מעונינים לקבל דבר תורה ישירות לנייד שלכם? הצטרפו לערוץ הטלגרם של פרשת השבוע !


פרשת פינחס - פרשת פנחס כפי שלא כתובה בתורה ומינוי יהושע

לדף הראשי של פרשת פינחס
במאמר זה ננסה לקרוא את פרשת פינחס כפי שאינה כתובה בתורה. אני מציע לקוראים להחזיק חומש בידם ולעקוב אחרי הפסוקים (במדבר כ"ה י'):
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת-הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן-סָלוּא נְשִׂיא בֵית-אָב לַשִּׁמְעֹנִי. וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת-צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית-אָב בְּמִדְיָן הוּא. {פ}

וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צָרוֹר אֶת-הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם. כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר-נִכְּלוּ לָכֶם עַל-דְּבַר-פְּעוֹר וְעַל-דְּבַר כָּזְבִּי בַת-נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם-הַמַּגֵּפָה עַל-דְּבַר-פְּעוֹר. וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה {פ} וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל-עַמֶּיךָ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל-מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת-ה' בְּמִדְיָן. אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא. וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת-פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ. וַיִּצְבְּאוּ עַל-מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל-זָכָר. וְאֶת-מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל-חַלְלֵיהֶם אֶת-אֱוִי וְאֶת-רֶקֶם וְאֶת-צוּר וְאֶת-חוּר וְאֶת-רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב. וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת-טַפָּם וְאֵת כָּל-בְּהֶמְתָּם וְאֶת-כָּל-מִקְנֵהֶם וְאֶת-כָּל-חֵילָם בָּזָזוּ. וְאֵת כָּל-עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל-טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ. וַיִּקְחוּ אֶת-כָּל-הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל-הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. וַיָּבִאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשְּׁבִי וְאֶת-הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת-הַשָּׁלָל אֶל-הַמַּחֲנֶה ; אֶל-עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. {ס}
מי שמתחיל לקרוא את פרשת פינחס רואה מיד שלא כך כתוב בתורה.

סיפור המלחמה במדין שמופיע כאן בצורה רציפה והגיונית, מחולק בתורה לשני סיפורים, כאשr רוב פרשת פינחס וחלק מפרשת מטות מפרידים ביניהם. התורה אפילו מדגישה את פעולת החיתוך הזו על ידי צורת כתיבה נדירה של סיום פרשייה באמצע פסוק לאחר המילים: "ויהי לאחר המגפה", צורה נדירה ביותר.

למעשה פרקים כ"ו עד ל' נכנסים באמצע פרשת פינחס והם מהווים את כל פרשת פינחס. הפרשיות בפינחס אינן במקומן אלא נלקטו ממקומות שונים ואפילו מזמנים שונים בתורה. נעמוד על מקומן "הנכון" של הפרשיות וננסה להסביר מדוע הן מובאות או יוצרות את פרשת פינחס ומה מחבר ביניהן.

פרק כ"ו מתאר את המפקד השני של בני ישראל במדבר. מדוע צריך מפקד שני? לכאורה המפקד קשור לצבא ויכול להצביע על כך שיש קשר בין המפקד לבין מלחמת מדיין אולם זה רק לכאורה. המפקד השני נחוץ על מנת לשחזר את תחילת ספר במדבר שהתחילה במפקד. הצבא שנבחר בסוף להילחם במדיין הינו מצומצם ביותר. אלף איש למטה בלבד. המפקד מיועד לרגל הכניסה לארץ ישראל ולחלוקת הארץ. בפרשת חוקת כבר הגיעו לגבול ארץ ישראל ולכן ראוי לחזור על המפקד. פרשיית המפקד ארוכה אך מתחבאים פרטים מענינים לרוב, למשל:

  • מפקד שבט ראובן – חזרה על סיפור קרח תוך ציון פרט חשוב על בני קרח שלא מתו.
  • בני שמעון – מספרם פחת מאד בעקבות חטא בעל פעור. ציון זה מהווה הטרמה לעתידו העגום של שבט שמעון (השבט אינו מקבל ברכה ממשה בפרשת וזאת הברכה ולא נוחל את הארץ בספר יהושע)
  • מנשה – לפני אפרים למרות שסדר המחנות לא כך. בשבט מנשה המשפחות רבות ועמוקות מאד (דור שביעי) ומגיעות עד צלפחד – הקדמה לפרשיה הבאה.
  • אשר – שרח בת אשר מוזכרת בשמה כנראה היתה המבוגרת ביותר מאלו שנכנסו לארץ.

סיום המפקד – פה באה המטרה האמיתי של המפקד – המספר הסופי של בני ישראל כמעט זהה (למרות הבדלים עצומים במניין השבטים ובפרט שמעון ומנשה) אך דור שלם התחלף והמפקד בא להדגיש זאת.

למרות כל זאת המפקד אינו מופיע במקומו ההגיוני. הוא היה צריך לבוא אחרי פרשת מלחמת מדיין ולכאורה יש שני מקומות בולטים לשבצו. או לפני עניין בני גד ובני ראובן (מאחר והמפקד הוא ליורשי הארץ ואלו ויתרו על נחתלם) או בתחילת פרק ל"ה, מיד אחרי שמות הנשיאים של השבטים שנכנסים לארץ על מנת לחזור על מבנה המפקד בתחילת ספר במבדבר (נשיאי השבטים ומיד אחר כך מפקד כל שבט). מאחר ושמות הנשיאים כוללים רק שבטים שנוחלים את הארץ, אנו רואים מעין עונש לנשיאי גד וראובן ששמם אינו נזכר ולעניות דעתנו מיקומו של פרק המפקד יהיה בתחילת פרק ל"ב.

פרק כ"ז
פרק כ"ז עוסק בבנות צלופחד וגם פרשייה זו מחולקת לשניים. בסיום ספר במדבר באים בני שבט מנשה וטוענים שבנות צלופחד צריכות להינשא לבני שבט מנשה בלבד. בכך למעשה מסתיים הספר. חלוקה זו של הסיפור היא מלאכותית. ברור שבני שבט מנשה טענו את טענתם מיידית לאחר מתן ההלכה שבת יורשת נחלה. יותר מזה מסיפור הכתובים ניתן אפילו להבין שהיה ויכוח מר בין בנות צלפחד לבין יתר שבט מנשה שבעקבותיו בכלל הגיעו אל פתח אוהל מועד. ולכן היה ראוי להעביר את כל סיפור בנות צלופחד לסוף הספר (או לחילופין לסיימו כאן) ולא לפצלו לשניים.

בהמשך הפרק מופיע תיאור מותו של משה רבנו. פרשייה זו אינה במקומה. נשווה בין פרשיה זו לפרשת האזינו ביומו האחרון של משה רבנו:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה; וּרְאֵה, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  וְרָאִיתָה אֹתָהּ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ.  כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר-צִן, בִּמְרִיבַת הָעֵדָה, לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם, לְעֵינֵיהֶם:  הֵם מֵי-מְרִיבַת קָדֵשׁ, מִדְבַּר-צִן. "

אל מול דברים ל"ב
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר: עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר-נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה: וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל-עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר-מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו: עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי-מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר-צִן עַל אֲשֶׁר לֹא-קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"
הביטויים המודגשים מראים כי מדובר כמעט באותו ציווי ובאותו טקסט עצמו ונראה שהפרשה הועתקה בשינויי נוסח קלים מפרשת האזינו למקומנו.

פרקים כ"ח-כ"ט

קורבנות – פרשיה שלא במקומה (נאמרה בא' בניסן בשנה השניה) כמו פרשת פרה. למה מופיעה פה ולא בספר ויקרא?

פרק ל'
נדרים – פרשיית נדרים כבר אינה בפרשת פינחס ומופיעה בפרשת מטות ועדיין קוטעת את הרצף עד להמשך תיאור המלחמה במדיין.


דומה שכל הפרקים הנ"ל מכוונים משני צדדים לפרשייה האמצעית שהשמטתי עד כה, ושעוסקת במינוי היורש למשה. זהו עיקרה של פרשת פינחס. משה מנושל מההנהגה בפרשת חוקת, פרשת בלק רובה מתרחשת מחוץ למחנה. האירועים בסוף פרשת בלק רק מחזקים את הצורך במנהיג, ואולי זה יהיה פינחס, היחידי שקם לעשות יוזמה?

הפרשייה נפתחת באחד הפסוקים המיוחדים ביותר בתורה (ט"ו).


הפסוק התמים לכאורה הינו יחידאי במקרא. הוא אינו הפסוק הרגיל שאנו מכירים: "וידבר ה' אל משה לאמר". השוו זאת לפנייה אחרת של משה רבנו  מיד לאחר חטא העגל: "וַיְחַל מֹשֶׁה, אֶת-פְּנֵי ה' אֱלֹקיו..." . איזה הבדל. בחומש שמות יש לשון בקשה. מודגש גם היטב הבדל המעמדות ואילו אצלנו דיבור ישיר. לא שאלה ולא בקשה אלא אמירה ואולי אפילו ציווי של משה לה'. פסוק זה על אף פשטותו מהווה מפתח להבנת נושא הפרשיה וחשיבות עניין היורש ובני ישראל עד כדי שהוא מצדיק פניה ישירה (ואולי אפילו חצופה) כזו ממשה.
משה ממנה וסומך את יהושע, 1860 תחריט עץ על ידי  Julius Schnorr von Carolsfeld

בעיוננו הבא על פרשת מטות נתעכב יותר על דמותו של יהושע. בינתיים נסתפק האם יהושע בחירה טובה? האם יהושע מחובר יותר לעם? מתוך התורה ידועים לנו רק פרטים מעטים על יהושע.
  • יהושע לא מש מתוך האוהל
  • יהושע לא היה ארבעים יום עם העם כשחיכו למשה
  • יהושע הוביל קרב אחד מול עמלק
  • יהושע נקרא פעם הושע והיה אחד מהמרגלים שלא הוציאו דיבת הארץ
  • יהושע מקנא למשה בפרשת המתנבאים
  • יהושע הוא משרתו הנאמן של משה. 
האם בימינו כאשר מנהיג מבקש למנות את משרתו למנהיג תחתיו אנו מרוצים מהמהלך? ברור שלא. ולכן דרושה הסכמה אלוקית למהלך וגם לבצע אותו לעיני כל ישראל. במפרשים מופיעה הסברה שמשה רצה שבניו יתמנו לתפקיד. סברה זו אינה יכולה להיות לפי הפשט. בני משה אינם נזכרים כלל בתורה לאחר לידתם. גרוע מכך פעמיים בהם מוזכרות תולדות אהרון ומשה בספרינו (פרקים ג' וכ"ו כפי שהוכר למעלה) התולדות הם של אהרון ומשה אולם רק בניו של אהרון נזכרים. התורה מתעלמת לחלוטיין מבני משה. אנו שיודעים זאת בודאי לא נצפה שבני משה יתמנו לתפקיד כלשהו.

להבדיל המעבר מאהרון לאלעזר הינו פשוט וטבעי. אהרון עולה להר ואלעזר יורד ממנו ובכל הפסוקים הבאים מחליף אלעזר את אהרון (למשל כ"ו א'). ענין בחירת המנהיג לעם ישראל הוא מרכז פרשת פינחס, כאשר כל השאר, המפקד, נחלת הארץ, בנות צלופחד, ואפילו הקורבנות (הציבור) והנדרים שלא הקריבו במדבר ויתחייבו בהם עם הכניסה לארץ (רמב"ן), או לפי פירוש רש"י (צווה את בני עלי), יהיו באחריות המנהיג. בחירת המנהיג חשובה וחיונית, ומצדיקה אפילו פנייה ישירה לקב"ה. מה שמשה לא עושה בשביל עצמו (למשל פנייה על מנת לאפשר לו להיכנס לארץ ישראל) הוא עושה למען עם ישראל, שלא יישאר כצאן שאין לו רועה. שוב מתגלה משה כדמות הרועה הנאמן הדואג לעמו גם על חשבונו האישי.

מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת פינחס 

פרשת פינחס - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת פינחס היא הפרשה ה-41 בתורה וה-8 בחומש במדבר. הפרשה נכתבת ב-280 שורות בספר תורה ויש בה 35 פרשיות (מיקום 2), מתוכן 10 פרשיות פתוחות ו -25 סתומות. בפרשה יש 168 פסוקים (מיקום 2),1887 מילים (מיקום 9) ו-7853 אותיות (מיקום 4). לפי ספר החינוך יש בפרשת פינחס 6 מצוות (מיקום 23), מתוכן 6 מצוות עשה (מיקום 15) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32). הערות לפרשת פינחס :

מאמרים לפרשת פינחס
פרשת פינחס כפי שלא כתובה בתורה ומינוי יהושע

לפרשה הקודמת - בלק
לפרשה הבאה -מטות

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

בלק - חידה לפרשת בלק

 דף חידה זו הינו ישן אתם מוזמנים לעבור לדף החידות החדש לפרשת בלק, הכולל חידות ציורים, חידות מילוליות ותפזורת.
 



פרשת בלק - בחירתו החופשית של בלעם

פרשת בלק שונה משאר הפרשות בתורה. הפרשה מתרחשת מחוץ למחנה ישראל ובני ישראל כלל אינם שותפים לה. למעשה לא ברור איך תוכן הפרשה הגיעה אלינו מאחר ובני ישראל לא היו מודעים למאורעות שקרו. במאמר זה ננתח את הפרשה (המורכבת בסך הכל משתי פרשיות) תוך הארת נקודות שונות בה שלא תמיד זוכות להסבר מספק.

מתי הייתה פרשת בלק?
נתחיל כדרכנו בתיארוכה של פרשת בלק. התיארוך קל מאחר והוא מופיע בפסוק הראשון: "וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי", כלומר אחרי המלחמות בסיחון ובעוג. אולם אם נעבור לקריאה בחומש דברים נגלה שכמו שבני ישראל פנו לאדום בבקשת מעבר ונענו בשלילה, כך פנו גם לעמון ומואב, נענו בשלילה ועקפו אותם. על בלק לא נאמר כי הוא מפחד אלא רק כי הוא ראה, וגם אין אנו יודעים עליו מאומה. רק בפסוק ב' נאמר שמואב מפחד מבני ישראל ויקץ בהם (אותו ביטוי בדיוק שנאמר בתחילת חומש שמות על המצרים). מואב פונים לזקני מדין (מה לאלו ואלו? המדיינים הרי הם שוכני המדבר, רחוק?) בדאגה שבני ישראל ילחכו את סביבותיהם ולא ישאירו כלום (אדמה חרוכה). לא סכנת המלחמה היא שעומדת לנגד עיניהם (לעומת בלק שמפחד כנראה ממלחמה). רק בפסוק האחרון של הפתיחה אנו למדים "...בָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא".

פניית בלק לבילעם
בלק, שרואה כי במלחמות רגילות אי אפשר לנצח את בני ישראל, מנסה שיטה חדשה, וקורא לבלעם בן בעור. אם השם מצלצל לכם קצת מוכר, חיזרו לסוף פרשת וישלח ושם תיראו שהוא המלך הראשון המולך בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל. אין אפשרות לקבוע כי מדובר באותו אדם אבל בוודאי לבלעם היה מעמד נכבד ומפורסם באיזור. בלעם נמצא רחוק מאד מזירת ההתרחשות. פתורה היא בחילוף אותיות פרת, ומי שלא משתכנע מחילוף זה, התורה אומרת בפירוש "... אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי-עַמּוֹ...". בלעם מגיע מרחוק.
לבלעם יש יכולת לברך ולקלל אולם פניית בלק אליו משונה: "...אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ.". אוכל ואגרשנו ביחיד, נכה ברבים. רש"י מפרש שהכוונה לבלק ולעמו, אולם לי נראה שאפשר לפרש כי הכוונה נכה, אני ואתה, בלק ובלעם. יש פה רמז שלבלעם יש כבר עניין אישי במאבק נגד בני ישראל. ייתכן שמקור המדרש על שלושת יועצי פרעה (יתרו, איוב ובלעם) מה לעשות במשה עוד כשהיה ילד בארמון פרעה, מקורו במילים אלו ממש. ובכן נניח כי בלעם מכיר היטב את משה ואת יכולתו (על יכולתו של בלעם עצמו נלמד בהמשך מפיו), ובהחלט רואה פה עניין אישי, בין אם מעין תחרות עם משה, ובין אם יחסי שנאה שהתפתחו לאורך 120 שנה (וגם בלעם מסתבר מבוגר מאד).

בחירה חופשית נגד רצון האל
אולם לפי הפשט אין לנו בינתיים יחס לבלעם, ואפילו ההיפך, כאשר זקני מואב וזקני מדין באים , בלעם מחכה לשמוע את תשובת אלוקים בלילה (דרגת נבואה פחותה ממשה רבנו). הקב"ה משתף פעולה ובא לשאול את בלעם מי האנשים, שימו לב שבלעם משמיט את המילה "נכה" מתשובתו לקב"ה (בה הוא משנה במעט את דברי בלק): "הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם וַיְכַס אֶת-עֵין הָאָרֶץ עַתָּה לְכָה קָבָה-לִּי אֹתוֹ אוּלַי אוּכַל לְהִלָּחֶם בּוֹ וְגֵרַשְׁתִּיו ", ולכאורה בילעם מנסה להסתיר את העניין האישי שיש לו ולהציג את כל העיסקה כביזנס טהור. בלעם כידוע מקבל תשובה שלילית, מוסר אותה לזקנים ומסרב לבוא. לכאורה בלעם ממש צדיק ושומע בקול ה', אולם ברור לנו כבר בשלב זה שבלעם היה צריך לסרב מיד ובמקום ולא לחכות לתשובה הלילית. בלעם אכן היה נביא אמת (לפחות לאותה שעה) והיה יודע את מעלתו של עם ישראל. . נקודה חשובה זו מעלה את נושא "הבחירה החופשית" בפרשה זו. בלעם בוחר בחירה חופשית נגד רצון האל, ובחירה זו מתאפשרת. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ההמשך ידוע, אלוקים לכאורה מתרצה, אולם מזהיר מראש את בלעם שלא יוכל להתנבא כרצונו. בלעם בשלב זה כל כך חדור רצון לקלל שהוא מתעלם מכל תמרורי האזהרה והולך בכל זאת. סיפור האתון המדברת מעלה קושיות גדולות. לרוב אנשים מופתעים שהאתון פותחת את פיה, אבל ההפתעה האמיתית בחלק זה של הסיפור היא תשובתו המיידית של בלעם וחוסר ההפתעה שלו ממעשה ניסי זה! בלעם פשוט עונה, וממשיך לנהל שיחה עם האתון ללא הבנה כלל של המתרחש, רק כשהוא רואה את מלאך ה' הוא מצטדק ומציע לחזור לביתו. אולם הצעה זו לחזור היא כלפי חוץ. הוא לא היה צריך להציע לחזור, הוא היה צריך באופן מיידי לחזור! הבחירה החופשית להרע של בלעם מושכת אותו בכח לעבר בלק.

בלעם והאתון - רמברנדט 1628 מוזיאון Cognaq-Jay פריז
בברכות עצמן נתרכז אי"ה בפעם אחרת (ראו מאמר על משלי בלעם), אולם חשוב להבחין בין שתי הברכות הראשונות הראשונות בהן ה' שם דבר בפי בלעם לבין הפעם השלישית בה בלעם מבין כי לקלל לא יוכל והוא מתנבא מיוזמתו כאשר התורה מציינת :"וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים" כלומר שנבואתו אכן אמת. רק בסבב ברכות זה, מספר בלעם על עצמו: "נאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי-אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם". מתברר לנו למפרע עד כמה גדול הוא הנביא בלעם. ידוע המדרש שבלעם היה נביא לאומות העולם גדול כמשה (למרות שראינו שקיבל את נבואתו בחלום ולא בצורה ישירה – וראה בהבדל בין דרכי קבלת הנבואה שדנו בהן בחידה לפרשת בהעלותך). בלק מתייאש לחלוטין ומשלח את בלעם למקומו, לא לפני שבלעם פוצח בסבב נוסף של נבואות הפעם על עמים נוספים ולא רק על ישראל. בכל מקרה הפרשה מסתיימת כך: " וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ וְגַם-בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ".

השפעת בילעם על חטא בעל פעור
מיד לאחר מכן מוזכר חטא בעל פעור. וישב ישראל בשיטים. אם נעיין בפרשת מסעי (ל"ג מט) נראה כי רק חלק ממחנה ישראל יושב בשיטים והמחנה עצמו מתפרס על פני שטח גדול בהרבה. מסופו של הסיפור נראה כי חלק זה של המחנה הוא חלקו של שבט שמעון.
גם בפרשייה זו יש בלבול מסוים בין מואב למדיין. בפסוק הראשון מופיע כי העם זונה אחרי בנות מואב, ואילו האשה הנהרגת היא מדיינית ואף המלחמה המתוארת בפרשת מטות היא רק כנגד מדיין.
והנה בפרשת מטות אנו מגלים כי בני ישראל הורגים את חמשת מלכי מדיין "וְאֵת בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב". מה בכלל בלעם עושה שם. בלעם הרי חזר למקומו (ארם נהרים הרחוקה!). את התשובה מגלה לנו משה רבנו בעצמו: "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה'". כלומר בלעם הלך למקומו, הגיע למקומו, הבין שבברכות אין לו מה לעשות ופיתח תוכנית חלופית. בלעם ידע שבמהלך השהות במדבר פרצו מפעם לפעם מגפות שונות בהם (ופרשת נחש הנחושת, ארעה רק זמן קצר קודם לכן) וידע להסיק כי לעם ישראל יש נקודות תורפה שאפשר לנצל לצרכיו. בלעם בוחר שוב ברע, בבחירה חופשית, ומתעלם מכל מה שקרה קודם לכן וממשיך במאמציו לפגוע בעם ישראל. בלעם חוזר כנראה למדיין (בלק איבד עניין בסיפור. יותר מזה, התורה לא באה בחשבון עם בלק כלל, ואף מדרשים דורשים שבזכות 42 הקורבנות שהקריב, זכה ורות המואבייה היא מצאצאיו ובודאי זכה שאחת מפרשות התורה נקראת על שמו). ומשיא את עצת הפיתוי. מידע נוסף על הפרשה מגיע מספר יהושע (י"ג כב): "וְאֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל-חַלְלֵיהֶם" ורד"ק שם שואל בדיוק את אותה שאלה, מה בלעם עושה שם אחרי שחוזר למקומו ועונה בדרך קצת שונה:
 "הקוסם -להודיע כי לא נביא היה אלא קוסם ונבואתו הייתה לשעה, או לכבוד ישראל בא אליו מלאך ה' לדבר הנבואות ההם, ויש לשאול איך מצאו בלעם שם והלא כתיב: וילך וישב למקומו אלא שחזר שם לבקש שכרו על העצה שנתן להם למואב ולמדין, להוציא בנותיהם היפות ויזנו ישראל עמהם ויהיה קצף ה' בהם, וזהו שאמר: לכה איעצך כמו שכתוב בדבר בלעם וכשראה שנתקיימה עצתו הלך למואב ולמדין, לבקש שכרו מהם."

נשארה השאלה איך נכתבה הפרשה כמובן אפשר להגיד כי משה קיבלה בנבואה ישירות מה', אולם מאחר ובני ישראל תפסו את בלעם ולא היו הורגים אותו סתם בשדה הקרב (כפי שאומר הרד"ק בפירושו לספר יהושע שפינחס הרגו בארבע מיתות דין), אפשר בהחלט להניח כי בלעם עצמו סיפר להם את כל סיפור נבואותיו מטעמיו הוא. ייתכן והטעם היה רצון להתפארות עצמית ולהתרברבות וייתכן כי מאחר וכבר הבין כי סופו קרוב והוא לא יכול לפגוע בישראל, על כורחו נאלץ לספר בשבח ישראל (שכן נביא אינו יכול לכבוש נבואתו) ובגנותו הוא עצמו.

פרשת דברים - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת דברים היא הפרשה ה-44 בתורה וה-1 בחומש דברים. הפרשה נכתבת ב-197 שורות בספר תורה ויש בה 5 פרשיות (מיקום 42), מתוכן 1 פרשיות פתוחות ו -4 סתומות. בפרשה יש 105 פסוקים (מיקום 32),1548 מילים (מיקום 26) ו-5972 אותיות (מיקום 24). לפי ספר החינוך יש בפרשת דברים 2 מצוות (מיקום 30), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-2 מצוות לא תעשה (מיקום 22).
הערות לפרשת דברים : פרשת דברים נקראת תמיד לפני תשעה באב. אמרו חז"ל: "שלושה נביאים ניבאו בלשון איכה". משה רבנו (דברים א' יב): "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם", ישעיהו הנביא (בפרק הנקרא כהפטרה לשבת זו א' כא): "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" וירמיהו הנביא במגילת איכה הנקראת בתשעה באב: "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס"

לדף הראשי של פרשת דברים

לפרשה הקודמת - מסעי
לפרשה הבאה - ואתחנן

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת מסעי - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת מסעי היא הפרשה ה-43 בתורה וה-10 בחומש במדבר. הפרשה נכתבת ב-189  שורות בספר תורה ויש בה 8 פרשיות (מיקום 34), מתוכן 6 פרשיות פתוחות ו -2 סתומות. בפרשה יש 132 פסוקים (מיקום 12),1461 מילים (מיקום 32) ו-5773 אותיות (מיקום 28). לפי ספר החינוך יש בפרשת מסעי 6 מצוות (מיקום 23), מתוכן 2 מצוות עשה (מיקום 26) ו-4 מצוות לא תעשה (מיקום 17).
הערות לפרשת מסעי :פרשת מסעי נקראת לרוב ביחד עם פרשת מטות. בכל מקרה פרשת מסעי (או פרשת מטות מסעי) נקראת תמיד בשבת השנייה בשלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב.

מאמרים ודברי תורה לפרשת מסעי



לפרשה הקודמת - מטות
לפרשה הבאה - דברים

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת מטות - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת מטות היא הפרשה ה-42 בתורה וה-9 בחומש במדבר. הפרשה נכתבת ב-190 שורות בספר תורה ויש בה 9 פרשיות (מיקום 30), מתוכן 4 פרשיות פתוחות ו -5 סתומות. בפרשה יש 112 פסוקים (מיקום 24),1484 מילים (מיקום 29) ו-5652 אותיות (מיקום 30). לפי ספר החינוך יש בפרשת מטות 2 מצוות (מיקום 30), מתוכן 1 מצוות עשה (מיקום 31) ו-1 מצוות לא תעשה (מיקום 26).
הערות לפרשת מטות: פרשת מטות מחוברת בדרך כלל פרשת מסעי. הסיבה לחיבור היא שפרשת דברים נקראת תמיד לפני תשעה באב, ופרשות מטות מסעי הן יחסית קצרות בחומש במדבר

לדף הראשי לפרשת מטות

לפרשה הקודמת - פינחס
לפרשה הבאה - מסעי



לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

סטטיסטיקה בתורה

החשיבות בתורה היא אמנם בטקסט עצמו, אולם נתונים סטטיסטיים על התורה הם בעלי ענין ויכולים לתת תובנות חדשות מכיוונים לא צפויים. הטבלה הבאה מרכזת את הנתונים המספריים על התורה. אורך של כל פרשה שורות ואותיות, מספר הפרשיות, כמה מילים פסוקים ואותיות יש בפרשה ומספר המצוות בה. במאמרי המשך ננסה לנתח את הנתונים ולהגיע בע"ה לתובנות מענינות, כדאי לחכות. יש לציין כי חלק מהנתונים מעוגלים וחלק מקורבים ושגיאות בהחלט אפשריות ומי שיודע על תיקונים אשמח לשמוע. חשוב לציין שיש גם הבדלי מסורות שונים ובפרט במספר האותיות והמילים ושינויי כתיב וקרי.

רוב הנתונים נלקחו מתוך עלוני  Torah Tidbits האהובות עלי (ועל הרבה קוראי אנגלית). תודה להם.

שימו לב, הטבלה ניתנת למיון. פשוט ליחצו על העמודה לפיה אתם רוצים למיין.

סדר פרשה שורות
בספר תורה
פרשיות פתוחות סתומות פסוקים מילים אותיות מצוות עשה לא תעשה
1 בראשית 241 23 10 13 146 1931 7235 1 1 0
2 נח 230 18 5 13 153 1861 6907 0 0 0
3 לך לך 208 7 3 4 126 1686 6336 1 1 0
4 וירא 252 6 4 2 147 2085 7862 0 0 0
5 חיי שרה 171 4 3 1 105 1402 5314 0 0 0
6 תולדות 173 4 2 2 106 1432 5426 0 0 0
7 ויצא 235 1 0 1 148 2021 7512 0 0 0
8 וישלח 237 9 3 6 153 1976 7458 1 0 1
9 וישב 190 4 3 1 112 1558 5972 0 0 0
10 מקץ 255 1 1 0 146 2022 7914 0 0 0
11 ויגש 178 3 0 3 106 1480 5680 0 0 0
12 ויחי 148 12 7 5 85 1158 4448 0 0 0
13 שמות 215 7 6 1 124 1763 6762 0 0 0
14 וארא 221 16 8 8 121 1748 6701 0 0 0
15 בא 207 14 8 6 106 1655 6149 20 9 11
16 בשלח 215 14 9 5 116 1681 6423 1 0 1
17 יתרו 138 15 5 10 75 1105 4022 17 3 14
18 משפטים 185 33 6 27 118 1462 5313 53 23 30
19 תרומה 155 9 3 6 96 1145 4692 3 2 1
20 תצווה 180 10 2 8 101 1412 5430 7 4 3
21 כי תשא 245 14 10 4 139 2002 7424 9 4 5
22 ויקהל 211 13 7 6 122 1558 6181 1 0 1
23 פקודי 160 20 6 14 92 1182 4432 0 0 0
24 ויקרא 215 21 13 8 111 1673 6222 16 11 5
25 צו 169 8 7 1 97 1353 5096 18 9 9
26 שמיני 158 6 3 3 91 1238 4670 17 6 11
27 תזריע 128 9 5 4 67 1010 3667 7 5 2
28 מצורע 159 6 3 3 90 1274 4697 11 11 0
29 אחרי מות 154 15 3 12 80 1170 4294 28 2 26
30 קדושים 109 4 3 1 64 868 3229 51 13 38
31 אמור 217 17 11 6 124 1614 6106 63 24 39
32 בהר 99 7 1 6 57 737 2817 24 7 17
33 בחוקותי 131 5 3 2 78 1013 3992 12 7 5
34 במדבר 263 30 23 7 159 1823 7393 0 0 0
35 נשא 311 26 18 8 176 2264 8632 18 7 11
36 בהעלותך 240 16 11 5 136 1840 7055 5 3 2
37 שלח 198 10 7 3 119 1540 5820 3 2 1
38 קרח 184 13 7 6 95 1409 5325 9 5 4
39 חוקת 160 10 6 4 87 1245 4670 3 3 0
40 בלק 178 2 1 1 104 1455 5357 0 0 0
41 פינחס 280 35 10 25 168 1887 7853 6 6 0
42 מטות 190 9 4 5 112 1484 5652 2 1 1
43 מסעי 189 8 6 2 132 1461 5773 6 2 4
44 דברים 197 5 1 4 105 1548 5972 2 0 2
45 ואתחנן 249 21 5 16 122 1878 7343 12 8 4
46 עקב 232 10 6 4 111 1747 6865 8 6 2
47 ראה 258 20 5 15 126 1932 7442 55 17 38
48 שופטים 192 18 3 15 97 1523 5590 41 14 27
49 כי תצא 213 44 2 42 110 1582 5856 74 27 47
50 כי תבוא 233 21 5 16 122 1747 6811 6 3 3
51 ניצבים 87 4 1 3 40 657 2575 0 0 0
52 וילך 72 3 2 1 30 553 2123 2 2 0
53 האזינו 92 3 3 0 52 614 2326 0 0 0
54 וזאת הברכה 90 10 2 8 41 512 1989 0 0 0


סה"כ
673 291 382 5846 79976 304805 613 248 365
הערות:

  • בפרשות יתרו וואתחנן חלוקת הפסוקים לפי הטעם העליון בעשרת הדברות שונה. הפסוקים קצרים יותר, בעיקר פסוקי האיסורים המתחילים במילה לא, כך שנוצרים פוסקים בני שני מילים בלבד.
  • בפרשת האזינו - דברים ל"ב - ישנה מסורת שהאות ה' בתחילת פסוק ו' (במיל הלה') נכתבת כתיבה בפני עצמה, בשיטה זו יש 615 מילים בפרשה וזו גם המילה היחידה של אות אחת בתורה.

פרשת בלק - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת בלק היא הפרשה ה-40 בתורה והשביעית בספר במדבר. בפרשה שתי פרשיות, אחת פתוחה ואחת סגורה. בפרשה 104 פסוקים 1455 מילים ו-5357 אותיות.
בפרשת בלק אין מצוות.

מאמרים לפרשת בלק 
בחירתו החופשית של בלעם
חידה לפרשת בלק

לפרשה הקודמת - חוקת
לרשה הבאה - פינחס
לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת חקת - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת חקת היא הפרשה ה-39 בתורה והשישית בספר במדבר. בפרשה עשר פרשיות, שש פתוחות וארבע סגורות. בפרשה 87 פסוקים 1245 מילים ו-4670 אותיות.
בפרשת חוקת 3 מצוות עשה ואין בה מצוות לא תעשה.

מאמרים לפרשת חוקת




לפרשה הקודמת - קרח
לפרשה הבאה -בלק
לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

חידות לפרשת שלח

החידון לפרשת שלח כולל חידות ציורים וחידות מילוליות המתייחסות לנושאים שונים בפרשת שלח. החידות בדרגות קושי שונות ומתאימות למבוגרים ולידלים כאחד ובפרט מומלץלהדפיס הדפים לפתרון משותף סביב שולחן השבת לאחר קריאת הפרשה בבית או בבית הכנסת.
למתקשים,הפתרונות לחידות מופיעים בקישור הבא
החידה "אחי יוסף,בני ישראל, הכרובים והמצורעים" נשארת ללא פתרון ואתם מזמנים להציע את תשובותיכם בתגובות.
חידות לפרשת שלח
חידות לפרשת שלח


שאלות וחידות לפרשת שלח באדיבות מר עזרא מרום (תורה ממרום)
  1. מדוע נסמכה פרשת המרגלים לעניין צרעת מרים?
  2. מאיזה שבט היו: א) כלב בן יפונה         ב) יהושע בן נון.
  3. איזו תפילה התפלל משה על יהושע (רש"י)?
  4. משה אמר למרגלים:"וראיתם את הארץ מה היא" מי עוד בתורה השתמש בביטוי:  מה היא? 
  5. מה שמות  3 הענקים  שהיו בחברון ?
  6. ציין מפרשתינו  2 כינויים נוספים למילה ענקים.
  7. על מי נאמר בתורה:"עם גדול ורב ורם כענקים"?
  8. א. במשך כמה ימים תרו המרגלים את הארץ? ב.  איזה עונש קיבלו המרגלים מידה כנגד מידה?
  9. מי עוד  בתנ"ך שלח מרגלים?
  10. כיצד נקראים בפרשתינו:   א. נכדים           ב.  נינים.
  11. וימותו האנשים במגפה" עיין ברש"י וענה:  באיזה אופן מתו המרגלים ומדוע?
  12. מי הם 2 מרגלים ששם אביהם כשם חיות?
  13. כמה מרגלים נדרשים כדי לשאת אשכול אחד (רש"י)?
  14. בפרשתינו  מוזכרת מצוות ציצית. עיין ברש"י וציין 2 סיבות לשם ציצית.
  15. על הציצית נאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'": כיצד נרמז הדבר בשם ציצית?

מאמרים ודברי תורה נוספים לפרשת שלח

הדף עם החידות לפרשת שלח עבר לכתובת הבאה

פרשת שלח עוסקת בשליחת מרגלים לארץ ישראל. גם בהפטרה מתוארת שליחותם של שני מרגלים על ידי יהושע ליריחו. יש למצוא מקור מהפסוקים, שאנשי כנען לא נשארו אדישים ושלחו אף הם מרגלים למחנה בני ישראל.
כיבוש יריחו - גוסטב דורה 1880

פרשת ויחי - סטטסיטקה בפרשה

פרשת ויחי היא הפרשה ה-12 בתורה וה-12 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-148 שורות בספר תורה ויש בה 12 פרשיות (מיקום 24), מתוכן 7 פרשיות פתוחות ו -5 סתומות. בפרשה יש 85 פסוקים (מיקום 44),1158 מילים (מיקום 44) ו-4448 אותיות (מיקום 43). לפי ספר החינוך יש בפרשת ויחי 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).
הערות לפרשת ויחי : פרשת ויחי היא הפרשה היחידה שמתחילה באמצע פרשייה.

מאמרים נוספים לפרשת ויחי 

לפרשה הקודמת - ויגש
לפרשה הבאה - שמות

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה 


פרשת ויגש - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת ויגש היא הפרשה ה-11 בתורה וה-11 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-178 שורות בספר תורה ויש בה 3 פרשיות (מיקום 49), מתוכן 0 פרשיות פתוחות ו -3 סתומות. בפרשה יש 106 פסוקים (מיקום 29),1480 מילים (מיקום 30) ו-5680 אותיות (מיקום 29). לפי ספר החינוך יש בפרשת ויגש 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).
הערות לפרשת ויגש : פרשת ויגש היא היחידה שלא מסתיימת בפרשייה

לפרשה הקודמת - מקץ
לפרשה הבאה -ויחי

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת מקץ - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת מקץ היא הפרשה ה-10 בתורה וה-10 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-255 שורות בספר תורה ויש בה 1 פרשיות (מיקום 53), מתוכן 1 פרשיות פתוחות ו -0 סתומות. בפרשה יש 146 פסוקים (מיקום 8),2022 מילים (מיקום 3) ו-7914 אותיות (מיקום 2). בפרשת מקץ אין מצוות.
הערות לפרשת מקץ :פרשת מקץ היא אחת משתי פרשות (השנייה היא ויצא) המורכבת מפרשייה אחת בלבד.
פרשת מקץ היא כמעט תמיד בחנוכה. כדי ששבת מקץ לא תהיה בחנוכה צריך לאחר את קריאת הפרשות כמה שיותר מחד ולהקדים את כ"ה בכסלו מאידך. זה דורש שני תנאים. שראש השנה יהיה ביום שבת (כי אז גם שמחת תורה בשבת ומתחילים לקרוא בספר בראשית יחסית מאוחר) וגם שחודש חשוון יהיה רק עם 29 יום.  זהו צירוף נדיר יחסית (שנים מסוג זחא או זחג ) והפעמים הבאות שזה יקרה הן בשנת תת"א, תת"ח ותתכ"ח.

מאמרים נוספים לפרשת מקץ

לפרשה הקודמת - וישב
לפרשה הבאה - ויגש

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת וישב -סטטיסטיקה בפרשה

פרשת וישב היא הפרשה ה-9 בתורה וה-9 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-190 שורות בספר תורה ויש בה 4 פרשיות (מיקום 44), מתוכן 3 פרשיות פתוחות ו -1 סתומות. בפרשה יש 112 פסוקים (מיקום 24),1558 מילים (מיקום 24) ו-5972 אותיות (מיקום 24). לפי ספר החינוך יש בפרשת וישב 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).
הערות לפרשת וישב :

מאמרים נוספים לפרשת וישב

לפרשה הקודמת - וישלח
לפרשה הבאה - מקץ

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת וישלח - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת וישלח היא הפרשה ה-8 בתורה וה-8 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-237 שורות בספר תורה ויש בה 9 פרשיות (מיקום 30), מתוכן 3 פרשיות פתוחות ו -6 סתומות. בפרשה יש 153 פסוקים (מיקום 4),1976 מילים (מיקום 6) ו-7458 אותיות (מיקום 6). לפי ספר החינוך יש בפרשת וישלח 1 מצוות (מיקום 33), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-1 מצוות לא תעשה (מיקום 26). הערות לפרשת וישלח : פרשת וישלח היא פרשת הבר-מצווה שלי.

מאמרים נוספים לפרשת וישלח

לפרשה הקודמת - ויצא
לפרשה הבאה - וישב

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת ויצא - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת ויצא היא הפרשה ה-7 בתורה וה-7 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-235 שורות בספר תורה ויש בה 1 פרשיות (מיקום 53), מתוכן 0 פרשיות פתוחות ו -1 סתומות. בפרשה יש 148 פסוקים (מיקום 6),2021 מילים (מיקום 4) ו-7512 אותיות (מיקום 5). לפי ספר החינוך יש בפרשת ויצא 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).
הערות לפרשת ויצא : פרשת ויצא היא אחת משתי פרשות אשר מורכבות מפרשייה אחת בלבד. פרט לכך המילה האחרונה בפרשה מחנים הינה בגימטירה 148, מספר הפסוקים בפרשה

מאמרים נוספים לפרשת ויצא

לפרשה הקודמת - תולדות
לפרשה הבאה - וישלח

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת תולדות - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת תולדות היא הפרשה ה-6 בתורה וה-6 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-173 שורות בספר תורה ויש בה 4 פרשיות (מיקום 44), מתוכן 2 פרשיות פתוחות ו -2 סתומות. בפרשה יש 106 פסוקים (מיקום 29),1432 מילים (מיקום 34) ו-5426 אותיות (מיקום 33). לפי ספר החינוך יש בפרשת תולדות 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).
הערות לפרשת תולדות :


מאמרים נוספים לפרשת תולדות

לפרשה הקודמת - חיי שרה
לפרשה הבאה - ויצא

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת חיי שרה - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת חיי שרה היא הפרשה ה-5 בתורה וה-5 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-171 שורות בספר תורה ויש בה 4 פרשיות (מיקום 44), מתוכן 3 פרשיות פתוחות ו -1 סתומות. בפרשה יש 105 פסוקים (מיקום 32),1402 מילים (מיקום 37) ו-5314 אותיות (מיקום 36). בפרשת חיי שרה אין מצוות.
הערות לפרשת חיי שרה :


מאמרים נוספים לפרשת חיי שרה

לפרשה הקודמת - וירא
לפרשה הבאה - תולדות

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת וירא - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת וירא היא הפרשה ה-4 בתורה וה-4 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-252 שורות בספר תורה ויש בה 6 פרשיות (מיקום 39), מתוכן 4 פרשיות פתוחות ו -2 סתומות. בפרשה יש 147 פסוקים (מיקום 7),2085 מילים (מיקום 2) ו-7862 אותיות (מיקום 3). לפי ספר החינוך יש בפרשת וירא 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32). הערות לפרשת וירא : שנייה במספר המילים

מאמרים נוספים לפרשת וירא

לפרשה הקודמת - לך לך
לפרשה הבאה -חיי שרה

לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה


פרשת לך לך - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת לך לך היא הפרשה ה-3 בתורה וה-3 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-208 שורות בספר תורה ויש בה 7 פרשיות (מיקום 36), מתוכן 3 פרשיות פתוחות ו -4 סתומות. בפרשה יש 126 פסוקים (מיקום 13),1686 מילים (מיקום 17) ו-6336 אותיות (מיקום 19). לפי ספר החינוך יש בפרשת לך לך 1 מצוות (מיקום 33), מתוכן 1 מצוות עשה (מיקום 31) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).

הערות לפרשת לך לך :

לפרשה הקודמת - נח
לפרשה הבאה - וירא


מאמרים נוספים לפרשת לך לך
לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת נח - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת נח היא הפרשה ה-2 בתורה וה-2 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-230 שורות בספר תורה ויש בה 18 פרשיות (מיקום 12), מתוכן 5 פרשיות פתוחות ו -13 סתומות. בפרשה יש 153 פסוקים (מיקום 4),1861 מילים (מיקום 18) ו-6907 אותיות (מיקום 13). לפי ספר החינוך יש בפרשת נח 0 מצוות (מיקום 37), מתוכן 0 מצוות עשה (מיקום 34) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32).
הערות לפרשת נח : הפרשי המיקום בין מספר הפסוקים למספר המילים והאותיות מראים שהפסוקים בפרשת נח קצרים בהרבה מהממוצע.

מאמרים נוספים לפרשת נח

לפרשה הקודמת - בראשית
לפרשה הבאה - לך לך
לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

פרשת בראשית - סטטיסטיקה בפרשה

פרשת בראשית היא הפרשה ה-1 בתורה וה-1 בחומש בראשית. הפרשה נכתבת ב-241 שורות בספר תורה ויש בה 23 פרשיות (מיקום 6), מתוכן 10 פרשיות פתוחות ו -13 סתומות. בפרשה יש 146 פסוקים (מיקום 8),1931 מילים (מיקום 8) ו-7235 אותיות (מיקום 11). לפי ספר החינוך יש בפרשת בראשית 1 מצוות (מיקום 33), מתוכן 1 מצוות עשה (מיקום 31) ו-0 מצוות לא תעשה (מיקום 32). הערות לפרשת בראשית :

מאמרים נוספים לפרשת בראשית

לפרשה הקודמת - וזאת הברכה
לפרשה הבאה -נח
לטבלת סטטיסטיקה בפרשות התורה

שלח - משה רבנו לא אמר אמת?

שאלה שאני נוהג לשאול בשבת זו היא איפה בפרשה שלנו משה רבנו לא אמר אמת. השומעים מופתעים מאד מכך שמשה רבנו חס וחלילה שיקר אבל התשובה היא שהפרשה כולה (ופרשיית ציצית בפרט) מסתיימת במילים "...אני ה' אלוקיכם", כאשר המילה אמת מוזכרת בנביא אחר (המקור הוא ירמיהו י' י ) ומזה נובע שמשה רבנו לא אמר את המילה "אמת".

אחד מהקוראים שלח לי את המקור לשאלה זו: "במדבר טו,מא פעם פגש אדה"ז (האדמו"ר הזקן) את אחד מגדולי הרבנים, ודברו בעמקות בדברי תורה, בתוך הדברים שאל הגדול איפה נמצא פסוק בתורה שלש תיבות בתחילת הפסוק ומסיים באלו השלש תיבות ממש? ויען כ"ק זהו פסוק שגם משה לא אמר אמת, כל הנוכחים תמהו. ויאמר כ"ק הלא הוא פסוק בפרשת ציצית, תחלת הפסוק אני ה' א' וסיום הפסוק גם כן בשלש תיבות אלו. ואנחנו מסיימים בתיבת אמת, שכן ירמי' הנביא [י,י] סיים בתיבת אמת. אבל משה רבינו בתורה אינו מסיים בתיבת אמת (שמעתי מספרים). ושמעתי מחסיד שזהו השאלה הי' בילדותו, שאחד נסה אותו בקושיא זו. ואמר לו אדה"ז התירוץ. וכן עיקר (רשימות דברים ג,פו. אוצר סיפורי חב"ד טו,252)"

בעיון בפרשה, נגלה שבאמת יש מקום בפרשה שמשה רבנו לא אמר אמת. מדובר בהזכרת י"ג מידות, לאחר חטא המרגלים. בחטא העגל, הקב"ה מלמד את משה תפילה לשעת חירום אמיתית, כאשר תפילות רגילות לא יכולות לעזור. הזכרת 13 מידות כתפילה מועילה במיוחד (התפילה מופיעה בצורה חלקית גם בתפילת דוד בספר תהילים ובמקומות אחרים, כל פעם עם שינויים אחרים במידות, השוואת כל המקומות צריכה דיון ארוך ביותר). למעשה בפרשתנו נעשה שימוש ראשוני בתפילה מיוחדת זו אולם שימוש זה אינו מלא. מידות רבות אינן מופיעות: שם ה' מופיע פעם אחת בלבד, המידות אמת, רחום וחנון, נוצר חסד לאלפים וכן הכינוי אל אינן מופיעות כלל והנה הפסוקים עצמם להשוואה.

י"ג מידות בפרשת כי-תשא:

"וַיַּעֲבֹר ה' עַל-פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה'אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים"
ובפרשתנו:

"וְעַתָּה יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר:  ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים"
אשכול ענבים - ניקולא פוסן 1660-1664 לובר פריז

הדעה בפרשנים היא שברור שבמצב כזה משה רבנו לא יזכיר את מידות הדין, המתוח ממילא. אבל למה לא נזכרו המידות אל חנון ורחום?
מידת נוצר חסד לאלפים לא נזכרה שכן כל הברית עם האבות היתה על ארץ ישראל. לזרעך אתן את הארץ הזאת, והרי בני ישראל מאסו בארץ, לכן גם משה לא הזכיר בתפילתו את זכות האבות (כמו בעגל) אלא רק מה יאמרו הגויים.

לכאורה נראה שתפילת משה מועילה מאד שכן מיד בסוף התפילה, עונה ה' סלחתי כדבריך, אולם מיד אחר כך מופיע העונש לבני ישראל שימותו במדבר. האם יש סליחה או אין סליחה? בפרשת העגל לא מופיע השורש ס.ל.ח כלל ובמקומו מופיע הפועל נ.ח.מ: "וינחם ה' על רעה אשר דיבר לעשות לעמו" (ומשמע שלא נסלח על החטא). ה' התחרט. חרטה זו באה מתוך רחמים, ואילו סליחה היא פעולה שבאה לא מתוך רחמים, אלא כפעולה שלפנים משורת הדין, שאינה מתיישבת עם מידת האמת.

כדי להבין את הסליחה ואת משמעותה יש צורך לחזור לתפילה של משה ולבחון אותה בעיון. הבדל בולט בין התפילה בחטא העגל לבין התפילה כאן הוא המילים שמשה מוסיף "והמתה את העם הזה כאיש אחד." משה רבנו לא מזכיר את מידת האמת מאחר והוא יודע מה האמת (המייצגת את מידת הדין) ואינו מעונין בה. לפי האמת אכן כל העם צריך למות (ח"ו), אולם בקשת משה היא לעשות את זה בדרך טבעית, בדרך הנמשכת שנים רבות, כך שיוכל לגדול דור המשך שיהיה ראוי להיכנס לארץ. הקב"ה גם יודע מהי האמת ולכן מיד לאחר הסליחה הוא מתאר את העונש, שכולם ימותו במדבר. רק אחר כך בדיבור נפרד, אל משה ואהרן מופיע הפירוט שהעונש יימשך על פני ארבעים שנה במדבר (לכל העם, עד שימותו באופן טבעי) ומוות מיידי במגפה (לעשרת המרגלים שחטאו).

לכן ברור למה מוזכרת המידה פוקד עוון אבות על בנים. משה מבקש שיהיו לעם בנים! ואכן תפילה זו נענית. אבל גם למידה זו שני צדדים, הבנים מחויבים לא פחות מההורים. ידוע שבית המקדש חרב בט' באב, תאריך חטא המרגלים (אמנם בכתובים מופיעים תאריכים שונים במעט ו' באב או י' באב, אך לדב רתירוצים רבים, ובכל מקרה הסמיכות היא גבוהה מאד אף אם אינה מדוייקת). יש פה גלגול ברור של מידת הקב"ה מהאבות שחטאו, אבל נסלח להם, אל הבנים שכשחטאו גם הם, נענשו על עוונם ועל עוון אבותיהם.
ובהקשר הראשון של סוף הפרשה, אנו צריכים ללמוד ולדעת שגם כאשר בני האדם בוחרים להתעלם מהאמת, היא עדיין אמת, והיא קיימת והקב"ה מידתו אמת. את אותה אמת שמשה רבנו לא אמר, השלים הנביא ירמיהו: "וה' אלוקים אמת הוא אלוקים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גויים זעמו", וראוי שנזכור זאת כשאנו אומרים כן כל יום.
ענב גדול במיוחד (4.5 סנטימטר אורך) שיאיר מצא. האם אלו היו הענבים על האשכול שהמרגלים הביאו?

תשובות לחידון נשא

בדף זה מופיעות התשובות לחידות פרשת נשא.
אם טרם ניסיתים את כוחכם בפתרון החידות, אנא גשו קודם כל לעמוד חידות לפרשת נשא


תשובות
50>ס>30 - משוואה זו מייצגת את גיל עבודת הלווים בין 30 ל-50 (המשוואה המדוקית היתה צריכה לכלול גם סימני שיוויון, אבל ניחא). מקור: במדבר ד' כג: "מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד"

הצימוקים וסכין הגילוח, הם דברים האסורים על הנזיר פרק ו' פסוקים ג-ה: "מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל-מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל ...: כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ..."

הסל מרמז לסל המצות אותו מביא הנזיר ביום סיום תקופת הנזירות (ו' טו) :"וְסַל מַצּוֹת סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם"

אחד עשר בעקבות אחד - הכוונה לפירוט קורבנות כל הנשיאים לאחר פירוט הקורבן של שבט יהודה.

פיני גרשון מרמז לבו של לוי גרשון, שתפקידיו מתוארים בתחילת הפרשה.

הצבת מרמזת על הביטוי הנאמר בפרשיית סוטה (ה' כב) : "וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן"

תמונת הידיים, הינה חלק ממצבה בבית הקברות היהודי של פראג. הסמל מתאר את ברכת כהנים, ומסמל שהמצבה היא קברו של כהן.
מצבת כהן בבית העלמין היהודי בפראג


סדרת המספרים 1 1 1 1 2 5 5 5 מתארת את קורבנות הנשיאים (פר אחד, איל אחד וכו')

הכף והמזרק הם  חלק מקורבנות הנשיאים.

שתי תורות - גם פרשת סוטה וגם פרשת נזיר מכונות בלשון תורה.

השוורים הרתומים לעגלה והצב מרמזים על מתנות הנשיאים למשכן - עגלות צב ושוורים.

תשובות לחידות עזרא מרום
1.  כולם הארוכים ביותר בסוגם וקשורים למספר 176.  בנשא ובתהילים ק"יט יש 176 פסוקים,  במסכת בבא בתרא יש 176 דפים.
2.  לפי הגמרא סוטה ב, " כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מהיין".
3.  30 יום. נרמז מהמילה " נזיר יהיה". יהיה בגימטריא = 30
4 .  א.  נחשון בן עמינדב נשיא יהודה     ב.  אחירע בן עינן נשיא נפתלי
5. היום האחרון נקרא " זאת חנוכה" .מקורו בפסוק : " זאת חנוכת המזבח"  ז,84)
6.   אמר רבי יהושע בן לוי " לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום"
     (סוף מסכת עוקצין)   .
7.  לפי בעל הטורים שלום=עשו.  ללמדנו להקדים שלום לכל אדם ואפילו לגוי.
8. יברכך= בממון   וישמרך= מהליסטים שלא ישדדו אותך
9. זג= קליפת הענב
10.אילים,כבשים ועתודם כנגד : כהנים לויים וישראלים וכן כנגד תורה,נביאים וכתובים.
11.  שמשון היה נזיר, ובפרשה מדובר על נזיר
12. נזירות שמשון היא נזירות מלידה.יש איסור על גילוח ועל שתיית יין ,אך מותר להיטמא למת !
13.  לפי הגמרא סוטה י:  צרעה ואשתאול= 2 הרים גדולים ועקרן שמשון וטחנם זה בזה".
14.   שניהם פגשו את נשותיהם בישוב תמנה.
15.   שמשון= שמש קטנה. הקב"ה נמשל לשמש" כי שמש ומגן ד' א'"(תהילים פ"ד). לפי סוטה דף י " מה הקב"ה מגן על העולם ,אף שמשון מגן על דורו".
16. דלילה= דילדלה את כוחו,את ליבו ואת מעשיו של שמשון (סוטה ט:)
17. אימו של שמשון= צללפונית (בבא בתרא   צ"א.)
18. מהפסוק :  " דן שפיפון עלי אורח"  (לפי סוטה דף  י). שפיפון=פעמיים שפי שפירושו צולע כמו שכתוב אצל בלעם :"  וילך שפי".כידוע שמשון משבט דן