצע באמצעות העברת הבגדים המיוחדים (במדבר כ' כ"ו): "וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם". מכאן ואילך העברת תפקיד הכהונה בוצעה הן במשיחה והן בהעברת הבגדים.

מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת אמור
מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת תצווה
אהרון והמנורה - מרק שגאל 1957 - מוזיאון הגארטי, מילווקי
אהרון והמנורה - מרק שגאל 1957 - מוזיאון הגארטי, מילווקי